ביקורת בונה

רפאל • 23 בנוב׳ 2012

אפור ירוק,

גם אני לא חסיד של קיטורים ושל פידבק לא מוזמן, שכופים על אנשים והוא נובע מתוך לעג או התנשאות. זה באמת לא נחמד, ואין לי מחלוקת על כך. אבל כמו שכתבת זו ההגדרה האישית שלך למילה "ביקורת", ולא הגדרה המקובלת. אתה יכול ללכת עם ה"אמת" שלך בעניין הזה, אבל כאשר משוחחים רצוי להשתמש בשפה שכל המשתתפים בשיחה מבינים (במקרה שלנו זו עברית ולא סינית) ולהשתמש במילים במשמעות המקובלת שלהן, ולא בהגדרות אישיות שחסינות לביקורת. (:

ביקורת היא שיפוט של דבר מה - מעשה, אמירה או פעולה. אם יש לנו מטרה משותפת, אז שיח ביקורתי הוא דבר שיתרום להתפתחות ולהגשמת המטרה. אם שנינו מדענים ואנחנו מעוניינים בהתקדמות מדעית, אז אם פיתחת תאוריה, ומצאתי בה טעויות, אני אעביר ביקורת על התיאוריה שלך ואציין בפניך את הטעויות. אם לא אעשה זאת, מפני שאתה ואחרים לא מעוניינים בביקורת, אז אנשים פשוט ישארו תקועים עם טעויות (ותקופות בלתי מבוטלות של ההיסטוריה היו כאלו). באותו אופן, אם אנחנו מחליטים לצאת לנופש באילת, אבל אתה עולה על כביש החוף ומתחיל לנסוע צפונה - אני אעביר עליך ביקורת. ואם תהיה קשוב לביקורת תמצא שהיא תתרום למימוש המוטיבציה המשותפת של שנינו להגיע לאילת. ולבסוף - אם אני ובת זוגי מעוניינים בזוגיות בדס"מית, אז ביקורת הדדית היא הדרך למימוש הזוגיות, ובעיני היא חלק בלתי נפרד מכל מבע של אהבה ואכפתיות.

כמו שכבר כתבתי, מובן שאפשר להשתמש בביקורת לרעה, ולעשות ממנה מסכה לסוגים שונים של אגרסיות ואמוציות. וכמובן שלא דבר הוא עניין לביקורת, ולא כל רגע הוא זמן לביקורת. אבל אנחנו לא מסתייגים מן הפטיש, רק מפני שבנוסף על דפיקת מסמרים אפשר להשתמש בו לרע ולדפוק למישהו על הראש.

Grey / Green • 24 בנוב׳ 2012

אתה חמוד ואני מחבב אותך. אני מקווה שהשתמשתי בהגדרה המקובלת של המילים האלו.

אבל הופה הופה, בין זה:



ובין זה:


יש הבדל גדול. ההבדל הוא שאם אני מדען ואתה מדען, אני חייב להקשיב לך, גם אם אתה גס רוח ומסריח לך מהפה. זה הביזנס שלנו: אנחנו לא צריכים לחבב זה את זה. לעומת זאת אם אנחנו נוסעים ביחד לאילת ואני נוהג אבל אתה מתעקש לנווט ממושב הנוסע, אני עומד להשאיר אותך בתחנת האוטובוס הקרובה ולבלות את שאר הנסיעה בהאזנה נעימה לרדיו.

באותה מידה עצתי לזוגות שלא מפסיקים לריב לידי היא אחת, ואני מנצל את הבימה המכובדה הזו כדי לפנות לכולכם: תפרדו כבר.



בעיני האידאל הוא אחר. האידאל הוא שיתוף פעולה "שקט". מה זה שקט? שקט לא אומר שלא מדברים. שקט אומר שאחרי כמה זמן ביחד אני יודע מה אתה רוצה ואתה יודע מה אני רוצה ואנחנו עושים את זה בלי לשאול זה את זה מלא שאלות כל הזמן, או לייצר מלחמות שליטה קטנות על התחנה ברדיו, או לנהל דיונים ארוכים על איזה ספגטי קונים בסופר. אני בא הביתה, אתה מחכה לי על ארבע עם הקפה ביד (אספרסו קצר, ואתה זוכר לא לשים סוכר וגם לעצור את המכונה רגע לפני, כי אני אוהב מאוד קצר). כשאני שולף יד למגרת השוטים היא באופן אוטומטי מפספסת את הסגול, כי אתה לא אוהב את הסגול. אתה יודע לא להשמיע רד הוט צ'ילי פפרס בבית ואני יודע שכשאני מאזין לשעה היסטורית עם פרופסור מיכאל הרסגור, אני שם אוזניות. בחיים יש יותר מדי דיונים והתפלפלויות שמקומם לא יכירנו להם בקשר בריא.

