בכוח המוח{Aion}
|
לפני 11 שנים •
14 בנוב׳ 2012
fog כתב/ה: מכאן למדתי שאנחנו חלוקים, ושאת מדברת על סשן רגעי:
בכוח המוח כתב/ה: אני חושבת שאחד הדברים הכי מיוחדים בשליטה זה ש אפשר לרגע להניח את כל המחשבות הביקורתיות והרועשות בצד, ולתת למישהו להוביל אותך במסע בו אתה בוטח בו, ושלם עם המיקום שלך מולו ועם מי שהוא. אז מה בעצם התכוונת בנ"ל? (: זה שיש שליטה בקשר לא אומר ששולט הוא אלוהים, ויכול לגרום לנשלט שם להניח לתמיד את הרעשים האלה בחוץ. מערכות שליטה הן לא סשן מתמשך אחד לנצח, אבל יש בהן פיקים בהם השליטה מועצמת ובאה יותר לידי ביטוי. ברגעים האלה קורים דברים קסומים, בין היתר כמו אלה עליהם כתבתי. אני חושבת שאני אומרת כאן את המובן מאליו. |
|
|
|
מקופלת(נשלטת){Blue eyed }
|
לפני 11 שנים •
15 בנוב׳ 2012
הייתי מתבאסת נורא ורואה חוסר טעם בקשר בו הייתי הופכת ביקורתית לשליטה.
אני בהכרח משתפת מה עבר עלי, מספרת על המחוזות בהם ביקרתי אני יכולה לומר מה היה לי טבעי, מה היה קשה, מה היה כמעט בלתי נסבל. אבל השליטה היא שלו. סוג השליטה, אופן השליטה. זה ההבדל בין לומר (בהקשר לדוגמא שעלתה כאן): "הקשירה היתה לי חלשה מדי" לבין לומר: "זה שיכולתי להזיז את הידיים גרם לי להיות עסוקה ב..." כלומר, אם הוא דווקא רצה לקשור אותי ככה חלש? או אם רצה לא לקשור בכלל? אני אומר לו מה זה עשה לי, הוא ימשיך וינווט לפי מה שהוא בוחר. טרמינולוגיה. היא משקפת גישה. ביטוי משקף גישה. |
|
|
מלכתא
|
לפני 11 שנים •
18 בנוב׳ 2012
מקופלת כתב/ה: הייתי מתבאסת נורא ורואה חוסר טעם בקשר בו הייתי הופכת ביקורתית לשליטה.
אני בהכרח משתפת מה עבר עלי, מספרת על המחוזות בהם ביקרתי אני יכולה לומר מה היה לי טבעי, מה היה קשה, מה היה כמעט בלתי נסבל. אבל השליטה היא שלו. סוג השליטה, אופן השליטה. זה ההבדל בין לומר (בהקשר לדוגמא שעלתה כאן): "הקשירה היתה לי חלשה מדי" לבין לומר: "זה שיכולתי להזיז את הידיים גרם לי להיות עסוקה ב..." כלומר, אם הוא דווקא רצה לקשור אותי ככה חלש? או אם רצה לא לקשור בכלל? אני אומר לו מה זה עשה לי, הוא ימשיך וינווט לפי מה שהוא בוחר. טרמינולוגיה. היא משקפת גישה. ביטוי משקף גישה. אם את כבר נכנסת לדקויות, הטרמינולוגיה היתה "הקשירה היתה טובה אבל יכולתי לשחרר את הידיים". הכל עניין של טרמינולוגיה, איך אומרים מה אומרים ומתי אומרים. |
|
|
kasandra(מתחלפת){jegularis}
|
לפני 11 שנים •
18 בנוב׳ 2012
זה גם עניין של פרשנות כי להגיד משפט של:
"זה שיכולתי להזיז את הידיים גרם לי להיות עסוקה ב..." יכול להתפרש אצל אנשים מסוימים כטיזינג, או כמו התחכמות. אז מה נחנך את כולם לא להיות טיזרים וחלילה לא טיפה מתחכמים? לדעתי במערכת יחסים שיש בה גם שליטה, ואני בכוונה לא אומרת ביחסי שליטה נטו, כי אני פשוט לא מתחברת לחייה הזאת, יש וצריך להיות מקום פתוח לדיאלוג, שיטוף וכן גם לביקורת. מנומסת עדינה ועדיין כזאת שמשקפת את הצד שבואר לו להביע אותה. כמו שלא נעים לחיות ביחסים שכל הזמן מבקרים בהם, גם יחסים שעסוקים להעצים רק אותי ואת עצמי משעממים מאוד בעיניי. לא צריך במהלך הסשן וגם לא חייבים לאחריו, אבל כן בשלב מסוים אם זה מרגיש כצורך פנימי של אחד הצדדים. צריך איזשהו איזון בין כל הפרמטרים ועדיין במה שבה ניתן להציג ולשפוך את כולך לתוך המערכת הזאת. כך אני חייה וכך זה מרגיש לי לנכון, אני באופן אישי לא רואה את עצמי מסתדרת עם "שוטפים" שלא מסוגלים לקבל שום ביקורת גם מנומסת ועדינה, כמו שאני לא יסתדר אם "מבקרים" שמשוכנעים שתפקידם לדעת יותר טוב מכל אחד אחר (לרוב זה שניי צדדים של אותה המטבע בעיניי) . |
|
|
רק שני(אחרת)
|
לפני 11 שנים •
18 בנוב׳ 2012
ביקורת...
