צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גילוי עריות סמוי - הורה דומיננטי

Mary Jane
לפני 12 שנים • 18 בספט׳ 2012

Re: לוגיקה

Mary Jane • 18 בספט׳ 2012
פתוח וסקסי כתב/ה:
[

לא הבנתי כלום ממה שרצית להגיד. חוץ מזה שכולנו כבר הסכמנו מזמן שכל המושגים כולל גילוי עריות - גלוי, או סמוי - או כל מושג אחר, משפטי או פסיכולוגי או פילוספוי כולם הם די מעורפלים, כלומר שהגבולות של ההגדרה שלהם אינם ברורים, אבל שעדיין הם שימושיים כדי להבין מה קרה לחלק מאיתנו. אז חוץ מזה שרצית להגיד שאת מאד מעניית, ויש לך רמה מאד גבוהה של נימוסים-והליכות, ובא לך לצדד בזלזול הזה בחוויות עמוקות מאד של אנשים, מה עוד רצית לומר בדיוק ?


אין לי מושג מי ומה אתה, ומדוע אתה מתבטא כלפי בתוקפנות כזו. אני לא חושבת שהדברים שכתבתי מצדיקים זאת, או שהבעתי חס וחלילה זלזול בחוויות של אנשים כאן. נהפוך הוא, דיברתי על דבר מה רחב ולא אישי כלל. בסיטואציה אחרת, בה אדם אינו יורד לסוף דעתי או בה לא הסברתי את עצמי כהלכה, הייתי שמחה להבהיר את עצמי. אבל לא איתך.
Purple Phoenix​(נשלטת){Loki the t}
לפני 12 שנים • 18 בספט׳ 2012

Re: לוגיקה

[quote="Mary Jane"]
purple phoenix כתב/ה:
["]
כתב/ה:
[


ראישת אני מאוד מכבדת את התגובה שלך.
שנית, אני אשמח אם תוכלי לומר לי איך את היית קוראת למצב כזה:
אמא שמפרטת לבת שלה בפרטי פרטים על יחסי המין שלה עם המאהבים שלה כאשר הילדה בסביבות גיל 12
או איך היית קוראת למצב שבו אבא מסתכל על בתו בת ה- 17 מתקלחת ומתגרה מזה?
או על אבא שמכריח את הבת שלו לשכב על איזור החלציים שלו בעודה מריחה ומרגישה את כל מה שמתעורר שם?
איזו הגדרה היית נותנת לכל המצבים האלה?
אני אשמח לתשובה בנושא.


היי פרפל (:

חלק מן המעשים שתיארת - כמו האם שמפרטת על חיי המין שלה בפני ילדתה המתבגרת - יכולים להיות פשוט תוצר של עמדות ליברליות למדי או היפיות משהו, שאין להן דבר או חצי דבר עם מה שאנו מכנים 'גילוי עריות' ומגנים אותו. ואני מניחה שמעשים אחרים, כמו האב שמניח את בתו על רגליו לשם גירוי, נמצאים על ספקטרום 'גילוי העריות'.

מכל מקום, הדוגמאות לא מצביעות בהכרח על כך שהאקטים המתוארים יניחו את היסודות למשיכה לבדסמ בבגרות, למרות שניתן להעלות על הדעת קשר כזה. והדוגמאות גם לא מסבירות לשם מה נחוץ לי להשתמש במינוח טעון כל כך כמו 'גילוי עריות סמוי', כדי לתאר כל מיני חוויות גבוליות בתוך המשפחה; סיטואציה בה אב מכריח את בתו לשכב על ברכיו אינה בגדר 'חוויה גבולית', אבל אם שמספרת לביתה על מאהביה ועוד דוגמאות מחיי משפחה יכולים בקלות לחמוק מן המינוח התובעני 'גילוי עריות סמוי', לדעתי. ויש דברים שעדיף להותירם מחוץ לטאבו הקיים על גילוי עריות, על השלכותיו, כפי שהסביר רפאל.


