הבלום - אכזבה!

הבלום - אכזבה!

עוגיעוגי​(לא בעסק) • 9 ביולי 2004

כשאני הולכת סתם לשתות משהו עם חברים, אני לוקחת כל מיני דברים בחשבון. אני יודעת שאם מישהו יתחיל איתי הדבר הראשון שיקפוץ לי לראש זה "מה בדיוק אני אעשה עם הונילה הזה?" ולכן להכיר בחורים בסתם פאבים זו לא אופציה, ומטרת הבילוי היא בעצם הנאה מהחברים שלי, מהמוזיקה, מהעיצוב והאווירה במקום. אני לא יכולה להגיד שיש איזה מקום שאני מרגישה בו ממש אני, אבל יש מקומות שחלק ממני יוצא החוצה וזה נחמד.
לעומת זאת את החלק שבי שתמיד מרגיש לא שייך, שרוט חריג וסוטה, החלק האופטימי שמקווה שיום אחד ימצא את הדום- האחד והיחיד, החלק הזה מדוכא עמוק ויש לו מעט מאד הזדמנויות לצאת החוצה.
כשהייתי בדאנג'ן בפעם הראשונה זה היה הלם, להרגיש לראשונה בחיים בבית, להיות חלק מאחרים כמוני, לראות אותם מגשימים את הפנטזיות שלי, אין על התחושה הזו. מה שגם מאד אהבתי הוא שאני לא צריכה להיות "אחת מהחבר'ה" ויש גם מקום לביישניות כמוני שמעדיפות להתחפש לטפט או לעציץ, הרגשתי שנותנים לי את הזמן שלי להיפתח ולהרגיש נוח והיה סבבה.
מה שמאד הפריע לי עם הזמן, בייחוד ברגע שהיה לי בן זוג ונהניתי לשבת על הרצפה לרגליו ולהשקיף על העולם מלמטה ולעשות איתו עוד כל מיני דברים, היה כמות הונילים ההולכת וגוברת ששוב גרמו לי להרגיש חריגה ובעיקר כמו איזה קוף בכלוב. חוץ מזה, זה גם עסק יקר לשלם כל שבוע על כניסה וגם על שתייה אז כששמעתי שיש מקום חדש שקוראים לו "בלום" ושהקומפלימנטים פה רצים בטירוף, איזה כיף שם ואיך אין שם ונילים והכניסה חינם, החלטתי שאני שוב מוכנה לעשות את הצעד הזה ולצאת מהארון, אפילו במחיר של להיתקל באקס, זה היה הסיוט הכי גדול שלי, לא יכולתי לתאר לעצמי שיכול לקרות משהו יותר גרוע מזה.

