בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 12 שנים •
8 ביוני 2012
Brave Dwarf כתב/ה: raponzel כתב/ה: מראות עיני חייבת לומר לך שאני רואה דברים הפוך לגמרי. בעיני התהליך המהותי ביותר שאני עוברת בהתמסרות, ואני עוברת אותו בהנאה, הוא הנמכת אגו - למידת הצד השני על צרכיו ורצונותי, ולמידת הדרך הטובה ביותר שאני יכולה להשמיש את עצמי לצורך כך שאותו אדם, מי שזה לא יהיה שבו בחרתי, יקבל ממני את הצרכים שלו ואת רצונותיו על הדרך הטובה ביותר. נכון, זה לפעמים לא נעים, נכון זה לפעמים מתסכל, הרבה פעמים אני לא מקבלת את מה שאני רוצה, אבל אני לא שם למען עצמי. אני שם כי אני רואה לנכון שאותו אדם יקבל ממני את כל מה שהוא זקוק לו, ולא, זה לא תמיד שמח ומלבב, לפעמים זה מאד קשה ומתסכל - לשים את האגו שלי בצד למען האחר. בהתמסרות שלי אין שום דבר הקשור לאגואיזם אלא בדיוק להיפך. סליחה רפונזל, אבל אני חייב לשאול ואם הניסוח שלי נשמע בוטה זה לא כי אני מתכוון להיות בוטה אלא כי איני מצליח להתנסח אחרת: את לא שם למען עצמך? מישהו כבל אותך וגרר אותך לתוך הסיטואציה או שאת, רפונזל, בחרת להכנס אליה, בחרת מול מי תכנסי אליה ובחרת מה, כמה, איך ועד כמה תעניקי מעצמך? הלוא הסיטואציה הזאת והעובדה שאת ניצבת בתוכה נועדו לספק קודם כל את צרכיך. את רצית להתמסר לאותו כדבריך "מי שזה לא יהיה שבו בחרתי" ולא הוא אילץ אותך להתמסר. וכמו שאמרה בשקט כדרכה בשקט, זה נפלא שכשאני רוצה לקנות עגבניות יש מי שמוכר אותן, כי אז שנינו יוצאים מורווחים. כמדומני עניתי לך על הענין הזה אבל אנסה להבהיר את עצמי יותר: אני שם כי בחרתי, אבל התהליך עצמו הוא לא תהליך קל עבורי. כלומר יתכנו מצבים, שארצה לצאת משם. ועדיין אני נשארת. מצד אחד - אף אחד לא שם אותי שם בכוח, מצד שני - לא תמיד נחמד ונעים שם, כך שלבטח לדעתי לא מדובר באגואיזם ומשהו שהוא בוסט לאגו שלי, אולי לא בצורה הקונבנציונלית שאני רגילה לחשוב עליה. בעיני אגואיזם הוא דבר לא בהכרח חיובי, יש לי לכך קונוטציה שלילית. ועוד תיקון - הבחירה כמה לתת לא נתונה בידי. המקסימום שיכולה אני לעשות הוא, להתוות גבולות מסוימים, אבל מעבר לכך ההתמסרות שלי כמעט גובלת בטוטאלית... |
|
|
50 גוונים ג'ינג'ים(אחרת)
|
לפני 12 שנים •
8 ביוני 2012
Re: מהי התמסרות amy כתב/ה: בעיניכם?
