פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 11 שנים •
21 באפר׳ 2013
free spirit כתב/ה: פרלין וג'ין,
התגובה שלי נשמעת לכן "טכנית" אולי כי לא נותרו בי רגשות לאותה הסיטואציה כבר. זה היה מזמן, היום אני במקום אחר לגמרי בחיי וכמובן שבאותם הימים בהם החלטתי לנתק את הקשר זה לא היה קל. היו שבועות שלמים של בכי לתוך הכרית, שנאה עצמית ושנאה שלו ושנאה של כל העולם. אך כשהסערה שככה, הבנתי שהוא לא היה אשם, שמלכתחילה הוא נתן לי את הבחירה תוך כדי שהוא מבהיר לי כי לעולם לא יהיה רגש מבחינתו. אני בחרתי להכנס למערכת הזו, בחירה מטופשת לגמרי, אין ספק, אך בחירה שלי. לדעתי האישית זו טעות לגלגל את האחריות על הצד השני, וכמובן שזה לא הופך את הצד המנצל לחסיד אומות עולם אך גם לא לשטן/דושבג/שמוק או כל כינוי אחר שניתן בעת סערת רגשות. הדוגמה שהובאה כאן לגבי אותן שולטות המחפשות כספומט מתאימה מאוד גם לסיטואציה. אם מישהי כותבת בפרופיל שלה במפורש שהיא מחפשת עבד כספומט שימלא לה את הטוקמן וייקח אותה לסיבובי שופינג בפריז על חשבונו - אני מניחה גם שהיא מתכוונת לזה. ואם זה כך, אז לאותו אחד הנענה לדרישותיה אין את הזכות לקרוא לה נצלנית או מרושעת או זונה בתשלום. הוא ידע לאן הוא נכנס, היה ברור מראש שזה מה שהיא מחפשת. שוב, זה שהיא כתבה במפורש דברים אלו לא הופך אותה למלאך אך בהחלט - לדעתי האישית - מגלגל את האחריות לצד השני, כי הוא יודע בדיוק לאן הוא נכנס. אני שוב חוזרת על דבריי, טכניים ככל שהם נשמעים אך זה היה הלקח שלי מכל הסיפור הזה, לקח שלמדתי בהרבה כאב לב: אדם צריך להיות אחראי לבחירות שלו ולהבין את השלכותיהן. זה רק מסייע לקבל החלטות נכונות יותר, בכל תחום, בעתיד. פרי, אני לא באמת חושבת שיש ויכוח בינינו, ואת? זה הכול בניואנסים. את שמה דגש על אחריות אישית, שהיא בהחלט שיעור חשוב. אני שמה דגש גם על הוגנות והדדיות בסיסית. יש לי גם אמונה, אולי מפגרת, שברגע שאת מצפה מאנשים להתנהג בצורה יותר הוגנת הם באמת עונים על הציפייה הזו. או פשוט נעלמים מחייך, שזה גם מגניב בדרכו. לשאלה שנשאלה, האם הוא בסדר, אני עניתי את שלי: לא, הוא מניאק. את חושבת שהוא לא מניאק, או שזה פשוט לא משנה? ואם זו הייתה חברה שלי, הייתי אומרת: הוא מניאק, אבל זה ממש לא רלוונטי ואת יכולה להתרועע עם אנשים ראויים יותר. בכל מקרה, רק בשביל לסבר את האוזן (ג'יין, את שומעת?) עשיתי אתמול סקר בין חברים וכולם חשבו שהבחור לא בסדר, אם כי תהו בקשר למידת הרלוונטיות של השאלה וכמו ספיריט דיברו הרבה על אחריות אישית. אז את לא "לא בקונצנזוס". לפחות לא לגמרי. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 11 שנים •
21 באפר׳ 2013
מתה מורפוזה כתב/ה: יולי Yuli כתב/ה: הייתי פעם מאלה שלא מעוניינים בקשר רציני ומבהירים את זה מהתחלה. ובכל פעם שראיתי שהצד השני רוצה יותר - גם אם לא התאהב אלא פשוט רצה ממני יותר אכפתיות ממה שהיה לי לתת - פשוט סיימתי את הקשר. גם כי לא היה לי כח לחפירות וגם כי לא היה בא לי לאכסן את הבעסה שלו על המצפון שלי. לא הייתי מוכנה לתחזק יזיזות עם מישהו שמאוהב בי. ואני לא כל כך מבינה אנשים שמוכנים להישאר עם בחורה שהם יודעים שמאוהבת בהם, למרות שהם יודעים שלא יאהבו אותה בחזרה. מה מהנה בזה? ברצינות, אשמח אם מישהו יספר לי. זה לא מוציא לך את הכיף? זה לא מעיק נורא?
