אתה סומך עלי?

Purple Phoenix​(נשלטת){Loki the t} • 21 ביוני 2012

גמד, עקרונית גם בעלי וגם אני מעדיפים לצאת לאיזה טיילת, לשבת עם ארוחת גבינות ולהנות מהשקט ומהזמן שלנו ביחד מאשר לשבת מול האתר "וללגלג" על אנשים ששולחים הודעות שלא במקום.
אני חושבת שאוראנוס הסביר את זה הרבה יותר טוב ממני, לכן, אני אצטט אותו:

"אז כשבת זוג שלי היתה קוראת לי ומראה לי הודעות כאלה, גם אני עברתי את כל השלבים:
בהתחלה התעצבנתי - באיזו זכות ואיזה חוסר כבוד עצמי מינימלי יש לאנשים שככה שולחים ועוד חלקם מכירים אותי ואני אותם.
אח"כ פשוט נהייתי נבוך בשם כל המין הגברי שבאמת מסוגלים לכאלה רמות של עליבות.
שלב הבא - ניסיתי להתעלם ולהיות אדיש מזה אבל עדיין התבאסתי, לא מקנאה או חשש, אלא פשוט מהגועל שצריך להתפלש בו כדי להנות ממה שכן טוב באתר שלנו.

לבסוף הגעתי לאן שאני היום - אני צוחק, הכי בריא.
אני צוחק על העליבות של האנשים הללו, על הסיטואציה העלובה,
על זה שבאמת אין לי מה לעשות בעניין חוץ מלצחוק על זה.

ככה אני, רפאל, אתה לא מכיר אותי מספיק כדי לומר שלצחוק על הסיטואציה זו התנהגות של ביסוס מעמד אלפא, אני אפילו אומר שזו אימרה די מטופשת מצידך שבתוכה יש התנשאות והנמכה במסווה של נאורות ואינטלקטואליה שמגוייסות לטובת אותה הנמכה. (אנא קבל את זה כביקורת כנה וחברית בין שווים.)

גם כשיש לי חום של 40 מעלות ואני עם הזיות ומסתובב ומתנדנד מסחרחורת - אני צוחק.
ואם אני הולך ברחוב ומסמס למישהי מילות זימה ופתאום המצח שלי מתנגש חזיתית עם עמוד - אני אומר אאוץ' ונקרע מצחוק.
כי זה בריא, וזה כיף וזה המוצא היחיד השפוי בסיטואציות שאין מהם מוצא "אתי" או כמו שהיינו רוצים. "

זאת הסיבה העיקרית לצחוק.
הבעיה שלי גמד, היא בעיקר גם בצ'ט ולא רק בהודעות אדומות.
אינני יודעת אם אנג'לינה מתחברת לצ'ט, אינני יודעת גם מהי כמות ההודעות שהיא מקבלת.
אני כן יודעת שאצלי זה מוכפל ואפילו יותר עקב הודעות לא רצויות בצ'ט (וכשאני אומרת לא רצויות, אני מתכוונת לאלו שלא מכבדות, למרות שקראו את הפרופיל וכן הלאה)
את כל אותם שלבים שאוראנוס עבר גם אני עברתי וכיום אינני מוצאת דרך אחרת להתמודדות עם מצבי חוסר הכבוד שמופגנים כלפי הקשר שלי. הדרך שלי היא הצחוק
האמת שכמו אוראנוס, זה הכלי שאני משתמשת בו המון, הצחוק והציניות העצמית.
האמן לי שיש לי דברים חשובים יותר לדאוג אליהם, כמו המצב הבריאותי שלי שכרגע לצערי הוא לא הכי טוב.

בנוגע לחלק האחרון בתשובה שלך, מסכימה איתך שעדיף לקבל את זה בתור מחמאה.
אבל העובדה שמישהו מרשה לעצמו "לצחוק" על האדון שלי ועל בעלי מרתיחה אותי לפעמים, במיוחד כאשר לא מכירים אותו באופן אישי.
הוא האדם הכי טוב שפגשתי מעודי והוא הופך אותי לטובה יותר, לחרוצה יותר, לאוהבת יותר- או בקיצור, לאדם טוב יותר.
אני כן אשמח (במידת האפשר כמובן) לקרוא את מילותיה של אנג'לינה כמובן, גם כי אני יותר מתחברת למקום שלה (מבחינת הבדסמ ומבחינת המגדר) וגם כי מעניין אותי לדעת מה הרגשות שלה כאשר מישהו מעיז לזלזל בך (ואני בכוונה מדגישה רגשות ולא בהכרח מעשים).

בכל מקרה, כמו תמיד גמד, תודה על תגובה מאירת עיניים.

