צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

על הכוס המגולח והפתולוגיה הגברית

T O M​(שולט)
לפני 12 שנים • 3 ביולי 2012
T O M​(שולט) • 3 ביולי 2012
ציטוט: ברגע שהעדפה מינית נעשית בכפייה, שם מתחילה האלימות. אני חושבת שזה גם מה שאוראנוס אמר.
למה אני מתכוונת? לא להעדפה בדסמית כמובן, אלא ללחץ, סנקציות, פאסיב-אגרסיב, פיתוי ואיום בעונש ובעצם כל מה שהחברה מפעילה עלי כדי שאני אעשה את זה מלכתחילה, אלא עכשיו במערכת יחסים בין אישית.
לא הייתי נותנת לחברה שלי להיות במערכת יחסים כזו. ואתה? היית נותן?

ברור שכל העדפה מינית לגיטימית. ברור. אבל זה שמאן דהו מעדיף את החברה שלו מגולחת לא נותן לו את הזכות לצרוח עלי לגלח. לא לו ולא לשום גבר אחר מלבד הגבר שלי.



פרלין,

על איזה לחץ, סנקציות פיתוי ואיום בעונש את מדברת?
מי עושה את זה?

ובכלל, מי צועק על אישה אחרת או אפילו חברתו שתגלח?
את נסחפת וטווה כל מיני תסריטים שאני לא יודע מאיפה את מביאה אותם.

לגבי תכתיבי חברה, הם קיימים ובמידה ניכרת משפיעים עלינו. אין דרך להתחמק מזה.
למעשה בכל חברה יש תכתיבים. אפילו בשבטים נידחים באפריקה יש תכתיבי חברה.

וגם אנחנו, אני את וכולם חלק מזה. הרי את לא נקייה מרצון להכתיב לאחר איך היית רוצה
לראות אותו ואת אכן פועלת לעשות זאת , במודע וגם בתת מודע. יש לחץ ולפעמים הוא גם גדול
אבל גם בשיא גדולתו אני לא רואה אותו מגיע למימדים שתיארת כרגע של צעקות ואיומים בעונש.

את מאמינה שהאישה ממוצעת מקבלת איומים ונענשת בסקנציות מבן זוגה או אחר
אם היא לא מגלחת?



-----------------------


ציטוט: מדובר על קשר רגשי בין גבר ואישה והמרחקים שאישה תלך למען הגבר שאיתו היא מרגישה את הדברים שכבר 70000 שנה מבדילים את הספיאנס משאר ההומואים.
מוטצית עץ הדעת שאנחנו עברנו הוסיפו לנו שפה ודמיון וגם הוסיפו לנו מנגנונים רגשיים כגון קנאה, צורך בשייכות ואפילו רחמנא לצלן קירבה ואהבה
.


אוראנוס,

אולי לא הבנתי אותך נכון בפסקה הזו או הוצאתי מההקשר והתכוונת למשהו אחר.
אני לוקח זאת בחשבון. השאלה שלי היא:
האם שמת את נושא "גילוח הכוס" בתוך הקטגוריה של
"המרחקים שאישה תלך עבור הגבר שלה"?
אם כן...
רק לי זה מראה מוגזם?


טוב שהגבר לא ביקש ממנה לקנות חלב בדרך הביתה.
(אני מדגיש "ביקש". לא איים, לא צעק, לא העניש, לא היכה, לא העיף אותה מהבית
או כל תסריט אלים אחר)
המחשבה שהיא הייתה צריכה לכתת את רגלה וללכת לסופרמרקט הקרוב
בעוד הוא יושב ורואה טלויזיה פשוט מזעזעת. זה היה משאיר לה צלקות נפשיות וטראומטיות.
האישה המודרנית לא צריכה לעבור חוויות נוראיות כאלה...

------------

אני אגיד את זה שוב:
כולה גילוח.
גם אם יש נשים שמסיבה זו או אחרת לוקח להן יותר זמן (נגיד בגלל עור רגיש)
זה לא מבצע אנטבה ולא מחלקים צל"שים.

מי שרוצה תעשה. מי שלא - לא.
אף אחד לא מאיים לנדות מהחברה או למכור אותך לאיראנים.
אף אחד לא יגרור אותך באמצע הלילה מהמיטה עירומה כביום היוולדך
עם שיער ערוותך לעיני כל ויצמיד אותך לעמוד למען יראו ויצחקקו..

