שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

רגע אחד

little girl​(נשלטת){KM}
לפני 11 שנים • 27 בפבר׳ 2013

רגע אחד

little girl​(נשלטת){KM} • 27 בפבר׳ 2013
רגע אחד
הוא שנא אותה ברגע אחד, ורק לרגע אחד.
הליטוף שלה, שרט אותו.
הנגיעה הרכה שלה, דקרה אותו.
הוא לא יכל לשאת את העלבון שבמגע אוהב ברגע כזה שונא.
וזה יצא ממנו.
השנאה יצאה ממנו.
הכאב של השנים.
העלבון, החרטה.
כבר קשה לו לטשטש, שהיא ברגע אוהב והוא ברגע שונא.
וזה ברח, וזה ממש ברח לו מהפה.
כי זה הציף אותו.
והנוכחות שלה, הטריפה אותו.
והוא רצה שיכאב לה, ממש כמו שכואב לו.
ואחרי מילות הכעס, ההטחה, השנאה, פתאום יש שקט.
נעים לו פתאום בלב.
שקט לו, רגוע.
עכשיו הכל אצלה, ואצלו נשארה שלווה ושלמות.
והיא כבר לא תהיה ברגע אוהב.
כי נלקחו לה כל הרגעים.
והיא לא תהיה שוב בליטוף.
כי נשארו אצלה רק שריטות וחתכים.
והיא במערבולת.
והיא נשאבת.
והיא כבר לא יודעת .
אולי הרגע האוהב, הוא בעצם צורב.
אולי תמיד טעתה.
אולי, אולי זה בכלל לא משנה מה תעשה, כי רגע שונא אוכל רגע אוהב. הוא סוחף אליו הכל, הוא מעבולת הוא הוריקן הוא שואב את כל שאר הרגעים עד שנשאר ריק, וכלום.
    התגובה האהובה בשרשור
Brave girl
לפני 11 שנים • 27 בפבר׳ 2013
Brave girl • 27 בפבר׳ 2013
הכתיבה שלך יפה.

אותי הטקסט הזה הפחיד...

בגלל שהעולם שלנו מוקף באנשים עם יצר נקמנות,ויצר שנאה,וצרות עין...

וכן, אנשים שעושה להם טוב לראות בן אדם סובל.. כי רגע הנקמה בוער בהם.

אנשים ששוכחים שלפעמים עושים טעויות
שלפעמים צריך לדעת לסלוח ולשחרר.

וזה מפחיד..

הטקסט הזה מפחיד..

כי לאט לאט וככל שעוברות השנים הוא הופך ליותר נכון.
Uranus
לפני 11 שנים • 27 בפבר׳ 2013
Uranus • 27 בפבר׳ 2013
כמו אגרוף בבטן. אין אפשרות להשאר אדיש.

נגעת.
sid​(נשלטת){נווד במדבר}
לפני 11 שנים • 27 בפבר׳ 2013

קשה

קשה לי להכיל את המילים הללו,
הם מתפרשות לי בלא מעט רבדים מן ה"פשט" ועד למקומות העמוקים יותר.
יפה וכואב...
גבר
לפני 11 שנים • 4 במרץ 2013
גבר • 4 במרץ 2013
מי שמוכנה או צריכה לסבול רגע שונא בתמורה לרגע אוהב, צריכה להסתכל טוב טוב במראה ולבדוק אם לא עומדת מולה, סוג של בחורה מוכה.
מלכתא
לפני 11 שנים • 15 במרץ 2013
מלכתא • 15 במרץ 2013
וואהו
צריך זמן לעכל את זה...
המנטור
לפני 11 שנים • 16 במרץ 2013

אהבתי מאוד

המנטור • 16 במרץ 2013
דבריך נוגעים ומתארים מערכות יחסים רבות בהן צד אחד מתוסכל וצד אחר מרוצה.

התסכול יכול לנבוע מהבדלי ציפיות, מכניסה לקשר ממניעים שאינם דווקא אהבה , ואי הגשמה עצמית, כישלון, ועוד ועוד.

צד אחד מתוסכל ואת התסכול הוא מוציא על הצד השני בכעס ו אפילו בשנאה ובגרימת כאב. והצד השני מתוך אהבה ואמפטיה, מקבל את הכעס ומנסה להפיג את התסכול עד..... שנשבר לו.

ואז הכל מתפוצץ ונגמר
כלבה כוסית​(נשלטת)
לפני 11 שנים • 16 באפר׳ 2013

כתוב יפה

כלבה כוסית​(נשלטת) • 16 באפר׳ 2013
ומעורר מחשבה.
ההתנקות של האחד על חשבון השני.
מזכיר לי את המתוודה שמוריד מעליו עול בחשיפת האמת
ובהתוודות הזו הוא פוצע ומכאיב ולמעשה מעביר את הנטל לצד השני.
stiletto​(אחרת)
לפני 11 שנים • 16 באפר׳ 2013
stiletto​(אחרת) • 16 באפר׳ 2013
כשאין תקשורת אמיתית ופתוחה אז ברגע אחד הכל יוצא