(בכוונה לא עניתי על שאלת "מי אשם יותר", כי אני לא חושבת שזו שאלה טובה. מערכת יחסים בנויה על רגש ועל טעויות אנוש, הרבה יותר מאשר על ציות או הפרת כללים ועל זכאות/אשמה. לדעתי. כמעט בכל מערכת יחסים אנשים עושים טעויות מאד רציניות, ואני בעד לדון במניעים שלהם, אבל בתכלס, כמעט כולנו בשלב זה או אחר היינו "אשמים" במשהו. וכשמערכת יחסים נכשלת, זה לא כי יש תוקפן וקורבן, אלא כי שני האנשים לא התאימו, אם כי היו שונים מידי או כי רצו דברים שונים מהקשר. ברוב המקרים). זה אגו טריפ רציני ביותר... לא הבנתי מה אגו טריפ. |
|
|
50 גוונים ג'ינג'ים(אחרת)
|
לפני 11 שנים •
21 באפר׳ 2013
יולי Yuli כתב/ה: הייתי פעם מאלה שלא מעוניינים בקשר רציני ומבהירים את זה מהתחלה. ובכל פעם שראיתי שהצד השני רוצה יותר - גם אם לא התאהב אלא פשוט רצה ממני יותר אכפתיות ממה שהיה לי לתת - פשוט סיימתי את הקשר. גם כי לא היה לי כח לחפירות וגם כי לא היה בא לי לאכסן את הבעסה שלו על המצפון שלי. לא הייתי מוכנה לתחזק יזיזות עם מישהו שמאוהב בי. ואני לא כל כך מבינה אנשים שמוכנים להישאר עם בחורה שהם יודעים שמאוהבת בהם, למרות שהם יודעים שלא יאהבו אותה בחזרה. מה מהנה בזה? ברצינות, אשמח אם מישהו יספר לי. זה לא מוציא לך את הכיף? זה לא מעיק נורא?
יולי, אני לא כזאת מומחית גדולה במערכות יחסים אבל את נשמעת לי נדירה. לשאלתך: למה אנשים נשארים עם מישהי שמאוהבת בהם? כי זה תיחזוק אגו לא רע. גם אם הם אף פעם לא יתאהבו בה זה מין ליטוף "נעימי" כזה. נורא פשוט. אלו אנשים שינהלו את הקשר באופן כזה שזה לא יעיק עליהם וכשהמאוהבת תחוש חוסר ביטחון או כעס על זה שזה לא הדדי הם תמיד ידעו לתת לה תשובות שיותירו אותה עם הרגשת טימטום בסיסית של "איך בכלל העליתי את זה ואני צריכה לשמוח במה שיש". במקביל, הם רשאים, כמובן, לנהל קשרים אחרים כי הרי הם לא מאוהבים ולא התחייבו כפי שזוג "סימטרי" מתחייב. דבר נוסף, המאוהבת תשקיע ותשקיע כי היא תחשוב, בטעות, ש"ככה הוא יראה איזו מהממת אני ובטוח יתאהב". סליחה על ההשוואה, אבל כך גם חושבות נשים שמקיימות קשר זוגי עם גברים אלימים או נרקומנים וכו' בבחינת: איתי הוא יהיה אחרת. הוא יגלה כמה אני מדהימה ומספקת את כל צרכיו והוא ישתנה או לנושאינו: ריגשותיו ישתנו. אין חיה כזאת. למה גבר (או אישה) נשארים עם מישהו שמאוהב בהם גם אם הם לא מאוהבים בו - זה דיי ברור לי. למה אישה או גבר שלא מאוהבים בהם נשארים בקשר - לדעתי, זה אולי נובע מחוסר ביטחון ותחושת ערך עצמי נמוכה בבחינת: "מי ירצה להיות איתי? אז עדיף ככה". |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 11 שנים •
21 באפר׳ 2013
אינטיליגנציה,
