שליטה נשית וזוגיות

שלגי • 5 ביוני 2012

אה ועוד משהו,
זה שמיילדום זה הנורמה נראה לי מקובל על כל הצדדים.
אבל למה אתם חושבים שרק הנורמה עובדת? כי ככה חונכתם?

גמד למשל (ויסלחו לי כל היתר, אבל הוא ואני רגילים לזיין זה את זה -במוח כמובן)
זה כמו שאומר לך שמה שיש לך עם אנג׳י לא יעבוד כי הנורמה דורשת שוויון ושהיא תעבוד ותהיה עצמאית, בלה בלה בלה.
אז זו הנורמה, who gives a fuck מה הנורמה, כל עוד זה מתאים לשניכם מה שיש לכם?

בכוח המוח​(שולטת) • 5 ביוני 2012

זה בדיוק ההיפך. על פניו נראה לכולם שזה יכול לעבוד נהדר, בפועל זה קורה מעט מאוד.
לכן עולה השאלה: מהי הסיבה שזה לא עובד? (יש סיבות כמובן, צריך רק לחשוף אותן)

פעם אמר לי מישהו לגבי משהו אחר ואני חושבת שזה תקף גם לכאן: זה רעיון מצוין, הבעיה היחידה שלו זה שהוא לא עובד..

Brave Dwarf • 5 ביוני 2012

שלגי... אני קצת לא האדם המתאים להכנס מולו ללופ של ריגשי. מעולם לא סיווגתי את הנשלטים נשלטות שולטים שולטות לקלאסיים, אמיתיים, כאלו העשויים מפחמן או מקלקר. ולא כי אני חמוד אלא כי אני באמת ובתמים לא יודע מי היא ה"נשלטת הקלאסית". הצגתי קשיים שמתעוררים בזוגיות, קשיים שמתעוררים גם בזוגיות ונילית כפי שציינתי, והסברתי מדוע מנקודת מבט שלי קשיים אלה חריפים יותר במקרה של זוגיות פמדומית לעומת מיילדומית (לא על כך השרשור הזה, שלפעמים הופך להיות כתוב בדיו שקוף?). ולגבי הגינה - היא חלק מהבית. מעולם לא הייתי גנן או נגר או חופר בריכות. וכן, בנוסף לעבודה שאני עובד אני גם סוחב כדים וסלעים ומסיים את הבנייה של הבית שבניתי עבור המשפחה במו ידיי, וכשאני עושה את זה, בחום המענג של הארץ, לא כדאי לבקש ממני לעמוד על ארבע כי זה עלול להגמר לא טוב. (לעיתים אני כורע ברך אבל אני לא השולט הקלאסי, אז יש לי פטור). (-:

שלגי • 5 ביוני 2012

אני לא מכירה יותר מדי זוגות פמדומיים, זה נכון אבל, בעצם אני גם לא מכירה יותר מידי זוגות מיילדומיים
והאמת, גם מרבית הזוגות הונילים שאני מכירה נמצאים ביחד בעיקר מכוח האינרצייה, ילדים משותפים רכוש וכו׳.

כנראה שזוגיות מתוך אהבה ותשוקה היא רעיון נהדר שלא באמת עובד, הא?

שלגי • 5 ביוני 2012

גמד גינה יקר,
הצלחתי להיות לא ברורה כנראה, כי לא לשם כיוונתי, אבל אמשיך אולי במועד אחר כי כמו חברך הקבלן אני חייבת לקום נורא מוקדם מחר ובעיקר כנראה שאינני קוהרנטית במיוחד כרגע

Ocean​(נשלט) • 5 ביוני 2012

אני חושב שקודם כל צריך להגדיר "מה זו שליטה בתוך זוגיות" בעיני שני הצדדים. כשאחד שומע "שליטה" הוא לא שומע מה שאחר שומע וכשאחת שומעת "זוגיות", היא לא שומעת מה שאחרת רואה כ"זוגיות". כשבודקים את ההגדרה "שליטה בתוך זוגיות", יש צורך לברר איך כל אחד מהצדדים רואה גם שליטה, גם זוגיות וגם שליטה בתוך זוגיות ולכן זה מורכב כ"כ.

