אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בדסמ ופוליגמיה הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו?

נוריתE
לפני 11 שנים • 24 בפבר׳ 2013
נוריתE • 24 בפבר׳ 2013
the rain song כתב/ה:
נראה לי שאם לנשים ווניליות היה קשה לסרב לבני הזוג שלהן העניין היה נפוץ באותה מידה גם בווניליות.
אבל נשים ווניליות יודעות להגיד "לא" בלי להכניס את עצמן לסרטים של: אני מאכזבת אותו, אני לא מתמסרת כמו שצריך, אני לא מצליחה להקטין את האגו שלי, אני לא טובה מספיק, אני לא כלבה / שפחה / סאבית / נשלטת ראויה וכל השאר
הן אומרות חד משמעית - "תשכח מזה!"
והעניין נסגר (או שלא)

באופן אישי לא פגשתי נשים שזו משאת נפשן
גברים לעומת זאת..

(וכן, ברור שלא מדובר על הכללה גורפת - אל תתחילו איתי עכשיוicon_smile.gif )


זה העיניין, שזה כן נפוץ בוניליות
ראי בתי מחסה ומקלטים לנשים מוכות,את כל האחרות שאין להן את הכוח או אומץ או יכולות להמלט למקומות האלו או להגיש תלונה במישטרה וצו הרחקה ואז יש לך כתבות
רועשות בנוסח "בעל רצח את אישתו כי לטענתו היא לא ניקתה את הביית כמו שצריך" ושכאלו.

זה שאנחנו "נישלטות" "כנועות" "שפחות בנשמה" או כל תואר וסופרלטיב אחרים
זה לא אומר שאנחנו שקי איגרוף לא כי "אנחנו כאלו" ולא כי אנחנו "לא מסוגלות/לא, בנויות/אסור לנו להגיד לא" . כי, זה לא נכון.אנחנו לא נימצאות בשום קטגוריה כזאת.

התואר נישלטת לא נותן יד חופשית לכל אידיוט מתנשא עם סיבוכים נרקיסיסטים או אחרים יד חופשית,תרתי משמע.
מאו​(שולטת)
לפני 11 שנים • 25 בפבר׳ 2013
מאו​(שולטת) • 25 בפבר׳ 2013
נורית - להכליל מבתי מחסה לנשים מוכות ומרצח של נשים וניליות על ידי הבעלים שלהן ש"זה נפוץ גם בוניל" נראה לי לא מדוייק סטטיסטית בלשון המעטה הכי קיצונית.
סליחה.
שמש צפונית
לפני 11 שנים • 27 בפבר׳ 2013

אצלי

שמש צפונית • 27 בפבר׳ 2013
תפיסתי הייתה שקשר בדסמי הינו קשר מחייב
וכמו שהנשלטת מחוייבת ככה האדון שלה
ולא יתכן מצב של תוספת צלע שלישית,
אבל מה - החיים מובילים אותנו אחרת
ויצא לי להיות עם אדוני האחרון אשר הוביל אותי למחוזות גבוהים
וגם הצלע השלישית הגיעה (והכל בהסכמה)
וכאשר טועמים את זה ומבינים מה זה יכול גם לתת
קשה לוותר.
זו אני.
שלגי
לפני 11 שנים • 27 בפבר׳ 2013
שלגי • 27 בפבר׳ 2013
במישור העקרוני פילוסופי - אני באופן בסיסי מאמינה שלגבר שאיתי מותר הכל.
וזה כמובן תקף אך ורק עבורי ואינני חושבת שזה תקף למישהו אחר חוץ ממני.
ובאופן מפתיע זה ממש לא אומר שאני שטיח - רחוק מאוד מזה.

בפועל - שלא לומר בתכלס - אני מתקשה מאוד לקבל צלעות שלישיות, לפחות כאלה מהזן הנשי - ולא כי אני לא אוהבת נשים חלילה, אני פשוט טיפוס חרא וקנאי. זה קרה פעמיים בשתי מערכות שונות ובאחת מהן זה מה שגרם בעצם לכך שאסיים את מערכת היחסים - כי זה פשוט לא עבד עבורי.

