"אם תרצו" קראו לנו סוטים ולא במובן הטוב של המילה

"אם תרצו" קראו לנו סוטים ולא במובן הטוב של המילה

the_drow​(שולט) • 4 באוק׳ 2012

בעקבות פרסום טורו של ארז תדמור, מתנועת "אם תרצו", "עניין של סאדיזם" בעיתון מעריב (ראו בתחתית העמוד), פניתי לתנועה לקבלת התנצלות רשמית - נכון לעכשיו, לא הגיעה תשובה.

המכתב נשלח באופן אישי אל מר רונן שובל, יו"ר אם תרצו.

אני לא יודע אם המשרדים שלהם פתוחים אבל הנה המספר שלהם 072-2146237 (או בחשבון הטוויטר @Im_Tirzu שלהם) והנה גם המספר הטלפון של אחראית התקשורת אורית - 052-6226280. תתקשרו ותדרשו התנצלות.


הנה נוסח המכתב:

לכבוד
יו"ר "אם תרצו"
מר רונן שובל,
הנדון: דרישת התנצלות בעקבות מאמרו של ארז תדמור "עניין של סאדיזם"
בתאריך 3.10.2012, בעיתון מעריב פורסם המאמר "עניין של סאדיזם" שנכתב ע"י מר ארז תדמור, דובר "אם תרצו".
במאמר זה הושווה סאדו מאזוכיזם )להלן: " - BDSM "( שהינה נטיה מינית לגיטימית לסטייה מינית.
להלן ההתבטאות הרלוונטית:
"אשדות צודק. סאדיזם, כמו שטען השיר הוא באמת עניין של תנופה.
מה שהתחיל בהרגשת מוסריות חמימה שהתבטאה בהטפות מוסר הפך בהדרגה לתחושת עונג סאדו-מאזוכיסטית [...] כבר כמה עשורים שישראל עוברת תהליך מקצין של שחיטת כל הפרות הקדושות באורגיה חולנית של ריקודי מה יפית בפני הפריצים הסוטים של הפוליטיקלי קורקט האירופי." (ההדגשות אינן במקור).
מדבריו של מר תדמור משתמע כי נטייה BDSM'ית מהווה סיבה לדה-לגיטמציה לדעותם של האנשים המוזכרים במאמר ולדומיהם.
ההקבלה בין דעות שמאליות (קיצוניות או לא, לשיטתכם. אין זה משנה). לבין BDSM משומשת כאמצעי רטורי בכדי להביא את הקוראים למסקנה שדעות מסוג מסויים אינן לגיטימיות והן בגדר סטייה בדיוק כמו ש-BDSM היא נטיה מינית "הסוטה מן הנורמה" ולכן אינה לגיטימית. טענה זו פסולה מיסודה ופוגעת בציבור שלם בישראל שבו אתם עולבים כלאחר יד ואולי אפילו מבלי משים.
חמור מכך, אני סמוך ובטוח שלא הייתם מעיזים לנהוג באותו חוסר תקינות פוליטית כלפי קהילת הלהטב"קים בישראל מאחר שאתם יודעים שעקב כך יגרם לכם נזק ציבורי ותדמיתי רב.
אי לכך, אני דורש התנצלות פומבית של "אם תרצו" בכלל ושל מר ארז תדמור בפרט בפני קהילת ה-BDSM בישראל בדף הפייסבוק שלכם, בחשבון הטוויטר שלכם, בעיתון לבחירתכם ובאתר הכלוב.
בנוסף אני דורש ש"אם תרצו" ימנעו מהתבטאויות דומות בעתיד.
בברכה,
עומר כץ
העתקים:
הגב' אורית טייכר, אחראית תקשורת
הדרישה עלתה, בעקבות טורו של ארז תדמור, מתנועת "אם תרצו", "עניין של סאדיזם" ואשר פורסם בעיתון מעריב ומבוא כלשונו:

