שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מהי התמסרות

פרלין​(נשלטת){ש}
לפני 12 שנים • 8 ביוני 2012
פרלין​(נשלטת){ש} • 8 ביוני 2012
אני מסכימה עם הגמד ואוסיף:
אני לא מתמסרת אליו, אבל אני כן מתמסרת לקשר. זו ההתמסרות הכי מחייבת שעשיתי בימי חיי. אני מוצאת שאני לא מצליחה להתמסר כולי למישהו, כי בשביל זה אני צריכה לעצום עיניים לחלוטין ואין לי את זה. אני לא בנויה ככה - יש לי אגו, יש לי חוש השרדות, אני דואגת לעצמי, זה פשוט לא עובד לי.

אבל אני מסוגלת להיות מסורה מאוד מאוד למה שיש בינינו. לבית שאנחנו בונים. זו מין עסקה שחתמתי איתו ועם עצמי כשהתחתנו.

זה לא בדסמי או סקסי במיוחד, אבל זה מה שאני מרגישה. כשאני חושבת על התמסרות אני חושבת על משפחה. וכשאני חושבת על משפחה, אני חושבת על שנינו.
    התגובה האהובה בשרשור
נילי ונילי
לפני 12 שנים • 8 ביוני 2012

Re: דעתי:

נילי ונילי • 8 ביוני 2012
בובה yל חוט כתב/ה:
זה להיות שם בלי תנאים,בלי מחסומים,לתת את עצמך מנטאלית.

לחשוב כל הזמן על מה יעשה לו טוב.
לנסות לחשוב מה עוד אפשר לתת מעצמך..

ולהיות שם תמיד.גם כשזה קשה ולא נעים.

זה בעצם לחיות בשבילו icon_smile.gif

הדברים שלך קצת טורדים את שלוותי כי ההתמסרות, כפי שאת מתארת אותה, היא בעצם מחיקה עצמית.
איפה את בתוך כל הסיפור הזה? האם תתכן התמסרות בלי מחיקה עצמית?
גברים​(שולט)
לפני 12 שנים • 8 ביוני 2012

Re: דעתי:

גברים​(שולט) • 8 ביוני 2012
נילי ונילי כתב/ה:
בובה yל חוט כתב/ה:
זה להיות שם בלי תנאים,בלי מחסומים,לתת את עצמך מנטאלית.

לחשוב כל הזמן על מה יעשה לו טוב.
לנסות לחשוב מה עוד אפשר לתת מעצמך..

ולהיות שם תמיד.גם כשזה קשה ולא נעים.

זה בעצם לחיות בשבילו icon_smile.gif

הדברים שלך קצת טורדים את שלוותי כי ההתמסרות, כפי שאת מתארת אותה, היא בעצם מחיקה עצמית.
איפה את בתוך כל הסיפור הזה? האם תתכן התמסרות בלי מחיקה עצמית?


לי דווקא עושה הרושם שהיא מגשימה את עצמה דרך כל הסיפור הזה.

אני מוצא שמאוד קשה לשפוט בדסמ של אחרים, אפילו למי שמכיר בדסמ לעומק וחווה בעצמו.

הגבול בין התמסרות וטוטאליות למחיקה עצמית, בין הגשמה עצמית למחיקה עצמית, בין כאב להתעללות פיזית, בין שליטה מנטאלית להתעללות נפשית, בין לקיחה לניצול, לא יכול (למעט אולי במקרים מאוד קיצוניים) להמדד על פי המעשה עצמו, הוא יכול להמדד רק על פי פרמטרים רגשיים ומאוד סובייקטבים כמו - איך מרגיש כל אחד מהצדדים בקשר, האם טוב לו והוא מרגיש שלם שם או שהוא מרגיש מנוצל ? האם הוא מרגיש שמנצלים את הטוטאליות שלו נגדו או בעדו ? האם הוא מרגיש בטוח ? האם הוא מרגיש שהוא מגשים את עצמו או שהוא מרצה רק כדי לא לאבד את הקשר ? האם הוא מרגיש בבית ? במקום הטבעי שלו או שהוא שם רק כי הצד השני דרש את זה ?

