בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 12 שנים •
2 באוג׳ 2012
Undisclosed Desire כתב/ה: כל הדיון סביב זה הוא אובררייטד (לטעמי, ואין זה אומר שלא אמור להתנהל דיון בנושא).
בדסמ ככותרת מאוד פשוט, המורכבות היא באינטימיות שבין הפרטנרים שחולקים פרקטיקה בדסמית ביניהם. העדפה מינית ותו לא. לא לעשות מזה יותר ממה שזה. לא סם, לא סמי-סם, וכן נעליים (תמיד). אני חושבת שלא מדובר רק בהעדפה מינית, אלא בצורך רגשי, ולכן זה לא "ותו לא." יש כאלה שהסיפוק שלהם רק רגשי ולא מיני. בדס"ם מרגיע אותם ומהבחינה הזו זו לא פרקטיקה מינית. יש כאלה, ואני בניהם, שזה "מעורבב", ושיש לי שם צרכים שהם לא רק מיניים אלא רגשיים. מסכימה איתך מאוד שהבדס"ם הוא גם פרקטיקה שמייצרת אינטימיות גדולה וקרבה, למרות שעם אותו כלי אפשר גם לייצר ניכור והחפצה. |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 12 שנים •
2 באוג׳ 2012
יולי Yuli כתב/ה: מילה על התמכרות:
People think it's all about misery and desperation and death and all that shite, which is not to be ignored. But what they forget is the pleasure of it. Otherwise we wouldn't do it. . Rent, in Trainspotting  לגמרי נכון (: הבעיה נוצרת כשההנאה מתגמדת וכבר לא שווה את הסבל. במקרה של מזוכיסטים המשפט הזה מבלבל קצת.. ((: |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 12 שנים •
2 באוג׳ 2012
Re: בדס"ם זה סם? רפאל כתב/ה: שאלה "מלהיבה" אבל מעורפלת למדי. קודם כל סם הוא חומר שהוא פעיל מבחינה ביולוגית. בדס"מ אינו חומר, אז הוא גם לא יכול להיות סם. אפשר להגיד שהפעילות הבדס"מית מייצרת התרגשות או משהו כזה, אבל את אותו הדבר אפשר להגיד גם על צפיה בסרט.
אפשר לשאול אם אנשים מתמכרים לבדס"מ. וכאשר מדברים על התמכרות לרוב מדברים על יצירת תלות ועל השלכות שליליות שיש לתלות הזו. אז כן, אני חושב שיש אנשים שמתמכרים לבדס"מ. אבל לא, אני לא חושב שיש בבדס"מ על כל גווניו משהו ממכר בעקרון. אני לא בטוח שאנשים תמיד מפתחים תלות בבדס"מ, וגם כשכן - אני לא בטוח שזה חורג בהרבה מהצורך לספק דחפים מיניים טבעיים. ואני גם לא חושב שהתלות הזו, כאשר היא קיימת, מלווה תמיד בהשלכות שליליות. אם יש השלכות שליליות שאנשים נוטים להכחיש את קיומן, הרי שהן קשיים באינטימיות, ניכור והחפצה. זה נכון שכשמדברים על סם מדברים על חומר, אבל לא החומר הוא שמייצר את התחושה, הוא רק לוחץ על מתג, על רצפטור שמעביר הוראה לייצר תחושה. כך שנדמה לי שזו לא הנקודה האמיתית. אני כן מסכימה עם העובדה שכש"משתמשים" בבדס"ם כדי להמנע מאינטימיות, ולייצר ניכור והחפצה, אז התמכרות מהסוג הזה תייצר נזק. עשית לי קצת סדר, והוספת לי עוד נדבך לפאזל. עכשיו זה ברור לי יותר. לא לגמרי (: |
|
|
BelGoat(שולט)
|
לפני 12 שנים •
2 באוג׳ 2012
זה לא סם
סם הוא חומר חיצוני שמשפיע על המערכת
פה מדובר על נטיה ועל התמכרות. ההבדל בין התמכרות לסם כלשהו לבין התמכרות רגילה היא בחומרים הפעילים. בBDSM אין חומרים פעילים שוקולד לעומת זאת הוא לדוגמא סם לכל דבר כי יש בו חומרים ממכרים. לעומת מה שאמרתי למעלה - אין שום סיבה שלא תוכל להתמכר לBDSM - בין אם דרך תופעת לוואי של התמכרות לאנדרנלין (התמכרות פיזית) או פשוט התמכרות מנטלית (כמו וורקוהוליק) שניהם אפשריים ולכן כמובן צריך להיזהר. אני אחזור אבל למה שאמרתי בשורה השנייה - זו נטיה - אתה לא יכול לאבד את זה, אתה יכול להשקיט את זה או להילחם בזה אבל זה משהו שטבוע בך בדיוק כמו שמשיכה לגברים טבועה בהומואים (ולא משנה כמה הם ימנעו מזה ואפילו יחיו עם בחורה ויגדלו ילדים והכל - הם לא יוכלו באמת לברוח). |
|
|
Lordpain(שולט)
|
לפני 12 שנים •
2 באוג׳ 2012
כל דבר שמעניק לנו הנאה מקבל אופי ממכר עבורנו, במידה כזו או אחרת.
