lori(נשלטת){ע_מ}
|
לפני 11 שנים •
12 בינו׳ 2013
זה בסדר?
זה נראה לך שאני בסדר? כשאני ככה?
התחת שלי שורף כרגע אחרי שהמכות מאתמול השאירו אותי כמעט בלי אויר ולקראת הסוף ביקשתי שתעשה הפוגות ארוכות יותר בין הצלפה להצלפה, שהכאב יוכל לרגע לשקוע, גם אם זה רק בדמיון שלי. לשמחתי נענית לי, אבל בתמורה להתחשבות שלך, ההצלפות הפכו להיות הרבה יותר קשות. הרגשתי איך כל נחיתה של הקיין או החגורה על התחת שלי משאירים סימן ברור ומודגש. היום בבוקר כבר אי אפשר היה לראות את הפסים עצמם שמראים את הנחיתה על הבשר כי הכל הפך להיות שחור. אני אוהבת את זה. זה בסדר? תוך כדי שאני כותבת את השאלה הזו אני מסדרת את הישיבה שלי על כסא העץ בפינת האוכל, רק כדי להרגיש את הכאב שוב. זה לא חולני? אני שואלת אותך את זה בקול רם תוך כדי שאני כותבת לך את המכתב הזה ואתה מחייך אליי חיוך אוהב, כאילו אומר לי "זה באמת לא משנה אם זה בסדר או לא, זה אנחנו". אבל אני באמת שואלת, זה בסדר? אני שואלת אותך את זה היום שמונה פעמים בשעה. רק תגיד לי שזה בסדר ונורמלי ואני מניחה לך לשארית היום. גם אם תגיד לי שזה לא בסדר שאני ככה ושזה עובר את גבול הטעם הטוב, ברגעים של צורך שנינו יודעים שאני אמצא את עצמי על הברכיים מולך ואתחנן כמו חיה שמתחננת על חייה שתכאיב לי, שתשפיל אותי. כל הקודים החברתיים הולכים לאיבוד כשזה מתעורר בי, הכל נהיה כמו דחף חייתי אחד גדול שחייבים למצוא לו פתח ניקוז כדי שאני לא אתחרפן. ואתה, כמו תמיד, מניח יד חמה ומלטפת על הלחי שלי, אומד את מצב הנזקקות שלי, רואה כמה אני באמת זקוקה לך, לשקט שאתה משרה עליי כשאתה משתמש בי. זה קצת אגואיסטי. אפילו מאוד. הצורך הזה שלי מאוד אגואיסטי כי הוא לא שם אותך בטופ, הוא לא שם מאיר בצורה יפה ומחמיאה את הקשר שלנו, את זה שאני השפחה שלך, אלא הוא שם מדגיש איך בסופו של דבר ברגעים האלה, אני לא חושבת עליך, על איך לספק אותך ואיך לעשות לך טוב כמו תמיד, אלא חושבת על עצמי. על זה שברגע זה אני חייבת שתוריד עליי סדרה של כאפות מצלצלות או שתשתמש בי. בשבילי, לא בשבילך. אולי אני מנצלת אותך? לא. אני לא. כי אם זה היה ניצול, זה היה יכול להיות כל אחד שמשתמש בי ככה וזה הרי לא אפשרי. זה לא אפשרי כי אין אדם שמכיר אותי כמוך ואין מישהו בעולם הזה שהייתי רוצה שייקח את היצרים האלה שבי וישתמש בהם. ורק אחר כך, כשאני נרגעת קצת, אני שוב מתפקסת וחושבת עליך, על מה שעושה לך. לפחות אני לא נצלנית, רק אגואיסטית. עכשיו אני פתאום מבינה למה אתה לא ממהר לספק את הצורך הזה שלי כל פעם שהוא מתעורר. לפעמים אתה משחק בי ככה ימים שלמים. עכשיו אני רגועה, עד הפעם הבאה. |
|
|
llulu(נשלטת)
|
לפני 11 שנים •
12 בינו׳ 2013
כן זה בסדר
אב מה השאלה האמיתית כאן ?
|
|
|
גון קונור מקלאוד(נשלט)
|
לפני 11 שנים •
12 בינו׳ 2013
זה בישבלך וגם בישבילו
|
|
|
Alas
|
לפני 11 שנים •
12 בינו׳ 2013
Re: כן זה בסדר llulu כתב/ה: אב מה השאלה האמיתית כאן ?
אני לא חושבת שהיא באמת שאלה כאן שאלה. היא השתמשה בשאלה רטורית לטובת הקטע שהיא כתבה. נראה לי. |
|
|
Lordpain(שולט)
|
לפני 11 שנים •
12 בינו׳ 2013
כן זה בסדר
ריגשת... |
|
|
|
llulu(נשלטת)
|
לפני 11 שנים •
13 בינו׳ 2013
מסכימה אתך סיון -)
אך עדיין יהיה מעניין להגיע קרוב לליבה core בין השאלות של L
|
|
|
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון}
|
לפני 11 שנים •
13 בינו׳ 2013
כשקראתי את הטקסט שלך, הוא הזכיר לי את הנוסע האפל של דקסטר. המשהו הזה שמשתלט לך על המחשבה והופך למרכז כל השאיפות שלך עד שהוא מגיע על סיפוקו.
אני חושבת שלכל אחד מאיתנו יש איזשהו נוסע אפל כזה שעולה על פני השטח אחת לתקופה, דורש התייחסות ולא מרפה. המימוש שלו מאד מתגמל. הוא משאיר אותנו רגועים ומסופקים, ולכן זה אך הגיוני ונורמלי שנרצה אותו שוב ושוב. |
|
|
| נירוונה |
לפני 11 שנים •
13 בינו׳ 2013
זה לא בסדר
[quote="Black Lotus"]כשקראתי את הטקסט שלך, הוא הזכיר לי את הנוסע האפל של דקסטר. המשהו הזה שמשתלט לך על המחשבה והופך למרכז כל השאיפות שלך עד שהוא מגיע על סיפוקו.
אני חושבת שלכל אחד מאיתנו יש איזשהו נוסע אפל כזה שעולה על פני השטח אחת לתקופה, דורש התייחסות ולא מרפה. המימוש שלו מאד מתגמל. הוא משאיר אותנו רגועים ומסופקים, ולכן זה אך הגיוני ונורמלי שנרצה אותו שוב ושוב. [/quote למה לעודד אותה שזה בסדר ? היא בעצמה כותבת שזה לא תקין שזה הופך אצלה לאובבססיה |
|
|
|
Melody303(נשלטת)
|
לפני 11 שנים •
13 בינו׳ 2013
זה בסדר להיות שונה.
|
|
|
Uranus
|
לפני 11 שנים •
13 בינו׳ 2013
|
|
|