סוגד סודי - חלק שני

סוגד סודי - חלק שני

הפולניה​(אחרת) • 14 ביולי 2004

לגור אתם
למרות חששותיה של סול שלושתנו הסתדרנו נהדר בפנטהאוז. סול הייתה מאושרת בחדרה הגדול והיפה, ואני הרגשתי נוח מאוד בחדרי. גם נועם לא התלונן, אבל הוא הרי לא מתלונן אף פעם על שום דבר חוץ מאשר על מירי - המפלצת הסקסית שלנו.
המשכתי להעריץ את סול בסתר. רק נועם ידע מה אני מרגיש, הוא ניסה להאיץ בי מידי פעם לגלות לה את רגשותי, אבל אני השתמטתי כל פעם בתירוץ אחר.
היה לי נוח להשאר בעמדת הידיד הנאמן שלה, לקבל ממנה נשיקות על הלחי, ופשוט להנות מנוכחותה. אם הייתי מגלה לה שכל פעם שהיא נוגעת בי עומד לי כמו טיל ושאני לא מפסיק לחלום עליה ולחשוק בה, היא הייתה עלולה לדחות אותי, ואז ... העדפתי לא להסתכן ופשוט לשתוק.

כמה ימים אחרי שעברנו לגור יחד חליתי בשפעת. נועם טיפל בי במסירות עצומה וכרכר סביבי כאילו היה אימי. בלילה שבו קדחתי מחום הוא אפילו נכנס איתי למיטה וחימם את רגלי הקפואות על בטנו עד שהפשירו.
מסכן, עמד לו נורא, אבל הוא התעלם בגבורה מהצרכים שלו, הניח את כפותי הקרות בחיקו ונשאר איתי במיטה עד הבוקר. הוא באמת חמוד מאוד וחבר נהדר, אם הייתי הומו הייתי מתאהב בו מיד.
אחרי שהבראתי הם חלו כמובן, ונשארו בבית כשאני הלכתי לעבודה. העדפתי להשאר איתם ולטפל בהם, אבל שכטר היה מקבל שבץ אם שלושתנו ביחד היינו נעדרים.
נועם הבטיח לי שהוא יטפל בסול בנאמנות ונשבע שמצבו לא רע כל כך, וסול הזכירה לי שהיום מגיע משלוח גדול של חלפים למאזדה ולכן עלי להיות במחסן.
וכך, בחוסר רצון נפרדתי מהם והלכתי לעבודה.

באמת הייתה המון עבודה. רצתי כל היום בלי הפסקה לפה ולשם, כשאני ממלא כמיטב יכולתי גם את תפקידו של נועם.
בגלל הלחץ של המשלוח שהתעכב להגיע נשארנו אני ומירי אחרי שכולם כבר עזבו. גם היא כבר התכוננה ללכת הביתה כשפרוספר, הגיס האנטיפת של סול, התפרץ לקבלה מקום מלכותה של מירי.
באותו יום היא לבשה חצאית מיני שחורה דמוית עור וחולצת וולנים אדומה מבריקה עם מחשוף ענקי. לרגליה נעלה את מגפיה האדומים בעלי העקבים הגבוהים, והשלימה את הופעתה בגרביונים שחורים דמוי רשת, ובקליפס פלסטיק ענקי שאחז את שערה במרומי קודקודה, גם לשער וגם לקליפס היה צבע ג'ינג'י לוהט.
אני הייתי חבוי בחדרון הצילום הקטן שהיה סגור למחצה, ורוב גופי היה מוסתר מאחורי מכונת הזירוקס המיושנת שלנו, כך שגם פרוספר וגם מירי לא שמו לב לנוכחותי.
פרוספר התנפל עליה בצעקות ודרש לראות מיד את סול.
בדרך כלל הייתי חש לעזרתה של אישה שטיפוס כמוהו מתנפל עליה, אבל זו הייתה מירי - מלכת התחתונים המגעילה שתמיד ניסתה להשפיט אותי וללעוג לי - במקרה שלה לא היה לי דחוף כל כך לחוש לעזרה.
נשארתי חבוי מאחורי מכונת הזירוקס, ממתין לדעת איך היא תתמודד עם הפגע רע הזה.