מה שברור לי - זה שאם שוב אהיה במערכת יחסים משמעותית וזה מה שהוא ירצה - אני אנסה שוב.
למה? כי ככה אני בנויה, אין לי תשובה שכלתנית בעניין
בל{SK}
לפני 11 שנים • 1 במרץ 2013
בל{SK} • 1 במרץ 2013
בעיקרון, אני ממש מסכימה עם כל מה שאמרה כאן על פתיחות ומתירנות. הפוליגמיה כאן באה משם.
באופן אישי, מכיוון שכרגע הגבר איתי לא מפגין שום עניין בכך, אז נורא קלי לתמוך ברעיון הפילוסופי,
בפועל, בעבר אף פעם לא הייתה לי שום בעיה שגבר שאיתי (בקשר ונילי או בדסמי יהיה גם עם אחרת,
נדמה לי שזה דווקא ממקום של בטחון בעצמי , שאינני מתרגשת מקצת תחרות.

ואני לחלוטין לא מבינה משפטים כאלה:
the rain song כתב/ה:
אבל נשים ווניליות יודעות להגיד "לא" בלי להכניס את עצמן לסרטים של: אני מאכזבת אותו, אני לא מתמסרת כמו שצריך, אני לא מצליחה להקטין את האגו שלי, אני לא טובה מספיק, אני לא כלבה / שפחה / סאבית / נשלטת ראויה ...


לילית חדשה כתב/ה:
ויש את הצד הפחות חיובי וזה שהרבה פעמים צירוף האדם הנוסף הוא לא לפי רצונם של שני הצדדים במערכת היחסים אלא כי הצד השולט רוצה וקובע עובדה והצד הנשלט נאלץ לציית או לסיים את הקשר לגמריי.


אני מבינה נטייה לרצות, להגיד כן
אני מבינה קושי להגיד לא
אבל זה בגלל מי שאני וזאת האהבה שלי
לא רק בגלל שאני באמת מאכזבת או לא ראויה
ובטח לא בגלל שאני מפחדת לסיים את הקשר
זה סתם סרט רע
ומי שנמצאת שם, אז אולי היא עדיין לא במקום של קשר בדסמ"י, כי אין שום משמעות להסכמה שלה
ומניסיון, אני ממליצה להתנסות, לאט לאט, או בקשר לא מחייב, למי שבנויה לזה או בקשר לא טוטאלי
לפני שנכנסים לסרטים של אני לא כלבה / שפחה / סאבית / נשלטת ראויה.

מצטערת על הסטייה, מאחלת לכולנו סטיות מהנות יותר
לילית חדשה
לפני 11 שנים • 1 במרץ 2013
לילית חדשה • 1 במרץ 2013
בל כתב/ה:
בעיקרון, אני ממש מסכימה עם כל מה שאמרה כאן על פתיחות ומתירנות. הפוליגמיה כאן באה משם.
באופן אישי, מכיוון שכרגע הגבר איתי לא מפגין שום עניין בכך, אז נורא קלי לתמוך ברעיון הפילוסופי,
בפועל, בעבר אף פעם לא הייתה לי שום בעיה שגבר שאיתי (בקשר ונילי או בדסמי יהיה גם עם אחרת,
נדמה לי שזה דווקא ממקום של בטחון בעצמי , שאינני מתרגשת מקצת תחרות.

ואני לחלוטין לא מבינה משפטים כאלה:
the rain song כתב/ה:
אבל נשים ווניליות יודעות להגיד "לא" בלי להכניס את עצמן לסרטים של: אני מאכזבת אותו, אני לא מתמסרת כמו שצריך, אני לא מצליחה להקטין את האגו שלי, אני לא טובה מספיק, אני לא כלבה / שפחה / סאבית / נשלטת ראויה ...


לילית חדשה כתב/ה:
ויש את הצד הפחות חיובי וזה שהרבה פעמים צירוף האדם הנוסף הוא לא לפי רצונם של שני הצדדים במערכת היחסים אלא כי הצד השולט רוצה וקובע עובדה והצד הנשלט נאלץ לציית או לסיים את הקשר לגמריי.


אני מבינה נטייה לרצות, להגיד כן
אני מבינה קושי להגיד לא
אבל זה בגלל מי שאני וזאת האהבה שלי
לא רק בגלל שאני באמת מאכזבת או לא ראויה
ובטח לא בגלל שאני מפחדת לסיים את הקשר
זה סתם סרט רע
ומי שנמצאת שם, אז אולי היא עדיין לא במקום של קשר בדסמ"י, כי אין שום משמעות להסכמה שלה


יש הרבה סוגים של אנשים והרבה סוגים של קשרים. אני אישית נתקלתי בכל מיני קשרי שליטה (למזלי לא שלי באופן אישי) שהגיעו למקום הזה כשהרוב המכריע נגמר בסיום הקשר.

