| סוטה נפש |
לפני 11 שנים •
2 באפר׳ 2013
אוי אוי, חרמנות הצהריים.
אין חרמנות כחרמנות צהריים.
טוב נו, אולי חרמנות של אלכוהול. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 11 שנים •
2 באפר׳ 2013
ביניהם, חרמנות צהריים לגמרי לוקחת.
|
|
|
Alas
|
לפני 11 שנים •
2 באפר׳ 2013
בוקר...
|
|
|
hrgiger
|
לפני 11 שנים •
2 באפר׳ 2013
אני דווקא מעדיפה חרמנות של אלכוהול. היא פשוט לא מוגבלת לחלק קטן של היום, בניגוד לחרמנות של צהריים.
|
|
|
קופידון1
|
לפני 11 שנים •
2 באפר׳ 2013
כל חרמנות היא חרמנות טובה
צריך לדעת לנצל אותה עד הסוף 
תלוי עם מי אתה נמצא |
|
|
| כלבה כוסית(נשלטת) |
לפני 11 שנים •
16 באפר׳ 2013
לי האלכוהול עושה את זה לגמרי
וכשאני דופקת תראש אני על האש.
אלכוהול לוקח מבחינתי הכל. מחרמן בטירוף. |
|
|
Grey / Green
|
לפני 11 שנים •
16 באפר׳ 2013
החרמנות שאני הכי אוהב זה באמצע הלילה. חרמנות של עייפות.
|
|
|
| כלבה כוסית(נשלטת) |
לפני 11 שנים •
16 באפר׳ 2013
ואז אתה מעיר את האומללה שלידך..?
נורא מעצבן. לפחות בחיים הווניליים שלי. |
|
|
סוררת בשקט(אחרת)
|
לפני 11 שנים •
27 באפר׳ 2013
Grey / Green כתב/ה: החרמנות שאני הכי אוהב זה באמצע הלילה. חרמנות של עייפות. חרמנות של עייפות אני הכי אוהבת. הגוף עייף והוא מצטרף לנפש המבקשת: "תעשה בי שמות. תעשה בי מה שתרצה. תעשה בי סימנים. תקפל אותי. תקשור ותכופף. תסטור ותזיין. תעשה בי ממלכה".
כמה כניעה יש בעייפות של אישה, גם אם הכניעה לא באה לה בקלות... חרמנות מעייפות בעצם מגשימה אותי. |
|
|