היא עשתה זאת בצורה מזהירה. אחרי שאמרה לו פעמיים שסול לא נמצאת היום בעבודה כי היא חולה, וחזרה ואמרה לו שלוש פעמים שהיא לא רשאית לתת לו את כתובתה, פקעה סבלנותה, וכשהוא שב להציק לה בגסות היא התרוממה מלוא קומתה שהגיעה עם העקבים למטר שמונים, וסטרה על לחיו בכוח אדיר.
מדהים היה לראות את הגבר הגדול והמאיים הזה מתקפל ונכנע לפני מירי ששקלה עשרים ק"ג פחות ממנו.
היא אחזה באזנו וגררה אותו לחדר האחורי של משרד הקבלה, שהיה מעין מחסן לכל מיני חפצים מיותרים שאיש לא מצא בהם שימוש.
מירי הייתה בטוחה שהם לבד ולכן השאירה את הדלת פתוחה וכך יכולתי להציץ מבעד לדלת חדרון הצילום ולראות איך פרוספר כורע על ברכיו לפני מירי ומנסה לדחוף את פניו מתחת לחצאית הקצרצרה שלה.
היא השעינה את ישבנה על השולחן הרעוע שעמד בפינה, פיסקה את רגליה והניחה לו להריח קצת את הכוס שלה. התחתונים שלה היו שחורים וקטנטנים ואפשר היה לראות שהיא מגלחת את השערות מהכוס.
ידעתי בדיוק איזה ריח יש לה שם למטה, ולא האשמתי את פרוספר שרצה לדחוף את הלשון שלו מעבר לבד תחתוניה. גם אני הייתי שם פעם, אבל כשהיא התחילה להרביץ ולהכאיב ברחתי.
לדעתי מלכה לא צריכה להיות אלימה ! מלכה צריכה לשלוט בכוח אישיותה המלכותית ולא במכות, ובטח שלא לחטוף התקף זעם לא מכובד כשאני חולק על דעתה, אבל כנראה שפרוספר לא הסכים איתי. הוא נכנע מיד למרותה הדורסנית של מירי.
מירי פקדה עליו לא לגעת בה וכשהוא המשיך לנסות להדחק אל הכוס שלה היא שלפה סרגל מתכת והפליקה לפרוספר מכה חזקה על הגב.
הוא יבב ונסוג והתחיל להתנצל על חוצפתו, אבל היא לא סלחה לו ודרשה שיוריד את המכנסיים ויכרע לפניה על הברכיים עם התחת למעלה.
הוא התחנן שהיא לא תבקש ממנו להוריד גם את התחתונים והיא הסכימה, בתנאי שהוא ילקק לה את המגפים.
לתמהוני הרב הוא שלח לשון והחל מלקק בתאווה את מגפי העור שלה, בעוד היא מצליפה על עכוזו הנתון בתחתוני כותנה ירוקים.
אחר כך היא דרשה ממנו לשכב על הרצפה והתיישבה על פניו, מסיטה הצידה את תחתוניה. היא הייתה בגבה אלי וככה ראיתי היטב איך הוא מלקק את חור התחת שלה, מכניס את לשונו עמוק עמוק פנימה.
לפי תנועות כתפיה והקולות שהיא השמיעה ידעתי שהיא מלטפת את הדגדגן שלה ונהנית מזה מאוד. מידי פעם היא הצליפה על כפות ידיו שניסו שוב ושוב לגעת בזין שלו שבטח עמד כהוגן.
אני מודה שלמרות שהאלימות והגסות שלהם דחו אותי גם לי עמד.
בסוף נמאס לה והיא פקדה עליו להסתובב ולעמוד על ארבע, ואז היא משכה מעליו את תחתוניו ודחפה לו לתחת ידית של איזה שפכטל ישן שהיה זרוק בפינה. הידית הייתה מעץ ודי עבה, למזלו היה לה קצה מעוגל, אבל למרות זאת היא כנראה הכאיבה לו מאוד כי הוא ילל ובכה ורעד, ונישק לה שוב ושוב את המגפיים.

