לא נעים להגיד, אבל - זונה

מUחדת • 9 באוג׳ 2012

ב' וס' היו ילדות צעירות מאוד כשאבא שלהן החליט להפוך אותן לבובות המין שלו.
ס' הזכירה לו את אמא שלו שאהב, איתה הוא היה עדין מאוד.
ב' הזכירה לו את אמא שלה ששנא- ובה הוא כילה את כל יצריו הסדיסטיים. והיו לו.

ס' וב' גדלו באותו הבית, באותו אקלים, עם אותם הורים.
ס' שרדה. ב' הפכה, "מבחירה", לחשפנית. בחדר האחורי, תמורת כך וכך כסף- היא חשפה יותר.
ס' רכשה לעצמה מקצוע. ב' נפלה לסמים.
ס' פגשה את מי שיהפוך לבעלה. ב' מתה ממנת יתר.

ב' הייתה יפה כמו ציור ועצובה כמו מוות.
היא לא דיברה על הבית ההוא. בעיקר היו לה חלומות, להיות רקדנית. וזהו. רק חלום אחד והרבה מוות. לצערה היה לה גוף מהמם שידעה איך "להשתמש" בו.
אבל בחירה לא הייתה שם- לא היה לה ממה לבחור ואם כן- אז בענפים אחרים מעולם המין.

משהו במבנה הנפשי שלה היה כה רעוע וחבול- שאפילו אחותה, שנוצלה ע"י אותו האיש בדיוק,
הייתה חבולה פחות.

וכשבאתי לבקר את ב' במועדון החשפנות בו עבדה וגם כשהתלוותי אליה למסיבות רווקים- לא חשתי שהבחורה בחרה בזה מתוך אפשרויות בלתי נגמרות- כי סבבה לה להתחכך בחתן המיוזע.
בעיקר פגשתי נשים שהצליחו לעקר את הרגש מהגוף.

גם אם הן עשו מיליונים- והן לא, המחיר שהן משלמות גבוה בהרבה.

Winner​(מתחלפת) • 9 באוג׳ 2012

הייתי נותנת לכם כמה דוגמאות מהחיים כדי לפתוח לכם את הראש העוד לא מספיק נאור של חלקכם אבל אני חוששת שזה יהיה לשווא ולכן לא אתאמץ.

מUחדת • 9 באוג׳ 2012

אני משוכנעת שבתוך עולם הזנות תמצא מי שהגיעה לשם עם דיפלומה, מבית עשיר, לא נוגעת בסמים
ואפילו לא צריכה את הכסף- אלא עושה זיוני צדקה בהם היא גומרת 5-6 פעמים.

עכשיו- כמה אחוזים מתוך 100% זונות/ חשפניות הן כאלה?

בלוסום​(לא בעסק) • 9 באוג׳ 2012

אני בעד דיון פורה - תוכלי בבקשה כן לתת?

the rain song • 9 באוג׳ 2012

למה לא נאור?
להיות בעלי דעות שונות זו הוכחה לחוסר נאורות?:/

Winner​(מתחלפת) • 9 באוג׳ 2012

א.לא יודעת, מישהו עשה סקר רציני על כך?
ב. בהרבה מקצועות יש זותרים ויש מי שעומד בראש הפרמידה.

זאלופון​(שולט) • 9 באוג׳ 2012

את צודקת שעל זנות נכתבו המון מאמרים מלומדים, אבל למה נדמה לי שתסכימי עם ההערכה שלי ש-9 מתוך 10 אנשים שטוענים בתוקף טענות עובדתיות כאלה או אחרות אודות זונות לא יוכלו להפנות אותי אפילו למאמר אחד שיגבה את טענותיהם? אולי גם תסכימי עם ההערכה ש-9 מתוך 10 שכן יפנו אותי למשהו, יפנו אותי ללא יותר מאשר סיכום מסולף של מחקר כלשהו ב-Ynet. אני חושד שמעטים להפליא מקרב אותם שיודעים את כל ההיסטוריה המשפחתית של זונות ובקיאים בנבכי נפשן טרחו פעם לקרוא מאמר בנושא מההתחלה ועד הסוף, ומעטים עוד יותר מצוידים בכלים ובנכונות לשפוט את המאמר בעין ביקורתית.