עניין של סאדיזם

זהר אשדות השיק אלבום חדש, ובשיר "עניין של הרגל" הוא מאשים כי חיילי צה"ל הם סאדיסטים שהורגים פלסטינים חפים מפשע: "ללמוד אכזריות של עניין של תנופה, זה מתחיל בקטן ואחר כך זה בא... מדי ב' ושפשפת, תשישות ושגרה, מטמטום עד הרוע הדרך קצרה", מטיף אשדות שמצייר את חיילי צה"ל כמי שעבורם הפלסטינים "הם לא איש, לא אישה, הם רק חפץ רק צל; ללמוד להרוג זה עניין של הרגל". נזכרתי בשירו המגוחך של אשדות שעה שצפיתי בערוץ 2 בצילומי ניסיון הלינץ' במחסום שועפת הסמוך לגבעה הצרפתית. באירוע, שלא ניתן לתארו אלא כחרפה, יידו עשרות מחבלים פלסטינים בקבוקי תבערה לעבר עמדה ממוגנת ובה לוחם מג"ב משותק מאימת מערכת המשפט וארגוני השמאל הקיצוני. בעמדות סמוכות שהו לוחמים נוספים, גם הם מסורסים ומשותקים, אינם משיבים אש ומפקירים את חיי חברם שבדרך נס נפגע רק באורח קל משאיפת עשן. ב"אולפן שישי" אמר רוני דניאל בזעם שהלוחמים לא ירו לעבר המחבלים משום שאלו ההוראות ושאירועים דומים התרחשו מספר פעמים לאחרונה. הייתי יכול להקדיש את המאמר להצגת העובדות על מוסריותם של חיילי צה"ל, אלא שבמקרה של אשדות ודומיו אין כל טעם בעובדות. אשדות לא יחדל להציג את חיילי צה"ל כרוצחים גם אם יראה אותם בוערים חיים לנוכח המון ערבי צוהל. הוא לא יחדל מלראות בפלסטינים קורבנות זכים וטהורים גם אם יצביעו לחמאס, יפוצצו מאות אוטובוסים וישגרו אלפי טילים לעבר גני ילדים. אופס, כל זה כבר קרה.
עונג סאדו-מזוכיסטי

אשדות ודומיו לא יחדלו להסית משום שכשמו של השיר מדובר בעניין של הרגל, או ליתר דיוק עניין של התמכרות. אשדות, כמו לא מעט גיבורי תרבות חולניים במחוזותינו, התמכר להתנשאות ולשכנוע העצמי לפיו הוא וחבריו הם המוסריים שבינינו, בעוד כולנו מפלצות אדם שמאבדות צלם אנוש. כך מרשה אשדות לעצמו להטיף אנושיות מהי: "להיות בן אדם זה עניין של תנופה, זה נובט כמו עובר ואחר כך זה בא". אשדות צודק. סאדיזם, כמו שטוען השיר, הוא באמת עניין של תנופה. מה שהתחיל בהרגשת מוסריות חמימה שהתבטאה בהטפות מוסר הפך בהדרגה לתחושת עונג סאדו-מזוכיסטית שאשדות וחבריו מפיקים מהתעללות בחיילי צה"ל ובחברה הישראלית. כבר כמה עשורים שישראל עוברת תהליך מקצין של שחיטת כל הפרות הקדושות באורגיה חולנית של ריקודי מה יפית בפני הפריצים הסוטים של הפוליטיקלי קורקט האירופי. מדן בן אמוץ וחנוך לוין, דרך אסי דיין ויהושע הסובל, עד דודו טופז ואביב גפן, את עיקר פרסומם רושמים גיבורי התרבות
בישראל מביזוי סמלים. יעדם הוא אחד: יצירת ישראלי חדש המרגיש ניכור ליהדות, לציונות ולסמלי הלאום. שר החינוך לשעבר יוסי שריד הסביר את מניעיהם: "איש מתוכנו איננו משה, ולאיש אין מספיק כוח ותוקף לשבור את הסמלים. בכוחנו הדל נשתדל, לפחות, לשחוק אותם, לעמעם אותם, כדי שאי אפשר יהיה ללכת לאורם המתעתע אל התהום". כל זאת אמר שריד בשם ההומניזם והוסיף: "כאשר כל סמרטוט-מתנפנף ברוח נהפך לדגל - מוכרחים לשחוק ולעמעם את הסמלים. כאשר כל שיר של נעמי שמר נהפך להמנון, מוטב, ליתר ביטחון, להוריד את הסמלים לשפל המדרגה". יוסי שריד, יזהר אשדות ואנשים מסוגו של יגאל תומרקין, שהציג פסל של חזיר מניח תפילין, אינם אנשי רוח מוסריים כי אם אנשים שסובלים ומתאפיינים בסאדיזם מהסוג המכוער ביותר: סאדיזם סמולני העוטה על עצמו מסכה של הומניזם. אשדות צודק לחלוטין, "מטמטום עד הרוע הדרך קצרה". לדעתי, זה שם מתאים לביוגרפיה שלו. זו שמן הסתם לא תיכתב לעולם.


