| MasterKey(שולט) |
לפני 12 שנים •
17 בספט׳ 2012
אוריאן כתב/ה: אני אנסה להסביר מנקודת הראייה שלי את ההבדלים מכיוון שאני מכירה על בשרי את 2 המקרים.
הרבה יותר קל להתמודד במובן מסויים עם גילוי עריות גלוי, אתה יודע מי המתעלל, אתה יודע מה קרה, מה ההשלכות בחיי היום יום, ההשלכות כל כך עמוקות עד לרמה שבגלל שאבי היה רופא קשה לי לגשת לרופאים, היכולת שלי להתנתק מעצמי גבוהה מצד אחד ומצד שני במצבי לחץ אני מתפקדת בצלילות ממוקדת, אני אוהבת כאב וזקוקה לו כי הורגלתי אליו מילדות אבל אני גם שונאת אותו ומסוגלת להרוג את זה שנותן לי אותו. גילוי עריות סמוי קשה להגדיר, איך תגדיר שההורה השני זה שקירבן אותך, הכין אותי לאבי בכמה מובנים, גם ינק ממני את החיות שבי. אמא שלי בהרבה מובנים הפכה אותי לאשת הסוד שלה, התומכת הנפשית שלה, חברה שלה, בגיל צעיר מאוד מצאתי את עצמי בתפקיד ההורה של אימי, היא הרגישה בנוח להתפשט לידי, לקרוא לי בזמן שהתקלחה, לספר לי על המאהבים שלה, אני זאת שהייתה אחראית על האושר שלה לשמח אותה, היא תמיד נתנה לי את ההרגשה שאני לא מספיק טובה, שאני מכוערת. אבא שלי האשים אותי בגירושים טען שאם אני חושבת שעכשיו אמא שלי תהייה שלי אני תוהה יהיו לה גברים אחרים. עד גיל מאוחר תמיד אמרתי שאני של אמא שלי ונאלצתי לפתח במובן מסויים אישיות אסרטיבית גברית, מאין להיות הגבר בבית, הרבה יותר קל לי להסתדר עם חברת גברים מאשר חברת נשים וכנ"ל גם מבחינת עבודה. לא הורשתי להיות אישה מבחינת אבי הייתי צריכה להשאר ילדה ומבחינת אימי אסור היה לי להפוך לאישה. הצבא שיחרר אותי מהאחיזה שלה בי ואיפשר לי להלחם על הזכות שלי להיות אדם בפני עצמו, את כל המשקל שלה היא העבירה לאחי שעד היום שבוי שלה. אחרי הצבא כדי שלא אפריע ל"רומן" בינהם קיבלתי בית משלי עם גנן ועוזרת באחת המריבות שלנו ביקשתי ממנה להניח לאחי לשחרר אותו לא לעשות לו מה שהיא עשתה לי לאפשר לו חיים אבל היא פשוט לא הייתה מסוגלת. איך זה משתלב מבחינת הבדס"מ בצורה נפלאה כמו לחזור הביתה אפשר להתעלל בי בכל צורה וכלום לא ישבור אותי אף אחד לא מגיע לרמה של המשפחה שלי. מצד שני אני גם סאדיסטית אתה לא יכול רק לקבל בשלב מסויים אתה כל כך עמוס לא משנה מה יכולת הקיבולת שלך, אתה נאלץ להעביר הלאה. בגלל שהמתעלל הסמוי היה אימי עד היום אני אבין יותר נשים, אסלח להן, ארצה לגונן עליהן אבל אם אישה אפילו תשקול להכאיב לי אני מסוגלת לרצוח אותה - הכעס שלי על אימי גדול יותר מאשר הכעס שלי על אבי. במובן מסויים הידיעה איפשרה לי להתמודד עם הדברים, לסלוח להמשיך הלאה קצת כמו ההבדל בין מכה פנימית לחיצונית. תעזבי לשניהם מגיע למות ואולי הם מתים כבר מזמן בתוכם, כי לא משנה כמה שארצה לסלוח ולהבין אני יכולה להבין אותם כאדם בוגר אבל לעולם לא כילדה שהייתי. ובבקשה