אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

על הכוס המגולח והפתולוגיה הגברית

מUחדת
לפני 12 שנים • 9 ביולי 2012

"המשטר הממוסד של ההטרוסקסואליות"

מUחדת • 9 ביולי 2012
[..]

האם אנחנו עוסקים אך ורק בהבדלי מין? כלל לא.
כל הדיסציפלינות המתוארות למעלה הן חלק מתהליך הבנייתו של הגוף האידיאלי של הנשיות. כך נוצר גוף שהוא "מיומן" ונתפס כסובייקט, כלומר, גוף שעליו חקוק סטאטוס של נחיתות. הפנים והגוף של האישה חייבים לעבור מקצה שיפורים – היא צריכה להיות רזה יותר, עם שפתיים צבועות, עם עור מרוכך ועם עיניים יותר מסתוריות. 'אומנות' האיפור היא בעצם אומנות ההסוואה, דבר המניח מראש שיש משהו פגום בפניה של אישה. סבון, מים וגילוח אולי טובים מספיק עבורו אבל הם לא טובים מספיק עבורה. רוב האסטרטגיה של פרסום מוצרי יופי מבוססת על רמיזה לנשים שגופן פגום. אבל גם אם לא אומרים זאת בגלוי, המדיה מפציצה אותנו בכמויות עצומות של דימויי יופי נשי מושלם, מה שמשאיר את רוב הנשים בתחושה ברורה שהן לא עומדות בסטנדרטים.
בעצם, הפרויקט המשמעתי הזה שנקרא "נשיות" הוא סוג של מלכודת.

הוא דורש כמות כזו קיצונית ונרחבת של שינויים גופניים, שכמעט כל אישה נידונה למידה מסוימת של כישלון. כך נוסף מימד של בושה, מעבר לתחושה הראשונית של גוף פגום – האישה היתה צריכה לשמור על עצמה טוב יותר, לאכול פחות, לעשות יותר ג'וגינג וכו'. להרבה נשים אין מספיק זמן או משאבים להשקיע אפילו את המינימום שהמשמעת הזו דורשת מהן, למשל, דיאטה סבירה. הנה עוד מקור של בושה עבור נשים עניות, שמעבר לנטל הפסיכולוגי סובלות גם מנטל נוסף, שכן קונפורמיות עם הסטנדרטים המובילים של מראה גופני היא הכרחית בשביל לעלות בסולם הסוציו-אקונומי.

הרצון בשמירה על גוף נשי מושלם לא מוגבל בשום אופן למעמד או לגזע מסוים. ההבדל היחיד הוא שנשים עם כסף אולי יקנו איפור יוקרתי וילכו למועדון כושר מפואר, בעוד שנשים עניות יקנו איפור בכלבו ויתעמלו בבית מול קלטת כושר שעלתה להן 10 דולר.

במשטר הממוסד של ההטרוסקסואליות, נשים חייבות למצב את עצמן כ"אובייקט וטרף" עבור גברים. בתרבות הפטריארכאלית העכשווית, גבר אנין טעם ורואה-כל שוכן במודעותה של כל אישה, והיא ניצבת ללא הפסק מול מבטו הבוחן והשופט. האישה חיה את גופה כפי שהוא נראה ע"י מישהו אחר, מישהו אנונימי ופטריארכאלי. הרבה פעמים מושמע המשפט האומר ש"נשים מתלבשות בשביל נשים אחרות".

יש בכך גרעין של אמת: רק מישהי שמתעסקת כל הזמן באותו פרויקט טיפוח שאני מתעסקת בו יכולה להעריך את יכולותיי בתחום. אבל נשים יודעות עבור מי הן באמת ממשטרות את עצמן – הן יודעות שאישה צעירה ויפה תתקבל להיות דיילת, ולא אישה כעורה, והן יודעות שלאישה מבוגרת מטופחת ושמורה יש סיכוי טוב יותר להחזיק בבעלה מאשר כזו ש"הזניחה את עצמה".