הגעתי לשם עם הנשמה שלי, מאחר ואני צועדת בגאווה בכל האירועים של הקהילה שלו, הוא בא ללוות אותי לערב בקהילה שלי. הדורמן שאל אותנו בפנים רציניים אם אנחנו יודעים מה יש שם הערב ואנחנו ענינו בהתלהבות שכן, מתים כבר לראות מה באמת יש שם הערב.
כשנכנסנו חשכו עיני, אחד המקומות הכי מכוערים שראיתי אי פעם, כאילו לא נגעו בעיצוב משלהי שנות השמונים וחוץ מכמה אבנים שמישהו נגוע בפנג שוואי פיזר בשירותים, כל סימן לשנה בה אנחנו נמצאים נעדר. חיפשתי סממנים של אווירת בדס"מ אבל חוץ מאיזה חמור/סד שהיה תקוע בצד ועוד צלב שהיה תלוי במרחק לא ממש אנושי מהרצפה, לא מצאתי כלום והתחושה הייתה שתקעו סתם, בשביל לסתום למישהו את הפה. במקום שלשלאות לאווירה הביאו את צביקה שהסתובב עם שוטים ואיזו מלצרית מתלהבת ניסתה להצליף בבחור שנראה משועמם מוות, הייתה תחושה שעוד שנייה הוא ייקח ממנה את השוט ויחטט איתו באוזן.
הדבר הכי ביזאר שהיה באותו ערב היה השילוב של השיר "yes sir I can boogie" כשעל מסך הוידיאו מוקרנת ההופעה של מרילין מנסון, בכלל כל המוסיקה נעה על הגבול הדק שבין מסיבת דיסקו לערב יום הזיכרון, מי אמר ביזאר ולא קיבל?
חוץ מזה, כל מי שקרא את השירשור של המכשפה "למה חובה לשים דאודורנט כשהולכים לדאנג'ן" פשוט בחר ללכת ל"בלום" בלי דאודורנט, בקיצור, ערב מסריח.
אני מודה שהיו שם אנשים שנראו נהנים אבל זה רק בגלל שהם היו "חבר'ה" ובוא נודה בזה, "חבר'ה" יכולים לבלות בכל מקום העיקר שהם ביחד, העניין הוא שזה אמור להיות מקום לבילוי בדס"מי וגם מי שסתם בא לו להרגיש את האווירה ולא לקחת חלק פעיל אמור לבלות שם.
אכן אין שם ונילים, כי שום ונילי לא ילך למקום כזה כשיש כל כך הרבה פאבים מאאגניבים עם מוזיקה מעולה, בשביל זה לא צריך את ה"בלום". התחושה היא שהבעלים מצאו חבורת פראיירים שתמלא להם את כל יום חמישי ואני לא אוהבת שמתייחסים אליי ככה. נכון שאנחנו סך הכל 0.1% מהאוכלוסייה אבל מגיע לנו שיתייחסו אלינו יפה ושיהיה לנו בית.
אחרי שעתיים נשברנו והלכנו לגיי-בר לא רחוק משם, לרגע לא ידעתי אם אני ברומא/פאריז או ניו יורק, המקום היה מדהים ביופיו ומצד שני אי אפשר היה לטעות, כל אלמנט שבמקום היה מותאם לקהילה שלו, נמלאתי קנאה.
כרגע, עד שמישהו מלבד עמוס יתחיל לקחת אותנו ברצינות, הדאנג'ן הוא האופציה היחידה לדעתי, חבל רק שהונילים מחזירים אותי להסתגרות בבית מול המחשב. אה, ולא נתקלתי באקס, לפחות זה.

HotQueen​(שולטת){תחת השמש} • 9 ביולי 2004

את יכולה להתנחם בכך שמסעדת הדנג'ן מתפקדת
כפאב סגור לקהילה בימי חמישי.
(תראי הודעה של רותי על כך).

מעבר לכך, אין ספק שהפאבים של הגאיים הם שווים
בטירוף. הייתי בכזה שבוע שעבר והיה ממש אחלה.
אל תשכחי שגם לקהילת הגאים לקח המון המון זמן
עד שהם הגיעו למצב בו הם נמצאים היום.

לנו יש את הדנג'ן....

Demi • 9 ביולי 2004

זכותו של כל אחד לדעתו

אחד אוהב את הדנגן
אחר אוהב את הבלום
ואני אוהב את שניהם

ומי שלא אוהב את שניהם שישב בבית

ניקי666 niki • 10 ביולי 2004

לדעתי
אתה אוהב לא לאהוב את הדנגן
ומכריח את עצמך לאהוב את הבלום

הבלום לא אלטרנטיבה הלוואי והיתה אחת כזאת אטרקטיבית
אבל כרגע אין

Demi • 10 ביולי 2004

ניקי, דעתך היא דעתך וזאת זכותך

אני לעומתך לא מחפש אלטרנטיבה לדנג'ן, הרי זה יהיה טיפשי אם יקום לו דנג'ן מספר 2 לא?
כל היופי לדעתי זה שלמקומות יש גוון שונה, טוב שלא ניסו למחזר או להעתיק, כל מקום והקטע שלו.
אני באופן אישי אוהב את שני המקומות, ואחרים זה אחרים.

דני בוי • 12 ביולי 2004

ובכן מביקור ראשון בבלום אני יכול לומר שהיה בהחלט נחמד.

כל המטרה שם היא לשבת, לשתות כמה דרינקים, לעבור בין המכרים והחברים, לפטפט קצת בשקט ולהכיר פה ושם אנשים חדשים וזהו.

זה סוג בילוי שונה מהמועדון שיכול להיות בנפרד מהמועדון או בשילוב כפי שאני עשיתי בפעם האחרונה יום חמישי.

מה גם שיש אנשים בקהילה שסוג הבילוי המועדף עליהם זה פאב ולחלק זה מועדון סאדו ויש אף שיעדיפו מועדון ונילי וכל צורת בילוי כזו או אחרת.

