אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

על הכאב או הגב עושה לי סשן

ענתית
לפני 19 שנים • 28 ביוני 2004

על הכאב או הגב עושה לי סשן

ענתית • 28 ביוני 2004
השטן מהגב חזר. ביום שבת אגב ניקיון הבית הרגשתי אותו מזדחל בחזרה למקום שממנו גירשתי אותו לפני כשנתיים. אבל עברו שנתיים, ואני בגלל פדלאותי כי רבה רופפתי את המשמעת, כבר לא עושה תרגילים, כבר לא נזהרת, אז בטח שיחזור....
אז דווקא בגלל המקום הזה, "הכלוב" והעולם הזה, הבדס"מ החלטתי שיהייה מעניין לנסות להבין את הפרדוקס הזה, מצד אחד הגוף שלי, הבריא, החזק, תוך כמה שניות אפילו, מסוגל להשכיב אותי על הרצפה, מתפתלת, מתחננת שיגאלו אותי מיסורי.... וכל הדי שבעולם לא יעצרו את הכאב שהגוף שלי מטיל עלי.... ולא אני לא עומדת בזה בגבורה יותר מידי.
ברור לי שהכאב הוא לא בעיה, הוא בדרך כלל סיפטום למשהו אחר שמצריך טיפול מהיר. ואין מהירה ממני לטפל בבעיה כשהסמפטום מחליט לטפל בי icon_smile.gif))

אז מה אני עושה כאן? במקום בו סאדיזם ומאזוכיזם נפגשים, מקום שלא מוותר בשום פנים ואופן על ליטרת הבשר האדומה מהצלפות?
שאלה טובה.
אולי בגלל שכאן אפשר להגיד די לכאב...
אולי בגלל שכאן הוא מנוטר, מבוקר וניתן במידה מתאימה (פחות או יותר)
אולי בגלל שכאן הכאב הפיזי המבוקר נותן כוח שאין שני לו להתמודד עם חיבוטי נפש מיותרים ומעיקים?
ואולי כל התשובות נכונות, ואולי לא....
אני מודעת לכך שסף הכאב שלי נמוך מרצפת המרתף... לכן הסיבה להיותי כאן עוד צריכה להתברר...


החלטתי לפרסם גם פה את הפרק הזה מתוך הבלוג שלי, בעיקר כי יש בו שאלות שאני שואלת את עצמי די הרבה, ואשמח לשמוע תגובות על הנושא, אולי פידבק יעזור לי להבין.... ואולי לא icon_smile.gif
ותודה מראש לכל המגיבים icon_lol.gif
Aiko​(נשלטת){Jake}
לפני 19 שנים • 28 ביוני 2004
Aiko​(נשלטת){Jake} • 28 ביוני 2004
גררר. כתבתי עכשיו הודעה ארוכה ומפורטת, עתירת "אולי", ואז המחשב שלי איבד את עצמו לדעת ואני עצלנית מכדי לשחזר את הכול.
אז אסתפק רק באולי האחרון ברשימה:

אולי בגלל שיש משהו מאוד מספק, מינית ורגשית, בלכאוב בשביל מישהו?
הוא​(שולט)
לפני 19 שנים • 28 ביוני 2004

חיבוטי נפש

הוא​(שולט) • 28 ביוני 2004
מעיקים אך לא מיותרים כלל הם מלמדים אותך על מי שאת לחיות עם מי שאת-מזוכיסטית