פרמטרים שמאוד קשה למישהו מבחוץ להבין, לחוש ואפילו לקבל אותם, אבל בדרך כלל, מי שבפנים וישר עם עצמו, חש אותם בבירור.
נילי ונילי
לפני 12 שנים • 8 ביוני 2012
נילי ונילי • 8 ביוני 2012
אולי שווה להבהיר שלא היתה שיפוטיות בדברים שלי, ואם השתמעה מהם נימה של ביקורת אז אני מתנצלת.

בובה, השאלה שלי נכתבה מתוך ניסיון אישי ולא מתוך שיפוט של הדברים שלך. אני אישית הייתי שם, במקום של מחיקה עצמית וכמעט איון (התאיינות? מלשון "אין"..). קראתי לזה אז "התמסרות" ובדיעבד אני מבינה שזו היתה טעות ושבלבלתי התמסרות עם העלמת הצרכים האישיים שלי ומחיקה שלהם עד כדי מחיקה שלי עצמי.

כששאלתי האם אין התמסרות ללא מחיקה עצמית, זו שאלה שאני מתחבטת בה עד היום עם עצמי.
feminine3​(אחרת)
לפני 12 שנים • 8 ביוני 2012
feminine3​(אחרת) • 8 ביוני 2012
נילי ונילי כתב/ה:
אולי שווה להבהיר שלא היתה שיפוטיות בדברים שלי, ואם השתמעה מהם נימה של ביקורת אז אני מתנצלת.

בובה, השאלה שלי נכתבה מתוך ניסיון אישי ולא מתוך שיפוט של הדברים שלך. אני אישית הייתי שם, במקום של מחיקה עצמית וכמעט איון (התאיינות? מלשון "אין"..). קראתי לזה אז "התמסרות" ובדיעבד אני מבינה שזו היתה טעות ושבלבלתי התמסרות עם העלמת הצרכים האישיים שלי ומחיקה שלהם עד כדי מחיקה שלי עצמי.

כששאלתי האם אין התמסרות ללא מחיקה עצמית, זו שאלה שאני מתחבטת בה עד היום עם עצמי.


גם לדעתי אין התמסרות טוטלית ללא מחיקת אישיות
Brave Dwarf
לפני 12 שנים • 8 ביוני 2012
Brave Dwarf • 8 ביוני 2012
פרלין כתב/ה:
אני מסכימה עם הגמד ואוסיף:
אני לא מתמסרת אליו, אבל אני כן מתמסרת לקשר. זו ההתמסרות הכי מחייבת שעשיתי בימי חיי. אני מוצאת שאני לא מצליחה להתמסר כולי למישהו, כי בשביל זה אני צריכה לעצום עיניים לחלוטין ואין לי את זה. אני לא בנויה ככה - יש לי אגו, יש לי חוש השרדות, אני דואגת לעצמי, זה פשוט לא עובד לי.

אבל אני מסוגלת להיות מסורה מאוד מאוד למה שיש בינינו. לבית שאנחנו בונים. זו מין עסקה שחתמתי איתו ועם עצמי כשהתחתנו.

זה לא בדסמי או סקסי במיוחד, אבל זה מה שאני מרגישה. כשאני חושבת על התמסרות אני חושבת על משפחה. וכשאני חושבת על משפחה, אני חושבת על שנינו.