לא לשלוח לי תגובות מרחמות אני לא שייכת לסוג שמרחמים עליו מה שקרה, קרה, היום זאת הבחירה שלי מה לעשות עם חיי ולאן לתעל את מה שנאגר בי ואני תמיד משתדלת ליצור דברים ולא להרוס לא דברים ולא אנשים הניסיון שלך מאוד נגע לליבי ותודה על התאור האישי והניסיון הלוגי לקשור אותו לבדסם. כל ההורים "דופקים" בצורה כזו או אחרת את ילדיהם, אך כל ההורים גם מעבירים אלינו את אותן תכונות בהן אנו גאים ומתגאים. אני לא מכיר הורה מושלם בעיני ילדו. במקרה שלך,כפי שתארת, מערכת היחסים בין הוריך, והורייך עצמם, לא בדיוק היו קרובים לשלמות. יכול להיות שאני טועה ויכול להיות שלא, אך נראה לי, שאת דפוסי ההתעללות הנפשית ההדדית ומאבק הכוחות, שחווית בין הורייך, את משליכה להתעללות פיזית במערכות היחסים שלך. האם זה אפשרי? התעללות הדדית (בין אם נפשית ובין אם פיזית) אינה בדסם בעיניי. נכון, יש אין סוף צורות וגוונים לבדסם, אך בכל זאת אני לא יכול לקרוא להתעללות בשם אחר אלא התעללות. חלק גדול מאוד מהאנשים הבדסמים, שאני מכיר (כולל אותי), לא עברו שום גילוי עריות משום סוג שהוא. לכן נראה בעיניי, פשטני וקל מידי (ואולי אף פופוליסטי במידה רבה) למצא "קשר ישיר" בין חוויה של גילוי עריות בילדות לבין סטיה בדסמית גאה בבגרות. ושוב - המון תודה על החשיפה  .
|
|
|
| MasterKey(שולט) |
לפני 12 שנים •
17 בספט׳ 2012
נשלח פעמיים בטעות.
|
|
|
High Light
|
לפני 12 שנים •
17 בספט׳ 2012
דבר אחד שהמאמר הזה מדגיש ומפספס בו זמנית הוא שגילוי עריות סמוי בהכרח תקף רק במקרים של הילד עם ההורה מהמין הנגדי. לא דובר ולא הוזכרה ולו שורה אחת בדבר גילוי עריות סמוי בין ילד והורה מאותו המין (אב עם בנו, אם עם בתה).
מה קורה במקרה כזה? האם זה גילוי עריות סמוי? האם מדובר רק בגבולות פרוצים? בהורה דומיננטי מדי? בנוסף, בהכרח לא ניתן לבצע הקבלה רעיונית בין המונח גילוי עריות סמוי לבין פנטזיה בדסמית ולשלב ביניהם כשהמונח עצמו אינו ברור דיו. רק לאחר שיהיה ניתן ללמוד את הנושא ולמצות אותו מקסימלית, ולהבין אותו על בוריו, יש מקום לשזור אותו בין פנטזיות בדסמיות. וזאת על מנת לאפשר למפנטז להבדיל בין "טוב לרע" בין "מציאות לדמיון". בהעדר גבולות גם במסגרת הפנטיזה, הדרך לאבדון מאד קצרה. מי שמכיר ויודע, בפסיכולוגיה יש את שיטת "המשולש הטיפולי" ולה שתי גישות: 1. שני הורים שהקשר ביניהם רופף, מוצאים את החיבור ביניהם באמצעות הילד. לדוגמא: מקרה שבו הילד חולה וזקוק לטיפול והזנה מצד ההורים, שני ההורים מתקשרים ביניהם, אך רק סביב מחלתו של הילדים. הילד כגורם מקרב. 2. מקרה שמערכת היחסים בין שני ההורים רופפת, אחד מהצדדים "מאמץ" לחיקו את הילד ומקרב אותו אליו, מעריף עליו אהבה יתרה, מקנה לו משמעות רבה, משתף אותו בחייו, הופך אותו לאיש סודותיו. מתבצעת