אני לא הייתי משווה את הבדסמ לסם, מאחר ולבדסמ יש השפעה שמגדילה את המודעות העצמית בעוד לסם יש השפעה של צימצום המודעות, בשני המקרים אומנם ישנה הנאה אך רק באחד מהם(בדסמ) לצד ההנאה מתקיימת עליה במודעות העצמית, מכאן הרצון לעסוק בבדסמ הוא יותר כמו השתוקקות בעוד הרצון לסם הוא התמכרות. עיסוק מונוטוני בבדסמ כמו כל עיסוק מונוטוני אחר מביא את האדם לחוסר שביעות רצון/שיעמום כל כמה זמן צריכה להתקיים התפתחות/צמיחה בפנטזיות,יצרים,מחשבות, ונקודת מבט בחייו של האדם ובעיסוק הספציפי שלו בבדסמ, אחרת הוא מרגיש שנעצר ואינו חווה עוד הנאה. |
|
|
מישלי
|
לפני 12 שנים •
2 באוג׳ 2012
Re: ממש לא, בכוח המוח כתב/ה: זו עוד שאלה, מיש. מה קורה לנו מול ה"דילר" שלנו, זה שבזכותו אנחנו מקבלים את "זה".
זו שאלה מאוד מורכבת, וברור לי שאין לה תשובה של שחור או לבן. בכלל, כל הנושא הזה טריקי קצת ומבלבל, כי הוא לא נוגע רק בבדס"ם אלא גם ביחסים ותקף לא פחות בוניל. שאלה מצויינת בכוח. ולא רק שהיא מאד מורכבת, היא גם פותחת דיון למקום אחר לגמרי (שלא אכנס אליו). המשפט השני שכתבת, מסכם בכלליות את השורה התחתונה של התובנות שיש לי מהשנתיים וחצי האחרונות. כל העניין הזה מלא סתירות, חיצוניות ופנימיות. בכלל, גיליתי שאני מלאה בניגודים. פארדוקסים. כמה שההגדרות ברורות החוצה, הן עדיין יכולות ליצור דיסוננסים מטריפים פנימה. גם כשהפסקתי להלחם בהם, אני עדיין מתמודדת עם המחירים שלהם. זה נכון גם במערכות יחסים רגילות, שליטה רק מוסיפה לזה עוד כמה רבדים ועומקים וזוויות. |
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 12 שנים •
2 באוג׳ 2012
לדעתי יש משמעות רבה לאיפה השאלה נשאלת.
לשאול האם בדסמ הוא סם באתר ובפורום בדסמי נותן תשובות לא אובייקטיביות כל כך, גם אם הן כנות עבור המשיב. כמו שתשאלי באתר "כבד" של אופנוענים האם לאהוב אופנועים זה סם. מה נראה לך יגידו? 
לקבוצה שעוסקת בפעילות מסויימת ולא משנה מה, יש לפעמים נטייה לראות את הפעילות שלה כמיוחדת ובעלת סממנים ממכרים בעוד שברוב המקרים, זה לא ממש כך. ההתעסקות הרבה שלהם באותה פעילות נותנת להם הרגשה של "מיוחדות" ומכאן להגדיר את הפעילות כ-סם עבורם (או לחילופין ישתמשו במילה "תרפיה") זה מאוד קל. כשאתה בתוך זה - אתה חושב שאתה הכי מכור. וכשאתה בחוץ (לתקופה מסויימת או לתמיד) - אתה מבין שזה לא כזה דרמטי כמו שעשית מזה בסך הכל עוד קבוצה מני רבות. אנשים מתגבשים יחדיו כדי להנות מתחביב משותף, ותו לא. כמו שתמצאי בפורום האופנוענים כאלה בודדים שבאמת לאורך כל חייהם האופנוע תמיד היה שם ובשבילו הקריבו הרבה, כך גם פה אני חושב. מעט מאוד היו מקריבים או הקריבו חלק גדול מחייהם בשביל הבדסמ. ועבורם אולי יהיה אפשר להגיד שזה סם. אותם בודדים. מה שנקרא "המשוגעים ל-דבר"
יש מלא הטוענים להתמכרות אבל לא הרבה באמת מכורים. |
|
|
נוריתE
|
לפני 12 שנים •
2 באוג׳ 2012
Re: בדס"ם זה סם? בכוח המוח כתב/ה: shiver כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: shiver כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: לי נדמה שכן, שבדס"ם מתפקד בין היתר גם כמו סם. יש שם המון אלמנטים דומים.
