קשור אותי, אהוב אותי - רשימה מאת אווה אילוז

dogs of lust • 19 באוג׳ 2012

אני חושבת שתשובה כנה מצידי תהיה שיפוטית להחריד אז אני אמנע
אבל יהיה מעניין לקרוא את התגובות של אחרים.

the rain song • 19 באוג׳ 2012

כשאני הגעתי לבדסמ כל הזמן אמרו לי "אנחנו כאן כדי להנות".
כיוון שאצלי הוא מעולם לא ענה על צורך נפשי או רגשי אני באמת לא יודעת לענות לך לצערי האם המענה הוא כזה או אחר.

בעייתית • 19 באוג׳ 2012

אני יודעת שקשה להשלים עם העובדה שאתה לא באמת אינדיבידואל חופשי וטבעי והמערכת החברתית חזקה ממך והיא זו שהגדירה אותך למי שאתה.

אבל אלה החיים.

שלושת התכונות היחידות שבני אדם נולדים עימן (והן משתנות ברמה שלהן בין אדם לאדם) הן : 1. חרדה 2. תוקפנות 3. יצר .

הסביבה (חברה) היא זו שתקבע, האם אדם שנולד עם יצר תוקפנות מוגבר יחסית, יגדל להיות אדם אלים או מרוסן ושולט במעשיו, או כזה שנולד עם נטייה לחרדתיות והסביבה לא תומכת או מפרגנת תגביר בו את מפלס החרדה. אדם כזה יגדל להיות מופנם סגור וחסר בטחון.

כל שאר הדברים שאתה מכיר או יודע על עצמך – החברה והתרבות לימדו אותך, לא האינטליגנציה ולא הקרדיט על האופי המדהים שלך (שאני בטוחה שיש לך).

אתה שונה מאחרים כי החברה והתרבות יפתחו בך את מה שתיהיה לעתיד. בדיוק כמו שבן בכור לא יגדל באותו חינוך של בן אמצעי או בן הזקונים.
שלושת התכונות שנולדת עימן + התכונות הנרכשות שהחברה תלמד אותך על הדרך – יעצבו את הזהות שלך.

אם היום היית נולד לתןך יער וקופים היו מגדלים אותך, לא היית רפאל, גבר. היית קוף, זכר. לא היית מדבר בשפת בני האדם, היית צועק לחבריך לשבט. והיית מזדיין כמו חיה


ובעניין הבדסמ, אני מסכימה עם הכותבת, העולם המערבי (והמערבי בלבד) הולך בכיוון ההפוך של מיניות מתירנית ומציבים לה יותר ויותר גבולות.

דוגמא פשוטה – ילדים ויחסי מין + עצם הגדרתם כילדים.

עד ימי הביניים ילדים נחשבו למבוגרים קטנים וקיימו יחסי מין כמו כולם.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D

שים לב שבדסמ מדבר על שליטה ומשמעת, שוב גבולות, אין דרור ליצר החופשי של האדם.

אז מה אנחנו היום, שמרנים יותר? או מוגבלים יותר?

המלט • 19 באוג׳ 2012

בעניין התכונות המולדות, האם תוכלי להצביע על איזושהי תמיכה מחקרית לקביעה שלך ששלושת התכונות שציינת הן התכונות המולדות היחידות וכל השאר הן נרכשות?

בעניין הילדים בימי הביניים -- בערך שהפנית אליו בויקיפדיה מצויין כי יש מחלוקת לגבי הקביעה שלך, וישנם היסטוריונים - כמו שולמית שחר שהויקיפדיה מכנה אותה "מגדולי החוקרים בתחום", שסוברים אחרת. נראה לי ששווה להזכיר את זה, נוכח הנחרצות בה את קובעת עובדות.


אני מניח שזה מקובל לצלול למחלוקת גדולה בפסיכולוגיה (מהן התכונות המולדות?), או למחלוקת בחקר ההיסטוריה של ימי הביניים (יחס לילדים) ולקחת צד אחד במחלוקת. זה קצת פחות אמין כאשר מנסחים את הצד שבחרת כקביעות מוחלטות שאין לערער אחריהן, מבלי להביא - ולו רק למען שלמות הדיון -- את הדעות האחרות.

בעייתית • 19 באוג׳ 2012

לגבי הטיעון הראשון, זה א-ב של פסיכולוגיה, תבדוק כל מאמר בנושא של תכונות מולדות ונרכשות.

לגבי עניין הילדים, יש המון עדויות, בעיקר בציורים ובשירה המעידים על מצב הילדים בימי הביניים.

