blackDolphin(נשלט)
|
לפני 12 שנים •
31 במאי 2012
יום הולדת / סיפוראי הוודאות הרגה אותו. היא אמרה לו לחכות בשקט בחדר. החושך והדממה חלחלו לורידיו. היום יש לו יום הולדת, אבל היא אסרה עליו לספר זאת. "אתה שלי. אני אחליט איך לחגוג לך, אם בכלל, את יום הולדתך" הוא ניסה להסביר, לציין שחבריו לעבודה תכננו לו משהו. אך לא היה לו רגע שיכול היה להשחיל מילה. וכשהיה, האומץ התחבא לו, מציץ בחשש מאחורי רגלו. כגמד פחדן. ואולי הוא לא רצה בכלל לומר. הוא כבר לא יודע מה הוא רוצה. הוא יודע מה היא רוצה וזה כל מה שהשתלט על הווייתו. כמו ענן כבד השוקע לאיטו והופך את הכל לערפל לבן ואחיד. גן עדן של ויתור. היא נכנסה לחדר. הדממה הופרה ברגע אחד, בפתאומיות. וכמו שהתיר לה, לדממה, לזחול בורידיו, כך הפכה לרעל פתאומי שצרב את כולו. הוא התיישב לרגע. רגליו לא עמדו ברעל הזוחל. היא צעקה בשקט: "קום! אידיוט". הוא קם. היא הסירה את כיסוי עיניו ובהדרגה הוא ראה מי נוכח בחדר. היא עמדה לפניו ומאחוריה שתי חברותיה הטובות ביותר, ירדן וליאן. הוא לא אהב אותן. כאילו רק חיכו להיעדרה של מלכתו כדי לעשות בו את שפטיהן. היא תמיד החזיקה אותן לידה, משל היו כלבי שמירה מריירים, נובחים לטרף. מעיני רוחו לעיניו הבשרניות, הן חזרו להיות שתי בחורות חמודות למראה. אך כמו לוכד שדים מנוסה, הוא ידע לא ליפול שבי בתמימות המעושה. כמו יודע שהשד עוד יצא מתוכן. היא פתחה את פיה ושתיקתו התחלפה בשתיקה סקרנית. "בן כמה אתה היום?" "26" ענה והשפיל מבט. "תתחיל לספור" אמרה ולפני שהבל פיה סיים את דרכו במעלה גרונה, הניפה את ברכה ישירות לאשכיו. כך ספר לו, נאנק ומתבלבל, מתבלבל ונאנק וסופר מחדש, עד שעלה בכוחו להגיע ל-26 שנותיו. "מזל טוב" קינחה חברתה מימין, ליאן, בבעיטה לשנה הבאה.מלכתו יצאה מהחדר. בינתיים גם ירדן לא טמנה ידה בצלחת ולפתה את ביציו ותוך חצי סיבוב לחשה בתקיפות: "החגיגות ימשכו לאורך כל הלילה" הוא הרים את עיניו בהתרסה וקיבל יריקה רטובה לפיו הפעור בחוצפה. נוכחות מלכתו שוב בחדר השרתה בו הקלה מהולה בחשש. היא חזרה עם עוגת דובדבנים. לרגע הוא שמח כילד אך בשנייה חזר חששו למלא את ריאותיו באוויר אפור מחוסר וודאות. "קניתי לך עוגת יום הולדת, אבל אתה תאכל אותה כמו שאתה ראוי לאוכלה!" היא הושיטה יד לדובדבן, ירקה עליו ודחפה לפיו בגסות. ירדן, קיבלה את האות, הושיטה את ידה בתורה לדובדבן הבא והרימה את שמלתה, הפשילה את תחתוניה, התכופפה וסיבבה אותו עמוק על חור ישבנה. כשסיימה, הגישה אותו למלכתו שדחפה גם אותו בגסות לפיו. כך עד שסיימו את כל העוגה. היא הורתה לו לשכב על גבו. הוא, מושפל מהטעם שליווה את רוקו, שכב בצייתנות. ליאן דחפה לו חתיכת עוגה לפיו והזהירה אותו לבל יבלעה. היא הורידה את תחתוניה, קירבה את אגנה לפיו וזרמת שתן חמה מילאה את פיו. "עכשיו תבלע!" מתיקות העוגה הקרירה עם חום השתן המלוח התערבבו בפיו בטעם שלא חש מעולם. כשסיים, דרשה ממנו ליאן לעמוד, דחפה את תחתוניה לפיו ואמרה "מזל טוב, זו המתנה שלך!" מלכתו הורתה לו לחכות ושלושתן יצאו מהחדר. הוא לא ידע את נפשו מנוחה. כשהן חזרו ומלכתו קראה בשמו, הוא צעק "כן" כאילו רצה להשחיל במילה הקצרה את כל תחושתו , זהו יום ההולדת הטוב ביותר שלו. הוא חיכה בקוצר רוח לבאות, באומץ, לא מפחד מחברותיה. יודע שמלכתו יודעת את מלאכתה. |
|
|
| בדוי(נשלט) |
לפני 12 שנים •
20 ביוני 2012
מאוד מגרה ומרתק אך קצר מדי
|
|
|
|
blackDolphin(נשלט)
|
לפני 12 שנים •
21 ביוני 2012
תודה בדוי, לפני שאכתוב סיפורים ארוכים כדאי שאבדוק איך אני בכתיבה בסגנון שכזה.. תודה שוב!
|
|
|