מירי צרחה עליו שישתוק מיד, ושמעכשיו הוא הכלב שלה, ושמה לו על הצואר שרשרת ישנה שמישהו שכח שם.
מסתבר שאימא שלי צדקה כשטענה שאסור לזרוק שום דבר. אף פעם אי אפשר לדעת מתי תצטרך חפצים ישנים.
אם עלי היו תולים שרשרת כבדה וקצת חלודה כזאת לא הייתי מתלהב כל כך, אבל פרוספר אהב את זה מאוד. היא הדקה לו את השרשרת לצואר וסגרה אותה במנעול קטן, והוא אמר לה תודה והתחיל לנשק לה את הידים, ושוב חטף הצלפות על התחת, הפעם בלי תחתונים, וכשהוא התלונן על זה מה אתם חושבים שהיא עשתה ? מלכת התחתונים שלנו ?
היא חזרה לשולחן שלה בקבלה, לקחה מספרים וגזרה מעליו את התחתונים שלו. הוא נשאר רק עם מכנסים מופשלות וזין עומד. מירי הפליקה לזין שלו ואמרה לו שהוא קטן ומכוער, מה שלא היה נכון, ואז היא הדקה גומיה משרדית על הביצים השעירות שלו, מפרידה כל אחת לחוד. כאב לי רק מלהסתכל על זה, אבל הוא לא התלונן.
מירי הורידה את הקליפס משערותיה הארוכות והחלקות מפזרת אותן על כתפיה בטלטול ראש מתגרה, וכשפרוספר ניסה לגעת בהן הוא חטף שוב סטירה. אחר כך היא תפסה את הזין הזקוף שלו והלבישה עליו את הקליפס הגדול.
הזין שנכלא בין שיני הקליפס האדמדם נראה כמו חיה בכלוב. פרוספר גנח וילל, אבל היא לא התייחסה והודיעה לו שמעכשיו הוא הולך בלי תחתונים, ובפעם הבאה שהוא מתיצב אצלה שיבוא מגולח, כי ככה היא אוהבת את הכלבים שלה.
יקח לי הרבה זמן עד שאתאושש מהמראה שלו - עומד שם עם מכנסים משולשלות סביב קרסוליו, הזין הזקוף שלו אחוז בקליפס, גומיות מהודקות על הביצים שלו, שפכטל תקוע לו בתחת ושרשרת מתכת משקשקת על צוארו - כולו רועד תחת מבטה של מירי שנופפה מעליו את הסרגל כאילו היה באמת כלב לא מחונך.
זה היה מחריד מפחיד מזעזע ועם זאת מחרמן נורא.
הוא התחנן שוב ושוב ושהיא תרשה לו להוציא את השפכטל מהתחת כי הוא לא יכול לנהוג ככה והיא הסכימה בתנאי שהוא ינקה את הידית בלשון שלו, ומיד אחר כך ילך ויקנה לו באט פלאג וישים אותו במקום השפכטל.
הוא הבטיח שיעשה את זה, ומירי פקדה עליו לכרוע ברך לפניה, שלפה את השפכטל ודחפה לו אותו לפה. הוא ניקה אותו טוב טוב עם הלשון, והיא אמרה לו שהוא כלב טוב ליטפה לו את הראש, והרשתה לו ברוב טובה לשפשף את הזין שלו על המגף שלה, מצווה עליו לגמור תוך עשר שניות.
פרוספר כמעט התעלף מרוב הכרת תודה ונשבע שהוא יגמור עוד יותר מהר, ואז היא התישבה על כסא ודחפה את הרגל שלה בין הירכים של פרוספר שיבב כמו כלב, ודפק במרץ את המגף שלה עד שגמר, ותאמינו לי שעשר שניות היו יותר מידי זמן בשבילו, הספיקו לו חמש.
אחר כך הוא ליקק את השפיך שלו מהמגף שלה, השתפך בתודות ושאל אם מותר לו לקנות עוד כמה דברים בשבילה. היא הסכימה והוא שוב הודה לה ורץ החוצה, לא לפני שהם קבעו פגישה אצלו בבית בעשר בלילה.

