הדורבנים(נשלט)
|
לפני 11 שנים •
21 בנוב׳ 2012
הבלחות של דיכוי יומיומי /סיפור
הבלחות של דיכוי יומיומי
--------------------------- עבודה טובה שלנו מתוגמלת בבונוסים עליהם מחליטה מירה בסוף החודש. זה לא מעט כסף, וכולנו בעצם עובדים בעיקר בשביל זה, ובשביל ההמלצה כרגע. אמנם העבודה די מעניינת, אין לי בעייה איתה, אבל לא בא לי להתקע זוטר לכל החיים. הבעיה היא שבזמן האחרון אני קצת לא בטוח שאקבל את הבונוסים הללו. כבר כשהתקבלתי לעבודה אצלה, מירה הדגישה שהיא בוחנת גם את ההספק בעבודה, וגם את ההתנהלות מסביב. "שיווק זה אסטטיקה. שיווק זה שמירה על סביבת עבודה נעימה לך ולסובבים. השאלה שתקבע, לכן, כמה תקבל, היא האם עשית את סביבת העבודה שלך לאסטטית. האם נעים לקולגות לידך? האם נעים לי לידך? " השתיקה שלוותה לשאלות הרטוריות הביכה אותי. אני חושב שהיא די ביקורתית, אבל אולי לא יותר מבמקומות אחרים. יש לה קצת סריטה של האסטטיקה הזאת. ואני תמיד מפחד שאולי אני לא כלכך מתאים לה, כעובד. אני הרבה יותר מקפיד בעבודה מאשר בבית, כדי לקבל את הבונוסים ההם. ------------------------- אתמול היה היום הכי גרוע שלי בעבודה. בימים האחרונים פישלתי כמעט בכל סעיף. בונוס אני כבר לא אקבל. אני שוכח דברים קטנים שהיא מבקשת, כמו לסדר קצת את השולחן, לטובת המראה הכללי של המשרד, או להזדקף כשהיא נכנסת עם לקוחות. אני לא יודע למה זה קורה לי. מירה לקחה אותי לשיחת בירור, ואמרתי לה שאני חושב שזה בגלל שאני לא רגיל מהבית לסדר כלכך הרבה. הובכתי כשהיא שאלה האם התחנכתי שמסדרים אחריי. אמרתי לה מהר שלא, וגם אותו הדבר לגבי זה שאני שאני לא מזלזל בה ובמשרד. הכל עניתי לא לא לא, כמעט צעקתי. אבל ראיתי שהיא לא משתכנעת. אני לא יודע למה אני מגיב ככה. בסך הכל השאלות שלה היו לגיטימיות. המראה של המשרד מתרגם בסופו של דבר לכסף, שכולנו נהנים ממנו. ובאמת, אחרי שנרגעתי קצת מלקלל אותה, נשבעתי לעצמי שאני אשתדל הרבה יותר. ------------------------- מצד אחד, מבחינה מקצועית אני מרגיש שממש קשה לי. מירה מעירה לי המון. היא מאוד מקצועית ומאוד קורקטית, וגם אני מצידי נורא משתדל אבל אני לא מספיק. בשולחן שלי תמיד משהו לא במקום, ובדיוק ברגע שהיא נכנסת; אני נורא פזיז במעבר על הדוחות, ותמיד יש לה הערות; ושלא לדבר על העיכוב במו"מ עם הגרמנים. ומירה היא מירה. כן דבר היא מוצאת, ומעירה לי. אבל מצד שני אני חושב שהמצב ביננו דוווקא השתפר בזמן האחרון. אנחנו מדברים יותר בפתיחות. והיא מסבירה לי איך להתנהל יותר נכון, גם מבחינת המראה מול הלקוחות, וגם מולה. בזכותה שהתחלתי לעשות קצת כושר, ולחייך הרבה במשרד. אני גם מעז להחמיא לה על המראה שלה כל בוקר. מתי שהוא יהיה קידום, בחודשים הבאים. דיברתי עם האנשים במחלקה. אני בהחלט מרגיש שאני יותר טוב מהם, אפילו יותר מרוב מהבנות. כי צריך להודות: יש איזה פער בתפקוד במשרד בין הבנים לבין הבנות. באמת, הבנות מספיקות יותר ומקבלות ככלל יותר בונוסים, אנחנו מדברים על זה בחופשיות גם במשרד וגם עם מירה. הסביבה שלהן נראית מושכת תמיד, יש להן חוש לאסטיטיקה, והן יכולות לעשות הרבה פעולות בעת ובעונה אחת, וכך לחסוך זמן. הבטחה לעצמי: לנסות לקבל את כל ההערות שלה כביקורת בונה. ------------------------- לא כתבתי הרבה זמן. בקשר למה שכתבתי פעם אחרונה: אני יכול לשכוח