הסתה סמויה כלפי ההורה השני, ודעתו של הילד הופכת משוחדת לטובת אחד ההורים בלבד. כמעט תמיד הילד ימצא עצמו מצדד בהורה "המזין". הילד כתחליף. על פניו סעיף 2 מאד חופף לפרשנות המובאת במאמר. אם כך, מה בעצם השונה? במאמר, "גילוי עריות סמוי" הוסבר כ"ניצול מיני רגשי". השימוש בצירוף המילים "ניצול מיני" באופן מידי מכניס את הקורא לסטייט אוף מיינד מתגונן שמתרגם עצמו להתקרבנות. אף אחד לא יכול להשאר אדיש למקרא צמד המילים "ניצול מיני" וזה מביא להתעלמות בוטה למדי מההמשך שלו "רגשי". האובייקטיביות של הקורא מטשטשת ומתערפלת ומפספסת בו זמנית את המטרה, להבין מהו באמת "גילוי עריות סמוי" והאם הוא אכן בא לידי ביטוי בחיינו באופן כלשהו? המאמר המובא באשכול הזה מאוד בסיסי בפרשנות שלו את המושג "גילוי עריות סמוי" כך שכל אדם שני שיקרא אותו, יוכל להשליך ממנו על עצמו, ואף לתהות ולטעות בעברו. |
|
|
אוריאן
|
לפני 12 שנים •
17 בספט׳ 2012
זה לא מדוייק מכיוון שעד לשנה האחרונה כל המערכות יחסים שלי היו רק עם וניליים (כל אחד ומה שהוא אוהב) אהבתי ללכת למסיבות לרקוד להשתולל וזהו.
המערכות יחסים שלי היו ארוכות אולי קינקיות בכל זאת אני מביאה מטען מסויים - את האגרסיות שלי די שיחררתי בעבודה מאתגרת את עצמי, מציבה לעצמי יעדים בלתי אפשריים לעיתים ומנצחת. אם הייתי חלילה נכשלת זאת הייתה מהלומה עבורי. שיחררתי הרבה בספורט, בציור,בכתיבה וכדומה. בחרתי להיות צמחונית (באופן פארדוקסלי זה משנה בהחלט). אבל ופה יש אבל רציני ישנם דפוסים שמוטבעים בי מהם אני לא יכולה לברוח הם שם, לא משנה כמה אעבד אותם, הבחירה שלי כאדם היא מה לעשות איתם אני לא יכולה לשקר ולהגיד שאני לא סובלת מהפרעות אכילה או מפגיעה עצמית וזאת הבחירה שלי במקום להשליך דברים על הסביבה אני מעדיפה להפנים אותם כלפיי, אני מבטיחה לך שאין פה שולט מספיק אכזרי כמו שאני הייתי כלפי עצמי. הלכתי לטיפול כדי לגלות איזה הפרעה נפשית פיתחתי ולקבל כדורים
אחרי טיפול אינטנסיבי מסתבר שאין לי הפרעה נפשית ואין לי צורך בכדורים בגלל היכולת האנליטית-קוגניטיבית שלי לנתח דברים ולעבד אותם. וגם היום בקשר בדס"מי אני משתדלת לא להביא לשם תכנים והשלכות מהעבר. נכון שיש פה הרבה יותר סיכון שדברים יצאו אבל זאת עבודה שלי עם עצמי לאן לשחרר את זה אני יכולה להביט אל העבר ולכתוב אותו פה כי כמעט תמיד בחרתי בטוב, כי רכשתי לי מחדש את עולם הרגש, כי למרבה הפליאה אני אוהבת לבנות אנשים ולא להרוס אותם, אני מגדלת כלבות מקסימות, יש לי חברים של שנים ויכולת הכלה מטורפת של אנשים ואי שפיטה כי ביננו איך אני יכולה לשפוט מישהו אם אפילו להוריי סלחתי, למדתי לדבר להביע את עצמי. לעומתי יש פה אנשים בקהילה שלא עברו כל התעללות שהם משתוללים, גורמים נזקים פיזיים ונפשיים ללא כל מודעות או חשבון על ההשלכות. לא משנה מאיפה באת משנה מה אתה עושה עם זה וכן קיבלתי מהוריי גם דברים טובים, כמו גנטיקה מעולה, חוסן פיזי ונפשי, הומור, ציור, איי.