ריקי ואני

ריקי ואני

ahabal • 23 בנוב׳ 2012

את לימודי ההנדסה סיימתי בהצטיינות רבה ,התבקשתי להמשיך וללמד בטכניון ובנוסף עבדתי בסניף החיפאי של משרד מהנדסים גדול. תוך שנים מועטות כתבתי מספר מאמרים מקצועיים כך שהוערכתי מאוד מבחינה מקצועית. במקביל הפכתי להיות שותף במשרד המהנדסים וניהלתי את הסניף החיפאי כולו. הדירה ממול גרו שכנים מבוגרים ממני ולא יכולתי להתעלם מהבת הצעירה שלהם שבאה לבקר אותם לעיתים תכופות . היא היתה יפה ושחומה בעלת רגליים מהממות וגוף חטוב. יום שישי אחד פגשתי את השכן (האבא) בתור לקופה בסופר, הוא סיפר לי שלביתו קוראים ריקי והיא מחפשת עבודה כמזכירה. מתוך גאווה (והיה לי הרבה מזה) מיד הצעתי לו שתבוא אלי לראיון עבודה כי אני צריך מזכירה. כמובן שהוא שמח ונתן לי את הטלפון שלה. האמת היא שהיתה לנו מזכירה מאוד ותיקה וטובה במשרד ולא היה כל צורך במזכירה נוספת. בכל זאת ציפיתי בקוצר רוח לתחילת השבוע הבא לראיין את ריקי. ביום ראשון נתתי למזכירה הותיקה שלנו את הטלפון של ריקי וביקשתי שתתאם לה ראיון איתי. להפתעתי המזכירה חזרה אלי כי ריקי מבקשת לשוחח איתי קודם בטלפון. למרות שהופתעתי מההעזה בכל זאת התקשרתי אליה, בשיחה ריקי אמרה לי" תראה אתה והורי שכנים אז אנחנו נקיים את הראיון בבית הקפה שליד הבית זה הכי נוח לי" באותם רגעים נעלמו המילים מפי-היא אפילו עוד לא התראיינה וכבר קובעת את מקום הראיון בלי אפילו לחכות לתשובה? משלא עניתי המשיכה וקבעה "טוב אז מחר בתשע ניפגש בבית הקפה, ביי" הנחתי את השפופרת מוכה הלם ואלם ובעיקר מופתע מעצמי מחוסר תגובתי והסכמתי להיות בעצם מובל על ידה. למרות זאת חיכיתי בקוצר רוח למועד הראיון.
למחרת בשעה תשע בדיוק התרווחתי לי בשולחן בפינת בית הקפה מחכה לריקי, לפניית המלצר עניתי שאני מחכה למישהו ומייד אזמין. אחרי עשרים דקות של המתנה כאשר כמעט קמתי ללכת מרוגז מאוד הגיע הגברת כולה חיוכים ושמחה, ריקי הייתה לבושה בשמלת מיני קצרצרה שלא משאירה הרבה מקום לדמיון 0שבכל זאת עבד שעות נוספות) סנדלים עם עקבים גבוהות ומחשוף יפה. היא התיישבה לידי ואפילו לא חשבה להתנצל. למלצר שעבר לידה היא העירה כבדרך אגב "למה עוד לא הבאת לי את השיק הרגיל?" ריקי סיפרה לי קצת על עצמה ואני תארתי בפניה את עבודת המזכירות במשרד וכל זה כשאני מנסה להתרכז בשעה שהיא יושת לידי עם רגליים מדהימות רגל על רגל. לאחר שסיימתי את תאור העבודה היא אמרה "טוב אז מסכימה לעבוד בחברה, שיהיה ברור אני מתעסקת עם המזכירות האחרות שלכם אני מקבלת חדר לבד, ואת המשכורת המגוכחת שדברת עליה תשמור לאחרות -אני מקבלת בדיוק כפול . נראה לי שהכי טוב שאני אתחיל לעבוד ביום ראשון ,זה ישאיר לך יומיים לארגן לי את החדר ואת כל מה שדרוש. שוב נשארתי המום ומלמלתי "זה נראה גם לי בסדר" יופי היא אמרה וקמה ללכת ותוך כדי כך הוסיפה-אני רגילה שעומדים כשאני באה או הולכת ככה נוהגים אנשים מנומסים וחוץ מזה תשתדל כשאני מדברת איתך להפנות את המבט אלי ולא לרגליי כל עוד אני מרשה לך, והלכה. הבנתי שנתפסתי בקלקלתי, נסעתי מבולבל למשרד לא יודע איך להודיע לפקידות על מצטרפת חדשה ,איך לארגן לה את התנאים שדרשה ובכלל לא היה לנו צורך בעוד מזכירה.. לבסוף הסברתי לשותפים שלי שבגלל הלחץ הגדול עלי ,גם עבודה שוטפת וגם ניהול המשרד אני חייב עוזרת אישית ובמקרה ממש במקרה מצאתי מישהיא שעונה על כל הדרישות ואני רוצה לקבל אותה למרות הדרישות החריגות שלה. (בהמשך למדתי שהדרישות שלה הרבה יותר חריגות מזה..) בגלל שהייתי מאוד מוערך על ידי השותפים וגם מאוד רווחי עבורם הם הסכימו למרות שלא התלהבו. הטלתי על אחד השותפים הצעירים לארגן את כל הדרוש ולהודיע על כך למזכירות האחרות שכמובן לא גילו התלהבות אלא להיפך. בשבת ריתי אותה מגיעה להוריה בבניין בדיוק כשיצאתי לזרוק את הזבל. "אתה בטח מחכה כבר ליום ראשון היא אמרה- יש לך למה לחכות " ונכנסה להוריה. החלטתי שביום ראשון אני אעמיד אותה במקום ואקפיד על יחסי עבודה ודיסטאנס כמו שצריך למרות שהבנתי שיש לה סוג של השפעה רבה מאוד עלי (שהתפתחה בהמשך למשהו הרבה יותר דרמטי).