שים לב שהדגשתי את ימי הביניים שכללו רק חלק מאד מסויים וקטן באירופה ואינם מדברים על שאר העולם.

מירב הביקורת היא על העולם המערבי ונקודת התצפית שלו שעיצבה את דפי ההיסטוריה, אולי הלינק ששלחתי לא היה מספיק ממצה, אך אם תרצה אספק לך מספיק הוכחות להעיד על כך.


לכל תיאוריה או טיעון יש לפחות אחד כזה מנגד, אבל הפסיכולוגיה - מגובה במדע וההיסטוריה - מגובה בעדויות.

אתה לא יכול לומר שהגישה כלפי הילדים לא הייתה כפי שהייתה - לראיה, המציאו את המושג "גיל ההתבגרות" ובנו בתי ספר רק לאחר ימי הביניים. לפני כן לא היה אפילו מקום שירכז אליו ילדים והם עבדו כמו כולם.

כמו שאדום צהוב וכחול מרכיבים את כל הצבעים בעולם, כל תכונה שתפרק לגורמים תגיע בסופו של דבר לנגזרת של אחת משלושת התכונות שמיניתי למעלה. ולא, לא אני המצאתי את זה.

http://psychology2007.tripod.com/personality.htm

סתם שיהיה לך לקרוא בשביל ההעשרה הכללית.

James Bondage​(מתחלף) • 21 באוג׳ 2012

אם שאר המשפטים שלך נכונים כמו המשפט הזה - אני ממליץ לך מאוד לחזור לבית הספר.

אדום צהוב וכחול *לא מרכיבים את כל הצבעים בעולם*. הדבר הכי קרוב שאינו טעות הוא להגיד ש: אדום *ירוק* וכחול (כן, כו, ירוק) מסוגלים, בחיבור צבעים לכסות את התחום הגדול ביותר שהעין האנושית הבריאה והנפוצה מסוגלת להבחין ביניהם *באור יום*, וזאת מבין כל בחירה אחרת של שלושה צבעים.

שמת לב -- מעבר לתיקון של צהוב לירוק -- כמה מגבלות הייתי צריך להוסיף לאמירה הפשטנית שלך בשביל שהיא לא תהיה שגויה?

קודם כל, יש הבדל בין חיבור צבעים לחיסור צבעים: כאשר מערבבים טושים או צבעי גועש, מבצעים חיסור צבעים - ולכן אם תערבבי יותר ויותר, תגיעי לשחור (או אפור, שזה שחור "חלש") - ולא ללבן שהוא סכום של כל הצבעים. (בשביל לחבר צבעים צריך להאיר במנורות שונות על שטח מסוים, כמו במסעדת זוזוברה בהרצליה ובמסך טלוויזיה/מחשב). וחוץ מזה, יש גם (מעט אמנם, אבל קיימות) נשים שהאבחנה שלהן לא ניתנת לתיאור עם פחות מאשר ארבעה צבעי-יסוד. כלומר, ביחס אליהן, כל שאר המין האנושי הוא עוור-צבעים.

ושנית, כל בסיסי הצבע (בין אם זה אדום-ירוק-כחול - הבסיס הנפוץ לחיבור צבעים, או תכלת-סגול-צהוב - הבסיס הנפוץ לחיסור צבעים,, או כל אחד אחר מאין סוף הבסיסים האפשריים) מוגדרים ע"פ העין האנושית הממוצעת. פרפר או ציפור או עכביש רואה את העולם אחרת לגמרי, וספקטרומטר מדויק יכול להפריד בין מיליוני "צבעי יסוד".

ולעניינינו - כל תורה בנושא פסיכולגיה או פיזיולוגיה או תזונה שפגשתי אי פעם הייתה רעועה, במיוחד אלה שהוצגו כ"כל כך בסיסיות שאין אפילו על מה להתווכח". לדוגמא, זה שיותר מדי ביצים או כולסטרול באוכל זה דבר לא בריא. או שמלח מעלה לחץ דם (זה נכון אצל פחות מ- 20% מהאנשים), או שחמאה היא לא בריאה, או שאולקוס נגרם מסיבות נפשיות, או שסכיזופרניה נגרמת בגלל יחס אמביולנטי של האמא,. או התיאוריה המטומטמת שמאחורי ספירת קלוריות. רוב התיאוריות הפסיכולוגיות הן אפילו לא תיאוריות במובן שיש ניסוי שיכול לשלול אותן, אז אני אפילו לא טורח להתייחס.