| הכול במידה |
לפני 11 שנים •
1 בפבר׳ 2013
מפרספקטיבה של 23 שנים (כן, עשרים ושלוש) יש לי תובנות מועטות ואף הן תקפות ככל הנראה רק לזוגיות שלי. ובכל זאת.
הקשר התחיל כבדסמי, וכמו שאת בטח מבינה, זה היה עולם אחר אז (לדוגמה, ללא אינטרנט...). זמן לא ארוך אחרי שהכרנו נישאנו, ושוב אחרי שנים בודדות מצאנו את עצמנו הורים, פעמיים. אני חושבת שאז בערך ההיבט הבדסמי בחיינו, ואולי אפילו המיניות בכלל, נכנסו לתקופת תרדמה, מעין "אש קטנה". זו היה תקופה של ילדים קטנים, קריירה מתפתחת, שאיפות כלכליות - בקיצור, כל הגורמים שמסוגלים להשפיע לרעה על זה, והם השפיעו. והנה לפני כך וכך שנים מצאנו את עצמנו עדיין צעירים למדי, עם ילדים בוגרים שדורשים פחות ופחות תשומת לב והתעסקות שוטפת, וגם שאר הפרמטרים הלכו והתקבעו בצורה משביעת רצון, ואז חשבנו שניתן יהיה "להחזיר עטרה ליושנה"... וזה לא בדיוק הלך. הקשר היה ונותר אינטימי וחזק, ובמהלך השנים התברר שהוא מבוסס על הרבה יותר מאשר משיכה מיניות סתם אבל מה שהיה לא ישוב, מבחינת בדסמ. גם אנחנו כזוג התפתחנו אחד לצד השני, ואחד לתוך השני. אולי בתוך הקשר החזק הזה כבר אין בכלל צורך יותר בבדסמ כי אנחנו כבר מזמן מעבר לכל הריגושים והסערות, אני באמת לא יודעת, אבל כשאני מנסה לחשוב על זה - המילה הראשונה שאתאר בה את הזוגיות שלי היום היא ביטחון, ואולי כדי שבדסמ יהיה מוצלח ומרגש זה הדבר האחרון שצריך לחוש. אולי. אז יש לנו הבנה, שמחזיקה מעמד לא מעט שנים, שאפשר לחפש את התחושות האלה במקום אחר, אם רוצים. ובאמת לפעמים זה נהדר, וכתבתי על זה כאן לא מעט סיפורים. זהו, אני לא יודעת אם ומה אפשר ללמוד מזה, כי אני בכלל חושבת שאי אפשר ללמוד כלום מההיסטוריה, ודאי לא מזו של אחרים אבל אפילו לא מזו של עצמך. |
|
|
נוריתE
|
לפני 11 שנים •
1 בפבר׳ 2013
אפילו שאני לא עונה על ה"תנאי" פה
גם בזוגיות ונילית ארוכה יש קושי "לשמר"
צריך לעבוד על זה כל הזמן . ומעבר לזה וזו פה דעתי האישית אם יש ונוצרת זוגיות טובה מעבר לזה כזאת של תלויה בדבר מה רע? |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 11 שנים •
1 בפבר׳ 2013
תודה רבה לכולם.
אני עוד לא רוצה להגיב כי נורא מעניין אותי לשמוע סיפורים שונים מפרספקטיבות שונות. אני רק אגיד שבדסמ כשלעצמו פחות מעניין אותי, אלא אם כן הוא בא לשרת משהו אחר. זה אולי נשמע טרוויאלי אבל במשך השנים למדתי שזה לא ככה לכולם. אני רוצה להשתמש בו ככלי הזה שמשאיר את הגחלים רוחשות. אני גם אוסיף ואומר שלהכניס אנשים חדשים לתוך המערכת זה לא משהו שעומד כרגע על הפרק, אבל זה נורא מעניין אותי איך אפשר לעשות את זה בלי שזה יפגע בהכול ובכולם. |
|
|
| הכול במידה |
לפני 11 שנים •
1 בפבר׳ 2013
אני יכולה לענות לשאלה שלך - לגבי אנשים אחרים - רק מנקודת המבט והזמן שלי.