לא שנדרשת הבנה במחקר כדי לעמוד על המורכבות והבעייתיות שבחקר זנות. די לנסות לחשוב: לו הייתי רוצה לחקור זנות, מה הייתי עושה? איך הייתי אוסף מדגם? איך הייתי דואג שהוא יהיה מייצג? איך הייתי גורם לזונות לשתף איתי פעולה? איך הייתי מוודא שאני מקבל תשובות כנות? איזו מערכת לוגיסטית אני צריך ואיך אני מארגן אותה? אילו מומחים נחוצים לי וכיצד אני דואג שהם יעמדו לרשותי? ומי יממן לי את כל זה, מאילו סיבות הוא נותן לי כסף ולמה הוא מצפה בתמורה?

ברגע שמתחילים לחשוב על השאלות האלה ברצינות, מבינים שאין להן תשובות פשוטות או חד משמעיות, ושהתשובות שינתנו להן במחקר ספציפי יקבעו במידה רבה את תוצאותיו, שלא בהכרח יהיו נכונות יותר מתוצאותיו של מחקר אחר שבו ניתנו להן תשובות אחרות. אם גם לוקחים בחשבון שמדובר בנושא פוליטי, שלגורמים שבדרך כלל קשורים במחקר אודותיו - המדינה, המשטרה, ארגונים פמיניסטיים והזונות עצמן - כמעט תמיד יש אינטרס, ברור כי קשה להניח שאנחנו "יודעים" בגלל שקראנו פה ציטוט של איזה דוקטור או שם משפט של קצין משטרה. סביר כי רוב מי שמתייג זונות - ציבור נרחב ולאו דווקא הומוגני - כקורבנות, כמטורפות, כפוסט-טראומטיות או כעושות חיים משוגעים, לא דיבר מימיו עם זונה ולא התעמק בקשת המחקרים שביצעו אלו שכן דיברו. במקרה כזה, שימוש בטון קצת פחות חד נראה לי מתבקש.

וכן, גם להערכתי זנות היא כנראה בדרך כלל (אם כי לא תמיד) תולדה של בחירה בינה לבין אפשרויות גרועות עוד יותר. כנראה שלרואי חשבון יש אפשרויות בחירה טובות יותר. אני לא בטוח שאפשר לומר אותו דבר על שוטפי כלים או מנקי משרדים, אבל גם אותם לא הייתי ממהר להכתים בסטיגמות מכלילות.

קח, זאלו:

מUחדת • 9 באוג׳ 2012

http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01632.pdf

וגם:
http://www.molsa.gov.il/CommunityInfo/ResearchAndEvaluation/Documents/%D7%91%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A7%D7%94%20-%20%D7%97%D7%9C%D7%A7%20%D7%94%20-%20%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%20%D7%91%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20-%20%D7%A2%D7%9E%20385-406%20-%20%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94%202010.pdf

the rain song • 9 באוג׳ 2012

זו לא הפעם הראשונה שאני שומעת את ההשוואה הזאת בין זנות לעובדי נקיון
זה כל כך תמוה בעיני שאני מודה שאין לי תשובה מושכלת וברורה בעניין.
אני אחרי הצבא עבדתי במשך שנה בנקיון. הייתי ללא מקצוע עדיין והשכלה תיכונית בלבד כך שלא היו לי יותר מידי אפשרויות. הרווחתי לא רע בכלל, הרבה יותר מאשר אם הייתי בוחרת להיות פקידת קבלה באיזה משרד.
לרגע לא עלתה בדעתי האופציה ללכת להיות זונה.
אנשים לפני הלימודים, הטיול בחו"ל, החיים נקרא לזה, בוחרים בעבודות שברור להם שהם לא יהיו קריירה ועדיין בוחרים אותן ולא הולכים לעבוד בזנות.
במקום העבודה שלי יש הרבה תפקידים שלא דורשים השכלה ומקצוע ואכן הרבה צעירים אחרי צבא באים לעבוד. חלק מהם נשארים, רובם ממשיכים הלאה. הם מרוויחים לא רע.
יש אצלנו שני עובדים זרים ללא שפה, ללא השכלה, ללא מקצוע - גם הם עובדים בנקיון.
אף אחד לא בחר בזנות
איך אפשר להשוות?
אני יודעת שאני, אם חס וחלילה הייתי מגיעה למצב של אין ברירה, הייתי שוטפת כלים במסעדה, מנקה בתים, משרדים, רחובות
לא הייתי הולכת להיות זונה
אני במיעוט?