אין עונשים על אי גילוח אז בבקשה לצאת מהטראומות האלה
על עונשים ואלימות שהן ממש אובר דרמטיות.
פרלין​(נשלטת){ש}
לפני 12 שנים • 3 ביולי 2012
פרלין​(נשלטת){ש} • 3 ביולי 2012
בקצרה, אני פשוט חייבת ללכת להתקרבן איפשהו ובאמת, אין לי זמן התקרבנות מיותר לבזבז פה על דברים שאינם התקרבנות גרידא. אני חייבת להתקלח בעודי מתקרבנת, לישון ולחלום חלומות התקרבנות מספקים בהם אני מתקרבנת ומקרבנת בו זמנית עד שאני מגיעה לאביונה, כמובן. כי התקרבנות עושה לי את זה, כמו לכל פמיניסטית שעירה וזו האג'נדה היחידה שלי, האוויר אותו אני נושמת ומטרת השרשור כולו.

תום, תסלח לי שאני לא עונה לך. אני מרגישה שאנחנו פשוט לא מצליחים להבין זה את זו לחלוטין.

רפאל, קצת עייפת אותי עם אג'נדת ההתקרבנות. (לא יודעת אם שמת לב. השתמשתי בהומור הבריטי הדק שלך.) להוכיח לחץ חברתי זה כמו להוכיח שאין לך אחות. ואללה, באמת שאין לי שום דרך להוכיח לחץ חברתי חוץ מלהגיד שאני מרגישה אותו ולשאול אנשים אחרים איך הם מרגישים.
ובכן, רפאל, האם אתה מרגיש לחץ חברתי לקצר את שערות הערווה שלך?
האם אתה מרגיש לחץ חברתי מכל סוג בקשר למראה החיצוני שלך?
אם הרגשת, האם ניסיתי פעם להתנגד ללחץ שכזה? איך זה הרגיש?

מעניין אותי לדעת. באמת.

זאלו, מגניב לך שאתה חי עם אשה פמיניסטית אמיצה ונועזת. היא גם נחמדה לאללהicon_smile.gif

אני נורא מסכימה איתך, אגב. ואפילו כתבתי את זה. אני חושבת שכולנו סובלים מלחץ חברתי מעייף מאוד ושוחק מאוד בקשר למראה החיצוני שלנו. אני פשוט מרגישה שכשמודבר בגילוח כוס יש כאן פלישה למרחב מאוד אינטימי. חוץ מזה, הסבטקסט של הדרישה הזאת מטריד אותי.

אבל צדקה יולי, אנחנו הדור שחווה את המהפך הזה על בשרו. יכול להיות שהבנות שלי כבר יסתכלו על זה באדישות מסוימת או מין דרישה חברתית שאין מה לעשות נגדה. זה חבל, אבל בהחלט אפשרי.
Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון}
לפני 12 שנים • 4 ביולי 2012
פרלין כתב/ה:
...

אני נורא מסכימה איתך, אגב. ואפילו כתבתי את זה. אני חושבת שכולנו סובלים מלחץ חברתי מעייף מאוד ושוחק מאוד בקשר למראה החיצוני שלנו. אני פשוט מרגישה שכשמודבר בגילוח כוס יש כאן פלישה למרחב מאוד אינטימי. חוץ מזה, הסבטקסט של הדרישה הזאת מטריד אותי.


בפורומים אחרים שאני גולשת בהם, כותבות מדי פעם נשים שמשאירות את השערות שצומחות להן בכל חלקי הגוף. בחצי מהשנה - בתקופת החורף, אף אחד לא אומר להן כלום על זה, והפוסטים המתעצבנים שלהן נכתבים בדרך כלל בקיץ, וגם זה לא בתדירות יומיומית.

כשמדובר בשערות ערווה הנושא אפילו יותר פשוט, כי מעטים חוץ מבן הזוג שלך, רואים אותך כשאת נטולת תחתונים (אלא אם את אקסהביציוניסטית כמוני). התובנות שלי מהנשים שציינתי מעלה, הן שכשלא רואים את ה"סטיה מהנורמה", לא מבקרים אותה, ולכן אני מתקשה להאמין שיש ביקורת ציבורית מהדהדת על שערות הערווה, אני גם לא חושבת שזו כזו שיחת קפה בעבודה, אז קשה לי להבין מתי מתגלה ה"סטיה מהנורמה".