קיו גבוה, יכולת לעבד נתונים בזמן קצר ולהביט ברבדים שונים של בעיה, יכולים לקרוע אותי במכות ושנייה אח"כ אני אקום ואחייך כאילו כלום, מצד שני אני סאדיסטית היום אני כבר לא יכולה להכחיש זאת, אני אוהבת מדיקל ויש בי משיכה לדם אני פשוט אמצא תמיד את הפרטנר הנכון שמה שגורם לי הנאה גורם גם לו הנאה, כשמישהו אמר לי אתמול שהוא רוצה שאמסמר לו את האשכים לצלב ישר הסכמתי אחרי שהבטחתי ללמוד את הנושא מבחינה רפואית ואנטומית. אני לא חושבת שיש פה מישהו בקהילה שמכיר אותי ויכול להגיד שאני אדם רע או לא הוגן הרוב יגידו לך שאני מתוקה, חייכנית ובעלת אופי מאוד חזק. וזאת הבחיר שלי כאדם לא להגיד עשו לי ולכן אני עושה אלא עשו לי זאת עובדה אבל אני בוחרת ואני אבחר מה ואיך לעשות עם הדברים. בגלל זה גם אמרתי שאין צורך לרחם עליי ברור שהייתי שמחה לילדות מאושרת ואולי בגלל זה אני מעדיפה לראות את הצד הטוב של הדברים. איןלי מושג למה אני דווקא ניצלתי למה אחי הגדול השתגע ואחי הקטן עדיין חי עם אימי אבל אני אומרת תודה לאלוהים על כך (כן בנוסף לכל חטאי אני מאמינה באלוהים) |
|
|
|
אוריאן
|
לפני 12 שנים •
17 בספט׳ 2012
ציטוט: דבר אחד שהמאמר הזה מדגיש ומפספס בו זמנית הוא שגילוי עריות סמוי בהכרח תקף רק במקרים של הילד עם ההורה מהמין הנגדי. לא דובר ולא הוזכרה ולו שורה אחת בדבר גילוי עריות סמוי בין ילד והורה מאותו המין (אב עם בנו, אם עם בתה).
מה קורה במקרה כזה? האם זה גילוי עריות סמוי? האם מדובר רק בגבולות פרוצים? בהורה דומיננטי מדי? אני יכולה להגיד לך איך זה מרגיש כאשר ההורה מאותו מין מתעלל בך ולא מדובר בהורה דומיננטי כלל היא באמת לא אדם דומיננטי, אלא אדם חסר ישע, תלותי שנזקק לכך שתמיד יחיזקו לו את היד אלא פשוט בערפדיות לשמה, הדבר גרם לי להרתע מחברת נשים כמעט כל חיי רוב האנשים שקרובים אליי הם גברים ויש בי צורך לגונן על נשים וכדומה אבל אל תדאג לאחר שהתגייסתי הדברים הסתדרו באופן שמתאים למאמר ואימי למדה להפנות הכל לאחי הקטן הוא עד היום על תקן של הבעל שלה/אבא שלה הכל פרט לבן שלה והוא אדם מבריק ומצליח כלכלית, הוא פשוט לא מצליח להתנתק ממנה וגם אני הייתי קשורה אליה ועדיין הרשתי לה להכניס לתוכי רעל עד שאדם אחד ביקש לראות מי המפלצת שגידלה אותי וביקש ממנה להחזיר לי זכרונות שאבדו לי לאפשר לי חיים שקטים, למזלי אני לא בת יחידה ויש לי 2 אחים כי היא אולי יכולה להכחיש ולהגיד שהייתה לי ילדות מאושרת אבל הם היו עדים |
|
|
|
אוריאן
|
לפני 12 שנים •
17 בספט׳ 2012
[
ציטוט: הניסיון שלך מאוד נגע לליבי ותודה על התאור האישי והניסיון הלוגי לקשור אותו לבדסם.