היא הייתה מאוד מרוצה מעצמה אחרי שהוא הסתלק. התמתחה וחייכה חיוך ענקי ומפחיד ואחר כך ישבה לה בנחת לתקן לעצמה את האיפור, לא מרגישה שאני מציץ בה מעבר לדלת.
למזלי היא הלכה לבית השימוש לפני שיצאה ואני ניצלתי את ההזדמנות וברחתי משם למטה, למחסן שלי. סגרתי הכל והסתלקתי הביתה, חש מותש ומזועזע כאילו עברתי על בשרי את כל מה שעבר על פרוספר.

הסודות מתגלים
בבית מצאתי את נועם וסול שוכבים על המיטה של סול, צופים בטלויזיה. הם מיד הרגישו שאני נראה מוזר וחקרו אותי מה קרה.
הביך אותי לספר לסול על ההתנהגות של הגיס שלה, אבל לא יכולתי לא לענות ונתתי להם גרסא מאוד מרוככת של מה שקרה. אמרתי שפרוספר בא למפעל בסוף היום לחפש את ריטה אשתו ורב עם מירי שלא רצתה להגיד לו איפה סול גרה.
"הדביל הזה ! איזה נטפל !" רטנה סול, "אחותי ברחה ממנו. הוא נמאס עליה לגמרי. היא החליטה לחזור לאקס שלה."
"אולי צריך להזהיר את אחותך ?" אמר נועם, מודאג.
"אני לא חושב שפרוספר יהווה בעיה." אמרתי, "לדעתי הוא נדלק לגמרי על מירי הם .... היה להם איזה קטע .... הם לא ראו שהצצתי והם ..." האדמתי כולי ושוב נעמד לי הזין
"נדלק עליה ? אבל אמרת שהם רבו ?" התפלאה סול.
"מסתבר שאפשר לריב עם משהו ויחד עם זאת להדלק עליו." ניסיתי להתחמק באלגנטיות משאלתה.
"למה הצצת להם ?" שאל נועם בחומרה. "זה לא יפה !"
"זה לא היה בכוונה." התגוננתי, "הייתי בחדרון הצילום כשהם התחילו. הם היו במחסן של הקבלה ולא ראו אותי, ואני ... אני ...."
"אתה כולך אדום." ציינה סול והניחה כף יד קרירה על לחיי.
התרפקתי על כף ידה, והיא שמה על פני גם את היד השניה, ולא הופתעה כלל כשהטמנתי נשיקה במרכז כף ידה ואמרתי לה בפעם הראשונה שאני נורא נורא אוהב אותה.
למה דווקא היום ? למה בחרתי ברגע זה דווקא לסלק את ההגנות שלי ולגלות לה את הסוד שהסתרתי כל הזמן ?
אולי בגלל שהייתי מזועזע מכל מה שראיתי קודם, ואולי ... לא יודע. זה פשוט קרה.
פתאום לא יכולתי להכיל יותר את הסוד שלי בתוכי והייתי חייב להתוודות עליו.

