מסירה

וגם כתבת בבירור -

בלוסום​(לא בעסק) • 30 במרץ 2013

הבקשה חזרה אליך.
כלומר היוזמה לא היתה שלך..
ותודה לך שהבהרת זאת, כך יוצא שלמרות ההנחה המקורית שלי
שאתה זה שמסרת וגם נמנעת, ההיפך הוא הנכון.

פעם אחרונה

misty​(נשלטת) • 30 במרץ 2013

אין לי בעיה עם מסירה.
לא זה מה צבוע.
מי שצבוע הוא מי שמוסר, לא כי היא בקשה, כי זה מה שהוא רצה, ואחר כך מסתכל על זו שנמסרה כעל סחורה פגומה. כי אחרים נגעו בה.
ובזה פרשתי סופית.
לא חכמה שכמותי.

the rain song • 31 במרץ 2013

אני חושבת שאחת הסיבות שמערכות יחסים שמשולב בהן בדסמ מסתיימות בשברון לב כה קורע לב, בעיקר מהצד הנשלט, שלא לומר נשלטת, זו התחושה ש"נתתי הכל, התמסרתי כל כולי, עשיתי דברים למענו, רק כי הוא ביקש וכד' והנה הוא זרק אותי כאילו כלום".
זו תחושה קשה מאוד, אני יודעת.
העניין הוא שאף פעם אין ערובה להמשכיות של מערכת יחסים מכל סוג שהוא.
להבדיל, אני מכירה גבר שלא היה מסוגל לשכב עם אשתו אחרי שהיה נוכח בלידה של בנו הבכור.

יולי אמרה כמה פעמים ובצדק לדעתי - לא כל דבר שבא לה היא עושה מייד. היא חושבת על זה קודם ולפעמים היא מוותרת כשהיא מבינה שיש סיכוי שזה ישנה משהו בהתייחסות שלה כלפי בעלה. (סליחה על השכתוב, יולי)
אני מכירה זוגות נשואים ואוהבים שמדברים על חילופי זוגות כבר שנים ולא מעיזים להגשים בגלל הפחד ש"מה זה עלול לעשות לזוגיות שלנו".

בבדסמ יש הרבה חוויות שנוגדות את הערכים שלנו, את המושגים עליהם גדלנו, את המוסכמות החברתיות.
פוליגמיה, מסירה, פומביות הן חלק מהן ואני בהחלט מאמינה שמדובר בראש ובראשונה במוסכמה חברתית חזקה מאוד.

אצלי למשל, בעברי הרחוק, כשהסכמתי לעניין המסירה, בתור נשלטת, עשיתי זאת בעיקר עבורו, באופן אישי לא עלה על דעתי הקטע הזה מעולם. אחרי זה דווקא היחס שלי כלפיו השתנה ואני זאת שהתחלתי לפקפק האם הוא גבר ראוי עבורי.
הרעיון שאין לו בעיה לראות אותי עם אחרים ועוד להיות אחראי על זה בלי טיפת קנאה ורכושנות הפריעו לי. כך שהתחושה הזאת היא לא בהכרח רק של הצד השולט.

בכל מקרה, מה שאני מנסה להגיד זה שכל מה שעוברים רצוי מאוד שתהיה בו הנאה לכל הצדדים המעורבים בעניין. ואז, גם אם נפרדים, גם אם מישהו מואס בשני, גם אם "לא מעריכים" זה את זו לאחר מכן, מתנחמים בעובדה שבכל זאת היה כיף באותם רגעים


חוץ מזה שאני כל פעם מופתעת מחדש מהשמרנות והפוריטניות שמתגלים אצל חלק מהאנשים באתר הזה.
זה שלא כל דבר מתאים לכל דבר לא מונע את האפשרות שיש כאלה שזה בדיוק בדיוק מה שהם רוצים.
לא מדובר על שיפוטיות שלי באופן אישי אין בעיה איתה. היא טבעית ונורמלית.
אני מדברת על צרות מחשבה של ימי הביניים, על פוריטניות ושלגי אמרה את זה טוב יותר

לקח לי זמן

hrgiger • 31 במרץ 2013

אני חושבת, ואמרו את זה לפני, שלכל אקט קיצוני תהיה השפעה כזו או אחרת על מערכת יחסים. יכול להיות שאחרי המסירה תגיע ההבנה שאם שחררתי כנראה מלכתחילה ראיתי בו משהו זניח, יכול להיות שההבנה דווקא תהיה כזו שזה היה קשה ואני לא חולקת יותר בחיי. גם יכול להיות שאני אבין שזה היה פשוט נעים, ממש בפשטות שכזו.