אבל אם רוצים לפשט את הדברים, אני חושב שנקודות המפתח הן רגש, אינטימיות והשתוקקות של כל צד למלא את תפקידו מול בן/בת הזוג ואיתו בלבד. עוד דבר חשוב, זו שתהיה הגדרה ברורה מתי השליטה מתבטאת. אני מאמין במסגרות. אני לא מאמין שסיטואציה שבה מישהי תאמר לגבר שלה ליד כולם בארוחת חג "לך תעשה כלים" ושזה מסמל משהו לגבי עוצמת הקשר. לדעתי ההיפך.

אני חושב שכמה שהדברים הם יותר פומביים, המשמעות היא שיש פחות צורך באינטימיות. בדיוק כמו שזוג מסויים יעדיף להתנשק לפני כולם מזוג שיעדיף להתנשק בלהט במקום נסתר. זוג שמגיע לסיפוק רק מהנוכחות של עצמו, עוצמת האינטימיות וההקשר שלו הרבה יותר עמוקים לטעמי.

אם לגבר מסויים לא אכפת מי תשלוט בו ואם לאישה מסויימת לא אכפת במי לשלוט, יש להם כברת דרך לעבור לפני שיצליחו לבנות קשר עמוק שמשלב שליטה, כי מבחינתם מדובר רק בצורך בסיפוק רגעי, בלי שהם מבינים את היתרונות והעוצמה שבלקיים קשר זוגי מונוגמי, אינטימי ופתוח.

כך שאם מישהו לא מעורר בך צורך לאינטימיות, סביר להניח שגם קשר זוגי איתו לא יתאים.

הדורבנים​(נשלט) • 5 ביוני 2012

אני לא מסכים. באופן כללי יש דברים ששואבים אנרגיה, ויש דברים שממלאים אותך באנרגיה. לרדת על ארבע בהחלט נמצא (תמיד!) בקבוצה השנייה. כן, למשל, אפילו בשלוש בלילה מתוך שינה. בעיקר בשלוש בלילה מתוך שינה, כי אחרי שכועסים בהתחלה ("לאאא!!!!!! מה את מעירה אותי עכשיו?! מה את חושבת שאני?!?!") מתחרמנים פי שבע ("אה, זה מה שאת חושבת שאני....")
מה גם שהעבודה שלי מנטלית מאוד, ככה שלזנק על ארבעותיי זה מרענן חבל"ז.

בקיצור די עם הספקנות הזאת. לא ערכי החברה ולא עבודה יכולים להוות גורם קריטי לדעתי. אם יש סיבה שזה לא עובד, נראה לי שהסיבה היא יותר בכיוון שפלאוור גירל אמרה. איזשהי חוסר התאמה במנטליות של שולטות ונשלטים, לאורך זמן.

kamor​(נשלט) • 5 ביוני 2012

מי אמר שזה לא עובד ?

אנחנו ביחסי שליטה כבר 5 שנים. בהתחלה זו היתה מערכת יחסים רגילה והיא גילתה את אהבתה לשליטה דרכי.


פשוט צריך לדעת איך לשלב. אני אפילו אחדד את זה יותר, השולטת צריכה לדעת איך לשלב את השליטה בחיי היום יום.