אגב בסיפור יש הרבה יותר מגרעין אמת.
המשך יבוא אם תרצו

ריקי ואני 2

ahabal • 24 בנוב׳ 2012

ביום ראשון הגעתי למשרד בשמונה בבוקר נחוש להעמיד את ריקי במקומה. אמרתי לאחת הפקידות שהיא תראה לה את חדרה ותתחיל ללמד אותה כל מיני נהלים של המשרד ושאני מבקש שבשעה עשר בבוקר היא תיכנס אלי למשרד. למרות שהתעסקתי בענייני שמתי לב למה שקורה בחוץ וראיתי שריקי הגיע למשרד ברבע לתשע, שהיא מתבדחת עם הפקידות וכשאמרו לה שהיא כדאי לה להיזהר בעבודה איתי כי אני חסר סבלנות לטעויות היא אמרה להן-אל תדאגו אין כמוני בשביל לאלף אותו. שמה את הדברים שלה בחדר שלה ונכנסה לחדרי בלי לדפוק בדלת או להודיע וכמובן לא בשעה שקבעתי לה. זה היה בשבילי טריגר מצויין והתחלתי לתת לה לה את ההרצאה שתיכננתי על הכללים שהיא צריכה לשמור ועל היחס ועל מילוי הוראות ודיוק וכל שאר השטויות שתכננתי מראש להגיד לה. ריקי ישבה בשקט וחיוך על פניה רגל על רגל ומשחקת ברגלה עם נעל העקב השחורה המבריקה שנעלה ותוך כדי דיבורי הפילה את הנעל מרגלה, ואז היא קטעה את שטף דיבורי- עמוס, הנעל נפלה , טוב אז מה? עניתי , תחזיר אותה למקום על רגלי היא אמרה ללא הנד עפעף. לא ידעתי מה לעשות היא פשוט התעלמה מכל מה שאמרתי לה על מקומה ותפקידה והכל ועשתה ממני אפס קטן! אבל מצד שני הייתי מת לעשות את מה שאמרה לי! לא השתלטתי על עצמי כרעתי על ברכי ונעלתי לה את הנעל חזרה. הרגשתי את רגלה השניה לוחצת על חלציי וביד אחת היא הרימה את ראשי מהסנטרהסתכלה בעיני ואמרה לי- חתיחת טמבל אחד, מה אתה חושב שלא ראיתי איך כל פעם שאני מגיעה להורי אתה מסתכל לי על הרגליים? אתה יוצא החוצה כאילו כדי להשקות את העציץ בחוץ וסורק אותי כמו רנטגן? אתה חושב שלא הבנתי שאתה מת להיות העבד שלי? עובדה שעשית כל מה שאמרתי, אז אל תתחיל עכשיו להתנפח או.קיי? ליתר בטחון ניקח תמונה קטנה וצילמה אותי באייפון שלה במצב המביך הזה. בא עכשיו אני אסביר לך מה הכללים במשרד ומה הכללים בנינו ברור? כן אמרתי ,ומייד הרגשתי את הלחיצה במקום האסטרטגי מתחזקת מאוד- כן גבירתי ריקי היא אמרה, ואני מייד חזרתי אחריה כן גבירתי ריקי.

יואב 31​(אחר) • 26 בנוב׳ 2012

נשמע מעניין ביותר מחכה להמשך בקוצר רוח

נועה בשמלה ארוכה​(שולטת) • 26 בנוב׳ 2012

נחמד מאוד, אהבתי
אבל לרדת שורה מדי פעם יעזור לקרוא את זה

בנו של ג'ור אל • 26 בנוב׳ 2012

לרדת מהרעיון של לכתוב באופן כללי, יעזור אפילו עוד יותר.

ahabal • 28 בנוב׳ 2012

טוב אז אני לא אמשיך.

תמשיך !!