מהקידום. אורית תקודם. זה די ברור. היא מטאורית. התקבלה רק לפני חודשיים, והיא ה"תלמידה האהובה של המורה". כריזמטית, יפה, חרוצה. מה שאני עושה ביומיים עם הרבה טעויות בדרך, היא תגמור בכמה שעות. זה מרגיז, אבל אי אפשר לכעוס עליה באמת. היא פשוט עוקפת אותנו בסיבוב. בעיקר את הבנים. פשוט מאז שהיא באה ההבדל הזה בין בנים ובנות נהייה מוחשי הרבה יותר. מירה בודקת ומגיעה תמיד למסקנה שאנחנו מפשלים. וכיון שאני כבר "המנהיג" של הבנים, מבחינה מקצועית לפחות. זה תמיד נופל עליי. ואין לי סיכוי. אורית נחמדה אליי, מחייכת אליי והכל, אבל איכשהו הנוכחות שלה, הכריזמה, ההבחנות המהירות שלה. אפילו הדרך שבה היא נימוסית כלפי הפאשלות שלי. עושות אותי קצת קטן. ------------------------- לפני שבועיים היה השבוע הקשה ביותר בעבודה בחיי. זה התחיל כשמירה ואורית נכנסו מהמסדרון מצחקקות. מירה פנתה אליי "יואב, קפה לשנינו", ואז טפחה לאורית על השכם, "בואי" והן נכנסו למשרד. עשיתי הרבה פעמים קפה למירה. אף פעם לא לאורית. זה היה קצת מביך. אבל בחוש הבנתי מייד מה זה אומר. הקידום שלה. נכנסתי לחדר של מירה והנחתי לשניהן את הקפה לידן. כשכבר הייתי ליד הדלת, אורית שאלה "יואבי, מה זה?" בדיעבד, הכינוי "יואבי" הוציא אותי משווי משקלי שגם ככה היה רעוע. קפאתי, גמגמתי, והיא אמרה בלי בושה "אתה יודע שאני אוהבת עם הרבה קצף ובלי סוכר. תכין לי חדש." רציתי למות. לפני שיצאתי עם הכוס היא גם אמרה "ומהר". וכשסגרתי את הדלת התעכבתי, רק בשביל לשמוע אותה אומרת למירה בצחקוק "הם כאלה איטיים". ואז, על היום הראשון של אורית בתפקיד, היא פיטרה שני עובדים בלי שום המלצה. היא הביאה במקומם שתי בנות ממחלקה האחרת. אני חושב שהן חברות שלה או משהו. היא הכריזה שאת שאר הבנים היא משאירה " רק לניסיון". הייתי מוחה על האפלייה, אבל מירה נתנה לה יד חופשית, והן עובדות מאוד צמוד אחת לשנייה. אני צריך את מירה. וגם מקצועית קשה להתווכח עם ההחלטה הזו – היה ברור מזמן שאנחנו פחות יעילים. ובמבחן התוצאה – אחרי מתיחת הפנים שאורית עשתה למשרד כבר מרגישים את הכסף מתחיל לזרום. היא מוכשרת, אין מה להגיד. ------------------------- אני מקווה לעבור את החודשים הללו ולצאת עם המלצה, בעיקר של מירה. אז למדתי לחייך בבוקר בצורה קצת סקסית. ואני מכין לאורית את הקפה, כפי שהיא אוהבת. ומסדר את השולחן, ועובד זקוף כל הזמן, ונראה יפה ומחמיא לאורית על המראה שלה. אני מחייך גם כשברור, גם לי וגם לאורית, שהבנות עובדות יותר טוב ממני. בהתחלה אולי הרגשתי לא נעים לעזות פוזות כאלו. אבל זה המקצוע, המשרד באמת יותר מושך ככה. אתמול אורית קראה לי לחדרה. עמדתי שם זקוף, נחוש, מראה מקצועיות. והיא מצאה לי טעות אחרי טעות בכל העבודה של כל השבוע. עדיין עמדתי זקוף, וקיבלתי את זה יפה. ואז היא הסתכלה אליי ואמרה לי בחיוך "זה מרטיב לי, המצב שלך". אינסטנקטיבית איבדתי את הנחישות, והפניתי את המבט. אבל היא המשיכה. היא נגשה אליי, הסיטה לי את המבט עם היד חזרה אליה, ולחשה לי "איך שאתה מתלקק כמו זונה, כדי להשיג המלצה. מנסה לפתות אותי. תמשיך. אתה נראה יפה ככה. אוהבת." המשכתי לעמוד ולא ידעתי מה להגיד. אני לא הולך להגיד כלום. אני אעבור את זה, ובהזדמנות הראשונה אנסה להשיג המלצה ממירה ולברוח. |
|
|
Alas
|
לפני 11 שנים •
21 בנוב׳ 2012
יפה בסה"כ. פמיניזם?