הטור המלא, התפרסם בעיתון מעריב ובאתר האינטרנט שלו (http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/406/350.html?hp=1&cat=479&loc=9).

הנה עצומה בנושא הדורשת מאם תרצו להתנצל:
http://www.atzuma.co.il/imtirzuapologize

אשמח אם תחתמו.

זאלופון​(שולט) • 4 באוק׳ 2012

"סדיזם" ו-"מזוכיזם" הם מונחים שלאו דווקא קשורים אלינו ולנטיה המינית שלנו. למעשה, כשאדם מן השורה אומר על אדם אחר שהוא סאדיסט, הוא בדרך כלל לא מתכוון לכך שאותו אדם מפיק עונג מיני מפעילות שנעשית בהסכמה הדדית עם אדם בוגר אחר במסגרת פרקטיקה המכונה BDSM.

גם אם הדברים נאמרים במשמעות דומה לזו שנהוגה אצלנו, המטאפורה לגיטימית. אני לא רואה כיצד הטענה כי מישהו מפיק עונג סאדו-מאזוכיסטי מפעילות כלשהי, נניח התעללות בחיילי צה"ל, אמורה להעליב אותי כמישהו שמפיק עונג סאדו-מאזוכיסטי מפעילויות אחרות, נניח התעללות באדם בוגר בהסכמה הדדית וכו'. הרי בשום מקום לא נטען שגם אני, כסאדיסט, מפיק עונג מיני מהתעללות בחיילי צה"ל. אם יש מי שנטענו כלפיו במאמר המדובר טענות שהן לאו דווקא נכונות ועלולות לפגוע בו, הרי זה יזהר אשדות, לא אני.

יש גם עצומה נגד התנצלות?

A v​(שולט) • 4 באוק׳ 2012

לא יודע איפה ראיתה השוואה לאנשים שעוסקים בבדסם או לכאלה שמשחקים בבדסם.

לא מכיר את הכותב עצמו,אבל כל מילה בסלע.

אני לא ראיתי שניסה להעליב מישהו,או שניסה להקטין מישהו.

קורא מה שכתבת והוא מציג את דעתו.

ואם מה שהבאת כאן זה המאמר,אישית הייתי עושה לו לייק.

בקיצור לא רואה טעם לפגם במאמר.

ושאלה קטנה.. על מה דרושה התנצלות?

נילי ונילי • 4 באוק׳ 2012

עלה והצלח

מתי הפכנו למיעוט רגיש ופגיע כל כך?

רוזנבאום​(נשלט) • 4 באוק׳ 2012

מעכשיו צריך להוסיף לפמיניסטיות, להט"בים וצער בעלי חיים גם את הסאדו מאזוכיסטים?

מלכתא • 4 באוק׳ 2012

אם אנחנו "העדפה מינית מקובלת", מדוע עלינו לקבל התנצלות?
אנחנו לא איזה מסכנים שצריכים שירחמו עליהם ו"יקבלו אותנו כפי שאנחנו".