ברמה האישית אין לי בעייה למסור, אם יש לי משהו טוב ביד אני אשמח להשוויץ בו או להשאיל למען החוויה. כשאני מוסרת משהו משלי אני מרגישה כאילו אני אומרת: "תראו את הטוב שנפל בחלקי, תראו כמה סיפוק. תנו לי לחלוק את זה איתכם". אבל אני, בבסיסי, מאוד לא רכושנית.

מה שיכול לשנות את ההנאה שלי מפשוט לחלוק (קומוניסטית שכמותי) זה האספקט הבדס"מי. פה אקט המסירה יכול לנבוע, בנוסף לכל מה שכתבתי קודם, מהעובדה הפשוטה שאני רוצה לסרסר. אני רוצה להביא אותו למקום בו הוא מבין שאני יכולה לשים אותו איפה שאני רוצה, איך שאני רוצה ומול מי שאני רוצה. העובדה שאני מוסרת אמורה להדגיש את העובדה שהוא מתמסר אלי ובכל דרך שאדרוש. כשאקח אותו בחזרה אלי זה פשוט יבהיר עד כמה, אחרי שנתתי ואספתי בחזרה, הוא באמת שלי.
הרי אני לא יוכלה לחלק מה שלא שלי מלכתחילה.

רפאל • 1 באפר׳ 2013

זה פשוט חצוף בעיני. ומה שעומד מאחורי החוצפה הזו היא הדעה הפוריטנית שאם גבר רוצה אישה הוא בסופו של דבר צריך לרצות "להתחתן" איתה. ושכל רצון מיני שלא מקפל בתוכו גם את הרצון לחתונה הוא צביעות. וכמובן שזה קשקוש צדקני שעבר זמנו מן העולם.

גבר יכול לרצות להזדיין עם אישה כלשהי מבלי לרצות להתחתן איתה (ולהפך). גבר יכול לרצות לנהל מערכת יחסים בדס"מית טוטאלית עם אישה, מבלי שהוא רוצה להתחתן איתה ומבלי שהוא רוצה בדס"מ בחיי הנישואים שלו. גבר יכול לרצות ללכת לזונה, מבלי שהוא רוצה להתחתן עם זונה. גבר יכול לרצות לשכב עם גבר אחר, מבלי שהוא רוצה להתחתן עם גבר אחר ומבלי שהוא רוצה לקיים אורח חיים הומוסקסואלי. ועל אותו משקל (כמה מפתיע) גבר יכול לרצות למסור את השפחה שלו מבלי שהוא רוצה להתחתן עם שפחה כזו. זה הכי לא צבוע שיש. זה פשוט אומר שלא כל התשוקות ולא כל הרצונות מתכנסים לחתונה.

מה שכן, אני יכול להבין שנשים מסויימות מתבאסות כשחושקים בהם מבחינה מינית או בדס"מית, אבל לא רוצים "להתחתן" איתן. והדבר המומלץ עבור נשים כאלו הוא פשוט להימנע מהיכרויות שלא יכולות להוביל לחתונה. זה הרבה יותר פשוט והרבה יותר בריא מאשר לקרוא לכל גבר שחושק בך אבל לא רוצה להתחתן איתך בשם צבוע.

צר לי רפאל

misty​(נשלטת) • 1 באפר׳ 2013

למרות שהבטחתי לעצמי להתרחק...
בין אם אני שרלילת רשת מצויה או כלבה פוריטאנית חסרת בית - לא אני שאלתי את השאלה שבבסיס הדיון - לא אני העמדתי את המסירה/ההזדיינות חסרת המעצורים/שמחת המין בכלל והבדסמ בפרט מול זוגיות וקשר מחוייב, שלא לדבר על הקמת משפחה.
מי שהעמיד את הדילמה הזו בפתיחת הדיון היה Av.
להעמדה הפוריטאנית ההיא הגבתי כפי שהגבתי.
ואני מסכימה איתך לחלוטין, לא כל זיון, או הכרות או מערכת יחסים שהיא, מכוונת או צריכה להסתיים בקשר ממוסד.
החיים הרבה יותר מעניינים מזה.
ואם זה קורה, יופי למי שרוצה את זה, והצליח לו.
אבל,
בבקשה,
חזור לשאלתו הראשונה של Av ותחשוב עם עצמך בשקט, איפה מרימה את ראשה המכוער פוריטאניות חסודה.

לילית חדשה • 1 באפר׳ 2013

מצד אחד אני מסכימה עם רפאל, מצד שני אני מסכימה גם עם מיסטי.