איך מגיעים לשם? נדמה לי ששומרים על נתיבי תקשורת פתוחים. משאירים מקום להקשיב. מעודדים, במיוחד בהתחלה, שיחה פתוחה: איך היה לך? רק שתדע שאם משהו מציק לך, אתה צריך להגיד לי. ואז אומרים את זה לא רק במילים אלא במעשים: כשאתה בא עם משהו שמציק לך אני מכבה את הטלוויזיה ומקשיב, גם עם העיניים. בפעם הבאה אתה יודע ששווה לך לבוא אלי עם דברים שמציקים לך, כי אני מכבד אותך. מן הצד השני אתה מחפש להגיד דברים טובים כשאתה מבקר אותי. אתה מחפש אותי כשאני רגוע ועירני. אתה לא הופך אותי לנבל בנרטיב שלך כשאתה מתאר משהו שעשה לך רע. ואתה בא לספר לי גם כשטוב לך. לאט לאט אנחנו מגלים שאנחנו מכירים אחד את השני. ככה, בעיני, משיגים שקט. שלום בית.

(תיארתי את זה קצת חד צדדי: כאילו יש צד אחד שנותן את כל הפידבק וצד אחד שמקשיב ומיישם. במציאות זה הדדי. במציאות גם רבים לפעמים וגם לא תמיד מקשיבים ולא תמיד בוחרים בזמן הכי טוב לדבר. אבל המציאות לא מושלמת כמו הפורומים של אתר הכלוב).

ועם זאת - ועם ההבנה של כל מי שקורא את הדיון הזה ששנינו מסכימים זה עם זה בכל הנקודות החשובות, ואנחנו מתדיינים סתם, כי אנחנו דייני שכל - אני רוצה להבהיר שבעיני המילה ביקורת נגועה בזן ישראלי, קשה וסיבי של העניין הזה, זן שבינו ובין הדברים שתיארתי קודם באידיליה גדולה יש מעט מאוד קשר. נסה להגיד באנגלית "ביקורת" בהקשר של קשר זוגי, בטח בדסמי, ותראה שהיא לא עושה שום שכל. I want to critique the way you just fucked my ass. לא עובד. במקום זה אתה תגיד I want to give you some feedback on the way you just fucked my ass. ביקורת היא מתנשאת, מזלזלת, היא נגועה בעמדה של ריחוק. ביקורת פירושה "אני יודע איך הדבר אמור להעשות, להבדיל מהג'וקרים האלו שבאמת עושים את זה". ביקורת זה מה שעושים בטוקבקים. ביקורת זה ההפך מהתמסרות: זה לשמור על גרעין עיקש בתוכך שאומר "אולי אני נשלט, אבל בראש אני שולט בסיטואציה המתרחשת במציאות חלופית, שבה הכל נעשה יותר טוב". ביקורת היא אי היכולת להרפות ולהגיד, חליק, עכשיו ירוקפור מחזיק את ההגה, שייסע איך שבא לו, בחזור אני אנהג.

יולי, לזה התכוונת?

בכוח המוח​(שולטת) • 24 בנוב׳ 2012

לפחות אני התכוונתי לזה. נהדר.

הדורבנים​(נשלט) • 24 בנוב׳ 2012

ואני רוצה לשאול את אותה השאלה בדיוק, "האם יש מקום לביקורת ביחסים בדסמ"ים?", עם דגש דווקא על המילה מקום, ולא על המילה ביקורת.

ואז ברור שהתשובה היא "כן" מוחלט. כי למשל, יש יחסים בדסמיים (מה שזה לא אומר) שבהם יש מקום לכעס של הנשלט, לצד האהבה.

ואני מכיר יחסים בדסמיים, בריאים לחלוטין (מה שזה אומר, שזה אחרת קצת מהסוגריים הקודמים) שיש מקום לרגעים של שנאה של הנשלט את השולט. ויש שם גם מקום לבריחה של הנשלט. ויש מקום לפחד, ותחושת חוסר אונים.

ויש יחסים בדסמיים (מה שזה אומר, עוד סוג) שיש מקום לביקורת של הנשלט על השולט.

אתם באמת רוצים להגביל עד כדי כך את *המקום* שיש ביחסים?