הייתי גם גברים שלא אהבו אותי בחזרה. והקטע הזה של "מגיע לי יותר", רואים את זה רק במבט לאחור. כשהייתי בתוך הסיטואציה, בתוך הפרפרים בבטן בכל פעם שראיתי אותו ובתוך העונג העצום של להיות איתו - לא השוויתי את המצב שלי למצבים היפותטיים אחרים שאני עשויה להיות בהם (למשל, להיות נאהבת). רק רציתי עוד ועוד ממנו ולא עניין אותי בכלל אם הוא אוהב אותי או לא. פשוט לא שאלתי. רק כשחוויתי מערכת יחסים טובה והדדית והבנתי מה הפסדתי, רק אז כבר לא הייתי מסוגלת לאהוב ככה. כבר לא הייתי מסוגלת לעצום עיניים ולדמיין שכל הסיטואציה לא מגוחכת. ולגבי הליטוף לאגו... עכשיו שאני חושבת על זה ככה אני רואה את ההגיון. אני עדיין לא מתה על עניין ה"מניאק", כי... נו, אז נניח שההערכה העצמית של מישהו כל כך שברירית שהוא זקוק לחיזוק מתמיד. זה הופך אותו להמן הרשע? זה באמת לא בסדר להתנהג ככה, ובתור חברה המשקיפה מהצד אולי הייתי אומרת "עזבי את הבן זונה הזה מגיע לך יותר טוב" כדי לנחם את הבכי הראשוני (כעס הוא אחד השלבים בהחלמה  ), אבל... לא יודעת. אני יודעת שאני בעברי עשיתי טעויות, מתוך חוסר מחשבה או חוסר מודעות או מתוך חולשה. אולי זה הופך אותי למניאק...
או שאולי אנשים הם לא לגמרי טובים או לגמרי רעים. אני יודעת שאני סתם חופרת עכשיו אבל נורא קשה לי עם התיוגים האלה, כי אני באמת לא חושבת על זה ככה. האחרון שהייתי מאוהבת בו לפני טדי שבר לי את הלב לרסיסים. הוא ידע שאני מאוהבת בו, הוא עודד אותי, גרם לי (במודע) לחשוב שיש עתיד לקשר ושהוא היה רוצה מערכת יחסים ארוכה ומחייבת, אמר לי שאני הכי מדהימה בעולם ושאני מושלמת בשבילו וכל השיט הזה. אני לא יודעת למה הוא עשה את זה. אבל קשה לי לומר "כי הוא מניאק". אם הוא היה כזה נורא לא הייתי מתאהבת בו מלכתחילה. הוא בן אדם די סבבה בסך הכל. הוא לא נהג בי הכי טוב שאפשר, אבל מאיפה אני יודעת למה? אולי הוא חשב שאולי בהמשך הוא עשוי להתאהב בי גם. אולי החיבה שהרעפתי עליו הייתה כל כך נעימה שהיה קשה לוותר עליה ולקח לו זמן להביא את עצמו לסיים את זה. אולי הוא לא האמין שבאמת התאהבתי בו כל כך מהר וחשב שאני סתם עושה את עצמי בשביל הכיף. או אולי הוא אגומניאק שכל מה שמעניין אותו בחיים הוא לשבור לבבות. מאיפה אני יודעת? כשהכרתי אותו הוא נראה לי בחור טוב. הפשע הכי גדול שלו היה לא לאהוב אותי. טבעי שהחברה הכי טובה שלי תקלל אותו בכל שמות הגנאי בעולם, אבל זו רק מחוות נאמנות מצידה עבורי. זה לא שאני באמת קונה את זה. |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 11 שנים •
21 באפר׳ 2013
יולי -
זה אגו טריפ רציני להשאר עם אדם שמאוהב בך, ולא להיות טיפה אחראי ואנושי להפסיק את המצב.
זה האגו טריפ. |
|
|
מלכתא
|
לפני 11 שנים •
21 באפר׳ 2013
Re: יולי - מתה מורפוזה כתב/ה: זה אגו טריפ רציני להשאר עם אדם שמאוהב בך, ולא להיות טיפה אחראי ואנושי להפסיק את המצב.