יתר על כן, מחוץ לכלוב זו לא כזו נורמה לגלח. רוב החברות הלא כלוביסטיות שלי מסדרות אבל לא מורידות. ומכיוון שכולן נשואות, אני נוטה להניח שיש גם גברים שאוהבים את שיער הערווה או שמבחינתם זה לא אישיו.

אנחנו נוטים לראות בעצמנו מרכז העניינים, ובטוחים למשל שכל פאשלה שעשינו תזכר על ידי כל משתתפי האירוע לנצח נצחים, בשל הזרקור הפנימי שאנחנו מכוונים על עצמנו. בפועל, אנשים שמים פחות לב לאחרים ולמה הם עושים. האמור אינו תקף על פולניות, הומואיות מרושעות ושונאים ותיקים, אבל הוא נכון לכל השאר. לכן יתכן שהלחץ נובע מהback of the mind ולא מהסביבה באמת.
השרלילית​(פמית מתחלפת)
לפני 12 שנים • 4 ביולי 2012

אף אחד לא אוהב שערות בפה

ואני רוצה שירדו לי שעות. ככה בא לי וככה נעים לי, חלק ומנוגד לקהילה הלסבופמיניסטית ממנה באתי. אבל ככה נעים לי. זה לא פמיניסטי וילדי? נו, שויין. יותר חשוב לי לעשות מה שבא לי בלי לשים שערת ערווה אחת על מה הפמיניזם יגיד. לא אוהבת שיער בפה, גם הגברים שהכרתי הבינו והסירו בעצמם.
שיער זה לא משהו חשוב מספיק והמגן הזה לא באמת מגן. וככה מרגיש לי יותר.
the rain song
לפני 12 שנים • 4 ביולי 2012
the rain song • 4 ביולי 2012
אני בהחלט יכולה להבין שלא כולם חושבים כמוני
האמת היא שכמה מהתגובות כאן גרמו לי לחשוב בצורה שונה על כל מיני עניינים או סתם להיות מודעת לדברים שלא חשבתי עליהם קודם - ואני מודה לכולם
(ובלי שום קשר לגילוח כמובן. התפתח כאן דיון שהוא קצת מעבר לטעמי)
אבל מה שקצת מפריע לי, ותקנו אותי אם אני טועה, יש תגובות שמנסות לבטל את ההרגשה של נשים (או גברים)
להרגיש ולחשוב זה לא אותו דבר
אפשר להתווכח על דעות וראיית עולם
אבל אי אפשר להגיד לי או לכל אחד אחר איך להרגיש
למה חייבים למצוא "כלא גברי" מקביל לכל "כלא נשי"?(אהבתי את הביטוי)
אי אפשר לתת לכל אחד מהם את המקום והכבוד לו הם ראויים ולדון בהם בנפרד?

וסתם שתדעו, אני באמת לא חושבת שהגברים אשמים במשהו
התקופה ההיא עברה מזמן. אני יודעת שלא כל הנשים חושבות כמוני ובכל זאת, כשמספרים לי שגברים אחראים למשהו בחיים שלי אני מתנגדת בתוקף.
מUחדת
לפני 12 שנים • 4 ביולי 2012
מUחדת • 4 ביולי 2012
the rain song כתב/ה:
אני בהחלט יכולה להבין שלא כולם חושבים כמוני
האמת היא שכמה מהתגובות כאן גרמו לי לחשוב בצורה שונה על כל מיני עניינים או סתם להיות מודעת לדברים שלא חשבתי עליהם קודם - ואני מודה לכולם
[...]
אבל מה שקצת מפריע לי, ותקנו אותי אם אני טועה, יש תגובות שמנסות לבטל את ההרגשה של נשים (או גברים) להרגיש ולחשוב זה לא אותו דבר. אפשר להתווכח על דעות וראיית עולם אבל אי אפשר להגיד לי או לכל אחד אחר איך להרגיש


אני מאוד מסכימה עם זה וגם עם מה שכתבה פרלין באחת ההודעות האחרונות- "ברור שכל העדפה מינית לגיטימית. ברור. אבל זה שמאן דהו מעדיף את החברה שלו מגולחת לא נותן לו את הזכות לצרוח עלי לגלח. לא לו ולא לשום גבר אחר מלבד הגבר שלי".