תודה רבה על התגובה icon_smile.gif
שימי לב שאני לא כתבתי על הברכיים, כתבתי במפורש על איזור החלציים, הפנים ממוקמות כמעט על איבר המין עצמו.
בנוגע לאם- אני מסכימה איתך חלקית, אינני חושבת שילדה בת 12 או בת 10 צריכה לשמוע מאמא שלה איך ומה היא אוהבת שעושים לה במיטה, אבל זאת רק אני icon_smile.gif
בנוגע לחוויות (שלמיטב הבנתי לא ראית אותן כגבוליות), איזה שם היית נותנת להן?
הן לא נכנסות תחת הקטגוריה של גילוי עריות רגיל
אז היכן הן כן נכנסות?
או שאת כן רואה באב שמסתכל על בתו בת ה- 15 מתקלחת כמשהו שיכול להיות תקין?
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 12 שנים • 18 בספט׳ 2012

Re: לוגיקה

בכוח המוח​(שולטת) • 18 בספט׳ 2012
[quote="Mary Jane"]
purple phoenix כתב/ה:
["]
כתב/ה:
[


ראישת אני מאוד מכבדת את התגובה שלך.
שנית, אני אשמח אם תוכלי לומר לי איך את היית קוראת למצב כזה:
אמא שמפרטת לבת שלה בפרטי פרטים על יחסי המין שלה עם המאהבים שלה כאשר הילדה בסביבות גיל 12
או איך היית קוראת למצב שבו אבא מסתכל על בתו בת ה- 17 מתקלחת ומתגרה מזה?
או על אבא שמכריח את הבת שלו לשכב על איזור החלציים שלו בעודה מריחה ומרגישה את כל מה שמתעורר שם?
איזו הגדרה היית נותנת לכל המצבים האלה?
אני אשמח לתשובה בנושא.


היי פרפל (:

חלק מן המעשים שתיארת - כמו האם שמפרטת על חיי המין שלה בפני ילדתה המתבגרת - יכולים להיות פשוט תוצר של עמדות ליברליות למדי או היפיות משהו, שאין להן דבר או חצי דבר עם מה שאנו מכנים 'גילוי עריות' ומגנים אותו. ואני מניחה שמעשים אחרים, כמו האב שמניח את בתו על רגליו לשם גירוי, נמצאים על ספקטרום 'גילוי העריות'.

מכל מקום, הדוגמאות לא מצביעות בהכרח על כך שהאקטים המתוארים יניחו את היסודות למשיכה לבדסמ בבגרות, למרות שניתן להעלות על הדעת קשר כזה. והדוגמאות גם לא מסבירות לשם מה נחוץ לי להשתמש במינוח טעון כל כך כמו 'גילוי עריות סמוי', כדי לתאר כל מיני חוויות גבוליות בתוך המשפחה; סיטואציה בה אב מכריח את בתו לשכב על ברכיו אינה בגדר 'חוויה גבולית', אבל אם שמספרת לביתה על מאהביה ועוד דוגמאות מחיי משפחה יכולים בקלות לחמוק מן המינוח התובעני 'גילוי עריות סמוי', לדעתי. ויש דברים שעדיף להותירם מחוץ לטאבו הקיים על גילוי עריות, על השלכותיו, כפי שהסביר רפאל.


היי מארי icon_smile.gif

אני אגיד לך למה אני רואה חשיבות ביצירת מינוח שמדבר על האיזור הגבולי דווקא, והסברתי למה דווקא הוא מתחבר לי לבדסם יותר.

הבעיה מתחילה כשאתה חי בתהיה מה קרה שם. מצד אחד אפשר לפתור את זה במתירנות יתר למשל, כמו שהצעת, או אפילו חיבה מיוחדת, או קשר בו ההורה לא קולט שהילד התבגר וזקוק לאוטונומיה, אבל מצד שני השנות תופעות אפרפרות כאלה יוצרות תחושת חוסר אונים שמצרה את האוטונומיה שלך כשאתה חווה חוסר אונים ויאוש כי אתה לא יכול להמלט מה"אהבה" הזו, שלאט לאט מצטברת ומסתברת כבעלת נופך מיני בין היתר. במקרה כזה אנחנו נכנעים ומכלילים את ההתנהגות הזו בגדרי אהבה ואכפתיות, ומסבים אלינו את יצר ההרסנות, כי אנחנו כנראה לא מבינים נכון, ואנחנו חושבים שיש כאן משהו אסור ומתעלל, כשבפועל אנחנו לא מעריכים את האהבה שמרעיפים עלינו.

