הפלה או הפלה עצמית?

בעיקר עצוב... (התנהלות השרשור)

מישלי • 27 באוג׳ 2012

* בכוונה השארתי רק את חילופי הדברים, בלי הדברים עצמם, כי הם ממש לא רלוונטים לתגובה שלי.

אני אכתוב כאן משהו שאינו קשור לנושא השרשור, ובוודאי שלא לדמויות המדוברות בו.
אני אכתוב כאן משהו מאד כללי, אבל שבעיני בא לידי ביטוי כאן בשרשור.


קשרים הם דבר מורכב וטעון.
קשרים שיש בהם רגשות, הם דבר מורכב וטעון יותר.
קשרים שיש בהם רגשות רומנטיים (ו/או זוגיים), הם דבר מורכב וטעון עוד יותר מזה.
קשרים של שליטה והתמסרות, שיש בהם רגשות, הם דבר מורכב וטעון פי כמה מכל אלה ביחד.

כשנמצאים שם באמת, וחיים את החיבור (עם כל מה שמשתמע ממנו), יש השלכות.
ביחד עם החיבור האינטימי ותחושת השייכות, שאי אפשר לתאר את עוצמתה עד שלא נמצאים שם...
כך מדובר גם בטילטול כל ה"עצמי" שקיים.

מדובר בדעת ובאיבוד הדעת.
מדובר בשדים הכי מפחידים שלנו ובמקומות הכי אפלים בתוכנו.
מדובר באינפנטיליות ומסירת אחריות.

ואנשים, אני אומר את זה חד וברור, כשאני מעבירה למישהו אחריות (באמת), אז העברתי אותה.
היא כבר לא אצלי.
אני לא משחקת בכאילו.
אני לא נותנת סמכות למישהו לסשן אותי בשלוש שעות הקרובות ואז הולכת הביתה ועושה מה שבא לי.
אני עושה מה שבא לו ! תמיד ובכל מקום !

ואם האחריות כבר לא אצלי, אני לא יכולה לקחת אותה מתי שבא לי.
(אחרת מבחינתי זו שליטה מלמטה, וזה לא הבדס"מ שלי).

אני לא יודעת להגיד כלום על הקשרים של האחרים, אבל השפחה שאני, לא הולכת.
אצלי בעלות זה לכל החיים.

ולצורך העניין, גם כשהתמסרתי שוב, לגבר חדש, וזה תמיד מכל הלב...
זה לא מבטל בעלות קודמת.
וכן, יש לי שני בעלים, ואולי אי פעם יהיה עוד אחד.
אני בוחרת אותם מספיק גדולים וראויים, כדי לדעת שהם ראויים לבעלות עליי לכל החיים.
גם אם שוחררתי (וזה לא כי אין אהבה וחיבור עוצמתי), אני עדיין שייכת.
אני בוטחת בהם, שהם לא יעשו עם זה שימוש לרעתי,
שאם הם כבר רצו שאמשיך הלאה, הם לא יפריעו לי לעשות את זה (וזה עומד במבחן המציאות).

ואגב, בעלות אמיתית מבחינתי, זה אומר שזכותו לשחרר אותי ועדיין לקחת אותי שוב ולהשתמש בי על פי רצונו.

לתובנות האלה הגעתי בשבועות האחרונים, במרחק הזמן.
אחרי שחשבתי לא מעט על ההצהרות שלי על "בעלות לכל החיים".
תהיתי לעצמי, האם דיברתי שטויות, האם פלטתי קלישאות מתוך סינוור וטמטמת ?
אז הבנתי שלא.
רק היום אני מבינה לעומק את משמעות הדברים שאמרתי ועד כמה הם נכונים עבורי.