 ויתור על האגו. לא פשוט ..... |
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 12 שנים •
8 ביוני 2012
רפונזל, יקירתי, החזרת אותי למשפט הזה:
"לא לרצות עוד הוא כל מה שאני רוצה", פרנסיסקו דה קוודו (1645-1580). כי לולי רצית לא לרצות, היית קמה והולכת. ואני לא רואה אגואיזם כמשהו פסול, נהפוך-הוא. אגואיזם מהווה בסיס לקיומנו, להחלטותינו, ולשאיפות שלנו. אדם שמאבד את האגו שלו ואת רצונותיו, הוא אדם שבור כי יחד אתם הוא מאבד את הטעם לחיו. |
|
|
שלגי
|
לפני 12 שנים •
8 ביוני 2012
Brave Dwarf כתב/ה: רפונזל, יקירתי, החזרת אותי למשפט הזה:
"לא לרצות עוד הוא כל מה שאני רוצה", פרנסיסקו דה קוודו (1645-1580). כי לולי רצית לא לרצות, היית קמה והולכת. ואני לא רואה אגואיזם כמשהו פסול, נהפוך-הוא. אגואיזם מהווה בסיס לקיומנו, להחלטותינו, ולשאיפות שלנו. אדם שמאבד את האגו שלו ואת רצונותיו, הוא אדם שבור כי יחד אתם הוא מאבד את הטעם לחיו. המילה אגואיזם פשוט "לא עוברת מסך" בשל האסוציאציות שהיא מעוררת, שים במקומה את הצמד "מימוש עצמי" - וזה יהיה יותר קל לעיכול
|
|
|
the rain song
|
לפני 12 שנים •
8 ביוני 2012
התמסרות טוטאלית היא פנטזיה נהדרת
טרם פגשתי מישהו שזה הצליח לו. כיוון שלא פגשתי את כולם אני לא פוסקת חד משמעית שזה לא קיים. מה שכן, כשמערכת היחסים מתנהלת בשמחה ובטוב קל להגיע לשם וקל להתמסר ככה וקל להיות מאושרת גם אם מידי פעם לא מקבלים כל מה שרוצים. וזה בכל יחסים מכל סוג שהוא. כאשר מתפתח מצב שרוב הזמן קשה וצריך "לוותר על האגו" ולא נוח ויש סבל. ואני מתכוונת סבל אמיתי, מגעיל ודוחה. כזה שמחליש! אז יש שתי אפשרויות לדעתי אחת - להשאר ולהשתדל עוד יותר להתמסר. לקוות שהוא יבין עד כמה את נהדרת וטואלית וחיה אך ורק בשבילו ויסכים ויוכל לתת לך קצת נחת. במקרים כאלה מגיעים בדרך כלל למצב הכה מפורסם שנקרא "ביטול עצמי". נשארים במקום הזה עד שנשברים וההחלמה קשה מאוד ויעידו שלל הפרסומים בבלוגים השונים. במקרים כאלה בדרך כלל רוב הקושי הוא להחזיר לעצמנו את תחושת הערך העצמי. הייתי שם ואני מדברת מנסיון גם דיברתי עם המון נשים שהגיעו למקום הזה מתוך רצון אמיתי לתת כל מה שאפשר. האפשרות השניה והיא לחכמות ביננו - לקום וללכת. דיי נדיר אני חושבת גם בווניליות וגם בבדסמ יש התמסרות ולא תמיד מקבלים מה שרוצים ולפעמים מרגישים חרא השאלה היא מה המינון. מה אחוז הזמן שטוב ונפלא לעומת אחוז הזמן של תחושת האפסיות שתוקפת עם הזמן. שוב, הכל לפי דעתי ומנסיוני האישי בסך הכל התמסרות זו תכונה נהדרת בעיני ואין שום פסול ברצון להיות אחראית (כמה שאפשר) לאושר של בן הזוג שלנו |
|
|
גולוסקלפרה(נשלט)
|
לפני 12 שנים •
8 ביוני 2012
בעיניי...
התמסרות היא האקט שבו
לוקחים קרש ועוד אחד מעמידים את האחד בניצב לשני כך שהוא עובר אותו בין השליש והשני שליש ואז מחברים ביניהם באמצעות מסמר ואז מתאימים את עצמנו לקרשים ואז מחברים ביננו באמצעות מסמר ועוד מסמר זוהי, התמסרות. |
|
|
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון}
|
לפני 12 שנים •
8 ביוני 2012
לפי הבנתי, התמסרות לא יכולה לקרות אלא בקשר זוגי חזק ויציב. מכיוון שבקשרים כאלו נוטה להתפתח אהבה בין הנמצאים בקשר, קשה לי אישית להבין למה השאיפה האולטימטיבית של נשלטים היא ההתמסרות ולא העשייה מתוך אהבה.
