עבד של עבודות בית

tch ~ אתה פשוט נדיר

לא חושב שהיא הגזימה בכלל.
אם תהייה לי שולטת, שאסגוד, אעריץ ואשרתה.
אזי במקרה זה, אם תגיד לי לשכב בשלולית למענה - אעשה זאת.
אם היא תגיד לי, לשכב למענה על הכביש + אשכב.
אם תתרצה לעשות לי ברנדינג, לעשות דברים אחרים, עלי...למענה...בשבילה.
אני אעשה הכל, ה כ ל.
להיות עבד, לטעמי, זה לא פשוט ולא קל.
להיות עבד למישהי, זה אומא להקריב מעצמך, להקריב את שלך, את עצמך למענה, למען מבוקשייה ורצונותייה.

אני לא מתבייש בזה, אני גאה בזה.

להיות עבד, זה לא לכל אחד.
להיות עבד, זה לעשות הכל וללכת על הכל - למען הבעלים שלך.
וסוף, לא כל אחד יכול ולא כל אחד בנוי לזה.

אני נורא אוהב את הריגוש של לקבל הוראות

אני נורא אשמח אם מישהי תקח אותי

הבעיה שכולן רוצות גם אקט מיני שילקקו
ואני לא רוצה
רוצה רק לבוא לקבל הוראות לנקות לסדר וללכת

מעדיף לנקות שאני לובש רק תחתון

אבל אם זו בעיה יכול גם בלבוש

בקיצור יכול להיות שיש כאלו שמנצלות אבל אם אני נהנה מהניצול אז למה לא

אני מחפש את הניצול

אז תנו לי אותו

אני לא מבינה למה כולם אומרים "ניצול" כאילו שזו קללה.
אם אני רוצה שילקקו לי את המגף, אני מנצלת את העובדה שיש אנשים שרוצים ללקק מגף.
אם אני רוצה למצוץ זין, אני מנצלת את המוכנות של אנשים להציע זין למציצה.
אם אני רוצה לנסוע למטולה, אני מנצלת את החופש מהעבודה בשביל לטייל.
ניצול זה בסך הכל, להשתמש במשהו שנמצא, שמוצע, בשביל משהו שמטיב איתי. זה לא פשע וזה לא אנטי-מוסרי.

אתם כנראה מתכוונים ל"ניצול לרעה", אבל גם שם אני לא ממש רואה איך אפשר לנצל לרעה עבדי נקיון. כלומר, אם אתה לא רוצה להיות עבד נקיון - פשוט אל תהיה. לא מסובך. ניצול אפשר להפנות רק כלפי מי שמציע את השירות. ומי שמציע את עצמו - הרי שזה לא ניצול לרעה אלא ניצול תקין וחברי.

יש לי מזל במשהו שלא הרבה יש להם, יצא לי הכבוד ששולטת פה, פנתה אלי לשרתה.
מאז אותה פנייה עברו כבר שנתיים וחודשיים.

במשך הזמן הזה עשיתי ועושה את הדברים הבאים:
עושה ספונג'ה, עושה כלים, מנקה ארונות, עושה כביסה, מסדר ארונות, מתקן דברים בבית, מתקן את המחשב, מחכה לאנשי מקצןע, מסיע אותה, עושה קניות, דואג לרכב, מנקה את התנור, דואג לרווחתה, דואג לבריאותה.
רוב הזמן, את הניקיונות, קניות, כביסה וכו' אני עושה כאשר אני לבד בבית.
אסור לי להשתמש בכיסא אן בספה או במיטנ שלה, ואם אני רוצה לשבת אז רק על הרצפה.

בשביל כל הדברים האלה מעולם דרשתי, לא בקשתי ולא הצעתי לקבל תמורה מינית כלשהי.
לא הייתי מתנגד, אבל מעולם זה לא עמד כמעשה או סיבה להיותי תחתייה.