ברגע שיש לזה מינוח, אנחנו מספקים לילדים האלה את היכולת להניח הכל בתוך המונח הזה, ולהתחיל לחזור לרגשות אותנטים. כולל רגשות של כעס, של בגידה, של חוסר אונים.

מי שחווה גילוי עריות לא נקי מהתעתוע שגם הוא אשם, או שזה סוג של אהבה, אבל שם לפחות הדברים ברורים - ההורה השתמש בבירור בילד לשם סיפוק צרכים מיניים שלו. במובן הזה זה קל יותר.

כמובן שאפשר לצמצם את זה למונח רחב יותר ולהכניס את זה לגדר המונח של גילוי עריות, אבל נדמה לי שלא בכדי יש לזה מינוח נפרד. בהתמודדות עם זה יש חלק נוסף כאמור, והוא בהבנה שהתנהגות כזו היא גם סוג של התעללות, ולא אהבה מיוחדת של הנסיכה של אבא.

בכל מקרה תראי עד כמה פרפל אוחזת במושג, עד כמה הוא חשוב לה להגדרה של מה שהיא חוותה. זה בעיני מספיק כדי לחשוב שישנו צורך במונח הזה.
Mary Jane
לפני 12 שנים • 18 בספט׳ 2012
Mary Jane • 18 בספט׳ 2012
אני לא יודעת - ולא מעוניינת - לקטלג כל חוויה וחוויה. אני מניחה שיש חוויות שהן בשולי 'גילוי העריות', יש כאלה שאנו רואים אותן כגילוי עריות מובהק, ויש כאלה שהן גבוליות. עקרונית, לדעתי, מלאכת הקטלוג לא תמיד מועילה ואף יש בכוחה להזיק. כי מטענים ממושג/מינוח מסוים (כמו 'גילוי עריות' ) עלולים לגלוש *שלא בצדק* לחוויה שאינה חופפת את המושג, רק כי בחרנו להגדיר שתי חוויות באופן דומה.
Purple Phoenix​(נשלטת){Loki the t}
לפני 12 שנים • 18 בספט׳ 2012

Re: לוגיקה

[quote="בכוח המוח"]
Mary Jane כתב/ה:
purple phoenix כתב/ה:
["]
כתב/ה:
[


ראישת אני מאוד מכבדת את התגובה שלך.
שנית, אני אשמח אם תוכלי לומר לי איך את היית קוראת למצב כזה:
אמא שמפרטת לבת שלה בפרטי פרטים על יחסי המין שלה עם המאהבים שלה כאשר הילדה בסביבות גיל 12
או איך היית קוראת למצב שבו אבא מסתכל על בתו בת ה- 17 מתקלחת ומתגרה מזה?
או על אבא שמכריח את הבת שלו לשכב על איזור החלציים שלו בעודה מריחה ומרגישה את כל מה שמתעורר שם?
איזו הגדרה היית נותנת לכל המצבים האלה?
אני אשמח לתשובה בנושא.


היי פרפל (:

חלק מן המעשים שתיארת - כמו האם שמפרטת על חיי המין שלה בפני ילדתה המתבגרת - יכולים להיות פשוט תוצר של עמדות ליברליות למדי או היפיות משהו, שאין להן דבר או חצי דבר עם מה שאנו מכנים 'גילוי עריות' ומגנים אותו. ואני מניחה שמעשים אחרים, כמו האב שמניח את בתו על רגליו לשם גירוי, נמצאים על ספקטרום 'גילוי העריות'.