[...]

"נוסף על ההתנגדות שמקורה בנ"ל, ישנה גם התנגדות שנובעת מחוסר הרצון לוותר על היתרונות והחיזוקים שמקבלים על היענות למשמעת. זאת ועוד, נשים רבות יסרבו לנטוש את האסתטיקה שמגדירה את מה שהן תופסות כיפה. אבל יש מקור נוסף להתנגדות, אולי יותר מעודן, שקשור שוב לסוגיית הזהות וההפנמה.

גוף שנחשב "נשי" הוא בדרך כלל קריטי בשביל שאישה תרגיש שהיא באמת אישה, ובגלל שכיום אפשר להיות רק אישה או גבר, הוא גם הכרחי כדי שאישה תרגיש שהיא אינדיבידואל קיים. בנוסף, גוף נשי יכול להיות גם הכרחי בשביל שאישה תתפוס את עצמה כיצור מיני, חושק ונחשק. מכאן, שפרויקט פוליטי שמטרתו לפרק את גוף האישה ממאפייניו ה"נשיים", יכול להיתפס בעיניה כמשהו שמאיים עליה בהוצאה ממעגל המיניות, אם לא בהכחדה של ממש.

הקטגוריות של נשיות וגבריות עושות יותר מאשר רק לעזור בהבניית הזהות הפרטית, הן גם אלמנט קריטי עבור המרקם החברתי שלנו. זה אולי יכול להסביר חלקית תופעות כמו הומופוביה או הרתיעה העזה של חלק מהאנשים מנשים שעוסקות בבודי בילדינג. ההומוסקסואל והאישה השרירית לא משתלבים בקלות בתוך הקטגוריות שמבנות את היומיום שלנו. אם כך, הביקורת הפמיניסטית הרדיקלית כנגד הנשיות יכולה לאיים לא רק על הזהות ותחושת הנחשקות של נשים, אלא גם על המבנה הבסיסי של עולמן החברתי"

[..]
"..שיח של התנגדות התחיל להתפתח בכל מיני אופנים בשנים האחרונות.
יותר ויותר נשים מרימות משקולות ומפתחות שרירים, חלק מהן תוך התעלמות גמורה מדימוי ה'נשיות' המקובל. ישנן נשים המשתייכות לקהילות לסביות רדיקאליות שדחו את הדימוי הנשי ההגמוני והן מנסות לפתח אסתטיקה חדשה.

אחד ההיבטים המדהימים של הקהילות הללו הוא שהן הצליחו להתגבר על הזיהוי הדכאני של יופי ונחשקות נשית עם נעורים. כאן, הסימנים הפיזיים של הזדקנות – קמטי הבעה ושיער מאפיר – לא רק שלא מפחיתים מהאטרקטיביות של הנשים, אלא לעיתים אף מגבירים אותה. התחילה גם להתפרסם ספרות של התנגדות, חלקה מופנה להרהורים וניתוח אנליטי, וחלקה מופנה לעזרה פרקטית להתמודדות עם דימוי הגוף."


- מעניין מאוד. תודו-

[מתוך: פוקו, נשיות והמודרניזציה של כוח פטריארכאלי / סנדרה לי ברטקי]
Red Leaf
לפני 12 שנים • 9 ביולי 2012
Red Leaf • 9 ביולי 2012
אני מקווה שהספין אוף הבא יהיה קשור לרצח קנדי, עבמים ורוזוול או מינימום למותו של ערפאת - כי אם כבר ספאם, אז שיהיה איכותי ומעניין.
מUחדת
לפני 12 שנים • 9 ביולי 2012