אני מבינה ומקבלת שיש כאלה שמוסיפים צלע שלישית כדי להחיות את חיי המין שלהם אבל כשזה מגיע ממקומות של אילוץ (וכמו שאמרתי ראיתי מקרים כאלה) אני לא מבינה ומקבלת את זה.
Master and man
לפני 11 שנים • 1 במרץ 2013
Master and man • 1 במרץ 2013
לא חושב שזה קשור ובכלל, אני אישית מתנגד נחרצות לפוליגמיה. אפילו ערכתי משאל בנושא בקרב חמשת השפחות שלי וגם הן התנגדו נמרצות לעניין.
RIS
RIS
לפני 11 שנים • 2 במרץ 2013
RIS • 2 במרץ 2013
.
ללא ספק פוליגמיה מוצאת ביטוי רחב יותר בהקשר של יחסי שליטה מאשר ביחסים "רגילים". במשפט אחד אפשר להקיף את הנושא ולתחום אותו בעולם מושגים כמו העמקת האינטימיות, העוצמה והחשמל. כלומר, שכשמתקיימת שליטה מתוך אינטימיות עמוקה ביחסי שליטה היא לפעמים מגיעה לאיזורים לא פשוטים ולא קלים שאי אפשר היה לחזות אותם מראש ולא תמיד ברור איך לנהוג.

אבל נראה לי שיש כאן אספקט נוסף שדורש מבט: להיות בשליטה פירושו – בין השאר – הוא שניתנת לך הזכות לקחת את ההחלטות הקובעות. גם זוגיות בדסמית מלבד היותה זוגיות היא גם בדסמית. ולא, זוהי לא טאוטולוגיה. המשמעות היא שזו זוגיות היררכית בה יש אחד שקובע ואחת שנכנעת ומצייתת. אלא מה? מלך שגוזר גזירה שאי אפשר לעמוד בה הוא בעת ובעונה אחת גם חרא מלך וגם עשוי למצוא את עצמו לבד. כך לפחות מלמד אותנו הנסיך הקטן.

שלגי כתב/ה:
במישור העקרוני פילוסופי - אני באופן בסיסי מאמינה שלגבר שאיתי מותר הכל.
וזה כמובן תקף אך ורק עבורי ואינני חושבת שזה תקף למישהו אחר חוץ ממני.
ובאופן מפתיע זה ממש לא אומר שאני שטיח - רחוק מאוד מזה.

בפועל - שלא לומר בתכלס - אני מתקשה מאוד לקבל צלעות שלישיות, לפחות כאלה מהזן הנשי - ולא כי אני לא אוהבת נשים חלילה, אני פשוט טיפוס חרא וקנאי. זה קרה פעמיים בשתי מערכות שונות ובאחת מהן זה מה שגרם בעצם לכך שאסיים את מערכת היחסים - כי זה פשוט לא עבד עבורי.

מה שברור לי - זה שאם שוב אהיה במערכת יחסים משמעותית וזה מה שהוא ירצה - אני אנסה שוב.
למה? כי ככה אני בנויה, אין לי תשובה שכלתנית בעניין


שלגי אומרת שבתיאוריה היא מאמינה שלגבר שאיתה מותר הכל. הבעיה היא – כמו בכל תיאוריה - שישנן גזירות שבמציאות הן גזירות שקשה לעמוד בהן. זו דילמה מוכרת. אפשר להתחמק באמצעות הקלישאה שאולי זה אחד מאותם מקרים שאין התאמה מושלמת בין הדחפים של השולט לדחפים של הנשלטת. אבל זה יהיה פתרון קל מדי.

יותר מדויק – ויותר מסובך – ללכת לכיוון של הבנה שצמתות דרמטיות מהסוג הזה מסמנות בעצם את גבולות הצורך בכניעה הפנימית. כי בסופו של יום מעשי שליטה שאינם מפעימים את הנפש ומעמיקים את הקשר אלא משאירים צלקות ודחיה אינם צריכים להיות כלולים בדיאלוג של היררכיית הקשר. וחשוב: הדבר נכון לאותו רגע ולאותן נסיבות.
אני מדגיש ומרחיב את הנאמר בשורה האחרונה: נכון לאותה עת ואותם תנאים לא מתאים לאותן נפשות פועלות לקפוץ למים הקרים. הקפיצה הזו – פוליגמיה לצורך זה – איננה במקום עבורם.