קצת אחרי שתיים הגעתי עם עוד כמה אנשים מהבלום אל הפאב של המועדון (לאונג'ן שמו בישראל נכון ? ).
אפשר לציין שכבר היה ריק מאדם בשעה הזו ואילו הבלום אני מאמין שעוד פעיל בנוכחות האנשים גם אחרי השעה שלוש ודי הגיוני שפאב הלאונג'ן התרוקן יחסית מהר, כי אחרי כמה דרינקים יש כניסה חינם למועדון ולמה למשוך זמן עד שעה מאוחרת, נכנסים ישר למועדון וזהו, בפאב הבלום מי שהגיע לשם למטרת בילוי בפאב בלבד ולא מועדון אז יכול להשאר שם עד שעה מאוחרת וכאן בעצם החיסרון של הלאונג'ן שאנשים לא ירצו להשאר בו עד שעה מאוחרת ויעדיפו לעלות למעלה למועדון.
נכון שזו רק ההתחלה אבל ככה זה נראה שזה יהיה בזמן הקרוב.

ובכן לא היה אף אחד אז עולים ישר למועדון.

חייב לציין שלראשונה מזה שנה וחצי הרגשתי שיותר הגעתי לדיסקוטק ונילי קינקי מאשר למועדון בדס"מ .
לא שזה בהכרח רע או טוב אבל שונה, מה גם שאת דעתי האישית אשמור אותה לעצמי או אדבר עם מי שצריך לדבר מתוך אחד שאכפת לו.
בסופו של דבר ברוב המקרים תמיד היה לי לומר רק דברים טובים על המועדון ולתת הרבה פירגון.
אם כי בלי קשר לכך היה נחמד בסופו של דבר ודי נהנתי אבל חסר משהו ממה שהיה בעבר, אווירה שונה לגמרי.
מלא פרצופים לא מוכרים כאילו נכנסו דיירים חדשים לדירה.


בכל אופן צריך לתמוך במקומות הבילוי השונים ככל שניתן כי לאנשי הקהילה אין הרבה כאלו וגם אם דברים משתנים הן לטובה והן לרעה אזי יש עדיין להמשיך ולחזק את ידי העושים במלאכה ובראשם עמוס היקר שבטוח משתדל.


לעיתים קשה כנראה לחשוב על פתרון הולם לכל דבר אבל ההשתדלות נראית לעין לקראת הקהילה.
אולי זה עניין של זמן ואולי מה שלא ייעשה לא יהיה ניתן לשחזר את מה שהיה בעבר, אסור לשכוח שכשקם המועדון הייתה התלהבות גדולה בקרב אנשי הקהילה והנה סוף סוף קם משהו טוב גם בשבילנו והיה רצון להרבה אנשים וירטואלים להתגבש ולהכיר מעבר לוירטואל.
היום ההתלהבות ירדה והסיבה אינה נעוצה רק בונילים הרבים מזילי הריר שפוקדים את המקום, הסיבה נעוצה בכולם כאחד.
ההתלהבות והלהט של פעם ירדו, הונילים החלו להגיע בהמוניהם אט אט יותר ויותר וזה המצב שנראה לעין היום ויש לא מעט סיבות נוספות לדבר.


ובכן יש להפסיק עם ההשוואות האלו בין הבלום למועדון, אין מה להשוות, אלו הם שני דברים שונים.
בין הלאונג'ן לבלום אפשר להשוות אבל השוואה אינה צריכה להיות מלווה במתקפה או על הבלום או על הלאונג'ן, ביקורת בונה כן אבל לא מתקפה וכבר נראו מתקפות כאלו על מסכנו זה וחבל כי זה רק הורס לכולם את הפאן ואת החשק לאנשים חדשים להגיע או להתערבב.

אפרופו הומור ציני ועוקצני הן על הבלום והן על המועדון כפי שכבר נראה בעבר במקומות אחרים לעיתים אף גרוע יותר ממתקפה ישירה ולא תורם בשום דבר לביקורת אלא גורם לתוצאה ההפוכה, כי הומור ציני ושנון מצביע על התנשאות מסויימת וזלזול מצד המבקר מה שמראה כי הביקורת אינה אמיתית, אינה בונה ואינה באה לנסות לעזור, לתרום ולתקן משהו.

שוקולית​(שולטת) • 12 ביולי 2004

הייתי בבלום,נהניתי מאוד הן מהמקום,הן מהשירות והכי מהחברים.
אני חושבת,שלא המקום עושה את זה אלא,החברים עושים זאת.
נכון שהוא איננו הדנג'ן,כי הדנג'ן זה מועדון ולא פאב.

שניהם טובים מאוד.