גם אני לא אוהבת את התגובות שמבטלות את התחושה עצמה- לא את המעשה-
ואת סיכום הדברים ב"ת-ג-ל-ח-ו", "אפשר לחשוב, כולה לגלח", "ככה זה, קחי את זה או עזבי את זה", "זה טבעי שאנשים יגעלו לך מהכוס בעולמנו המודרני".

רפאל, מהצד הזה של המסך בהחלט נדמה היה שאתה תוקף את פרלין באמצעות הדברים שהעלתה כאן. טענת- זה עניין פרטי, אל תעשי הכללות (פמיניסטיות וגו') ומצד שני לקחת את קטעי הדברים שהביאה, הפשטת אותם מהרעיונות האחרים והפכת כל מילה שנכתבה על ידה להכללה גורפת- בנוגע אליה עצמה. זה הרגיש קצת קנטרני. אני מבינה שניסית לגרום לה להבין שהכללות זה קקי- אבל אתה חטאת באותו הדבר בדיוק, רק בגרסת המיקרו.

וגם אני לא חושבת שגברים אשמים ונשים מתקרבנות- אני חושבת שברוב המקרים אנחנו מדכאים את עצמנו יותר מכל אחד אחר ומאמינה שמהלכים גדולים חייבים להתחיל בתוך הארגונים עצמם, כלומר- ייעול מתחיל מתוך המערכת, וה"מערכת" מבחינתי היא אדם לעצמו ונשים לעצמן וגברים לעצמם ונשים וגברים= החברה. אני מכירה גברים שחשים חזק מאוד בלחץ להיות קרייריסטים, אבות מופלאים, מאהבי העשור. לאף אחד לא פשוט- אבל אני כן מאמינה שלנשים קשה קצת יותר. לא כי אנחנו עדינות יותר- כי אנחנו נוטות לחפור בדברים (לא כמילת גנאי) וכי עדיין, עם כל השיוויון והכל- גבר לא מקבל מחזור מדי חודש, לא עתיד להרות, לא צריך להתבחבש במחשבה שהיי, אני בן 30, יש לי עשר שנים לממש את עצמי כהורה (גם אם לא בא לו. עכשיו או לעולם לא?- זה לא ירחף לכם מעל לראש לעולם. בגיל 50 תוכלו לבחור אחרת), לא עתיד ללדת וגם לא להניק.
נכון שכל מה שציינתי הוא פיזי- אבל זה הרבה יותר מזה, ובכל זאת גם לדברים שציינתי כאן עכשיו יגיב מישהו ב: "כולה מחזור, ת-ד-מ-מ-ו", "אז אל תעשי ילד, מישהו מכריח אותך?"
אז לא, לא מכריחים אף אחד להרות- גם לא לגלח ובכל זאת אני לא מכירה נשים שלא מתעסקות בעניינים האלו במן מבט כפול- שלהן על עצמן ומבטה של החברה מולן.
גבר שיחליט לא להביא ילדים יעמוד בהרבה הרבה פחות שאלות מסביב, אם בכלל.
נוצות ומסמרים
לפני 12 שנים • 4 ביולי 2012
נוצות ומסמרים • 4 ביולי 2012
אני רק הערה:

לנשים קשה קצת יותר - וסוגיית הגילוח (שכן כלולה בכלל זה וכן מזיקה לבריאות. הסרת שיער הערווה נאסרה במכוני הקוסמטיקה של מדינת ניו-יורק היה ותהיתם) היא אחת מן הקשיים הללו - כיוון שבעולמנו הלא-שוויוני גברים עדיין נהנים מפריווילגיות רוב. כמו הפריווילגיה לטעון שנשים הן רגשניות והיסטריות ולכן התקוממות שלהן בנוגע לנושאים הנוגעים לגופן ומיניותן - הן פונקציה של ההיסטריה הזו. כמו היותה של הרפואה מקצוע גברי ברובו שנלמד על ידי גברים על גברים. מה שמקל על רופאים גברים לפטור תסמינים נשיים של נשים כהיסטריה נשית.