Purple Phoenix​(נשלטת){Loki the t} • 21 ביוני 2012

רפאל, בכוונה בחרתי להתייחס לחלק זה, כי הוא ספיציפית נוגע אלי.
משיחות שעשיתי עם חברות אחרות באתר הזה, כולן אמרו לי את אותו הדבר.
רוב ההודעות שהן מקבלות, הן הודעות שהן בעיקר לא מכבדות (שים לב, דיברתי על אחוזים מתוך ההודעות, לא על כמות ההודעות עצמה).
כמו שכתבתי לגמד, ההודעות מתמקדות יותר באיזור הצ'ט ופחות באדומות.
ואני רק יכולה לנחש שזה יכול להיות קשור למנוי זהב מבחינת האדומות (למרות שפה זה באמת ניחוש פרוע ולא בהכרח צודק).
נכון, קשה לי לשתוק ולא להתעלם- במיוחד כי אני מפרשת את כלי ההתעלמות ככלי הגרוע ביותר שניתן להשתמש בו. אינני אומרת שאין טעם מסויים בדבריך, אך יחד עם זאת אינני מחפשת את העימותים ואינני מחפשת מישהו ללגלג עליו.
כמו שכבר כתבתי גם, על חלק נרחב מההודעות אני לא מספרת לספרטי, רק אלו שמוגזמות בעיניי, אלו שעברו את גבול הטעם הטוב בכל צורה אפשרית.
שוב, יתכן ואתה צודק וחוסר ההתעלמות שלי "מזמין" את העימות, אך אני מבקשת ממך לא לשפוט זאת ברמה של- לחפשה מישהו ללגלג עליו, זה משהו שאני לא עושה.
* אם טעיתי בפירוש שלי בשיפוט אני מתנצלת מראש, כך הבנתי את הדברים.

Uranus • 21 ביוני 2012

לא, זה לא מה שזה גם אם תכתוב שזו עובדה, אתה עדיין טועה - אדם שבוחר להנמיך את עצמו בשביל זיון עושה זאת ללא כל עזרה ממני ומבקש להיות נלעג כמחיר לסיכוי שאולי יזיין - אם בשבילי זו קומדיה זה רק כי אני אדם כנה ולא מנסה להיות יותר צדיק מהאפיפיור בלשכנע את עצמי ושאר האנשים שאני כביכול מורם מתגובות כאלה. אכן לא מדובר בפשע גדול, אבל כולם עושים את זה אלא אם הם: מתים, מלאכים או שקרנים.
אם אתה בוחר לראות אותי "מתפאר" אז עם כל הכבוד זה אך ורק בהשוואה וביחס לאופן האידאלי שאתה רואה אולי את עצמך. אבל למציאות אין כל קשר.



שוב כאן הנמשל זו הבחירה של מי ששולח הודעות שכאלה, לא מי שמקבלן.



כל בר דעת יודע שהתגובה הכי טובה היא להתעלם ואין לי מושג איך לקחת את זה לקיצוניות של להתפלמס או לנסות לחנך. ללעוג זה כיף כשיש מישהו שמוכן לתרום את עצמו להיות נלעג - אני רק עושה איתו חסד. כמו ששחקן בקומדית סלאפסטיק לא יעלב ובכלל לא מודע אם אצחק כשהוא דופק את הראש בעמוד, אותו הדבר עם מי שבוחר לעשות מעצמו צחוק בשביל זיון.
אם אני יושב עם בת הזוג שלי והנושא עולה על ידה ומעסיק אותה או מעצבן אותה אני אקח אותה לכיוון של לצחוק על זה - זו הדרך שלי להתמודד עם משהו שמציק ואין לי מה לעשות איתו.

יש אחד שההתמודדות שלו היא להתעלם ולהדחיק או להתכחש, יש מי שיבחר להדחיק ולהתכחש ולא "לבזבז את זמנו" ולנצל את הזמן לאכול פלוב ביתי בצפון עם יין עתיק, אני בוחר לצחוק על זה תוך כדי שאני חותך גזר לג'וליינים, שוטף אורז בסמתי וחותך בשר לקוביות בזמן שבת הזוג שלי מוצצת לי ומסייעת לי "לבסס את מעמד זכר האלפא" שלי בגרונה...

כל האסטרטגיות טובות ומקובלות ועל אף האופן המצחיק שכתבתי אותן - כולן לגיטימיות. אבל שיהיה ברור: כולן הן תגובה לעובדה שזה מציק - זה מציק לך בדיוק כמו שזה מציק לגמד וכמו שזה מציק לי. כולנו בוחרים להוריד את הזבל בשיטות שונות אבל הזבל עדיין מסריח.