זאלופון​(שולט) • 9 באוג׳ 2012

מUחדת, תודה על הקישורים. אני לא כופר בנתונים המובאים בהם, אבל בד בבד הם מדגימים למה חשוב להתבונן בנתונים כאלה בעין ביקורתית. אשתמש בראשון מביניהם כדי להבהיר למה אני מתכוון.

הקישור הראשון איננו מחקר, אלא סקירה שהוגשה לועדה לקידום מעמד האישה. ככזו, מובאים בה נתונים, אך אי אפשר להתייחס אליהם כפשוטם, מן הסיבות שציינתי לעיל. התעמקות במחקר פירושו קריאת המחקר עצמו, לא סיכום ממצאיו. אין לנו שום יכולת להעריך את מהימנות הנתונים על סמך שורת סיכום שלהם.

משום כך, בחרתי באקראי את אחד המקורות שכותבת הסקירה מצטטת וניסיתי להתחקות אחריו. המקור שבחרתי הוא "מהי הזנות - תובנה לתוך קהילת הנשים בזנות, תיאור מצב", מאת אמיאלה קופמן ממכון תודעה. לא היה לי מושג מה אמצא, מי זו קופמן או מה זה מכון תודעה. רציתי רק לראות כיצד נאספו הנתונים שצוטטו.

לדאבוני מצאתי שגם זה לא ממש מחקר, אלא שוב סקירה של ממצאי מחקרים אחרים, סקירה רוויית סימני קריאה באופן שנדיר למצוא במאמרים מקצועיים. הממצאים המצוטטים בה נובעים ברובם מעבודתם של שני חוקרים בלבד, גם אם לשם איסוף מאמריהם יש ללכת הרבה שנים אחורה. אין מנוס מלתהות אם אין בנמצא מחקרים עדכניים יותר של חוקרים נוספים, שאולי לא צוטטו מפני שהניבו תוצאות אחרות. מכון תודעה עצמו התגלה כבעל אג'נדה ברורה כנגד זנות, פורנוגרפיה וכדומה, ולכן מובן מאליו שפרסומיו ישקפו את התמונה המחרידה ביותר האפשרית. לא מצאתי מתודולוגיה, אבל כן מצאתי סיבות להטיל ספק.

כל זה לא אומר שהנתונים המובאים בסקירה אינם נכונים, ואין לי כלים לפסול אותם. אבל זה בהחלט ממחיש למה אי אפשר לקבל אותם כפשוטם, וכמה רב המרחק בין מה שלרובנו נדמה שהוא מחקר שאפשר להתבסס עליו לבין ידע אמיתי אודות המחקרים שאת נתוניהם אנחנו מצטטים.

לו חשוב היה לי לדעת, באמת לדעת, הייתי מחפש את המחקרים של אותם שני חוקרים, בודק באיזו מתודולוגיה הם השתמשו ומנסה לעמוד על מגבלותיה. אחר כך הייתי בודק אם יש חוקרים שביקרו אותם, ומנסה להבין למה ומה הם מציעים. אחר כך הייתי מחפש מאמרים אחרים, יותר קרובים לזמננו, שבוצעו באופן אחר, ובודק אם מתודולוגיות שונות מניבות ממצאים דומים. תוך כדי הייתי משתדל לעמוד על מקורם של המחקרים, מפני שכשם שהייתי בוודאי סקפטי כלפי מחקר של "דובק" שקובע כי סיגריות טובות לבריאות, אני סקפטי כלפי מחקרים של ארגוני התנגדות לתעשיית המין שקובעים שהיא איומה ונוראה.

לאחר ביצוע סינתזה של כל הנ"ל, הייתי יכול לטעון שהתחלתי לקבל תמונת מצב בנושא. אבל כמה אנשים עושים את זה? כרגע, גם אני לא. כנראה שכרגע לא מספיק חשוב לי לדעת, אז בינתיים אתייק את הנתונים במגירת "אולי. צריך לבדוק יותר לעומק" ואחזור אליהם כשיהיה לי יותר חשוב.