זה לא :"לא בדסמי או סקסי", את פשוט מגישה את זה בלי מלמלות ופרפרי תחרה. אף אדם אינו עוצם עיניים וגם מי שהגיבה כאן בהתמסרות טוטאלית, הבהירה לא אחת על דפי הפורום הזה שיש לה רשימת מכלת לא קטנה ושאף אחד לא ימכור לה את מה שאינה רוצה לקנות (אנא, זו אינה ביקורת, זאת מחמאה). אם תפרקי התמסרות, כל התמסרות, תגלי שבלבה עומד אגואיזם. התמסרות לעבודה: משכורת, חוסר רצון לחזור הביתה, בעיה פסיכולוגית שמגיעה למימושה וכדומה. התמסרות לאוכל: סיפוק עצמי, ריקנות, הענשה עצמית, לפעמים החצנה של דפרסיה וכדומה. התמסרות למשפחה: את חלק מאותו תא משפחתי ולכן זאת בעצם התמסרות לעצמך. התמסרות לאדם אחר: סיפוק צרכים עצמיים דרך אותו אדם.

ביצירתו החשובה של פושקין, אותה הזכרתי קודם, פושקין עוקב אחרי זרע אגואיסטי ונביטתו למימדים של טירוף תחת מטריית ההתמסרות. טטיאנה מתאהבת בדמות שהרכיבה ומתמסרת לה עד כלות. לולי ידעתי אחרת, הייתי חושב שפושקין הכיר את טטיאנה בכלוב כה נהוג כאן לקשט את המובן מאליו במסתורין אפל ולהאדיר אותו לממדים שחורגים מגבולות המציאות (וגם זאת אינה ביקורת אלא מחמאה או דיווח מהשטח אם תרצו).
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 12 שנים • 8 ביוני 2012
בלוסום​(לא בעסק) • 8 ביוני 2012
Brave Dwarf כתב/ה:

זה לא :"לא בדסמי או סקסי", את פשוט מגישה את זה בלי מלמלות ופרפרי תחרה. אף אדם אינו עוצם עיניים וגם מי שהגיבה כאן בהתמסרות טוטאלית, הבהירה לא אחת על דפי הפורום הזה שיש לה רשימת מכלת לא קטנה ושאף אחד לא ימכור לה את מה שאינה רוצה לקנות (אנא, זו אינה ביקורת, זאת מחמאה). אם תפרקי התמסרות, כל התמסרות, תגלי שבלבה עומד אגואיזם. התמסרות לעבודה: משכורת, חוסר רצון לחזור הביתה, בעיה פסיכולוגית שמגיעה למימושה וכדומה. התמסרות לאוכל: סיפוק עצמי, ריקנות, הענשה עצמית, לפעמים החצנה של דפרסיה וכדומה. התמסרות למשפחה: את חלק מאותו תא משפחתי ולכן זאת בעצם התמסרות לעצמך. התמסרות לאדם אחר: סיפוק צרכים עצמיים דרך אותו אדם.

ביצירתו החשובה של פושקין, אותה הזכרתי קודם, פושקין עוקב אחרי זרע אגואיסטי ונביטתו למימדים של טירוף תחת מטריית ההתמסרות. טטיאנה מתאהבת בדמות שהרכיבה ומתמסרת לה עד כלות. לולי ידעתי אחרת, הייתי חושב שפושקין הכיר את טטיאנה בכלוב כה נהוג כאן לקשט את המובן מאליו במסתורין אפל ולהאדיר אותו לממדים שחורגים מגבולות המציאות (וגם זאת אינה ביקורת אלא מחמאה או דיווח מהשטח אם תרצו).