מכל מקום, הדוגמאות לא מצביעות בהכרח על כך שהאקטים המתוארים יניחו את היסודות למשיכה לבדסמ בבגרות, למרות שניתן להעלות על הדעת קשר כזה. והדוגמאות גם לא מסבירות לשם מה נחוץ לי להשתמש במינוח טעון כל כך כמו 'גילוי עריות סמוי', כדי לתאר כל מיני חוויות גבוליות בתוך המשפחה; סיטואציה בה אב מכריח את בתו לשכב על ברכיו אינה בגדר 'חוויה גבולית', אבל אם שמספרת לביתה על מאהביה ועוד דוגמאות מחיי משפחה יכולים בקלות לחמוק מן המינוח התובעני 'גילוי עריות סמוי', לדעתי. ויש דברים שעדיף להותירם מחוץ לטאבו הקיים על גילוי עריות, על השלכותיו, כפי שהסביר רפאל.


היי מארי icon_smile.gif

אני אגיד לך למה אני רואה חשיבות ביצירת מינוח שמדבר על האיזור הגבולי דווקא, והסברתי למה דווקא הוא מתחבר לי לבדסם יותר.

הבעיה מתחילה כשאתה חי בתהיה מה קרה שם. מצד אחד אפשר לפתור את זה במתירנות יתר למשל, כמו שהצעת, או אפילו חיבה מיוחדת, או קשר בו ההורה לא קולט שהילד התבגר וזקוק לאוטונומיה, אבל מצד שני השנות תופעות אפרפרות כאלה יוצרות תחושת חוסר אונים שמצרה את האוטונומיה שלך כשאתה חווה חוסר אונים ויאוש כי אתה לא יכול להמלט מה"אהבה" הזו, שלאט לאט מצטברת ומסתברת כבעלת נופך מיני בין היתר. במקרה כזה אנחנו נכנעים ומכלילים את ההתנהגות הזו בגדרי אהבה ואכפתיות, ומסבים אלינו את יצר ההרסנות, כי אנחנו כנראה לא מבינים נכון, ואנחנו חושבים שיש כאן משהו אסור ומתעלל, כשבפועל אנחנו לא מעריכים את האהבה שמרעיפים עלינו.

ברגע שיש לזה מינוח, אנחנו מספקים לילדים האלה את היכולת להניח הכל בתוך המונח הזה, ולהתחיל לחזור לרגשות אותנטים. כולל רגשות של כעס, של בגידה, של חוסר אונים.

מי שחווה גילוי עריות לא נקי מהתעתוע שגם הוא אשם, או שזה סוג של אהבה, אבל שם לפחות הדברים ברורים - ההורה השתמש בבירור בילד לשם סיפוק צרכים מיניים שלו. במובן הזה זה קל יותר.

כמובן שאפשר לצמצם את זה למונח רחב יותר ולהכניס את זה לגדר המונח של גילוי עריות, אבל נדמה לי שלא בכדי יש לזה מינוח נפרד. בהתמודדות עם זה יש חלק נוסף כאמור, והוא בהבנה שהתנהגות כזו היא גם סוג של התעללות, ולא אהבה מיוחדת של הנסיכה של אבא.

בכל מקרה תראי עד כמה פרפל אוחזת במושג, עד כמה הוא חשוב לה להגדרה של מה שהיא חוותה. זה בעיני מספיק כדי לחשוב שישנו צורך במונח הזה.


[quote="בכוח המוח"][quote="Mary Jane"][quote="purple phoenix"]["][quote=""][


קודם כל בכוח, תודה רבה לך icon_smile.gif
ואת צודקת, יש משהו במושג הזה שנתן לי את ה"אישור" שאכן משהו היה לא בסדר.
שזה לא שאבא שלי הרעיף עלי אקסטרה אהבה
אלא שמובן מעוות, הוא ראה בי משהו מיני, הוא ראה בי סוג של תחליף לאמא שלי.
באחת התגובות שלי כאן, כתבתי שהוא שם דגש על זה שיהיה לי שיער קצר.
אחרי שיחות רבות עם פסיכולוגים הייתה הסכמה מאוד קולעת בנושא הזה- הוא ניסה להפוך אותי לבן, ליצור מצב שלא תהיה משיכה כלשהי אלי. אני מניחה שגם הוא הרגיש שמשהו לא בסדר שם.