ברם אולם, אולי עם המשך הקשר והעמקת השליטה הנסיבות האלו ישתנו. והנה דוגמא מהשרשור הזה ממש:

שמש צפונית כתב/ה:
תפיסתי הייתה שקשר בדסמי הינו קשר מחייב
וכמו שהנשלטת מחוייבת ככה האדון שלה
ולא יתכן מצב של תוספת צלע שלישית,
אבל מה - החיים מובילים אותנו אחרת
ויצא לי להיות עם אדוני האחרון אשר הוביל אותי למחוזות גבוהים
וגם הצלע השלישית הגיעה (והכל בהסכמה)
וכאשר טועמים את זה ומבינים מה זה יכול גם לתת
קשה לוותר.
זו אני.


מעשה השליטה הוא מעשה פרדוקסלי. באותו זמן עצמו הוא גם נחשק וגם קשה. ה"קשה" הזה שהופך למשאת נפש ולציר המרכזי בדיאלוג הוא נחשק כל כך ורצוי כל כך כי הוא פורט על רצונות ועל צרכים שאין להם הסבר מעבר לכך שעובדה היא שזה כל כך טוב למעורבים בדיאלוג הזה. בדואט הזה.
אבל צריך להבחין בין "קשה" (שרצוי ומפעים) לבין "קשה מנשוא" (שפוצע ודוחה).

החיים והנסיון מראים שקשרי שליטה טובים עשויים להיות פרוגרסיביים ומעמיקים במובן זה שמה שהיה טאבו מוחלט אתמול (למשל – מחטים בפטמות או להינתן לגבר זר) הופך לאפשרי היום ויהיה רצוי מחר.
ומה שחשוב יותר, אולי, זה שהחיים והנסיון מראים ששפחות חכמות עושות רק מה שנכון ואפשרי להן. ואם מישהו מנסה לקחת אותן בכוח ובאטימות למקומות לא נכונים הן מן הסתם לא תוכלנה להישאר ותלכנה. ונדמה לי שטוב שכך. כי שולטים חכמים, כמו המלך של הנסיך הקטן, יודעים – אם בחוש ואם במודע – מה נכון ומתי.

.
MasterKey​(שולט)
לפני 11 שנים • 3 במרץ 2013
MasterKey​(שולט) • 3 במרץ 2013
[quote="RIS"].
אמרת המון והכל נכון ואמיתי לטעמי, אך מה רצית באמת לומר בהקשר של פוליגמיה?
רצסיבי​(נשלט)
לפני 11 שנים • 3 במרץ 2013
רצסיבי​(נשלט) • 3 במרץ 2013
Mary Jane כתב/ה:
צריך להבחין בין פוליגמיה, שפירושה ריבוי בני זוג, לבין צירוף פרטנרים לתא הזוגי מדי פעם לשם גיוון מיני. נראה שהאופציה השנייה שכיחה יותר, בעוד פוליגמיה הייתה ונשארה דבר מה נדיר יחסית, גם במחוזותינו (אני לא מתייחסת לאלה המנהלים קשר נוסף ללא ידיעת בני זוגם כ"פוליגמיים", ונראה לי שהכוונה במונח "פוליגמיה" היא לאו דווקא לבוגדים).

עושה רושם שאצל חובבי בדס"מ, לצד ליברליות ופתיחות מינית, ניתן למצוא פעמים רבות סף גירוי שעולה ככל שחולף הזמן, בשל העיסוק הכמעט אובססיבי בריגושים והדחף להגיע "אל הקצה", שפירושו הרצון להעמיק את הכניעה האישית או להרחיב את השליטה.

לרוב, נראה לי, המערכת הזוגית ממתנת את האלמנטים הללו, כי היא מעניקה לבני הזוג סיפוקים מתחומים אחרים. אך כאשר מדובר בפרטנרים שבדס"מ מהווה נדבך משמעותי בקשר שלהם (בין אם מדובר בקשר נוסף מחוץ למסגרת הנישואים או כאשר הקשר מושתת בעיקרו על 'יחסי שליטה'), הרצון לשמר ולהעצים את הריגוש המיני-מנטלי תופש מקום מרכזי ולעתים עומד ב"קדמת הבמה". זה עשוי בהחלט להסביר את העניין הגדול יותר, בהוספת פרטנרים לחוויות מיניות, היות ומרכיבי הלהט המיני והתשוקה, מטבעם, כרוכים לרוב במיסתורין ובמתח שמביא עמו החדש. מה גם שבאמצעות ובנוכחות אדם נוסף, תודעה חדשה המתבוננת ולוקחת חלק בנעשה, ניתן לכאורה להפגין כניעה גדולה יותר או שליטה גדולה יותר.


מילה במילה.

(אני לא נותן לייקים, אז זו דרכי ללייקק)