זה האגו טריפ. בגלל זה מה שעשתה נשמע לי הגיוני ואנושי. |
|
|
the rain song
|
לפני 11 שנים •
21 באפר׳ 2013
תקראו לו מניאק, בן זונה, חרא של בן אדם ובעל אגו טריפ מטורף.
בשורה תחתונה מי שנפגע הוא הצד שאוהב. לקלל אותו לא ממש עוזר להסתלק דווקא כן. אני מאוד, אבל מאוד מאוד מתנגדת להנחה שאדם מאוהב הוא חלש וחסר שיקול דעת אבל נעזוב את זה עכשיו. בכל מקרה, תראו את זה ככה - אם נשארים וסובלים - הסבל ימשיך וימשיך אם קמים והולכים -סובלים אבל הסבל הזה ייגמר. שכל אחד יעשה את שיקול הדעת שלו להלחם בלב בעזרת השכל הישר זו לא עצה גרועה כפי שאמרו לפני - אנשים מבוגרים! לקרוא לאנשים אחרים מניאקים טרם פתר לי משהו בחיים |
|
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 11 שנים •
21 באפר׳ 2013
יולי Yuli כתב/ה: ...שהכרתי אותו הוא נראה לי בחור טוב. הפשע הכי גדול שלו היה לא לאהוב אותי.
ברור שיש אחריות אישית (לפחות אמורה להיות) שלפיה אני תופסת את עצמי בידים (לבד או עי חברים) וחותכת. אבל כשמאוהבים זה לא ממש אפשרי, בלשון המעטה (מנסיון אישי כמובן). ופה נכנסת ההתנהגות של הצד השני. בעיני זה מאד לא יפה לנצל את החולשה שאת מאוהבת בו וקשורה אליו ולא לחתוך. זו בעיני התנהגות לא חברית ולא אחראית. זה בן אדם שכל מה שחשוב לו זה האגו שלו ואיך הוא ירגיש חשוב, בעוד האחרים משמשים סטטיסטים בהצגה. בעיני, הוא יכול היה גם לחתוך, אך בחר שלא. זו התנהגות לא לענין בעיני. הוא מעדיף להגדיל את האגו שלו על חשבון הזולת. בעיני זה לא מדד לחברות. |
|
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 11 שנים •
21 באפר׳ 2013
התנצלות
על הבוטות בתגובה הקודמת שלי...
|
|
|
שלגי
|
לפני 11 שנים •
21 באפר׳ 2013
the rain song כתב/ה: פרלין, את דואגת לי לסיכה כזאת?
אנחנו מדברים עכשיו על חברים שצופים על מערכת היחסים הזאת ואיך הם מגיבים אליה? אני לא בטוחה שהבנתי. אבל אם כן אז לפי דעתי (כמובן) אין חבר בעולם שיכול באמת להשפיע בנושא כזה. אפשר לתמוך, אפשר להקשיב, אי אפשר להגיד הוא מניאק ולצפות שזה יעזור במשהו. האסימונים נופלים לבד ועד שזה לא קורה שום דבר לא יעזור ובקשר למניאקיות הזאת שכל כך נדבקו בה כולם כאן. באופן אישי קשה לי מאוד להגיד על האקסים שלי מניאקים. לא שהם צדיקים גדולים אבל אם בן אדם שהייתי איתו במשך שנה שנתיים, אהבתי אותו ושכבתי איתו הוא מניאק ובן זונה - מה זה לכל הרוחות אומר עלי? יש גבול לטיפשות שאני מוכנה ליחס לעצמי בניגוד אליך אני בהחלט מייחסת לעצמי טיפשות רבה בנושא הזה ספציפית. זה קרה לי פעם אחת, לא במסגרת יזיזות אלא במסגרת קשר שבתחילתו הלך לכאורה בדרך הנכונה, עד שלא... וכן אני הייתי סתומה גדולה ולקח לי זמן רב להבין שאם אני לא אחתוך זה רק יכאיב יותר ויותר. מה זה אומר עליו? את זה לא אומר בפומבי. מתוך הכבוד שיש לי, לעצמי בעיקר. המחיר היה כבד והוא תרם לכך שכיום כל סימן שנראה לי בעייתי (מה שקרוי סימנים מעידים) - ולו הקל ביותר - גורם לי לחתוך עוד בטרם אהיה מעורבת רגשית. זו האחריות שלי. נקודה. |
|
|