קמתי הבוקר בתחושה נפלאה, מעין ציפייה בלתי ברורה, למשהו שכאילו היה וקרה. זה לא בזכותך, אבל את שם תמיד, את בעבר, בהווה ובעתיד. את עוקבת מרחוק ומפענחת סימנים, רוצה לדעת אם את עוד אצלי בלב ובחיים. לפעמים אני רוצה לטרוף אותך בחלקים, לעיתים אני רוצה לעטוף אותך בחיבוקים.