אנשים שלא עברו את זה מאוד מתקשים להבין למה המושג הזה הוא כל כך חשוב
אחרת איך אני יכולה להגדיר את מה שעברתי?
אני יכולה להשתמש במונחים אלימות פיזית, התעללות נפשית, אלימות במשפחה - אבל הם גדולים מידי והם כוללים חלקים אחרים ממה שהיה שם
אני יכולה להשתמש במונח ילד הורי- אבל הוא בעיקר כולל את מערכת היחסים של אמא שלי, שבמובן מסויים הפכתי להיות אמא שלה.
אז איזה שם אני יכולה לתת לזה? גילוי עריות רגיל?
אבל הרי לא היו יחסי מין.
אז זה הופך את זה לפחות חמור? פחות כואב? פחות מכעיס? פחות פסול?
מי יכול לשפוט את זה?
המונח הזה הביא לי הכרה, הביא לי את הצעד הראשון של ההתמודדות עם הנושא
הוא עזר לי להבין, לקבל, להרגיש פחות אשמה.
וכמו אוריאן- גם אני מבקשת כאן בלי רחמים
אני חזקה, הרבה יכולים לומר זאת עלי
אבל חלק מהחוזק הזה נבע מהחיפוש אחרי כלים שיעזרו לי להמשיך, שיעזרו לי לעצב את עצמי באופן בריא יותר.
המושג הזה קלע בדיוק לחלק מסויים שקרה בחיים שלי
ואת זה אף אחד לא יכול לסתור.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שלישי ספט' 18, 2012 2:36 pm, סך-הכל נערך פעם אחת
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 12 שנים • 18 בספט׳ 2012
בכוח המוח​(שולטת) • 18 בספט׳ 2012
Mary Jane כתב/ה:
אני לא יודעת - ולא מעוניינת - לקטלג כל חוויה וחוויה. אני מניחה שיש חוויות שהן בשולי 'גילוי העריות', יש כאלה שאנו רואים אותן כגילוי עריות מובהק, ויש כאלה שהן גבוליות. עקרונית, לדעתי, מלאכת הקטלוג לא תמיד מועילה ואף יש בכוחה להזיק. כי מטענים ממושג/מינוח מסוים (כמו 'גילוי עריות' ) עלולים לגלוש *שלא בצדק* לחוויה שאינה חופפת את המושג, רק כי בחרנו להגדיר שתי חוויות באופן דומה.


ומנגד מינוח יכול לתת שם לחוויה שעוברים אנשים, לייצר מכנה משותף, סממנים התנהגותיים, הבנה שאתה לא לבד, ודרכי טיפול. אני חושבת שזו הסיבה שאנחנו קוראים לדברים בשמות. זה מאפשר למצוא חוויה פרטית בתוך מונח שהופך את התופעה לכללית, ושיש לה התייחסות. אי אפשר להתעלם מהחשיבות שיש לזה, וגם אי אפשר להתחמק מהקשר והקרבה בין שני המושגים שלפנינו.
Mary Jane
לפני 12 שנים • 18 בספט׳ 2012
Mary Jane • 18 בספט׳ 2012
בכוח המוח כתב/ה:
[

ומנגד מינוח יכול לתת שם לחוויה שעוברים אנשים, לייצר מכנה משותף, סממנים התנהגותיים, הבנה שאתה לא לבד, ודרכי טיפול. אני חושבת שזו הסיבה שאנחנו קוראים לדברים בשמות. זה מאפשר למצוא חוויה פרטית בתוך מונח שהופך את התופעה לכללית, ושיש לה התייחסות. אי אפשר להתעלם מהחשיבות שיש לזה, וגם אי אפשר להתחמק מהקשר והקרבה בין שני המושגים שלפנינו.


היי (:
הטענה לא הייתה שצריך להימנע מכל ההגדרות והמינוחים שישנם, כמובן - שכן אין עוררין על נחיצות הדבר לתקשורת בין בני אדם - אלא שיתכן וראוי להימנע משימוש במינוח 'גילוי עריות סמוי', בשל סיבות שפורטו קודם בשרשור. על כך אנו חלוקות וזה כמובן לגיטימי.