בכוח המוח​(שולטת) • 24 בנוב׳ 2012

לא. יש מקום בעולם לכל מערכת יחסים שקיימת, ומי שמקיים אותה יכול לקרוא לה "מערכת שליטה", או "מושיקו" או ווטאבר, וזה יהיה לגיטימי לגמרי כי כל מערכת זכאית להגדרה עצמית.
אבל חלק מאיתנו אומרים שבמערכות השליטה שלהם אין ל"ביקורת" מקום, ואם היא מגיעה ומתקיימת, זה כמו עשב שוטה שצריך לשרש, ולשתול במקומו תקשורת אחרת.

הדורבנים​(נשלט) • 24 בנוב׳ 2012

יש לי בעייה אחת עם זה, בעצם: האם אכפת לך שליחסים עם הביקורת יקראו "מערכת שליטה" ולמערכת היחסים שלך יקראו "מושיקו"?

בכוח המוח​(שולטת) • 24 בנוב׳ 2012

אם תקרא שוב את מה שאמרתי, תראה שהשאלה שלך מתייתרת. יש שם תשובה ברורה מאוד, והלוגיקה מאוד פשוטה.

רפאל • 24 בנוב׳ 2012

אפור / ירוק,

אני מסכים עם עיקרי הדברים שלך. ונדמה לי שהמחלוקת שלנו קשורה, לפחות ברובה, במילים. נדמה לי שהמילה "ביקורת" נושאת עמה מטען שלילי מבחינתך. היא מסמלת בעבורך התנשאות, תוקפנות, גסות, חד-צדדיות וחוסר רגישות. ואילו המילה "פידבק" נושאת עמה מטען חיובי יותר. (בדומה לכך שעבור רובנו המילים "לוחם חופש" נושאות עמן מטען חיובי יותר מאשר המילה "טרוריסט").

באופן אישי אני מבין ביקורת באופן חיובי. אבל מבחינת תוכן הדברים, זה לא עקרוני.

אני כן חושב שיש הבדל אחד חשוב בין פידבק לבין ביקורת שהוא מעבר למטען הרגשי והערכי שהמילים הללו מעוררות, והוא קשור בתוכן הדברים. בפידבק אין שיפוט, זה פשוט משוב. אם היא מצליפה בך באמצעות השוט השחור, אתה צועק "איי... איי...". לעומת זאת, אם היא מצליפה בך באמצעות השוט הסגול, אתה צועק "איייייייייייי!!!!! כוס אמאש'ך!!!", ודרך המשוב הזה היא לומדת איזה שוט כואב יותר. אבל במשוב הזה אין שיפוט של המעשים שלה, או אמירה שצריך לתקן משהו.

לעומת זאת בביקורת יש שיפוט. וישנה הסכמה על מטרה כלשהי שלצוך מימושה מסכימים לתת ולקבל ביקורת. וזה לא משנה כלל אם המטרה המשותפת היא התקדמות מדעית, להגיע לאילת בשביל לנפוש, או לבנות מערכת יחסים בדס"מית.

אני חושב שקשר אינו רק עניין של חיבור והתאמה. קשר הוא גם החלטה משותפת לבנות דברים ביחד ולהתפתח (יולי שכבר כמה פעמים המליצה בפורומים על "אמנות האהבה" של אריך פרום בוודאי תסכים). וקשה מאוד לעשות זאת ללא ביקורת. יש גבול למה שאפשר להשיג באמצעות התחשבות ורמיזות אגביות. בכל הקשור לתקשורת למשל, אנשים אינם מגיעים למערכות יחסים כשהם כבר מלוטשים ומאולפים. ולפעמים ביקורת מהסוג שאתה מציע כאן, שמבהירה איך צריכים להגיד דברים ומתי, היא חשובה מאוד, והיא מה שמאפשר לבני זוג ליצר תקשורת טובה יותר ביניהם.

בכוח המוח​(שולטת) • 24 בנוב׳ 2012

אני חושבת שמה שנשאר בינך ובין ירוק/אפור זה רק קצת סמנטיקה. אלא שהשאלה המקורית נגעה בשינוי האישיות שנשלט מעוניין לשנות בשולטת, ע"י מתן ביקורת בונה. אני שואלת אותך בכנות - אתה מוכן לביקורת בונה מהסוג הזה, לאור העובדה (המאוחרת, שהציג פותח הפוסט בתגובתו האחרונה) שהנשלטת שלך פשוט טובה ממך, ומבינה יותר ממך? אפשר להשתית על זה קשר בכלל, וקשר של שליטה מהסוג הזה, ככל שקשר כזה נוגע לך?

הדורבנים​(נשלט) • 24 בנוב׳ 2012

קראתי שוב. היא כלל לא מתייתרת, בהקשר של התגובה הקודמת שלי. כיון בלוגיקה שלך, אין מקום ל"לא" הראשון שלך.