יצא לי לקום, במיוחד, בחמש לפנות בוקר למענה.
יצא שהיא התקשרה בשלוש בלילה, ביקשה משהו, אני מייד קמתי וביצעתי את זה. (אני לא גר איתה)
יצא ביום שבת, ביום חג, ביום קר וביום חום.

כל זה ומעבר לכך אני עושה לא בשביל התועלת המינית שלי או התועלת העצמית שלי.
כל זה אני עושה כי אני חושב שהיא אישה שולטת, מלכה ובגלל זה מגיע לה, זכותה לקבל וחובתי לספק.
לעשות לה נעים.

מבחינתי, עצם המחשבה, שאחרי יום עבודה קשה ומפרך היא נכנסת הביתה, רואה את הבית מבריק, מריח טוב, מסודר ומתוקתק.
כל מה שנשאר לה לעשו. זה לשבת על הספה, להרים רגליים למעלה, לנוח ולהירגע מהמולת היום.
זה מבחינתי התועלת המרבית, הסיפוק.
דבר כזה ועצם המחשבה על זה, גורמת לי גאווה בתור עבד, גורמת לי לחיוך כל כך גדול.
עונג כל כך עשיר שבזכותי, היא יכולה להירגע ולא צריכה להטריד את עצמה בענייני בית.

זה מבחינתי העבד שאני.
אני לא רואה בכך שום ניצול.

בדיוק.
התגובה שלך למקרא הודעות/פרופילים שכאלה לא סותרת את זה שבתוך קשר אינטימי זה יהיה הדבר הכי טבעי ומהנה עבורך.
הדבר היחיד שהרתיעה שלך מלמדת הוא שאין לך פנטזיה של שירות או ניצול. אבל אם אתה נשלט אמיתי, אין דבר שיגרום לך סיפוק גדול יותר מלשרת את האשה שאתה אוהב ולשמח/לרָצות אותה.

רצסיבי, מה שאמרת על הסיפור זו מחשבה שעוברת לי בראש כשאני קוראת על נשלטים שמצייתים לשולט נעדר. על כך שאפשר להיות נשלט גם בלי שולט. "להשליט" את עצמך. הממ.

אני חושבת שהסיבה שסיפורים כאלה מרתיעים אותי היא - שאני תמיד רוצה לדעת איך הצד השני מרגיש. אם אני משרתת אותו, אני צריכה את החיוך שלו, ליטוף על הראש, משהו - אינדיקציה כלשהי לכך שמה שעשיתי משפיע עליו. תגובה. אני צריכה לדעת שזה באמת, באמת מזיז לו. שזה לא סתם נחמד לו שהרצפה נקיה - אלא שמה שעשיתי גורם לו להרגיש משהו כלפי. זה לא חייב להיות בקטע מיני. פשוט שיהיה משהו. גם אם אני שולטת במישהו, אני צריכה לדעת שזה נורא עושה לו את זה. אם נדמה לי שלא מזיז לו בכלל והוא זורם רק בשביל שאקבל את שלי, יורד לי. אני תמיד עסוקה בזה. באינטרקציה. בתגובה. לא בתמורה - בתגובה (לא נראה לי שזה בדיוק אותו הדבר, למרות שבטח יש מי שיאמר שהתגובה נחווית אצלי כתמורה. אבל אני לא מסכימה להכניס את זה לאותה הקטגוריה). וקשה לי להזדהות עם אנשים שיכולים בלי זה. שצריכים את החוויה אבל לא את הגישה הישירה לחוויה של הצד השני.

קרה לי הרבה פעמים בחיים שעשיתי משהו נחמד בשביל מישהו, ואפילו משהו שדרש מאמץ מיוחד, בידיעה שלא אזכה לראות את התגובה, רק בשביל המחשבה שעשיתי לו טוב. המעשים האלה נורא נעימים לי וממש ממלאים אותי באור וחום. אבל אני לא חושבת שהייתי יכולה להיות במערכת יחסים שבה כל המעשים שלי הן כאלה... אני אתחיל להרגיש שזה לא נחשב בתור מערכת יחסים אלא רק בתור "דבר שאני עושה".