אני משרת אותה,מנקה, מכבס ומגהץ על בסיס יומי
אם יש נושא חשוב לדבר עליו אז היא כן מקשיבה לדעתי .אבל בסוף היא מחליטה אם לקבל או לא. והרבה פעמים היא לקחה החלטה שלא רציתי , אבל זה חלק מיחסי השליטה.
יש לי חוקים ברורים שהיא כתבה לי ואני מציית להם (היא מעדכנת מידי פעם ואפילו מוחקת חלק)

וכן , אם היא זקוקה לי כי היה לה יום חרא ,אז אני תמיד אהיה שם לתמוך בה ואפילו לעזור ולתת רעיונות ( אגב, יש לי חוק כזה שמחייב אותי לתמוך בה )


אפילו שהייתי שבוע חולה במיטה , היא הביאה את המנקה של השכנים בכדי לחפות על חסרוני, היא אפילו הכינה לי מרק טעים ודאגה לי ושהחלמתי , חזרתי לשרת אותה.
ואפילו נענשתי יום אחרי.כי המחלה גרמה לי קצת "לתפוס תחת"..... נעשנתי די חזק .

אני חושב שמי שלא מצליח , פשוט לא יודע לשלב בין שליטה לחיים האמיתיים (ואין סתירה בניהם)
ומנסה לעשות דברים בלתי אפשריים.

דוגמה פשוטה , אם אני חוזר מהעבודה מאוחר בלילה , היא עוזבת אותי לנפשי לנוח ,לשתות קפה ולהתקלח....בבוקר אני קם מוקדם ומנקה את הבלאגן שהיא השאירה .

כמו שציינתי בהתחלה , רוב ההצלחה זה בזכותה. היא יודעת לשלוט היטב מנטלית ופיזית. והיא יודעת לגרום לזה להצליח.

אגב, הרגע סיימתי לשטוף את הרצפה ולהכין לה את הסנדויץ' למחר.
לילה טוב.

בכוח המוח​(שולטת) • 7 ביוני 2012

עוד נקודה למחשבה: חשיבה פשטנית האם ניתן או לא ניתן לכונן מערכת יחסים זוגית-פמדומית המתייחסת רק למאפייני הקשר אולי חוטאת לאמת המלאה.

לפעמים התשובה היא במבנה האישיות של הפרטים בקשר, והמתאם למבנה אישיות שהוא עצמו לא יציב, כמו אישיות גבולית.

האם אני אומרת שבדס"מים הם רובם ככולם בעלי אישיות גבולית? אני לא אומרת את זה, אבל אני חושבת ששיעורם גבוה יותר משיעורם באוכלוסיה הכללית.

כך למשל אדם כזה, שהערך העצמי שלו לא יציב, וחרד מנטישה,
ימשך לאינטראקציות עם אדם אחר שמקטלג אנשים וסיטואציות באופן דיכוטומי כך שהוא יכול להעריץ מאוד זמן מסויים, ולאחר מכן "להשחיר" את הדמות. (מי אמר דום מסוכן ולא קיבל?)

היוצא מכך הם מערכות יחסים קצרות, קיצוניות עם תחושות חזקות, אופוריה מול אכזבה וכעס,
כשכל אחד בעצם מחזק את החרדות שלו לאורך זמן ולא מרגיע אותן כפי שמערכת זוגית/רגשית טובה אמורה לעשות.

אנשים בעלי אישיות כזו מתקשים לכונן קשר ארוך טווח, בוגר ומפרה, ולא קשר פנטזיוני שמתנפץ.

למה בכל זאת מיילדום מצליח יותר? (אם כי לא הרבה יותר)
הוא כנראה נע קרוב יותר לוניל, ופחות מצריך אלמנטים של אישיות כזו על מנת לקיים את הצורך.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA

בכוח המוח​(שולטת) • 7 ביוני 2012

אני חושבת שזה לא מה שאמרתי. אני חושבת שגם אם אין לנו סטטיסטיקה אנחנו כן יכולים לראות שוניל מחזיק מעמד זמן רב יותר, ומבשיל לכדי קשר. האם אהבה מחזיקה לנצח בזוגיות כזו? לא אמרתי. מצד שני העובדה היא שזוגיות כזו מתקיימת: אנשים מכירים, מתחתנים, חיים יחד, מביאים ילדים וכו'.

הטענה שעולה כאן היא שקשר פמדומי לא מבשיל למקום הזה כלל, וזו לא טענה בעלמא.