"אני אוכל לחיות גם בלעדייך", היא אמרה לו. הוא חייך, משך בכתפיו, צקצק בלשונו וסבב על עקבותיו, ממשיך והולך במעלה רחובה. הוא ידע שהיא עומדת שם, מביטה בו הולך וממשיך. מבחינתו היא היתה ואיננה. הוא הילך עם עצמו עוד כמה שעות ברחובות העיר כשעיניו דמעות ולבו כואב.