.
כל ההורים "דופקים" בצורה כזו או אחרת את ילדיהם, אך כל ההורים גם מעבירים אלינו את אותן תכונות בהן אנו גאים ומתגאים. אני לא מכיר הורה מושלם בעיני ילדו. במקרה שלך,כפי שתארת, מערכת היחסים בין הוריך, והורייך עצמם, לא בדיוק היו קרובים לשלמות. יכול להיות שאני טועה ויכול להיות שלא, אך נראה לי, שאת דפוסי ההתעללות הנפשית ההדדית ומאבק הכוחות, שחווית בין הורייך, את משליכה להתעללות פיזית במערכות היחסים שלך. האם זה אפשרי? התעללות הדדית (בין אם נפשית ובין אם פיזית) אינה בדסם בעיניי. נכון, יש אין סוף צורות וגוונים לבדסם, אך בכל זאת אני לא יכול לקרוא להתעללות בשם אחר אלא התעללות. חלק גדול מאוד מהאנשים הבדסמים, שאני מכיר (כולל אותי), לא עברו שום גילוי עריות משום סוג שהוא. לכן נראה בעיניי, פשטני וקל מידי (ואולי אף פופוליסטי במידה רבה) למצא "קשר ישיר" בין חוויה של גילוי עריות בילדות לבין סטיה בדסמית גאה בבגרות. ושוב - המון תודה על החשיפה זה לא מדוייק מכיוון שעד לשנה האחרונה כל המערכות יחסים שלי היו רק עם וניליים (כל אחד ומה שהוא אוהב) אהבתי ללכת למסיבות לרקוד להשתולל וזהו. המערכות יחסים שלי היו ארוכות אולי קינקיות בכל זאת אני מביאה מטען מסויים - את האגרסיות שלי די שיחררתי בעבודה מאתגרת את עצמי, מציבה לעצמי יעדים בלתי אפשריים לעיתים ומנצחת. אם הייתי חלילה נכשלת זאת הייתה מהלומה עבורי. שיחררתי הרבה בספורט, בציור,בכתיבה וכדומה. בחרתי להיות צמחונית (באופן פארדוקסלי זה משנה בהחלט). אבל ופה יש אבל רציני ישנם דפוסים שמוטבעים בי מהם אני לא יכולה לברוח הם שם, לא משנה כמה אעבד אותם, הבחירה שלי כאדם היא מה לעשות איתם אני לא יכולה לשקר ולהגיד שאני לא סובלת מהפרעות אכילה או מפגיעה עצמית וזאת הבחירה שלי במקום להשליך דברים על הסביבה אני מעדיפה להפנים אותם כלפיי, אני מבטיחה לך שאין פה שולט מספיק אכזרי כמו שאני הייתי כלפי עצמי. הלכתי לטיפול כדי לגלות איזה הפרעה נפשית פיתחתי ולקבל כדורים
אחרי טיפול אינטנסיבי מסתבר שאין לי הפרעה נפשית ואין לי צורך בכדורים בגלל היכולת האנליטית-קוגניטיבית שלי לנתח דברים ולעבד אותם. וגם היום בקשר בדס"מי אני משתדלת לא להביא לשם תכנים והשלכות מהעבר. נכון שיש פה הרבה יותר סיכון שדברים יצאו אבל זאת עבודה שלי עם עצמי לאן לשחרר את זה אני יכולה להביט אל העבר ולכתוב אותו פה כי כמעט תמיד בחרתי בטוב, כי רכשתי לי מחדש את עולם הרגש, כי למרבה הפליאה אני אוהבת לבנות אנשים ולא להרוס אותם, אני מגדלת כלבות מקסימות, יש לי חברים של שנים ויכולת הכלה מטורפת של אנשים ואי