אני מעודדת את מי שתחתיי להעביר ביקורת ולהביע את עצמו בחופשיות
לדוגמה: כמה אני יפה, מדהימה, מוכשרת ואלוהית אך כל ביקורת שהיא מעבר לדברים כאלו עלולה לגרור תגובה לא סימפטית ... 
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 11 שנים •
18 בנוב׳ 2012
ברור שיש, אם אנחנו במערכת יחסים הרי לא ייתכן שלא תהיה ביקורת אף פעם. ואנשים קרובים יכולים למצוא את הדרך לבקר זה את זה ברגישות ומבלי לפגוע.
פשוט, לכל דבר יש זמן ומקום ואופן. אם אתה נשלט כל היום, אז יש מגבלות מסויימות על התקשורת. אי אפשר להגיד ישר כל דבר שעובר בראש, אלא צריך למצוא את הדרך להעלות את הדברים מבלי להתחצף. פוג תיאר את זה יפה. בכח, אני מאד מזדהה איתך - אבל אולי באמת כדאי לחשוב על מהי הדרך הטובה ביותר לשלב את החיים האמיתיים. הרי כשמנהלים זוגיות, אי אפשר 24/7 להניח שהשני מושלם. צריך פשוט איכשהו למצוא את הדרך לבקר מבלי לערער על הסמכות ותוך שמירה על צניעות. ובאופן כללי: נראה לי שגם יש הבדל בין ביקורת על אופי השליטה (הערות על בעיית גישה של השולטת, למשל) לבין ביקורת טכנית (לדוג' "שימי לב, הקשר הזה נוטה להתהדק, נסי במקומו את זה"), לבין ביקורת אישית (דברים שבכלל לא קשורים לשליטה). בשאלה המקורית לא ברור למה הכוונה ואני חושבת שכל אחד ראוי להתייחסות נפרדת. לגבי ביקורת אישית: באופן כללי, בזוגיות, לפעמים כדאי לחשוב רגע לפני שמעירים, ופשוט לא להגיד כלום. לפעמים מוטב לוותר על ההזדמנות לשפר את בן הזוג, גם אם נורא בא לנו. גם אני מאד ביקורתית, וקשה לי ללמוד לעצור את עצמי. אני צריכה לפעמים להזכיר לעצמי, שזה שיש לי ביקורת לא אומר שאני חייבת להשמיע אותה, ולא יקרה שום דבר נורא אם אוותר. ברור שיש מקום לבקר זה את זה אבל אני לא חושבת שחייבים לעשות את זה בשיא החופשיות ובלי להגביל את עצמנו. יש תחומים, ויש עיתויים, בהם עדיף שלא. אז כשבת הזוג שלך היא גם השולטת שלך, התחום שבו "עדיף שלא" נראה לי רחב יותר, ופרקי הזמן בהם לגיטימי להשמיע ביקורת הם צרים יותר. כאמור, תוך הזדהות עם דברי בכח: לא מדובר רק בעצם הפעולה של הביקורת אלא בהלך הרוח שהיא נובעת ממנו. כשאני נמצאת בהלך רוח של "נשלטת" אז באופן טבעי הצורך שלי לבקר נמוך יותר. אני נותנת אמון ואני מכוונת את עצמי לא לחשוב "האם מה שהוא עושה הוא הדבר הנכון" (שזו המחשבה האוטומטית שלי על כל המצבים בעולם, מהיותי אדם ביקורתי) אלא לחשוב "אם כך הוא עושה, כנראה שכך נכון". כדי להישלט חייבים להשתיק קצת את חוש הביקורת הפנימי. זה הדבר החשוב: לא רק לא להגיד, אלא גם לא לחשוב את זה. פה הטריק הרציני. פה עליית המדרגה. |
|
|
|
kasandra(מתחלפת){jegularis}
|
לפני 11 שנים •
19 בנוב׳ 2012
יולי Yuli כתב/ה: כדי להישלט חייבים להשתיק קצת את חוש הביקורת הפנימי. זה הדבר החשוב: לא רק לא להגיד, אלא גם לא לחשוב את זה. פה הטריק הרציני. פה עליית המדרגה. מסכימה עם הכל , ועליית המדרגה הזאת בעיניי היא חלק מהיכולת להישלט, ואולי התחלתה של היכולת להיכנע. |
|
|
|
מקופלת(נשלטת){Blue eyed }
|
לפני 11 שנים •
20 בנוב׳ 2012
