קבוצת לובשי זנטאי למצעד הגאווה

כל המצעד הזה די דבילי

up u rs​(אחרת) • 8 ביוני 2012

וחסר משמעות חברתית אמיתית עד שלא יתאחד עם קריאה כוללת לזכויות אדם.
היה פעם , לא כ"כ מזמן אפילו, דיבור של איחוד מצעד הגאווה עם יום זכויות האדם- רעיון נהדר שנפל עקב משחקי אגו אינפטיליים של כל האירגונים (וכמו שהמורה שלי בכיתה א הייתה אומרת ,כולם כולל כולם"- אף אירגון לא הבריק שם בנכונות לשת"פ, כולל לא הלסבית המקופחות עם הפטיש לגלשני גלים) הקשורים לנושא.
אישית-אני אשקול לצעוד כשעבירו את המצעד לינואר.
אני לא סוטה עד כדי לצעוד בחום הזה.לא חבל על עור הפנים?

מצעד הגאווה כבר היה אבל בכל זאת

לילית חדשה • 8 ביוני 2012

מצעד הגאווה התל אביבי כבר כמה שנים לא מוקדש רק למאבק לשוויון אלא הרבה יותר לחגיגה.

אם זה היה נטו מחאה ומאבק לשוויון הייתי אומרת שיודעים מה?
פה לבדס"מ אין באמת מקום.
חברה זה שיש לכם נטייה לבדס"מ לא גורם לזה שישללו מכם זכויות.
גם אם זה אורח חיים של 24/7 גם אם זה רק משחק לחדרי חדרים
לא נשללת אף זכות.
אז על מה אתם מוחים?

עם זאת המצעד הפך לחגיגת מיניות בדגש על זו שאינה במיינסטרים.
ויש מקום לייצג את הבדס"מ.
במהלך המצעד אני עצמי הולכתי ברצועה חלק מהמסלול 3 גברים.

שיהיה לכולנו חג גאווה שמח
וחברים- קצת סובלות
למה לתקוף?

Re: מצעד הגאווה כבר היה אבל בכל זאת

up u rs​(אחרת) • 9 ביוני 2012

[quote="לילית חדשה"]מצעד הגאווה התל אביבי כבר כמה שנים לא מוקדש רק למאבק לשוויון אלא הרבה יותר לחגיגה.


עם זאת המצעד הפך לחגיגת מיניות בדגש על זו שאינה במיינסטרים.



וזה בדיוק מה שהופך אותו למיותר ובזבזני.
אין טעם לעצור עיר שלמה בשביל מראות שישאירו את החצי השני בבית.

כפי שאת מתארת את זה- מצעד הגאווה הפך למצעד חוסר התחשבות בזולת. ושכזה- אולי באמת הגיע הזמן להפסיק לסגור רחובות ולפקוק את העיר.
תל אביב מאפשרת לכל אחד לחגוג את מיניותו במעודונים שונים ובמקומות המיועדים לחגיגה, לא בפומבי. כל היופי של המיניות אובד כשהיא הופכת לעניין פומבי (וכן, עוד מעט יסתערו כל חובבי הסשן בפומביים- קודם כל תעיזו לצאת מההארון הדימיוני ועד אז קפצו לי) ולא לעניין אישי.
אף אחד לא אומר לך איך לחיות את חייך, עם מי לשכבר ובאילו תנוחות- אבל הניחי לציבור עם החגיגה שלך.
תהיה את וזהו. בלי התרסות ילדותיות שצורחות "תאהבו אותי"
למצעד הזה אין שום ערך אם הוא אינו נושא אמירה בחובו.

לא אמרתי שזה רק חגיגה

לילית חדשה • 9 ביוני 2012

לא אמרתי שזו רק חגיגה.
אמרתי שזה כבר לא רק מאבק.

סיגורני- את בהחלט מוזמנת להצטרף למצעד שנה הבאה או לצעוד השנה במצעדים בערי הפריפריה- אם את רוצה מחאה הנה המחאה- מוציאים את הגאווה מהבועה- למה אני לא יכולה להיות מי שאני בעיר בה אני גרה? למה אני צריכה להגיע לתל אביב בשביל זה?

את המצעד לא יעבירו לינואר כל הרעיון זה לקיים אותו ביוני-מאז מהומות סטונוול
(שהיו תחילת המאבק של הקהילה הגאה בארה"ב, מאבק שהתפשט לרחבי העולם וכן גם הגיע לישראל)
מצעדי הגאווה מתקיימים ביוני ולעיתים ביולי.
זה כמו חג, חג של חגיגה חג של מאבק.
היו מקרים בודדים שהמצעד נדחה כמו אצלנו ב-2006 אבל רק בגלל מקרים נקודתיים.

לא התרסות ילדותיות

timna • 9 ביוני 2012

סיגורני,

אני רוצה לחלוק על הקביעה שלך בעניין "התרסות ילדותיות שצורחות "תאהבו אותי". חוששני שזה לא העניין. אני מסכים עם לילית בעניין החגיגה, אבל יש כאן עוד רובד.

עצם קיום הפעילויות הללו במרחב הציבורי משמען קריאה ללגיטימציה חברתית, בנוסח בואו תראו שהשד שאתם מייחסים לו כל כך הרבה סטיגמות איננו נורא כל כך, ולהזכירך, לא לפני הרבה שנים (ועדיין יש בינינו אנשים חשוכים שחושבים ככה), ייחסו סטיגמות שליליות לחובבי בני מינם ("הם מפיצים מחלות").

אני יודע שאנשים שונאים את ההשוואה למצב בחו"ל, אבל אני חייב להתייחס לכך. בארצות הברית, ולעניות דעתי בלא מעט מדינות אירופיות, הבדס"מ הוא עניין מקובל, לרמה שמתייחסים אליו כתחביב. אחד משחק טניס בסוף שבוע, אחר לובש חליפת לייקרה שמכסה את כל גופו ונהנה שיחבטו בו. זה מקובל ואף אחד לא מרים גבה ולא יתייחס אליך אחרת אם תספר שאתה עוסק בבדסמ. יתרה מכך, מושג הפרטיות והנימוס הקורקטי שיותר מפותח בניכר מאשר בביצה הישראלית, ימנע מעמית לעבודה להתעניין - גם אם הוא מת לשמוע את הפרטים העסיסיים (זה והחשש הרב מתלונה על הטרדה מינית).

בארץ? על אף הניסיון האישי שלך (אולי חברתך עובדת בחברת אנשים ליברלים במיוחד), אני חושש שהשמרנות, הקנאות הדתית והצביעות מנצחים נכון להיום ברוב המקומות.