** היית צריך להקדיש קצת יותר תשומת לב לאיות ותחביר. 
|
|
|
יואב 31(אחר)
|
לפני 11 שנים •
22 בנוב׳ 2012
אחלה סיפורצנשמע מבטיח ביותר מחכה בקוצר רוח להמשך
|
|
|
|
יואב 31(אחר)
|
לפני 11 שנים •
22 בנוב׳ 2012
אחלה סיפורצנשמע מבטיח ביותר מחכה בקוצר רוח להמשך
|
|
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 11 שנים •
22 בנוב׳ 2012
סיון' כתב/ה: יפה בסה"כ. פמיניזם?
** היית צריך להקדיש קצת יותר תשומת לב לאיות ותחביר. פמיניזם? הכותרת היא בוודאי מחווה. הסיפור יכול להחשב גם כמחווה, ואולי יכול להחשב הפוך. אבל אני חושב שהוא נכתב בעיקר לטישו שלי הפרטי. בקשר לאיות והתחביר - אני ממש ממש מתנצל. בטח הרסתי לכם לגמרי את חווית הקריאה! זה נבע משילוב של מיגרנה+בודק איות שלא עבד. להבא אקפיד יותר על הגהה לפני שאפרסם. |
|
|
|
יואב 31(אחר)
|
לפני 11 שנים •
22 בנוב׳ 2012
fog כתב/ה: סיון' כתב/ה: יפה בסה"כ. פמיניזם?
** היית צריך להקדיש קצת יותר תשומת לב לאיות ותחביר. פמיניזם? הכותרת היא בוודאי מחווה. הסיפור יכול להחשב גם כמחווה, ואולי יכול להחשב הפוך. אבל אני חושב שהוא נכתב בעיקר לטישו שלי הפרטי. בקשר לאיות והתחביר - אני ממש ממש מתנצל. בטח הרסתי לכם לגמרי את חווית הקריאה! זה נבע משילוב של מיגרנה+בודק איות שלא עבד. להבא אקפיד יותר על הגהה לפני שאפרסם. |
|
|
|
יואב 31(אחר)
|
לפני 11 שנים •
22 בנוב׳ 2012
fog כתב/ה: סיון' כתב/ה: יפה בסה"כ. פמיניזם?
** היית צריך להקדיש קצת יותר תשומת לב לאיות ותחביר. פמיניזם? הכותרת היא בוודאי מחווה. הסיפור יכול להחשב גם כמחווה, ואולי יכול להחשב הפוך. אבל אני חושב שהוא נכתב בעיקר לטישו שלי הפרטי. בקשר לאיות והתחביר - אני ממש ממש מתנצל. בטח הרסתי לכם לגמרי את חווית הקריאה! זה נבע משילוב של מיגרנה+בודק איות שלא עבד. להבא אקפיד יותר על הגהה לפני שאפרסם. |
|
|
aleks(נשלט)
|
לפני 11 שנים •
17 בדצמ׳ 2012
נשמע מרתק. ממתין להמשך
|
|
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 11 שנים •
19 בדצמ׳ 2012
aleks כתב/ה: נשמע מרתק. ממתין להמשך
זה לא תירוץ, זה אמיתי לגמרי: ההמשך כבר כתוב, אבל מסתבר שבוורד שלי אין בודק איות בעברית, כי קניתי אותו בחו"ל. בגלל זה יש הרבה טעויות בסיפור למעלה. אני לא רוצה לחזור על הפאדיחה. התקשרתי למיקרוסופט, והם לא מוכנים למכור לי (!) אם אין לי כרטיס אשראי בנלאומי (!!!). בינתיים קניתי הון תועפות בהום-סנטר, אז הזמנתי כרטיס אשראי מהם בשביל לקבל איזו הנחה משמעותית על הקנייה. הכרטיס הזה הוא ויזה שאפשר להשתמש בו גם בחו"ל. אז אני מחכה, הוא אמור להגיע תוך 30 יום. |
|
|
| סירופ(נשלטת) |
לפני 11 שנים •
23 בדצמ׳ 2012
מענג
סיפור מענג פוג
|
|
|