צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סליחות והגיגים

המוזה
לפני 11 שנים • 25 בספט׳ 2012

סליחות והגיגים

המוזה • 25 בספט׳ 2012
ישנו סיפור של חז"ל שאני אוהבת במיוחד. הסיפור על אב ובן, בן שהיה מהיר חימה ובעל נטייה להתעצבן.

יום אחד קרא לו אביו וביקש כי יביא מסמרים ופטיש.

"בוא בני" אמר האב, דפוק את המסמרים כולם בקיר.

הבן ששמח על הזדמנות זו שניקרתה בדרכו , מיהר את המסמרים לדפוק בחוזקה , עד שהיה הקיר משובץ כולו מסמרים.

"כעת" אמר האב "הסר את המסמרים אחד אחד".

הבן הביט באביו במבט משתומם אך נעתר לבקשתו והחל מחלץ את המסמרים עד שהיה הקיר מלא חורים קטנים.

"אתה רואה בני" אמר האב " כל מילה או מעשה שנעשים כדי לפגוע מותירים צלקת שלא תימחה".

"אין בסליחה לסתום את החורים בליבו של אדם"

 

כולי תקווה שלא חטאתי למקור בגירסה זו שלי אך המסר פשוט וברור,

יום כיפור לבדו אין בכוחו לכפר על הפגיעה בין אדם לחברו. עלינו לתת את הדעת לאורך כל השנה לצורכי האחר ולהימנע ככל האפשר מפגיעה.

כמובן שסליחה הבאה מהלב יכולה לעיתים להפיג במעט את הכאב, בשילוב עם שינוי מהותי בהתנהגות.

מאחלת לכולנו שנדע להיטיב דרכינו ובכך לפתוח את ליבנו לאהבה ושפע שיש ליקום המדהים הזה להציע לנו.

"יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך"

ובנימת סיום , אם פגעתי במילה, במעשה או במחשבה אני מבקשת סליחה כנה.

גם לי יש דרך ארוכה בלימוד נפתלות החיים.

 

מוזינקה
רק אהבה
    התגובה האהובה בשרשור