סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בערוב ימיי, כאב בחלציי

Shadow_Prince​(שולט)
לפני 20 שנים • 6 ביולי 2004

בערוב ימיי, כאב בחלציי

Shadow_Prince​(שולט) • 6 ביולי 2004
מדי פעם, בתקופות בחיים, נעור באדם יצר העלומים.
הוא זוכר אירועים ומשחזר במוחו כל מני רגעים.
בחברה התוססת יהיו תמיד קצוות, לכאן או לכאן
אך הרוב נמצא איפשהו שם באמצע, תוהה בוהה ועדיין מנסה.
האם זה כך בכל חברה, זאת לא אדע, אך אשאלכם מכובדיי-
האין לכל אדם הזכות לאהבה?
אל תשליכני לעת זיקנה, נאמר בכתובים, אך האם לכל אחד יימצא סומך נופלים?
מדוע זה בקהילה ההומוסקסואלית שומעים יותר על הפרשי גילאים ולרוב לפינה נדחקים המלאים והשעירים?
עוד יום של חיפוש, עוד דקות של קליק על המייל, אולי אולי תגיע תגובה אליהו הוא מייחל.
לא ביקש את השמיים, גם לא את הירח, כל שביקש הן דקות של עדנה ברגע של הנאה.
ושוב בבוקר אתה קובע תור למכון להסרת שיער בלייזר,
ניגש למדף השלישי מימין בפארם ונוטל את הקרם המחדש,
מריח ניחוח של וולווטה טבול בקורט רומא או רבאן,
ועומד שוב ליד העץ, שם בגן.

לך, כן לך אני מקדיש את אלה המילות,
לך אאחל רק טוב וימים של הנאות,
זכור שאם תתאמץ פשוט להיות אתה עצמך,
לבסוף הוא יגיע וישקע אל תוך חיקך.

bear fetish או daddy lover , מי צריך לעזאזל את כל ההגדרות,
כאשר שם מתוך סבך שיער חזך המאפיר, ניבטות זוג עיניים יוקדות.
תלתל ראשו הסורר על פיטמתך שבעת השנים מרחף,
שפתיו לוחשות ערגה וידו אומרת שלווה בשיפולי בטנך.
ידו השנייה את שיער גבך תאסוף, במורד השת בין פלחיים תרצה לנאוף.

על עץ שם במורד השביל היורד אל החיים,
תחרטו יחדיו שמותיכם לעולמי עולמים,
אדם ואדם פה נפגשו וממעשה אהבה,
אל מתק החיים נימשו.
-------------------

בערוב ימיי,
בערה האש בחלציי.
אליהם שילחתי ידיי,
להכניע יצר עלומיי.

זכור אזכור אש ליטוף,
אתענג למשמע נשיקה בגוף,
אתפלל ואשמור למזכרת,
מפגשים אקראיים בזו הקרת.

אמור נא לי אלוהיי,
האם תמו ימיי חלציי?
נסתרות דרכך במרומים,
זועקים זקניך כאן בדרכים.

נפש אל נפש, נשמה אל נשמה,
יודע הנער לעורר מהומה.
לא אשלח ידי בנער, אמתין שיבשיל,
אך עזור לו אלי להבין כי מחר- גם הוא בשביל.

מאסטר יקיר​(שולט)
לפני 20 שנים • 6 ביולי 2004
מאסטר יקיר​(שולט) • 6 ביולי 2004
כואב ואכזרי, ידידי היקר,
אבל כמו שכתבת:
"...הוא זוכר אירועים ומשחזר במוחו כל מני רגעים..."

האם בכל מני הרגעים לא מעלים אותם זיכרונות
את היותך בן 16... 20... 24... 30...
בהם דחית אדם אחר בשל היותו מבוגר ממך
או בשל היותו בקטגוריית ה"דובים" כלשון ההגדרה?

לומר את האמת,
אני בצעירותי כן דחיתי ולא אחת,
אך בדרך מנומסת ולא פוגעת.

אל יאוש, ידידי היקר,
בצ'טים למיניהם, בחדרי הגייז,
לא מעטים הצעירים המחפשים
דווקא את הגילאים שלנו.