אני חושבת שזה יכול להתאים רק במקום שמן ההתחלה לא הייתה בו תחושה של "הכול או לא-כלום". יש מין אהבות טוטליות כאלה, כך אני חושבת, שהרעיון הזה נתפס בהן ממש כחילול קודש, לא פחות. נדמה לי שאם זה נראה ונחווה בדימיון, מראש, כאסון - זה לא ילך אף פעם. לדעתי זה לא ישתנה. יש כנראה אהבות פחות טוטליות, אולי אלו אהבות מסוג אחר, שבהן הרעיון הזה יכול להיתפס כנסבל עוד הרבה לפני שמממשים אותו. וכנראה שבמערכת מן הסוג השני זה לא נתפס כנורא כל כך, ולכן פוטנציאל הנזק של זה נמוך הרבה יותר. אני גם מאוד מאמינה שהמערכת צריכה לעבוד היטב זמן רב לפני שמכניסים עוד אנשים - לא יודעת לציין כמה במדויק - כדי שתהיה יציבה מספיק לשאת טלטלה כזו. בכל מקרה יש כאן זעזוע מסוים של המערכת, גם במערכת יציבה וארוכת שנים, אך הזעזוע לא מסכן אותה. לפעמים בדיוק להיפך - הוא מעיף ומנער ממנה הרבה אבק... |
|
|
| 'לא קשורה' |
לפני 11 שנים •
1 בפבר׳ 2013
. free spirit כתב/ה: ראשית, אתחיל בדיסקליימר - כל מה שאכתוב כאן מתייחס אך ורק אלי ולמערכת הזוגית בה אני חיה באושר כבר 6 שנים. איני מתיימרת ללמד/להדריך/לאמן/לחלוק סודות מסתוריים, רק חולקת איך זה אצלנו.
אם כן לטעמי האישי, אי אפשר להפריד בין החלק המיני בקשר לחלקים האחרים. לכן, החלק המיני ניזון מכל ההיבטים של מערכת היחסים כולה. זה אומר שאם מישהו מאיתנו לא במיטבו מסיבה מסוימת, אז המיניות נפגעת. אם משהו מעיק עלינו ואנחנו לא מלבנים אותו בשיחה כנה בינינו - גם זה מעיק והתעוקה הזו מחלחלת ובאה לידי ביטוי בירידה בבעירה המינית. בנוסף, כמו בכל מערכת יחסים עברנו תקופות קשות יותר שהיו אבן בוחן קודם כל למערכת היחסים. הריון ולידה למשל, הם אבן בוחן רציני ביותר למערכות יחסים ואצלנו זה בא לידי ביטוי כמובן בירידה בחשק. ואיך אפשר שלא...? עייפות, הורמונים, המון משימות קשות בבית, הסתגלות לסטטוס חדש - כן, זה מוריד את החשק. אך לשמחתי הרבה בורכתי בבעל מדהים שיודע לתת סדרי עדיפויות ובעיקר מבין שזו תקופה חולפת. ודווקא התקופה הזו, שבה חווינו ירידה בתשוקה ובמיניות הייתה היפה ביותר מהבחינה של תקשורת בינינו. למדנו דברים חדשים אחד על השנייה, התמוגגנו מהפלא שהבאנו יחד לעולם, פרי אהבת אמת. לאורך כל התקופה הייתה מעט פעילות מינית, בודאי מעט בהשוואה לשנה הראשונה והמסעירה. אך הקפדנו גם אם אין חשק לסקס סוער בכל פינה בבית כמו פעם לבלות יחד. יצאנו למסעדות, לטיולים, להופעות, מצאנו לנו פעילויות שכיף לנו לעשות יחד, סדרות ששנינו אוהבים להתכרבל יחד מולן וגם אם הבעירה המינית הייתה על אש מאוד נמוכה, המשכנו להזין את האש החשובה יותר מבחינתנו, אש הזוגיות כולה. וכשהתקופה החלה לעבור, זה פשוט חזר כמו קסם. באמת שלא צריך הרבה עבודה היום כדי להדליק את שנינו לסקס סוער. פרק סקסי של "דם אמיתי" או אפילו הפעילות הכי בנאלית בעולם כמו לנקות יחד את הבית מספיק לנו כדי להתעורר מינית 
אנחנו משתדלים לא לשמור בבטן שום דבר, ולעולם, אבל לעולם לא הולכים לישון בכעס בלילה. גם אם היה ויכוח, מלבנים מיד ולא משאירים משקעים שגם הם עשויים להשפיע על החלק המיני של מערכת היחסים בטווח הארוך. מערכת זוגית זקוקה להזנה מתמדת וככל שמטפחים אותה יותר ומשקיעים יותר - כך גם החלק המיני שלה נשאר מסעיר ובוער לאורך זמן. בכל מערכת יש עליות ומורדות, אנחנו השתדלנו לצלוח כל מורד יחד - ולצאת מהמורד מאוהבים יותר מתמיד. גם אחרי 6 שנים הוא האליל שלי, הגבר היחיד שמצית בי תשוקה פראית. והתשוקה הזו בנויה לא רק על זה שהוא חתיך הורס אלא גם (ואולי בעיקר) על זה שהאיש הזה ראה אותי בזמנים הקשים ביותר שלי, בהם הייתי הכי חשופה ואנושית - וזה רק העצים את האהבה ואת התשוקה שלו. חפרתי קצת, וחשפתי הרבה מחיי. תודה פרלין, על נושא מעניין ומרתק. מקסים |
|
|