אני עושה דברים שגורמים לזאלו לחייך ולהיות מאושר, אני מקלה על חייו ככל שאני יכולה, ואני אצא מאזור הנוחות שלי לטובתו. אבל זה לא בגלל שאני "מתמסרת" אלא מכיוון שאני אוהבת אותו, כמו שלא אהבתי אף אדם אחר מעולם ויותר ויותר בכל יום. אין לי ספק שהייתי עושה בדיוק את אותם הדברים גם אם לא היינו שולט ונשלטת, אלא זוג ונילי לחלוטין, ולכן לו רק בגלל זה, אני לא יכולה יכולה להגדיר זאת כהתמסרות. |
|
|
חתול צללים(לא בעסק){Cypris}
|
לפני 12 שנים •
8 ביוני 2012
התמסרות זה כמה כושים ובחור אחד לבן
שרצים על המגרש ויש כדור גם כמובן שנמסר וגם מוטח על המשטח הממורק והסוף מראש ידוע הכדור בסוף נזרק |
|
|
נוריתE
|
לפני 12 שנים •
9 ביוני 2012
feminine3 כתב/ה: נילי ונילי כתב/ה: אולי שווה להבהיר שלא היתה שיפוטיות בדברים שלי, ואם השתמעה מהם נימה של ביקורת אז אני מתנצלת.
בובה, השאלה שלי נכתבה מתוך ניסיון אישי ולא מתוך שיפוט של הדברים שלך. אני אישית הייתי שם, במקום של מחיקה עצמית וכמעט איון (התאיינות? מלשון "אין"..). קראתי לזה אז "התמסרות" ובדיעבד אני מבינה שזו היתה טעות ושבלבלתי התמסרות עם העלמת הצרכים האישיים שלי ומחיקה שלהם עד כדי מחיקה שלי עצמי. כששאלתי האם אין התמסרות ללא מחיקה עצמית, זו שאלה שאני מתחבטת בה עד היום עם עצמי. גם לדעתי אין התמסרות טוטלית ללא מחיקת אישיות אם אין אישיות לא תתכן התמסרות. ואני לא חושבת שגברים שולטים פה, או גברים בכלל מחפשים בובות מין חסרות אישיות ודעת משל עצמן ואני לא חושבת שלמשל אחת כמוני שהיא קצת קיצונית ברגשות שלה, היא אחת כזאת. ישנם כאלו שלא מבינים את הצורך והרגשות, כי הם אולי לא מוכנים להרחיק עוד טיפה וזה לגטימי אבל גם לא צריך לבטל אחרים שכן רוצים ומסוגלים. |
|
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים}
|
לפני 12 שנים •
9 ביוני 2012
Re: דעתי: נילי ונילי כתב/ה: בובה yל חוט כתב/ה: זה להיות שם בלי תנאים,בלי מחסומים,לתת את עצמך מנטאלית.
לחשוב כל הזמן על מה יעשה לו טוב. לנסות לחשוב מה עוד אפשר לתת מעצמך.. ולהיות שם תמיד.גם כשזה קשה ולא נעים. זה בעצם לחיות בשבילו הדברים שלך קצת טורדים את שלוותי כי ההתמסרות, כפי שאת מתארת אותה, היא בעצם מחיקה עצמית. איפה את בתוך כל הסיפור הזה? האם תתכן התמסרות בלי מחיקה עצמית? אם להגיב רק לשאלתך האחרונה, דעתי האישית היא שהתמסרות תתכן ר ק ללא מחיקה עצמית. |
|
|