cיגי
|
לפני 11 שנים •
14 באפר׳ 2013
יום הזכרון : לזכר כל החיילים.שתהיה נשמתם צרורה בצרור החיים!! |
|
|
שוסי
|
לפני 11 שנים •
14 באפר׳ 2013
ואני כבר רואה מבעד לחלון את ההכנות ליום העצמאות
.ילדות בשמלות לבנות רוקדות בבימה המרכזית מול הבית שלי. היום הזה,במרוצת השנים,הפך ליום הכנה לערב יום העצמאות וזה כ"כ מגעיל אותי. |
|
|
Madame T(שולטת)
|
לפני 11 שנים •
14 באפר׳ 2013
זונת סושי אייכן כתב/ה: ואני כבר רואה מבעד לחלון את ההכנות ליום העצמאות
.ילדות בשמלות לבנות רוקדות בבימה המרכזית מול הבית שלי. היום הזה,במרוצת השנים,הפך ליום הכנה לערב יום העצמאות וזה כ"כ מגעיל אותי. אצלנו תמיד העצב מתערבב בשמחה, יום הזכרון הופך אחר כך ליום העצמאות, בלי שום הפרדה. בדומה לכוס ששוברים בחתונה לזכר בית המקדש שנחרב. ככה זה אצלנו - שמחה מהולה בעצב ולהיפך... |
|
|
|
cיגי
|
לפני 11 שנים •
14 באפר׳ 2013
מכתב למחנכת הכיתה
שלום לך גברת רוזנצוויג,
רציתי לספר לך משהו על גלעד גולדברג, הפרא אדם ההוא שקיבל ממך "בלתי מספיק" בהתנהגות. אז... גלעד,שהיה מגיע לכיתה בלי תיק, התגייס לצנחנים. עם הקפריזות שלו הוא לא שרד את הגיבוש לסיירת, אבל הגדוד חיכה לו בזרועות פתוחות. גלעד, שפסלת לו מבחן בגלל פתק שהוא החביא בתחתונים, סיים טירונות וקיבל פק"ל נגב- ששוקל, יקירתי, כמעט כמוך כפול חמש. ועם הנגב הזה הוא נכנס ללבנון. גלעד,שהעפת אותו מהטיול השנתי אחרי שהכניס סמירנוף אייס לג'ריקן הכיתתי, נתקל בכמה חיזבאללונים שהמטירו אש תופת על המחלקה שלו. כדורים, רימונים וטילי סאגר פילחו את האוויר ברעש בלתי נסבל. גלעד, שהשעית מהלימודים אחרי שעישן "אני לא רוצה לדעת מה" בשירותים, הסתכל הצידה ומצא את החבר שלו לוי עם חור כניסה בעורף,שוכב בתוך שלולית דם. בדיוק חמש שניות לקח לגלעד לתרגם פחד לפלט של תורת לחימה. גלעד,שהשחיל את המכונית שלו לחנייה השמורה של המנהל, גילה שרוב המחלקה שלו חטפה הלם קרב.כולל המפקד. הוא לקח את השניים היחידים שלא נשברו ותפס פיקוד. זעק וצעק וצרח את הפקודות שבזכותן המחלקה הזאת חיה. גלעד,שמרח לך על הכסא דבק מגע לפני שנכנסת לכיתה, הזמין בקשר פינוי מיידי לשלושה לוחמים עם רסיסים בעיניים. גלעד,שבטיול למוזיאון האצ"ל נשאר לישון באוטובוס, נצר את הנשק לרגע כדי לאסוף מהרצפה ולשמור בכיס את הכיפה ספוגת הדם של לוי. גלעד,שלא ניגש לבגרות באזרחות כי באותו יום היו גלים, סחב את לוי על הגב ונמרח בדם מהפצע הפתוח בראשו,שלא הפסיק לטפטף. גלעד, שבמסיבת הסיום עלה לבמה עם סיגריה, עלה ללוויה בהר הרצל עם כל המחלקה, אבל עמד בצד. כשכולם בכו על הקבר, גלעד הסתכל לצדדים. אחרי כל הדרשות וההספדים, שנייה לפני העלייה לאוטובוס, גלעד הסתובב ונעמד מול הקבר. הוא פרץ בבכי פתאומי וכל כך חזק, שנדמה היה כאילו כל רגע לוי קם להרגיע אותו. ארבעה אנשים אחזו בגלעד.שום דבר. צווח לאדמה את כל מה שהצליח להדחיק בשדה הקרב. גברת רוזנצוויג, לא צריך תעודת בגרות, אבל כשאף אחד לא יראה, שלפי מהמחשב את גליון ההתנהגות של גלעד. מחקי את התאריך בתעודה המקורית, רשמי " 2006", ובמקום "בלתי מספיק" כתבי "גיבור". |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 11 שנים •
14 באפר׳ 2013
מרגש
ומצמרר...
|
|
|