שפיטה כי ביננו איך אני יכולה לשפוט מישהו אם אפילו להוריי סלחתי, למדתי לדבר להביע את עצמי. לעומתי יש פה אנשים בקהילה שלא עברו כל התעללות שהם משתוללים, גורמים נזקים פיזיים ונפשיים ללא כל מודעות או חשבון על ההשלכות. לא משנה מאיפה באת משנה מה אתה עושה עם זה וכן קיבלתי מהוריי גם דברים טובים, כמו גנטיקה מעולה, חוסן פיזי ונפשי, הומור, ציור, איי.קיו גבוה, יכולת לעבד נתונים בזמן קצר ולהביט ברבדים שונים של בעיה, יכולים לקרוע אותי במכות ושנייה אח"כ אני אקום ואחייך כאילו כלום, מצד שני אני סאדיסטית היום אני כבר לא יכולה להכחיש זאת, אני אוהבת מדיקל ויש בי משיכה לדם אני פשוט אמצא תמיד את הפרטנר הנכון שמה שגורם לי הנאה גורם גם לו הנאה, כשמישהו אמר לי אתמול שהוא רוצה שאמסמר לו את האשכים לצלב ישר הסכמתי אחרי שהבטחתי ללמוד את הנושא מבחינה רפואית ואנטומית. אני לא חושבת שיש פה מישהו בקהילה שמכיר אותי ויכול להגיד שאני אדם רע או לא הוגן הרוב יגידו לך שאני מתוקה, חייכנית ובעלת אופי מאוד חזק. וזאת הבחיר שלי כאדם לא להגיד עשו לי ולכן אני עושה אלא עשו לי זאת עובדה אבל אני בוחרת ואני אבחר מה ואיך לעשות עם הדברים. בגלל זה גם אמרתי שאין צורך לרחם עליי ברור שהייתי שמחה לילדות מאושרת ואולי בגלל זה אני מעדיפה לראות את הצד הטוב של הדברים. איןלי מושג למה אני דווקא ניצלתי למה אחי הגדול השתגע ואחי הקטן עדיין חי עם אימי אבל אני אומרת תודה לאלוהים על כך (כן בנוסף לכל חטאי אני מאמינה באלוהים)[/quote] |
|
|
Purple Phoenix(נשלטת){Loki the t}
|
לפני 12 שנים •
17 בספט׳ 2012
אוריאן כתב/ה: [
ציטוט:
וזאת הבחיר שלי כאדם לא להגיד עשו לי ולכן אני עושה אלא עשו לי זאת עובדה אבל אני בוחרת ואני אבחר מה ואיך לעשות עם הדברים. בגלל זה גם אמרתי שאין צורך לרחם עליי ברור שהייתי שמחה לילדות מאושרת ואולי בגלל זה אני מעדיפה לראות את הצד הטוב של הדברים. איןלי מושג למה אני דווקא ניצלתי למה אחי הגדול השתגע ואחי הקטן עדיין חי עם אימי אבל אני אומרת תודה לאלוהים על כך (כן בנוסף לכל חטאי אני מאמינה באלוהים) קודם כל, כל הכבוד לך על הדרך שבחרת ועל מה שעשית ועושה בחייך אני מוצאת את עצמי מזדהה איתך כאן בהרבה דברים, בל בחרתי דווקא את הציטוט הזה כדי לנסות להדגיש משהו שאפילו את כתבת. את עשית את הבחירה שלך, שזה בעצם להלחם ולבנות לעצמך חיים שונים ממה שהיו לך. מה שהיה בעבר היה בעבר והוא לא משמש תירוץ לדברים שמתרחשים היום וזה אחד הדברים שאת יכולה הכי להתגאות בהם לדעתי. בנוגע לאחים, כל עוד אחד מתמודד עם הדברים בדרך שונה. אני יכולה