אני לא חושבת שבכניסה לכל קשר קיימת המחשבה שהקשר יוביל לחתונה ואני גם לא חושבת שהמחשבה הזו צריכה להתקיים בכל קשר, ואפשר לנהל קשר מיני כלשהו מבלי לצפות לכך שהוא יוביל לחתונה וילדים.

אבל אני לא מסכימה עם קו המחשבה שאומר שרק בגלל שהשאלתי את זה שאיתי או שהוא השאיל אותי- שרק בגלל זה אחד מאיתנו כבר לא מתאים להקמת משפחה.
זו לדעתי צביעות ומעשה שפל-
מישהו בטח בך ונתן לך את עצמו וזה מה שהפך אותו פתאום לטמא?

אמיתי!

שווה נפש • 1 באפר׳ 2013

מצחיק ממש ככה הגעתי לעולם הזה
בגיל 18 הכרתי מישהי תקופה של 4 חודשיים והיא איך לומר הייתה שרמוטה
אני לא ירחיב אבל היא התחננה שנעשה גאנג באנג אז באמת היה אחד כזה אבל אחרי זה כבר לא רציתי אותה לא יודע למה הרגשתי משהו אליה וכנראה הוא נהרס. למרות שהיום לא הייתה לי בעיה להמשיך לשרמט אותה באורגיות... הכל עניין של איך מסתכלים על זה אדם כזה או אחר..

Re: צר לי רפאל

בלוסום​(לא בעסק) • 1 באפר׳ 2013

מצטערת, אבל אם תסתכלי שוב בתשובות של A V אלי תראי שלא הוא יזם את המעשה אלא נשלטותיו...

לומדת

misty​(נשלטת) • 1 באפר׳ 2013

את באמת חושבת שמי מסר, מי ביקש, המסירה כאקט זה הנושא שבלב השאלות (ברבים) שהועלו בפוסט הפות, אז את מנצחת.
בעיני זה הרבה יותר רחב.
זה לגמרי לא העניין.

נדמה לי שזה יבהיר את עמדותי יותר טוב:
והרשי לי להיות מאד צינית.

נושא ראשון:
הטקסט של Av:
ולעניין,עניין מסירת נשלטת אם בנוכחות השולט שלה,ואם שלא בנוכחותו.
מהצד השולט מעניין אותי ללמוד,ברגע ששולט מוסר את הנשלטת שלו לשולט\ת או מקיים מפגש כל שהוא עם יותר מרק הם,גבר או גברים אחרים. כמו גאנגבנג שבמשך שנותיי כאן שמעתי מלא מעט נשלטות שזו פנטזיה שלהן,שהיו רוצות לממש. אחרי שדבר כזה מתקיים..
האם אתם יכולים לראות את עצמכם בקשר יותר "ממוסד" עם אותה נשלטת?
למשל להביא איתה ילדים,לקיים קן משפחתי בצורה כזו או אחרת?

שאלות לגיטימיות לחלוטין? כי זה היה קשר מחוייב, עמוק ורגשי מאד – וכבר בחרנו צבע למפות בחתונה – אבל אחרי גאנג באנג? פיכסה שכמותה, וחוץ מזה, כפי שלמדנו בהמשך - היא בקשה.

נושא שני:
הטקסט של Av:
ויש עוד נקודה,כשאתם מתחילים קשר עם מישהי,ויודעים שהעבר שלה מלא ב"פעילות" זה משנה לכם?

נו, באמת, להתחיל קשר עם מזדיינת חסרת בושה? בטח ובטח שהיא לא ראויה לכלום חוץ מלזיון, כמה צ'פחות ובמקרה הטוב, נרשה לה להשתתף בגאנג באנג.

נושא שלישי:
הטקסט של Av:
והשאלה השנייה לנשלטות,האם אתן תוכלו להיכנס לקשר מחייב או ממוסד עם גבר שמסר אתכן לגבר אחר? או שהייתן איתו בסיטואציה כזו של גאנג בנג? האם אתן תוכלו לראות את עצמכן בקשר כזה עם ילדים משפחה???

אין ספק – שאלה שיוויונית, הפתיחות והיכולת לנסות ולבחון את שני צידי המשוואה מרשימות.
.... טיפלנו במזדיינות שנמסרו, עכשיו נשים על המוקד - את הסוטה/הסרסור שמוסר את שלו לאחר, כי הוא רצה? כי היא רצתה? כי זה ריגש אותם? – קשר? ילדים? משפחה? הלו??? למוקד, ומיד.