"הרי את מסומנת לי...."

hrgiger • 9 ביוני 2012

אני עם מרי ג'יין (הלוואי (: )

קשר בילתי הפיך - כי אופטימיות זאת לא מילה גסה.

Re: "הרי את מסומנת לי...."

שרמומית • 9 ביוני 2012

אין מצב שהייתי עושה ברנדינג. זה סימן מכוער שטבוע על העור לכל החיים, גם אם זה האות הראשונה בשם שלו או השם המלא.

אבל קעקוע ששנינו נסכים עליו, שרק אנחנו נבין את המשמעות שלו
מן תחביב שלו, זה כן הייתי עושה. ומקעקעת את השם שלו, בקטן, בתוך הקעקוע.

lori{ע_מ} • 9 ביוני 2012

להבדיל ממך, אני ממש לא חושבת שמי שמציע את זה או מי שמסכימה לזה ניתן לכנות אותם "טיפשים".
אכן יש המון דרכים להראות אהבה והתמסרות וזו אחת מהן.
לפעמים מרגישים שכן יש צורך בזה.
ויודעת מה? לפעמים זה נועד להביע דברים אחרים מאהבה והתמסרות.

מבינה ומקבלת את הסלידה של אנשים מאקטים כאלה, לא מקבל את הנחרצות בה שופטים את אלו שכן עושים דברים אלו.
ולא, אין לי ברנדינג, למרות שהיינו מאוד מאוד קרובים לזה והיה ברור לי שסשן מסויים, שהנה זה עומד לקרות ופחדתי והתרגשתי בו זמנית. נכון להיום אני לא יודעת אם ומתי זה יהיה ואם זה יהיה אני אקבל זאת באהבה גדולה.
מה שכן יש לי זה קעקוע שאדוני בחר וחריטות על העור הנושאות את האות הראשונה של שמו.
כך שכפי שניתן להבין, אני בעד.
סביר להניח שאילולא היה בינינו קשר כל כך חזק ואילולא היינו נשואים ונמצאים בקשר 5 שנים - דעתי הייתה משתנה, אך מכיוון שזה לא המצב, אני אפילו לא נכנסת לשאלה הזו.

איש אחר​(אחר) • 9 ביוני 2012

כל קעקוע, כל סימן בלתי הפיך, כל הטבעה של משהו על הגוף, גורמים נזק שאי אפשר בכלל להסביר את גודלו
לא סתם ולא במקרה בדת היהודית חל איסור על קעקועים
אפילו חורים באזניים (כאלו של עגילים) נועדו למחוק את הבן אדם טוטאלית (מזה בא המושג "עבד נרצע") ולא לאפשר לו קיום כבן חורין.

אילו המקועקעי ביניכם היו מצליחים להבין את ההשפעה השלילית שיש לקעקוע כלשהו על האדם, ובאמת הייתם מצליחים לקלוט את הנזק, הייתם אפילו כורתים את האיבר המסומן ולא נשארים עם הקעקוע.

אני בטוח שהמילים האלו יעוררו אנטגוניזם אצל רבים, אבל זה לא ישנה את האמת

drm​(מתחלף) • 9 ביוני 2012

הייתי מסביר לה את זה בדיוק כמו שהסברתי לך. לא מתחמק מכלום. והרי מה בכלל הטעם להתחמק? הרי אני רוצה להיות הכי כנה בעולם עם בת הזוג שלי.

אם אחרי שהסברתי לה היא עדיין מתעקשת על זה, אז אני אשקול פשרה כלשהי

Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} • 9 ביוני 2012

אני חשבתי שסימון כזה אמור להגיע מטעם השולט, כאקט של בעלות או הוכחת "התמסרות" מצד הנשלט שלו. אם זה מגיע מטעם הנשלט, הוא באותה מידה יכול לבוא ולהגיד לו יום אחד "תראה איזו הפתעה עשיתי עבורך ולהציג את הקעקוע החדש שכולל את השם של השולט (או הניק שלו) על פטמת שמאל. לא?

סימונים למיניהם

לילית חדשה • 9 ביוני 2012

אני לא מאמינה בסימון הנשלט.
שייכות הסאב שלי אליי אינה מותנית בסימון
שייכותי לאדוני לא מותנית בסימון גם
היא אמיתית גם בלעדיו.

אבל אם יש סימון- האם זה אומר שהוא באמת שלי?
קעקוע קטן בחלק של הגוף שלו- זה מה שיהפוך אותו לשלי?
זה סימן חיצוני
וככזה
לא חייב לסמל משהו אמיתי.
ולא תמיד יש לו משמעות אמיתית- ברגע שזה חיצוני זה בר זיוף

אם הסאב שייך לי, הוא שלי עמוק בפנים, לב נפש נשמה מוח וגוף
הוא יודע את זה ואני יודעת את זה.
אם אני שייכת לאדוני, מתמסרת לו בכל נימי נפשי.
שנינו יודעים את זה.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 9 ביוני 2012

מי שבקטע של קעקועים, אני לא רואה למה לא להנציח על העור אדם מאד משמעותי, וזה לא משנה אם הקשר נצחי או לא (והרי אי אפשר לדעת, בתכלס), כמו שמנציחים אירוע משמעותי.
אני אישית לא אוהבת קישוטים בבשר, אפילו עגילים אני לא עונדת, אז גם סימנים חיצוניים של שייכות אני לא מטביעה בעור. בגלל זה אני מסתובבת עם טבעת נישואין ולא עם קעקוע נישואין. הכרתי זוגות שבמקום להחליף טבעות עשו קעקועים תואמים וזה נראה לי דווקא חמוד.

אני רואה משהו יפה גם בסימון שייכות לשולט, מעין הצהרת חשיבות: גם אם התקופה תחלוף, זה לא ישנה את העובדה שהותרת בי חותם. אבל נראה לי מוזר לדרוש את זה. הרי הסימון הוא סמל, ולא מהות. זה בא לייצג תחושה שכבר קיימת.

אני עם מרי ג'יין וגייגר

timna • 9 ביוני 2012

הבעייתיות והשיפוטיות שבסימון קבוע מובנים, אבל יש משהו מאוד רומנטי בסימן קבוע.

אני אישית קצת נרתע מהרעיון של ברזל מלובן, גם בגלל ההקשרים ההיסטוריים וגם בגלל שמדובר בסופו של דבר, בכוויה מכוערת, אבל קעקוע? בהחלט אפשרי בקשר אמיתי ומחויב.

נשלט או נשלטת ששוכב אצל המקעקע (או מקעקעת) והשולט/ת שלו מחזיק לו את היד ומביט לו בעיניים בזמן ש"מסמנים" אותו? מאוד לוהט בעיניי.

כי גם רומנטיקה זו לא מילה גסה!

Re: אני עם מרי ג'יין וגייגר

שלגי • 10 ביוני 2012

אכן סיטואציה מרגשת (מנסיון), ובתכלס הקעקוע הפיך (גם זה מנסיון)

עם קצת יצירתיות. בהנחה שהוא לא היה ענק מלכתחילה.