שנה טובה, יפה }{
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 12 שנים • 18 בספט׳ 2012
בכוח המוח​(שולטת) • 18 בספט׳ 2012
Mary Jane כתב/ה:
בכוח המוח כתב/ה:
[

ומנגד מינוח יכול לתת שם לחוויה שעוברים אנשים, לייצר מכנה משותף, סממנים התנהגותיים, הבנה שאתה לא לבד, ודרכי טיפול. אני חושבת שזו הסיבה שאנחנו קוראים לדברים בשמות. זה מאפשר למצוא חוויה פרטית בתוך מונח שהופך את התופעה לכללית, ושיש לה התייחסות. אי אפשר להתעלם מהחשיבות שיש לזה, וגם אי אפשר להתחמק מהקשר והקרבה בין שני המושגים שלפנינו.


היי (:
הטענה לא הייתה שצריך להימנע מכל ההגדרות והמינוחים שישנם, כמובן - שכן אין עוררין על נחיצות הדבר לתקשורת בין בני אדם - אלא שיתכן וראוי להימנע משימוש במינוח 'גילוי עריות סמוי', בשל סיבות שפורטו קודם בשרשור. על כך אנו חלוקות וזה כמובן לגיטימי.

שנה טובה, יפה }{


כמו שאמרתי, אין לי בעיה שיחליפו לו את השם למושיקו. הדיון במינוח עצמו אמור להיות די זניח ביחס לדיון גופו.

שנה הכי נהדרת, מארי icon_smile.gif
}{
Drizztpool​(שולט){קושקה שלי}
לפני 12 שנים • 18 בספט׳ 2012

אז ככה....



לאשתי היקרה

אני מעריך ומעריץ אותך על היכולת הזו לפתוח ולחשוף ולשתף, זה לא משהו שכל אחד יכול - ויכולת מאד מוערכת, לדעתי.

לרפאל

אני לא מתכוון לתקוף, או להשמיץ, או לנבל את הפה, כי זה לא משהו שאני בד"כ עושה (למעט מקרים קיצוניים). אבל, לדעתי, ולדעתי בלבד, אתה לא מצליח להבין מה שמנסים להעביר אליך, אתה לא מצליח לקלוט אפילו חלקיק מכל מה שעובר בדיון הזה. לדעתי, ולדעתי בלבד, אתה מקובע כל כך בדעתך, זאת שאומרת ש"____ _____ ___" הוא מונח לא רלוונטי עבור "_______ __ ____ ____ _____ _____ ____ ___ ___ ___ _____ _____ _____" - ואתה מוזמן למלא מה שאתה רוצה ברווחים הריקים, לא משנות המילים הספציפיות, שאתה לא מוכן לשמוע, או להקשיב, או לקרוא (לשם הדיוק), לאף אחד שאומר משהו שלא מתאים לתפיסת (או תפישת, תהרגו אותי אני לא מבין את ההבדל בין שתי המילים) העולם שלך, במקרה הזה ספציפית.
אז רק שאלה אחת לי אליך - איך תקרא להתנהגות של הורה כלפי ילד/ה שלו/ה שאינה כוללת יחסי מין, אבל היא בעלת אופי מיני מובהק?
ובבקשה, אני באמת מבקש ממך, תענה רק על השאלה ששאלתי, אל תענה על שאלות אחרות כי שטחת את משנתך כל כך הרבה פעמים וקראתי אותה כל כך הרבה פעמים - שזה מתחיל להשמע כמו Jehovah's Witnesses. אני מבקש, אם בכלל אתה רוצה לענות, תענה לי רק לשאלה, אחרת אני לא אמשיך לכבד אותך בגובות.

למרי ג'יין

הכוונה אינה לקטלג כל חוויה וחוויה, הכוונה היא לתת שם לתראומה.
שאלתי אלייך היא פשוטה יותר מזו של רפאל, ושוב, אבקש שתעני רק לשאלה.
[size=12]* אני מרגיש שאני חייב להסביר - הבקשה לתשובה לשאלות הספציפיות באה בעקבות כמה וכמה דיונים עם אנשים שלמרות ששאלתי אותם שאלות ספציפיות הם החליטו להמשיך לשטוח את משנתם באוזני ולגרום לי לאבד ריכוז (כנראה) וחזרו וביקשו שאני אענה לשאלות שלהם בעניין. כל זאת למרות שאני עניתי לשאלות הספציפיות שהם שאלו והם מעולם לא התעמתו עם שאלה אחת שאני הצבתי. מכאן הבקשה - תענו, בבקשה, לשאלות שאני שואל, ואם לא בא לכם תגידו שלא בא לכם לענות.*

