להקיא או לא להקיא,זו השאלה.

על אותו המשקל,

בלוסום​(לא בעסק) • 17 בנוב׳ 2012

כך גם לגבי מי שקורא בדברים שלי תוקפנות ושמחה לאיד לתושבי תל אביב, אולי כדאי לו להרכיב משקפיים...

זאלופון​(שולט) • 17 בנוב׳ 2012

התגובות בנוסח "כשמפגיזים את הדרום זה לא מזיז לאף אחד, אולי כשמפגיזים את ת"א זה יזיז" קצת אירוניות בהתחשב בכך שהסיבה שמפגיזים את תל אביב היא שההפגזה על הדרום הזיזה מספיק כדי שישראל תחסל את ג'עברי ותגרום לחמאס להשתולל.

רפאל • 17 בנוב׳ 2012

אני בכלל חושב שיש בארץ הרבה מאוד אנשים ששמחים כשפורצת מלחמה, ותמיד בעד מלחמות.

A v​(שולט) • 17 בנוב׳ 2012

מצטער אבל לא מסכים איתך לחלוטין.

אולי בשול יש כאלה ששמחים מכל מלחמה,פגיעה.

הרוב המוחלט כאן,רוצה לחיות חיים טובים,שקטים.

אפילו במילואים יושבים מדברים על זה באופן טבעי,ואף לא אחד שש לקרב.

אבל בהינתן מצב מסויים,כן יקומו לעשות מה שנדרש.

ונקודה שקשורה לדברים שנאמרו כאן בשירשור.

אני לא רואה בכיינות,לא בתל אביב לא בשדרות לא בבאר שבע

לא צריך לבלבל בין לחץ בהלה,או תיאור מצב שקיים,לבכיינות.

קראתי את כל התגובות.

Tamara • 17 בנוב׳ 2012

קראתי את כל התגובות.
לי נראה שאנשים אוהבים בעיקר להיות צודקים
ולראות ולהוכיח שאחרים שמצב שלהם יהיו יותר חלשים, פחות איתנים
ולבדוק איך אותם אנשים כמו התל אביבים יתמודדו זה הכל
לא נראה לי שאף תושב שדרות ממש רוצה לראות את מגדל שלום מתרסק לרסיסים.

רציתי להבהיר -

בלוסום​(לא בעסק) • 17 בנוב׳ 2012

אין בי שום רצון ש א ף אחד יקבל חו"ח טיל, ואם כך חלילה הובן מדבריי אני מתנצלת.

הלוואי והשקט ישוב לשרור באזורנו, דרום מכרז וצפון כאחד.

Re: קראתי את כל התגובות.

up u rs​(אחרת) • 17 בנוב׳ 2012

מתמודדים בכבוד. יורדים למקלט ואחר כך חוזרים לאספרסו.
עבודה כרגיל, חיים כרגיל - קצת הפסקות של דקה -שתיים כדי לתת למדינה את ליטרת הדם החביבה עליה.
תודה ששאלת.

דרך אגב-עכשיו שגם אני בקו האש-מותר להיות שמאלנית בלי שיגידו לי שכשיהיו טילים על תל אביב אני אדבר אחרת?

שלגי • 17 בנוב׳ 2012

רציתי להגיב בחיי, אבל זה פתאום זה נראה לי כל כך מטופש.
אולי בגלל שכשנסעתי מקודם באוטו והקשבתי לגלגלצ, אז במקום לשמוע דיווחי תנועה על פקקים בצפון ובדרום בגלל מטיילים, השדרנית קטעה כל פעם את השיר להודיע על צבע אדום במקום אחר. בקצב אש ממש.

או שבגלל שחברה שלי שגרה חמש דקות מראשלצ, סיפרה שאצלם אין לימודים והבן שלה היסטרי מקצב האזעקות ולצערי סרבה להזמנה שלי להנפש אצלנו.

אני אשכרה לא מבינה מאיפה יש לכם חשק להיות כל כך חכמים.

סליחה שהפרעתי, תרגישו חופשי להמשיך.

ואוו

שחורה​(שולטת) • 17 בנוב׳ 2012

זרקת כאן חתיכת האשמה. אם מאשימים מישהו נהוג להביא סימוכין לכך ,ציטטות,משהו. ....איני מעלה בדעתי שמישהו ,אפילו כזה הסובל מאי שפיות ישמח לאיד. מכובדיי,האם מישהו שכח את הפיגועים במסעדות,את האוטובוסים המתפוצצים בתל שספגה. תל אביב?? בשעה זו שרשורים מן הסוג הזה לא מיטבים עמנו,לא יותר טוב לפתוח שרשור מי מאיתנו עשה משהו למען תושבי הדרום?

ל- A.V. תקיא. אנ כבר הקאתי קודם.

Mooooon • 17 בנוב׳ 2012

ל- A.V

הנה לך סיפור קטן, נראה איך אתה מתמודד איתו.

חיפה, שנת 2006, איפה שהוא באמצע מלחמת לבנון השניה.
חיזבאללה יורה כל יום כמה מטחים, אזעקות כל הזמן. ביום הראשון של המלחמה נהרגו 8 עובדי רכבת כאשר טיל פגע ישירות במוסך בו עבדו. מאז אף אחד לא מתעלם מהאזעקות.
כמעט אי אפשר לצאת מהבית, כל הזמן צריך לבדוק איפה יש בסביבה מקום מסתור למקרה של אזעקה.
הילדים הופכים בהדרגה ליותר ויותר נוורוטים.

אנחנו מנסים לנסוע דרומה בכל הזדמנות שאפשר, כדי להתרחק מהטילים והאזעקות.
אז ככה, בערב אחד, איפה שהוא בשבוע שלישי של המלחמה, נסענו ללונה פרק, בתל-אביב.

בלונה פרק החגיגה בעיצומה. אין זכר לאזעקות או לסימני מלחמה.
עד כאן זה בסדר מבחינתי.
בשלב כל שהוא קניתי לעצמי קצת אוכל והתיישבתי ליד השולחן.
לפני ישבו זוג גברים בעלי כרסים מהסוג שבדרך כלל אתה פוגש בבסטה בשוק. הם דברו בכל רם, והנה מה ששמעתי. אני מדייק בציטוט, אלו דברים מהסוג שלא שוכחים.

"זה דווקא טוב שהצפוניים האלו, בחיפה, חוטפים קצת", אמר השמן הדוחה, "לא מפריע לי. אלו שם בחיפה כולם חראות שמולאנים, לא יזיק להם שיחטפו".
אמר ושפך עוד מיונז על על ערמת הציפס הענקית.

בשעה עשר, עודנו בלונה פרק, נשמע קול נפץ. הפרק ירה זיקוקים, "חגיגה לכבוד חיילינו הנלחמים בלבנון".
המבקרים, רובם תל-אביבים כנראה, צפו בזיקוקים בהבעת הנאה.
הילדים שלי רצו לתפוס מחסה.

אל תספר לי שתל-אביב זה לא בועה.