כנראה שזה לא קשור למשחקים בקקה, כי גם בנות הזוג שהיו לי לא שיחקו בקקה והסטטיסטיקות אצלנו שונות משלך אז האמירה הזו לא ממש מחזיקה מים. חוץ מזה כולנו מתעלמים בסופו של דבר ממושא הלעג, ברור שאנחנו לא מגיבים ושוכחים. חלקנו מוצאים גם כמה שניות גם לצחוק על העליבות.



אני דוקא עם היהלום - המספרים שלה הרבה יותר קרובים למה שאני חושב הם המספרים האמיתיים של רמות ההטרדות. ושוב זה לא קשור לאופן שהיא מגיבה להם, כי אני ובנות הזוג שלי לא הגבנו ועדיין נחשפנו להצפה בלתי פוסקת.

בסופו של דבר - דעות זה דבר אחד והכל מקובל, לטעון לצדק על סמך אמת, סטטיסטיקות והתרשמות סובייקטיבית זה משהו אחר לגמרי.

Brave Dwarf • 21 ביוני 2012

אורנוס, אני מבקש. כתבתי בפירוש שלא רק שזה לא מציק לי, אלא זה אפילו מחמיא לי. בפניות מסוימות אני רואה גסות רוח והייתי מגדיר אותן כמציקות לולי היה ניתן למחוק אותן או לא לפתוח אותן. אבל כיוון שקיימת האפשרות הזאת (להבדיל, למשל, מתגובות גסות רוח בגוף הפורום או בצ'אט כללי), הן אינן מציקות לי כלל וכלל, גם לא לאשתי.

לגבי שאר דבריך, אני צריך לחשוב עליהם עוד כי כמו שאתה מבין, נקודת המוצא שלנו כל כך שונה, עד שאני חושש ליפול על שיפוטיות מיותרת.

the rain song • 22 ביוני 2012

לפעמים יש תחושה שיושבים כמה חברים בבית, קצת משועממים ומחליטים לשלוח הודעות הזויות לכל מיני נשים כאן או בכל אתר אחר.
משהו בסגנון "לעבוד על אנשים בטלפון" שהיה נהוג פעם.
לנהל איתם שיחה, ועוד לנסות לחנך אותם נראה לי קצת כמו לגשת למישהו ברחוב ששרק לי ולנהל איתו שיחת "יחסינו לאן".
כמו כולן, גם אני מקבלת הודעות משונות, למרות שאת הודעת "הכלבה" המפורסמת טרם היה לי הכבוד, ועדיין לא חסר.
פעם גם אני הייתי טורחת להפנות לכרטיס ולבבלוג. התשובה השכיחה שקיבלתי אז היתה הזמנה לפגישות דיסקרטיות. כן, בטח, אני רצה...

אני בספק אם האנשים האלה מחפשים זיון קל. תשומת לב - חופשי. אבל זיון? נראה לי שאם מישהי תהיה בעניין הם יעלמו (צריך באמת לנסות את זה פעם )
גם אני לא בעד התעלמות. אבל תשובה קצרה בנוסח "לא תודה" סוגרת את הפינה הזאת ב-95% מהמקרים. אין להם עם מה לעבוד במקרה כזה, אין מה לענות.
מי שמתעקש להמשיך לנדנד - אז הוא זוכה להתעלמות או מקסימום לשוב "לא תודה".
אפשר לצחוק, אפשר להתרגז, אפשר להיות מוחמאים, אפשר לחוש חמלה ואפשר להיות אדישים.
אני עדיין חושבת שהאחריות על הטיפול בעניין הזה הוא לא של בן הזוג.

אם להתייחס להודעה המקורית של השרשור - מי שרוצה לנהל שיחות מאחורי הגב של בן הזוג שלה יכולה לעשות את זה בכמה וכמה צורות (אפשר להעביר מייל, אפשר לפתוח ניק חדש.)
שלא לדבר על האפשרות הפשוטה מאוד של למחוק הודעות.
גישה לתיבת ההודעות לא יעילה במקרה הזה. לדעתי כמובן

אם אין אמון - חבל על הזמן של כולנו.

בתור אחת שקנאית לפרטיות שלה ברמה העקרונית ולא בגלל שיש לה מה להסתיר אני לא הייתי מוכנה לאפשר גישה חופשית לתיבה שלי.
ודווקא בגלל שהוא סומך עלי ובוטח בי אין שום סיבה לאפשר גישה כזאת.

בצ'אט אני לא מסתובבת אז אני לא יודעת מה קורה שם.

ודרך אגב, ההודעות ההזויות האלה הן ממש לא המצאה של הגברים.
גם הוא מקבל הודעות הזויות מנשים שמתעלמות לגמרי מהעניין שהוא במערכת יחסים.