השאלה אלייך היא - איך את חושבת שהיית מצליחה להתמודד עם מצב, שבו את יודעת שעברת מקרה תראומטי, ושרק את והאדם שהעביר אותך את החוויה התראומטית יודעים על כך ממקור ראשון, אבל אף אחד לא מוכן להקשיב או להאמין לך שעברת מקרה כזה רק בגלל שאת לא יודעת לקרוא לזה בשם, או לא יודעת לתאר מה בדיוק קרה שם - איך תתמודדי עם המקרה הזה?

בכלליות

אני חושב שהדיון הזה מאד פורה, ומאד מעניין, ותודה (שוב) ל"בכח המוח" שהביאה את הדיון הזה לפורום.
My buck o' five במקרה הזה - גילוי עריות סמוי או גלוי הוא חוויה מצלקת, צלקת שלפעמים לא עוברת לעולם. אני לא מתיימר להבין מה קורה בנפשו/ה או בראשו/ה של ילד/ה שעברו התעללות כזו, למעשה אין לי שמץ של מושג, למעשה אני לא יכול להתחיל להבין מה עובר על אדם שעבר התעללות כזו. אבל, אני כן מסוגל לתת את נקודת המבט מהצד, של מי שנמצא עם מישהי שעברה חוויה כזו, ומנקודת המבט שלי - הבעיה הרבה יותר עמוקה מהמודע, או אפילו מהתת מודע, הצלקת נמצאת איפשהו באיזור ה"אינסטינקט", שככל הידוע לי (שוב, אני לא מתיימר להיות פסיכולוג) נמצאת עמוק יותר בתוך המערכת (לדעתי זה: מודע => תת מודע => אינסטינקט).
הקשר של זה לבדס"מ לדעתי מגיע מהקישור, שוב ברובד האינסטינקט, בין מיניות לאלימות. העובדה שזה לא כך אצל כל אחד נובעת מהעובדה שאנחנו לא בנויים כ"שטנץ" אחיד, לכל אחד מאיתנו יש את המרקם שלו, את הDNA שלו, ואת הקישורים שנבנים אצלו או לא נבנים אצלו. מכאן, שבחלק מהמקרים התעללות בילדות תביא את האדם הבוגר לבחור מערכות יחסים מתעללות, במקרים אחרים התעללות כזו תביא את האדם הבוגר לצורך מיני שדומה מאד להתעללות, ובמקרים אחרים לא תשנה את האדם הבוגר כי הקישור לא נעשה מעולם. העובדה שגם אנשים שלא עברו חוויה של התעללות בילדותם גם נמשכים ומגיעים לעולם הזה נובעת מהעבודה שזה לא מדע מדויק, לא כל מי שעבר התעללות יגיע לבדס"מ ולא כל מי שמגיע לבדס"מ מגיע בגלל שעבר התעללות, ז-ה ל-א מ-ד-ע מ-ד-ו-י-ק!!
אז נכון, יש שיפסלו את ההנחה הזו מיסודה - שהרי אם זה לא מדויק ולא ניתן להוכחה חד משמעית, הרי שאין לזה כל לגיטימציה. אבל, אם נחשוב על זה, ישנם המון מחקרים שנושאים לא מדויקים, קוראים להם מחקרים, והם מקובלים בעולם המדעי ככל מחקר אחר, כהנמן וטברסקי אפילו קיבלו על אחד כזה פרס נובל.
תחשבו שניה, רק כי אף אחד לא חשב ללכת לשם - לא אומר שאין שם משהו.


[/size]
Drizztpool​(שולט){קושקה שלי}
לפני 12 שנים • 18 בספט׳ 2012

מסקנה מנסיון התגובה האחרון

אין שמץ של סיכוי לעצב את התגובה שלך באופן שהיא תראה כמו שאתה רוצה - לפחות עבורי icon_biggrin.gif