שקופית החסות מוגשת לכם מטעם מועצת ה-LOL

מUחדת • 9 ביולי 2012
Red Leaf כתב/ה:
כי אם כבר ספאם, אז שיהיה איכותי ומעניין.
שיר כאב​(שולטת){סוליקר}
לפני 12 שנים • 9 ביולי 2012
זה לא חדש שנשים עושות עניין גדול מהגוף שלהן.
הן עצמן מייחסות לו חשיבות וההערכה העצמית (או היעדרה) של רבות מהן תלויה בו במידה מוגזמת.
אבל מי עורך את המגזינים המובילים לנשים ומי קונה אותם?
נשים. לא גברים.
אם נשים רוצות לשנות את הדימוי הנשי זה המקום להתחיל, לא?
למה לבקש מהגברים לשנות תפיסה שהנשים עצמן לא רוצות או טורחות לשנות?
זה לא קצת מעצים מדי להאשים את הגברים בכל?

אגב, לגלח? מה פתאום? זיפי ערווה זה דוחה.
לייזר, רק לייזר.
(:
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 12 שנים • 9 ביולי 2012

Re: שקופית החסות מוגשת לכם מטעם מועצת ה-LOL

בכוח המוח​(שולטת) • 9 ביולי 2012
מUחדת כתב/ה:
Red Leaf כתב/ה:
כי אם כבר ספאם, אז שיהיה איכותי ומעניין.


ואם כבר אז גם פרסומת סמויה, מוקדש לרד ליף -

אל הקיסר
לפני 12 שנים • 9 ביולי 2012

כוססאמק

אל הקיסר • 9 ביולי 2012
יש הבדל בין כוססאמק מגולח לכוסס אמ אמק לא מגולח?
גולוסקלפרה​(נשלט)
לפני 12 שנים • 9 ביולי 2012
גולוסקלפרה​(נשלט) • 9 ביולי 2012
הכרתי פעם בחורה בעלת שיער בלונדיני מתולתל ושופע ומראה כללי מצודד. שיער ערוותה לא היה מגולח כלל ומעבר לכך שהיה זהוב סבוך ומקסים, הוא המשיך עמוק אל תוך חריץ הישבן עד לפי הטבעת. היום, נעים לי להזכר איך ליקקתי אותה בעונג ובהנאה, הדדית יש לומר, תוך כדי הוצאת השיערות שנתקעו לי בגרון והפריעו icon_smile.gif
the rain song
לפני 12 שנים • 9 ביולי 2012
the rain song • 9 ביולי 2012
המגמה הזאת, שמיוחדת הביאה בכתבה הזאת התחילה אולי בגלל הגברים. מעצבי אופנה, שהיו ברובם הומואים והעדיפו גוף נערי
אבל בטירוף שנשים מסויימות נמצאות בו היום, לעניות דעתי, אשמות הנשים בלבד

לאורך ההיסטוריה גברים הוכיחו שהם מעדיפים נשים שהן לא כחושות.

לא חייבים ללכת לקיצוניות של אשת שרירים והזנחה טוטאלית
אפשר פשוט להתחשב בגנטיקה
הדורבנים​(נשלט)
לפני 12 שנים • 9 ביולי 2012
הדורבנים​(נשלט) • 9 ביולי 2012
פתאום, באמצע הקריאה של הקטע שמיוחדת הביאה, תפסתי את עצמי במחשבה מוזרה אך מעניינת.

אני חושב שאני מבין מאיזה מקום נשים נוטות לכתוב דברים כאלו, ואני מבין למה גברים רגילים (וניליים) מתעצבנים מזה. אני מבין למה אני מתעצבן מזה - בעיקר בגלל שאין לי שום מקום, בהשקפת עולמי, לדמות של אישה כקורבן. לכן נשים שצועקות "אנחנו קורבן ניצחי!" (לא משנה של מה או של מי) מראש זו סיטואציה בעייתית.

אבל בעצם למה זה מעצבן גברים שולטים? הרי זה משאת נפשכם, לא? שנשים תטפחנה את עצמן בשבילכם, תדענה שהן קורבן, ועדיין תעשנה את זה, בלית ברירה?
T O M​(שולט)
לפני 12 שנים • 9 ביולי 2012
T O M​(שולט) • 9 ביולי 2012