חוצמזה, ההקבלה לדעה פוליטית כלשהי בכלל... אפשר לנגב איתה ת'תחת.
כמה שאני בדסמית- ככה אני ליברמנית ,לשעבר ברוך מרזלית.
אני מרגישה כ"כ נורמלית שאני לא צריכה התנצלות של מישהו שהשיא שלו בחיים זה לקנא באנשים שאשכרה נהנים מהסקס שלהם. חצי שעה פה והוא מפסיק לבזבז את הזמן על דיבורי סרק.

פסיכו לוג​(שולט) • 5 באוק׳ 2012

אין לי מושג איך לקחת את זה אישית לתחום שלנו. אני מרגיש כאילו קראתי מאמר אחר לחלוטין ממה שאתה קראת.
לא צריך להיות סופר רגישים כל פעם שמישהו אומר את המילה "סאדיזם". זו מילה יומיומית בשימוש נפוץ ורב קונוטציות.

muscle man​(נשלט) • 5 באוק׳ 2012

יתרה מכך, תחושת הפגיעות הזו שכל הזמן עוטפת אותנו מחפשת לראות היכן וכיצד פוגעים בנו כקהילה,
היא לכשעצמה גורמת לנו להיות חלשים ופגיעים יותר.
לגופו של עניין, כמו שציינו כאן לפניי, ההשוואה שעשה אותו מר ארז טלמור היא לגיטימית והגיונית.
"אמא הוא העליב אותי בתור ילד בגן, אבל ממש לא במקום כקהילה.
אגב, אני מניח שכוונתו של כותב העצומה טהורה, ולכן אני מכבד ומעריך אותו,
אך לטעמי נוצר פה מצב של היפגעות יתר.

לגופו של עניין - יזהר אשדות פישל ובגדול. השיר הזה הוא בולשיט אחד גדול ומרוכז.
שמעתי אותו מדבר בגל"צ ומסביר על חופש האומנות והיצירה, על החירות הנדרשת
בכתיבת שירים בשם האומנות שבהם.
טעות בידך מר יזהר אשדות היקר - השיר שכתבת הוא אנטי ציוני, פוגע, מכעיס וומעצבן.
הגרוע מכל שהוא גם מאוד לא מדוייק.
צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי ועדין בעולם, הרבה מעבר להגיון ולצדק אם אתה שואל אותי.
תמהני מתי בפעם האחרונה עשית מילואים, מתי לאחרונה נתקלת במצב בו אין לך אישור לירי
ולו בשל החשש לפגיעה בחפים מפשע.

לך תקרא ותשיר את השיר ההזוי שלך ללוחם השייטת שנפצע אנוש במלחמת לבנון השנייה,
רק מכיוון שהוחלט בצבא, שחיסול המבוקש שהסתרר באותו הבניין עלול לפגוע בחיי חפים מפשע.

אני מזמין אותך מר אשדות לתדריכים לפני פעילויות בצבא, להצטרף ללוחמים בשטחים,
ואפילו לחבור ללוחמים השומרים על עבודות הגדר בגבול מצרים.
אנחנו צבא מוסרי מאוד, לדידי מוסרי מדי.

לך קרא את שירך לאמא של נתנאל יהלומי, החייל שנורה על ידי מחבלים לפני כשבועיים, בעת שהלך
לתת מים למסתננים שבאו ממצרים.
לך קרא את שירך לעשרות, מאות ואלפי החיילים שנפגעו רק בשל היותו של
צה"ל הצבא המוסרי והאנושי ביותר בעולם.

מאוד אהבתי את השירים שלך ואני עדיין אוהב אותם,
אבל מאחל לך בסכל ליבי שהדיסק החדש שלך ינחל כשלון חרוץ.

רפאל • 5 באוק׳ 2012

לדבר בשם הקהילה הבדס"מית, ולדרוש התנצלות על דבר כזה... זה לדפוק את כולנו בתחת.
(וסליחה מראש מכל חברי קהילת הסקס-האנאלי, שהנטייה שלהם לדפוק בתחת היא לגיטימית לגמרי!)

המלט • 6 באוק׳ 2012

מצחיק שאתה דורש התנצלות "בפני קהילת הבדס"מ". יש לך מינוי רשמי כדובר הקהילה?

מסכים עם רפאל: אתה עושה יותר נזק מתועלת.