לומר לך שאצלי אני הלכתי בדרך כמו שלך, הלכתי בדרך שונה לחלוטין מהדרך שבה למדתי, אני תמיד אומרת שלמדתי מההורים שלי מה לא לעשות למרות, שכמוך, קיבלתי מהם גם המון דברים טובים, יכולת רגש מאוד גבוהה שקיבלתי מאמא שלי או ראיה מרחבית שקיבלתי מאבא שלי. האחים שלי לעומת זאת, אחד התנתק כמעט לחלוטין מהמשפחה, חזר בשאלה כמעט לחלוטין וחי את החיים שלו במרחק עצום מאיתנו (למשל, הפתיע אותי מאוד שהוא כן הגיע לחתונה שלי) השני לעומת זאת עדיין חי בעולם ורוד כלשהו, הכחשה מסויימת לכל מה שהיה בעבר ושהמצב הכי אידאלי זה אם אמא ואבא יחזרו והכל יהיה טוב!!! ונקודה אחרונה אני יכולה לומר לך שכל מי שאני מכירה שעבר חוויה דומה לזו ובנה לעצמו חיים לא מעוניין ברחמים כי ככה אנחנו מתפקדים הכי טוב, אנחנו בוחרים לחיות את החיים שלנו באופן שונה ולא לשקוע ברחמים של מה שהיה שם. |
|
|
|
Purple Phoenix(נשלטת){Loki the t}
|
לפני 12 שנים •
17 בספט׳ 2012
High Light כתב/ה: דבר אחד שהמאמר הזה מדגיש ומפספס בו זמנית הוא שגילוי עריות סמוי בהכרח תקף רק במקרים של הילד עם ההורה מהמין הנגדי. לא דובר ולא הוזכרה ולו שורה אחת בדבר גילוי עריות סמוי בין ילד והורה מאותו המין (אב עם בנו, אם עם בתה).
מה קורה במקרה כזה? האם זה גילוי עריות סמוי? האם מדובר רק בגבולות פרוצים? בהורה דומיננטי מדי? בנוסף, בהכרח לא ניתן לבצע הקבלה רעיונית בין המונח גילוי עריות סמוי לבין פנטזיה בדסמית ולשלב ביניהם כשהמונח עצמו אינו ברור דיו. רק לאחר שיהיה ניתן ללמוד את הנושא ולמצות אותו מקסימלית, ולהבין אותו על בוריו, יש מקום לשזור אותו בין פנטזיות בדסמיות. וזאת על מנת לאפשר למפנטז להבדיל בין "טוב לרע" בין "מציאות לדמיון". בהעדר גבולות גם במסגרת הפנטיזה, הדרך לאבדון מאד קצרה. מי שמכיר ויודע, בפסיכולוגיה יש את שיטת "המשולש הטיפולי" ולה שתי גישות: 1. שני הורים שהקשר ביניהם רופף, מוצאים את החיבור ביניהם באמצעות הילד. לדוגמא: מקרה שבו הילד חולה וזקוק לטיפול והזנה מצד ההורים, שני ההורים מתקשרים ביניהם, אך רק סביב מחלתו של הילדים. הילד כגורם מקרב. 2. מקרה שמערכת היחסים בין שני ההורים רופפת, אחד מהצדדים "מאמץ" לחיקו את הילד ומקרב אותו אליו, מעריף עליו אהבה יתרה, מקנה לו משמעות רבה, משתף אותו בחייו, הופך אותו לאיש סודותיו. מתבצעת הסתה סמויה כלפי ההורה השני, ודעתו של הילד הופכת משוחדת לטובת אחד ההורים בלבד. כמעט תמיד הילד ימצא עצמו מצדד בהורה "המזין". הילד כתחליף. על פניו סעיף 2 מאד חופף לפרשנות המובאת במאמר. אם כך, מה בעצם השונה? במאמר, "גילוי