kasandra כתב/ה: זה גם עניין של פרשנות כי להגיד משפט של:
"זה שיכולתי להזיז את הידיים גרם לי להיות עסוקה ב..." יכול להתפרש אצל אנשים מסוימים כטיזינג, או כמו התחכמות. אז מה נחנך את כולם לא להיות טיזרים וחלילה לא טיפה מתחכמים? לדעתי במערכת יחסים שיש בה גם שליטה, ואני בכוונה לא אומרת ביחסי שליטה נטו, כי אני פשוט לא מתחברת לחייה הזאת, יש וצריך להיות מקום פתוח לדיאלוג, שיטוף וכן גם לביקורת. מנומסת עדינה ועדיין כזאת שמשקפת את הצד שבואר לו להביע אותה. כמו שלא נעים לחיות ביחסים שכל הזמן מבקרים בהם, גם יחסים שעסוקים להעצים רק אותי ואת עצמי משעממים מאוד בעיניי. לא צריך במהלך הסשן וגם לא חייבים לאחריו, אבל כן בשלב מסוים אם זה מרגיש כצורך פנימי של אחד הצדדים. צריך איזשהו איזון בין כל הפרמטרים ועדיין במה שבה ניתן להציג ולשפוך את כולך לתוך המערכת הזאת. כך אני חייה וכך זה מרגיש לי לנכון, אני באופן אישי לא רואה את עצמי מסתדרת עם "שוטפים" שלא מסוגלים לקבל שום ביקורת גם מנומסת ועדינה, כמו שאני לא יסתדר אם "מבקרים" שמשוכנעים שתפקידם לדעת יותר טוב מכל אחד אחר (לרוב זה שניי צדדים של אותה המטבע בעיניי) . אני מבינה למה זה יכול להתפרש כהתחכמות. אבל מבחינתי זה תיאור של מה שעברתי. זה שיכולתי להזיז את הידיים, לצורך העניין, גרם לי להיות עסוקה במאבק לא להשתחרר למרות שיכולה על חשבון דברים אחרים. אני אומר לו את זה, הוא יחליט אם להבא הוא רוצה לקשור אותי כך שוב או אולי אחרת. וכן, זה מאוד תלוי גם איך אומרים את המשפט הזה. בבלוג שלי יכולתי לכתוב משהו כמו: "ואם זה לא מספיק אז גם הייתי כל הזמן במאבק בגלל הקשירה הרופפת הזו היה רגע שהתחשק לי כבר לשלוף את היד, לישר את הסדין ואז להחזיר אותה. כאילו מה, קשה לך לקשור קצת יותר חזק?" בבלוג, כאמור 
|
|
|
SWAY
|
לפני 11 שנים •
21 בנוב׳ 2012
גם כן שאלה
מערכות יחסים בין בני אדם נתונות לגיוון אינסופי משום שבני אדם ואופיים מגוונים באופן אינסופי,
כך שהכל אפשרי, מי שפועל במערכות יחסיו בהתאם לסקרים או תשובות בפורומים כאלה ואחרים ולא לפי צו ליבו ולב פרטנרו אינו אלא צל של אדם ומערכת היחסים שלו היא צללית של מערכת יחסים 
|
|
|
|
מקופלת(נשלטת){Blue eyed }
|
לפני 11 שנים •
21 בנוב׳ 2012
Re: גם כן שאלה SWAY כתב/ה: מערכות יחסים בין בני אדם נתונות לגיוון אינסופי משום שבני אדם ואופיים מגוונים באופן אינסופי,
כך שהכל אפשרי, מי שפועל במערכות יחסיו בהתאם לסקרים או תשובות בפורומים כאלה ואחרים ולא לפי צו ליבו ולב פרטנרו אינו אלא צל של אדם ומערכת היחסים שלו היא צללית של מערכת יחסים מותר לשאול שאלות, לדון בהן, לשמוע דיעות של אחרים נסיון של אחרים, מחשבות. בסופו של דבר כל אחד בוחר לעצמו בעצמו, מן הסתם. טוב ויפה להעלות שאלות ולחפור בהן. לשמוע אחרים. לדבר. ויש מי שזה לא מדבר אליו כל זה. בין זה ובין התגובה הדורסנית שלך.. מרחק רב. ״צל של אדם״, ״צללית של מערכת יחסים״ מעבר לכך שברמת התוכן אני לא מסכימה איתך ההתבטאות המקטינה שלך מיותרת אך היא עושה עבודתה נאמנה ומקטינה בעיקר אותך. |
|
|