אבל מה אתם חושבים, בדס"ם ממכר כמו כל סם אחר? אתם צריכים "מינונים" גבוהים יותר כשאתם "מסתגלים"? ובכלל, לדעתכם לבדס"מים יש נטיה להתמכרות יותר מהממוצע באוכלוסיה? כשאתם מתבוננים מסביב אתם חושבים שגברים מתמכרים יותר לבדס"ם שלהם? נשים מתמכרות יותר? יש לכם רעיון למה? ומה קורה כשאתם לא מקבלים את ה"מנה" שלכם? איך אתם נלחמים בזה? מה זה גורם לכם להרגיש? מה אתם מוכנים כדי להשיג את ההיי הזה שאתם זקוקים לו? שתפו. זה מעניין, ובטח לא רק אותי. סם. התמכרות. חייבים להגביר מינונים באופן תמידי עם כל העברת הילוך או חציית גבולות מחודשים. הפסיכיאטר שלי נתן לי כדורים כנגד בדס"מ, זה עבד לזמן מה בלבד. את רצינית בקשר לכדורים? מאד. כשהבדס"מ הופך להתמכרות פעילה הגבולות מתחילים להטשטש ולא לכל "מכור" יש את היכולת לשלוט בהתמכרות ולווסת אותה למקום טוב או לפחות לא מזיק. אם השאלות אישיות מדי רק תגידי, כי זה מאוד מסקרן - איך כדורים משפיעים על הצורך בבדס"ם, והאם גם הצורך המיני נחלש? את יכולה לבודד את מוקד ההתמכרות בכלל? חישקומיצין, פעממי ביום בוקר ערב עם כוס מיים |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 12 שנים •
2 באוג׳ 2012
בידס''מ זאת נטיה מינית-אישית
וצורך למלא צרכים מסויימים פיזיים ריגשיים זאת,היתה הקדמה קצרה למי שעוד לא,ידע. אנשים מקבלים מזה אנדורפינים,ועוד כמה הורמונים נחמדים שמפריש המוח אבל להשוות את זה להתמכרות כמו לאלכוהול או לסמים זאת טעות מטעה. סף הכאב יכול לעלות הרף יכול לרדת(או ההפך אני אף פעם לא מבדילה),מחפשים אולי תמיד להגביר ריגושים ללכת עוד קצת רחוק אבל שוב, זאת לא "התמכרות" אפשר לחיות "בלי זה" אני לא מדברת על התהפכות לוניל למרות שזה אפשרי אבל אפשר,לחיות בלי זה. |
|
|
אוריאן
|
לפני 12 שנים •
2 באוג׳ 2012
מאיר אריאל כתב פעם :
"... אפילו שכל החופש שלי מסתכם בבחירת האדונים שיגידו לי מה לעשות. אבל זה חופש. חופש הבחירה. חירות המחשבה. עצמאות הדמיון. דרור ההחלטה. אני בן חורין ולו מהעובדה שאני בלתי צפוי מראש. אני בוחר את אדוני ואת מעשי בכל רגע ורגע. יהא זה נשיא, מנהל עבודה, אישה, התמכרות – אני הוא הבוחר אני הוא המרוויח, אני הוא המשלם את המחיר. רק לאחרונה מצטמצמת יותר ויותר חירות הבחירה שלי. ...ולו רק מהקלות בה אני מתפתה להאמין שאני אדון לעצמי, שרק שוכר שירותי ניהול – אני עבד, עבד ד'עבד, שאדוני סמויים מן העין, ועבדותו מחופשת לחופש אז אם אתה כבר כל כך משוכנע שאתה עבד, אני שומע את עצמי אומר, לפחות בחר לך אדון ראוי לשמו. " כולנו עבדים של משהו, של מישהו, כולנו מכורים למשהו אז לפחות נבחר למה להתמכר הפחד מהתמכרות הוא בריא הוא שומר עלייך עירני ומודע לתהליך, כל עוד שהוא לא משאיר אותך חי בתוך הפחד. יש כאילו שזה נכון עבורם לחיות עם הפחד ולהתנהל משם ורק לפנטז, הם מפרנסים את תעשיית הסרטים והמופעים. לסם יש קונוטציה שלילית בעיני החברה כאדם ללא שליטה עצמית, כזונה בתחנה מרכזית, כל אחד והדימוי שהוא רואה בעיניי רוחו. בדס"מ ממכר לשני הצדדים גם הנשלט וגם השולט, אם לא היה בזה גורם ממכר, רובנו לא היינו פה. רובנו לא היינו עושים את מה שאנחנו עושים בחדרי חדרים או בפומבי. |
|
|