מראות עיני חייבת לומר לך שאני רואה דברים הפוך לגמרי.
בעיני התהליך המהותי ביותר שאני עוברת בהתמסרות, ואני עוברת אותו בהנאה, הוא הנמכת אגו - למידת הצד השני על צרכיו ורצונותי, ולמידת הדרך הטובה ביותר שאני יכולה להשמיש את עצמי לצורך
כך שאותו אדם, מי שזה לא יהיה שבו בחרתי, יקבל ממני את הצרכים שלו ואת רצונותיו על הדרך הטובה ביותר.
נכון, זה לפעמים לא נעים, נכון זה לפעמים מתסכל, הרבה פעמים אני לא מקבלת את מה שאני רוצה,
אבל אני לא שם למען עצמי. אני שם כי אני רואה לנכון שאותו אדם יקבל ממני את כל מה שהוא זקוק לו, ולא, זה לא תמיד שמח ומלבב, לפעמים זה מאד קשה ומתסכל - לשים את האגו שלי בצד למען האחר.
בהתמסרות שלי אין שום דבר הקשור לאגואיזם אלא בדיוק להיפך.
blindman​(אחר)
לפני 12 שנים • 8 ביוני 2012
blindman​(אחר) • 8 ביוני 2012
כשאנחנו מדברים על התמסרות בדסמית בזוגיות בעיני זה "דיסציפלינה עצמית שמטרתה להעלים את האגואיזם המזיק בקשר".
בלי שום קשר לבדסם אותו אגואיזם פוגע בחיי היום יום של כל זוג בעולם.
"מי הוא שיגיד לי" "למה מי היא חושבת שהיא בכלל" וכו.
בדסם מקנה כלים טובים יותר להתמודד עם זה.
"אני שייכת לו לכן אני יקום ויביא בירה"
חוץ מזה השליטה מהצד של השולט/ת חייבת להיות מתוך התמסרות גם כן ולא לא מתוך אגוצנטריות.
בשקט​(נשלטת)
לפני 12 שנים • 8 ביוני 2012

פחות או יתר חושבת שהתמסרות הוא צורך אגואיסטי

בשקט​(נשלטת) • 8 ביוני 2012
הצורך להתמסר, לרצות, לספק מאוויים, לשמש לסיפוק צרכיו - הוא בבסיסו צורך שלי.
בציניות אפשר לומר שהוא משמש לסיפוק הצורך שלי להיות כל כך עבורו.
וכשזה מצליח אני חושבת שאיזה מזל שיש מי שהצורך שלו, ממלא את הצורך שלי, משונה ככל שזה נראה.
Brave Dwarf
לפני 12 שנים • 8 ביוני 2012
Brave Dwarf • 8 ביוני 2012
raponzel כתב/ה:

מראות עיני חייבת לומר לך שאני רואה דברים הפוך לגמרי.
בעיני התהליך המהותי ביותר שאני עוברת בהתמסרות, ואני עוברת אותו בהנאה, הוא הנמכת אגו - למידת הצד השני על צרכיו ורצונותי, ולמידת הדרך הטובה ביותר שאני יכולה להשמיש את עצמי לצורך
כך שאותו אדם, מי שזה לא יהיה שבו בחרתי, יקבל ממני את הצרכים שלו ואת רצונותיו על הדרך הטובה ביותר.
נכון, זה לפעמים לא נעים, נכון זה לפעמים מתסכל, הרבה פעמים אני לא מקבלת את מה שאני רוצה,
אבל אני לא שם למען עצמי. אני שם כי אני רואה לנכון שאותו אדם יקבל ממני את כל מה שהוא זקוק לו, ולא, זה לא תמיד שמח ומלבב, לפעמים זה מאד קשה ומתסכל - לשים את האגו שלי בצד למען האחר.
בהתמסרות שלי אין שום דבר הקשור לאגואיזם אלא בדיוק להיפך.


סליחה רפונזל, אבל אני חייב לשאול ואם הניסוח שלי נשמע בוטה זה לא כי אני מתכוון להיות בוטה אלא כי איני מצליח להתנסח אחרת:

את לא שם למען עצמך? מישהו כבל אותך וגרר אותך לתוך הסיטואציה או שאת, רפונזל, בחרת להכנס אליה, בחרת מול מי תכנסי אליה ובחרת מה, כמה, איך ועד כמה תעניקי מעצמך? הלוא הסיטואציה הזאת והעובדה שאת ניצבת בתוכה נועדו לספק קודם כל את צרכיך. את רצית להתמסר לאותו כדבריך "מי שזה לא יהיה שבו בחרתי" ולא הוא אילץ אותך להתמסר.

וכמו שאמרה בשקט כדרכה בשקט, זה נפלא שכשאני רוצה לקנות עגבניות יש מי שמוכר אותן, כי אז שנינו יוצאים מורווחים.