שלך לגמרי • 29 בנוב׳ 2012

סיפור יפה ומחרמן. תמשיך !!!
אל תתייחס להקנטות, אלא תמשיך בכתיבה עם דגש על פיסוקים וכד'.
תודה

ריקי ואני

ahabal • 1 בדצמ׳ 2012

ריקי עזבה את חדרי סגרה את הדלת אחריה ואני נשארתי כואב והמום ישוב על הריצפה. כעבור כמה דקות ריקי נכנסה לחדרי, כמובן בלי לדפוק בדלת או להודיע בטלפון, אתה עוד על הריצפה?! קום מייד ותפסיק לרחם על עצמך , הרי זה מה שאתה בעצם רוצה. דיברתי קצת עם הבנות והבנתי שאתה לוטש עיניים לרגליים שלהן בלי אבחנה. כמובן שעכשיו זה יפסק. קום תתאושש ותמשיך לעבוד, ושוב יצאה.
חזרתי לאיטי לכסאי מנסה לחזור לעבוד תוך כדי עיכול המצב החדש שנקלעתי אליו. תוך כדי קריאת מיילים מגיע מייל מריקי "נהלי עבודה מעודכנים" במייל ריקי מפרטת כי : הפגישות שלי יקבעו על ידה בלבד, פגישות שלי עם לקוחות ואחרים יערכו בנוכחותה בלבד (במשרד ומחוצה לו), היא נוכחת בישיבת השותפים של הסניף החיפאי ועוד הוראות שונות ומשונות. חשבתי שאוכל להסתדר עם הוראות אלו ואולי אפילו אפיק מכך הנאה (ריקי כאמור בחורה סקסית , וגם תהיה לי לעזרה בפגישות).
שעות העבודה של עובדי המשרד מסתיימות בחמש אחה"צ וחלקם הגדול עוזבים בשעה זו. זוהי גם שעת סיום העבודה של ריקי שאכן הלכה הביתה באותה שעה (בדרך כלל עם אילנית ,אחת המזכירות בחורה נאה , מלאה אך לא שמנה שגרה לידה והן הפכו לחברות טובות אגב את אילנית העבודה אף פעם לא עניינה יותר מדי אלא ענייני יופי וקוסמטיקה והיא הוזהרה פעמים רבות שהיא מועמדת לפיטורין).
כך עבר לו שבוע בו ניסיתי להפיק את מירב התועלת מההנחיות החדשות ובאמת ממש לא סבלתי מהן. כמובן שלנסיעות המשותפות שלנו קיבלתי וביצעתי הוראות מדוייקות, אני חייב לפתוח לריקי את דלת המונית בכניסתה וביציאתה מהמונית ,ריקי יושבת מאחור ואני ליד הנהג מדריך אותו ומשלם לו חייב לפתוח בפניה את הדלת בכניסה למשרדי הלקוח ועוד הוראות שונות ומשונות.
לאחר כשבוע היתה אמורה להתקיים פגישה אצל לקוח שלנו בנתניה , ריקי קבעה כי זה לא חסכוני למשרד לנסוע אליו במונית וכי נגיע אליו ברכב שלי. מובן כי פתחתי לה את הדלת האחורית אולם היא אמרה הפעם בלבד אני אשב לידך , מובן כי הזדרזתי לפתוח לה את הדלת ליד הנהג ולאחר שהתרווחה במושב סגרתי כיאות את הדלת התיישבתי והתחלתי לנהוג. מייד כשיצאנו מחיפה ריקי שלחה את ידה ואחזה באשכי תוך לחיצות חוזרות ונשנות- אני רואה שאתה צריך גם הוראות מתי להגביר מהירות ומתי להוריד, במקום שאדבר נסתפק בלחיצות , הלחיצה שלך על דוושת הבנזין תהיה לפי מידת הלחיצה שלי על אשכיך, ברור? בקושי יכולתי לדבר מכאב וסיננתי כן גברתי ריקי. יופי היא אמרה וכך נסענו מגבירים ומורידים מהירות לחלופין. כשהגענו לרמזור לפני נתניה הרמזור היה אדום ,אך ריקי לחצה ! היססתי אך לא היתה לי ברירה ובלמתי ועמדתי ברמזור. ריקי אמרה לי -אני רואה שאתה לא הפנמת שאת החשיבה וההחלטות אני עושה ,אתה רק מבצע את מה שאני מורה לך ובדיוק נמרץ. כשלת , כנראה שאתה זקוק לשיעורי נהיגה , אנו נתחיל בכך בדרך חזרה. ועזבה את אשכי. הגענו לפגישה, ישרתי את מכנסי באיזור האשכים וראשי היה נתון במחשבה מה היא מתכננת לדרך חזרה.

יואב 31​(אחר) • 4 בדצמ׳ 2012

מה עם המשך

כל הכבוד

שלך לגמרי • 4 בדצמ׳ 2012

יפה מאוד! מחכים להמשך