שכבתי שם בין שניהם, שני האנשים הכי קרובים לי בעולם, החדר היה חשוך למחצה, מואר רק באורה העמום של הטלויזיה שפעלה ללא קול.
המיטה הרכה והגדולה של סול הייתה מבולגנת בבלגן נעים של כריות ושמיכות. פני היו מופנות אל סול ובגבי הרגשתי את נוכחותו השקטה והחמימה של נועם, נוסכת בי בטחון, והמילים פשוט זרמו ממני.
אמרתי לה שאני מעריץ אותה, שהיא אהבת חיי, שהקשר הקצר עם מירי היה טעות וידעתי את זה עוד לפני שראיתי אותה מתעללת ככה בפרוספר, ושאני מוכן לעשות הכל למענה.
היא חייכה רכות ונישקה את שפתי, נשיקה קלילה וחמימה.
"סהר חמוד, אין לך מושג כמה זמן חיכיתי שתספר לי מה אתה מרגיש." אמרה בקול רך, "עוד מהיום הראשון שנפגשנו נועם רמז לי שאתה ... "
היא שבה ונשקה לי והפעם הנשיקה הייתה חזקה יותר, וקצה לשונה המתוקה חדרה בין שפתי.
"אולי כדאי שאני אלך ?" ניסה נועם לצאת מהחדר, אבל סול תפסה בזריזות את שרוולו.
"לא. אל תלך, אני רוצה את שניכם איתי."
"אבל ... סול ... אבל ... " גמגמנו ביחד.
היא מסגרה את פני בכפות ידים ענוגות, מביטה ישר בעיני. ברגע זה אהבתי אותה כל כך, הייתי מוכן לקפוץ מהגג למענה, אבל לא היא לא רצתה שאקפוץ מגגות, היא רצתה דבר אחר לגמרי.
"אתה אוהב אותי סהר ?" לחשה.
"כן, אני ... אני מעריץ אותך, את המלכה שלי סול."
"ואת נועם אתה אוהב ?"
"בטח. הוא החבר הכי טוב שלי, אבל אני לא ... "
"גם הוא אוהב אותך נורא, אתה יודע את זה, נכון ? ואני אוהבת את שניכם ו... " היא רכנה מעלי ונישקה את נועם שהחזיר לה נשיקה.
"תמיד חלמתי להיות עם שני גברים." אמרה בפשטות, "שני גברים שיאהבו זה את זה ואותי. אתה חושב שזה מגעיל סהר ? אני דוחה אותך עם הפנטזיה הזו ?"
עצמתי את עיני וחשבתי. השניים שכבו לצידי, ממתינים לתשובתי."
"לא סול. את בחיים לא תצליחי לדחות אותי, את נהדרת מידי, אבל ...." נאנחתי ולא ידעתי איך להמשיך.
מצד אחד באמת הגיע לה ששני גברים יעריצו אותה וישרתו אותה אבל מצד שני ...
"למה את חושבת שפרוספר הסכים שמירי תשפיל אותו ככה ?" שיניתי נושא. לא ידעתי מה להגיד וקל היה לי יותר לדבר על פרוספר ומירי.
"כי זו הפנטזיה שלו, למצוא מלכה שתתיחס אליו ברשעות ותכאיב לו." הסבירה סול. "למה אתה חושב שאחותי ברחה ממנו ? הוא ניסה לשכנע אותה להתנהג ככה, ואחר כך הוא ניסה לשכנע אותי, ואז אחותי התחילה לקנא. הוא טען שיש לי התנהגות מלכותית ושאני נולדתי להיות מלכה ואני מסכימה איתו, אבל הדברים שהוא רצה שאני אעשה ... גם אם הוא לא היה גיסי אני בחיים לא אוכל לעשות דברים כאלה לאף גבר. אני אוהבת לשלוט בגברים, אבל בעדינות, לא להכאיב. כאב והשפלה דוחים אותי."