ומפני שפריווילגיות גבריות, כמו פריווילגיות פיננסיות, אינן דבר של מה בכך, לא רפאל ולא אף גבר אחר, ששים לוותר עליהן. וזה לא קשור לכך שאנחנו רגישות יותר או חופרות פחות. זה קשור בכך שכאשר למעמד מסוים יש יותר (כח, זכויות, כסף, וכו'), למעמד אחר יש פחות. וכל זמן שצד אחד מחזיק בכח, האינטרס הטבעי שלו הוא לרוב להמשיך ולהחזיק בו.
Uranus
לפני 12 שנים • 4 ביולי 2012
Uranus • 4 ביולי 2012
תום,

ראיתי את הפניית השאלה שלך אליי, אני לא מתעלם ממנה.
אני בכל זאת בוחר כאן לעצור את ההלוך חזור הזה.
זה שיח חרשים ואנחנו פשוט לא נמצאים בכלל על אותו מישור של שיחה.
כנראה שמשהו הולך לאיבוד או בפרשנות או באופן הכתיבה שלי או בהמרה איפשהו לאורך הדרך.

פעם אחרת אולי.
Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון}
לפני 12 שנים • 4 ביולי 2012
נוצות ומסמרים כתב/ה:
אני רק הערה:

לנשים קשה קצת יותר - וסוגיית הגילוח (שכן כלולה בכלל זה וכן מזיקה לבריאות. הסרת שיער הערווה נאסרה במכוני הקוסמטיקה של מדינת ניו-יורק היה ותהיתם) היא אחת מן הקשיים הללו - כיוון שבעולמנו הלא-שוויוני גברים עדיין נהנים מפריווילגיות רוב. כמו הפריווילגיה לטעון שנשים הן רגשניות והיסטריות ולכן התקוממות שלהן בנוגע לנושאים הנוגעים לגופן ומיניותן - הן פונקציה של ההיסטריה הזו. כמו היותה של הרפואה מקצוע גברי ברובו שנלמד על ידי גברים על גברים. מה שמקל על רופאים גברים לפטור תסמינים נשיים של נשים כהיסטריה נשית.

ומפני שפריווילגיות גבריות, כמו פריווילגיות פיננסיות, אינן דבר של מה בכך, לא רפאל ולא אף גבר אחר, ששים לוותר עליהן. וזה לא קשור לכך שאנחנו רגישות יותר או חופרות פחות. זה קשור בכך שכאשר למעמד מסוים יש יותר (כח, זכויות, כסף, וכו'), למעמד אחר יש פחות. וכל זמן שצד אחד מחזיק בכח, האינטרס הטבעי שלו הוא לרוב להמשיך ולהחזיק בו.



אולי לחלק מהנשים קשה יותר, ואולי זה תלוי מגדר ואולי לא כי מדובר בעניין של השקפה. לי אישית לא קשה יותר מלבעלי, ועל אף היותי אישה אף אחד לא "מדכא" אותי. יתרה מזאת, אף רופא לא פטר מעולם את טענותיי כהיסטריה נשית. לכן אני מבקשת ממך לא להחליט דברים כאלו עבורי, רק משום שאנחנו חולקות מגדר, בטח לא בכזו נחרצות.

ואגב, גיגלתי את הטענה על ניו-יורק ומכוני הקוסמטיקה ולא מצאתי דבר. אפשר קישור?
T O M​(שולט)
לפני 12 שנים • 4 ביולי 2012
T O M​(שולט) • 4 ביולי 2012
ציטוט: הסרת שיער הערווה נאסרה במכוני הקוסמטיקה של מדינת ניו-יורק היה ותהיתם



[B]וב- 32589358 מדינות אחרות בעולם שאינן ניו יורק אין איסור כזה.
אם מצאת שרק במדינה אחת בתוך ארה"ב יש איסור כזה, זה לא נשמע לי כזה מסוכן.
[/B]



ציטוט: כמו היותה של הרפואה מקצוע גברי ברובו שנלמד על ידי גברים על גברים. מה שמקל על רופאים גברים לפטור תסמינים נשיים של נשים כהיסטריה נשית.
.

?!?!?!

לא ידעתי שהרפואה מתמקדת בעיקר בגברים.
זה חדש לי.

כשאת הולכת לרופא ומתלוננת על משהו והוא כהגדרתך פוטר אותך או מתייחס פחות ברצינות,
את חושבת תמיד שזה בגלל שאת אישה?!


אגב, בלי קשר לרפואה,
היסטריה נשית. זו תופעה שאכן קיימת.
ולפעמיםז ו באמת הסיבה ולא מצוקה אמיתית.


במקרה הנ"ל של השירשור לא נראה לי שיש מצוקה אמיתית פה.
גם לא כולן באו בקטע היסטרי. סופרו פה גם חוויות אישיות על מנת לשתף.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך רביעי יול' 04, 2012 3:03 pm, סך-הכל נערך פעם אחת