וכן, עדיין יש דילמות כבדות.
מכירים את "סיפורה של O" ?
יש שם את הדילמה הקורעת, שבה הבעלים שלה מוסר בעלות למישהו אחר.
ואז מה ? הוא בעצם מילכד אותה...
כי הבעלות היא שלו, בעצם המסירה, ובעצם היותה במקום חדש, היא עדיין מקיימת את מצוותו של הראשון.

אבל זה כבר לא לכאן...


ולכן, רוב התגובות של האנשים כאן, לגילי ולפסיכו (ולא רק) נגועות בגישות אחרות לחיים ולבדס"מ.
נגועות בשיפוטיות של איך נכון או לא, מה שפוי או לא, מה הגבולות ש"צריכים" להיות.

אף אחד לא יבין לעולם, את מה שיש בחיבור.
ולמרות שאני לפעמים מאד רוצה שיבינו, אני יודעת שזה לא יקרה.

מיש

A v​(שולט) • 27 באוג׳ 2012

קראתי את מה שכתבת

ואני בהכול מבין שתי דברים בסיסיים שאת כותבת,ותקני אותי אם אני טועה

הנחה ראשונה שכשהקשר הוא קשר שליטה נקרא לו "אמיתי" אז ההחלטה של השולט תקפה לגבי כל דבר ועניין.

וההנחה השנייה,שבעצם אנחנו לא יכולים מפוסט כזה או אחר להבין באמת מה קרה שם

כי החיבור שיש לשניים לא דומה למה שהיה לנו או חווינו.

ובאמת שואל רק כדי להבין.

(לא שמה שכתבת לא מקובל עליי רק לחדד לי ואולי לאחרים)

Re: מיש

מישלי • 27 באוג׳ 2012

השיקוף שלך נראה לי (ועבורי) מדויק.

בדיוק לזה התכוונתי (בהרבה יותר מילים)

Re: מיש

A v​(שולט) • 27 באוג׳ 2012

נו מה לעשות את אישה...

Re: מיש

בכוח המוח​(שולטת) • 27 באוג׳ 2012

זה לא מדויק. כמה נשים אתה מכיר שחוות נאמנות כפולה ומשולשת?
אני חושבת שנשים בדר"כ נאמנות לגבר אחד, זה שהן מאוהבות בו.
אני לא חושבת שמה שמישלי מתארת מתאים לנשים ככלל. זה מתאים יותר למישלי.

Re: מיש

A v​(שולט) • 27 באוג׳ 2012

תראי בכוח אני לא ממש מכיר או יודע על הרבה כאלה.

אני לא חושב שמיש הלכה לכיוון הזה אלא מזוית טיפה אחרת ללא קשר לנאמנות לאחד או יותר.

היא באה יותר מכיוון של מהות מבחינתה (מיש מוזמנת לתקן) ואיך מבחינתה הדברים עומדים

בתור גבר יכול לומר לך,שאין לי מושג איך זה מתבטא מאז ומתמיד הספיקה לי אחת ולא יכול

לחלק את עצמי. אבל יכול להבין צורות אחרות של אהבה או נאמנות,כי גם הנאמנויות שלנו בחיים שונות.

למשל אמא בן אח מדינה ובת זוג,זה אחרת בכל סיטואציה מול אדם או קבוצה מסויימת.

Re: מיש

מישלי • 27 באוג׳ 2012

חשבתי שה"נו מה לעשות את אישה... " - מופנה לזה שאמרתי את מה שאמרתי בהרבה מילים.
בקיצור על שחפרתי...
לא חושבת שAV התכוון לריבוי השתייכויות ונאמנות.

אתן את תשובתי הקצרה כאן, והארוכה בשרשור השני שנפתח על זה:

זה מבחינתי בדיוק כמו שיש אבא ואמא ולכל אחד מהם יש סמכות. (ולפעמים גם סבתא או מורה)
לפעמים זה מתנגש, ואז צריך למצוא פתרון.
ריגשית, אין לי עם זה שום בעיה ואני לא צריכה להוכיח נאמנות לאחד.