שוב נאנחתי - אוי ! למה באהבה הכל תמיד מסובך כל כך ?
"ומה יהיה אם אני לא אסכים להתחלק בך עם נועם ?"
"אתה לא מתחלק בי חמוד שלי, אתה מקבל אותי בשלמות, וגם את נועם. אנחנו אוהבים אותך, נועם מעריץ אותך כמו שאתה מעריץ אותי."
"ואתה נועם ? מה אתה רוצה ?" פניתי אל נועם ששכב על צידו, ראשו נתמך בכף ידו, והביט בשנינו בשתיקה.
"אני אוהב את שניכם." אמר בפשטות. "תמיד אהבתי אותך, אתה יודע את זה, ובגלל שאתה אוהב את סול גם אני התחלתי לחבב אותה, ועכשיו כשאני מכיר אותה ... אם לא הייתי הומו ... אני אוהב אתכם. אני אעשה מה שתגידו לי. אני לרשותכם."
הוא נישק אותי על השפתיים, נשיקה עדינה מאוד, ואחר כך נישק את ידה של סול שליטפה את ראשו בעדינות, וככה, לאט ובהדרגה, עברנו מנשיקות ידידות תמימות למגעים יותר ויותר נועזים ולוהטים, ומהר מאוד היינו ערומים.
סוף סוף זכיתי לנשק ולטעום את הכוס הנפלא והמתוק של מלכתי שהדקה את ירכיה סביב ראשי, מניחה את כף ידי על שדה המושלם שתאם בדיוק את כפי, בעוד נועם מלקק ומענג את חור התחת שלי. אף פעם לא חשבתי שזה יהיה כל כך נעים.
לבקשתה של סול הנחתי לנועם לזיין אותי לעיניה. היא אמרה שזה נורא מגרה אותה ואני הסכמתי. נשכבתי על גבי עם רגלי על כתפיו והנחתי לו להחדיר את הזין שלו לתחת שלי. הוא עשה זאת בעדינות רבה, מנשק אותי ואומר לי כל הזמן כמה אני נהדר.
בהתחלה נורא פחדתי שזה יכאב, אבל נועם המתוק התחשב בכך שזו הפעם הראשונה שלי ונזהר מאוד ולפליאתי הרבה נהניתי מהזיון.
העובדה שסול אחזה כל אותו הזמן בזין שלי ונישקה את בטני גם היא עזרה מאוד להגברת הנאתי. אחר כך כמובן שהייתי חייב לנסות לדעת איך זה לזיין אותו ואחר כך .... תתפלאו לדעת כמה תנוחות אפשר להמציא כשיש שלושה שותפים במיטה

אפילוג
בכך מסתיים בעצם סיפורו של הסוגד הסודי שגילה את סודו. אני גר עם שני אהובי ליבי, מעריץ ואוהב את סול שאוהבת אותי ואותו. וגם נהנה מהערצתו ומאהבתו של נועם, ואוהב את שניהם יחד ולחוד. עדיין לא מיצינו את כל התנוחות של אהבה בשלושה, ואנחנו ממשיכים לנסות כל פעם תנוחה אחרת ולא מפסיקים להנות ולשמוח זה בזה.
פרוספר ומירי עברו גם הם לגור יחד, ופרוספר אפילו התנצל לפני סול והתפייס איתי ועם נועם. ואפילו ריטה, אחותה של סול, מצאה את אושרה עם האקס שלה והתפייסה עם סול.
רק שכטר ממשיך להיות נודניק מעצבן, אבל אני כל כך מאושר שלא אכפת לי יותר. האמת, אחרי שראיתי איך אישתו הפולניה מציקה לו ורודה בו, אני אפילו מרחם עליו קצת.

דסדמונה{שטן} • 14 ביולי 2004

חבל על הזמן - את מדהימה...ברגע זה פשוט נכנסת לראש שלי וכתבת במילים את הפנטזיה שלי...אפילו טוב יותר ממה שאני הייתי יכולה אי פעם לעשות את זה...לדמיין את זה. זה כל מה שהייתי רוצה בשביל עצמי ...ואפילו יותר...באופן מוזר אפילו לפי איך שתיארת את סול - היא די דומה לי. אחותי, את פשוט מלכה...כל הכבוד.

דסדמונה

נזמית לופתת • 14 ביולי 2004

מ ו ש ל ם

קראתי בשלוק, כמו תמיד.

אריאנה​(שולטת) • 14 ביולי 2004

הסיפור הזה מלהיב ומעורר באופן הכתיבה ועצם תוכנו

אכן מושלם ומדהים במתיקוּתוֹ