עריות סמוי" הוסבר כ"ניצול מיני רגשי". השימוש בצירוף המילים "ניצול מיני" באופן מידי מכניס את הקורא לסטייט אוף מיינד מתגונן שמתרגם עצמו להתקרבנות. אף אחד לא יכול להשאר אדיש למקרא צמד המילים "ניצול מיני" וזה מביא להתעלמות בוטה למדי מההמשך שלו "רגשי". האובייקטיביות של הקורא מטשטשת ומתערפלת ומפספסת בו זמנית את המטרה, להבין מהו באמת "גילוי עריות סמוי" והאם הוא אכן בא לידי ביטוי בחיינו באופן כלשהו? המאמר המובא באשכול הזה מאוד בסיסי בפרשנות שלו את המושג "גילוי עריות סמוי" כך שכל אדם שני שיקרא אותו, יוכל להשליך ממנו על עצמו, ואף לתהות ולטעות בעברו. יקירה, קודם כל תודה על התגובה המשכילה קצת
שנית, במקרה הזה זה כמו גילוי עריות (גלוי?) רגיל שבו יש יותר נטיה לחשוב שזה קורה עם המין הנגדי, למרות שזה קורה בכל הסוגים. גם כאן, בגילוי עריות סמוי, זה קורה בכל המקרים. שלישית, אולי המאמר הזה מאוד בסיסי, אך זה לא אומר שהוא שגוי. הוא קולע בהמון דברים שם ובחלק נרחב של המקרים אי אפשר להוריד את קשר המיניות לקשר הרגשי. אני מסכימה איתך שזה לא חייב להיות מיני בהכרח בגילוי עריות סמוי, אלא שהנקודה המרכזית שם היא הרגש, התלות הרגשית אם נקרא לזה ככה של ההורה בילד. אין סקק שזה נושא שצריך לחקור אותו יותר ולבנות סביבו הגדרה יותר מגובשת ופחות מעורפלת |
|
|
| פתוח וסקסי |
לפני 12 שנים •
17 בספט׳ 2012
אהבתי לקרוא את התגובות שלך אוריאן. ואני מבין על מה את מדברת.
אבל זה עם הכינוי רפאל, הוא לא רוצה להבין, כי מהמעט שיצא לי לקרוא אותו עד היום - אז כולם בעולם חוץ ממנו מתקרבנים ( מתרצים הכל ב"ויקטימזציה", ככה הוא אוהב להתבטא ) . והוא הרי מעל כל זה, אל תתיייחסי לכאלו. סתם אחד שזה לא קרה לו, עם או בלי "אינטלקט" |
|
|
|
Purple Phoenix(נשלטת){Loki the t}
|
לפני 12 שנים •
17 בספט׳ 2012
פתוח וסקסי כתב/ה: אהבתי לקרוא את התגובות שלך אוריאן. ואני מבין על מה את מדברת.
אבל זה עם הכינוי רפאל, הוא לא רוצה להבין, כי מהמעט שיצא לי לקרוא אותו עד היום - אז כולם בעולם חוץ ממנו מתקרבנים ( מתרצים הכל ב"ויקטימזציה", ככה הוא אוהב להתבטא ) . והוא הרי מעל כל זה, אל תתיייחסי לכאלו. סתם אחד שזה לא קרה לו, עם או בלי "אינטלקט" פתוח, עקרונית אני מאוד אוהבת את התגובה שלך בפוסט הזה מלבד התגובה הזו (או חלק ממנה ליתר דיוק). בבקשה, בוא לא נלך למקום של "העלבות" באשר הם. רפאל זכאי לדעה ועמדה משלו, יש לו על מה לבסס את זה והוא לא מסוג האנשים שכותבים בשביל להציק. כך הוא חושב- ולענות בצורה כזו לא תשנה או תשפיע על קו מחשבתו, לדעתי. |
|
|