| RIS |
לפני 20 שנים •
16 ביולי 2004
בֵּיבַר הַזְּכוּכִית
כּמוֹ הַדְּמָעוֹת שֶקָפְאוּ
עִם בּוֹא עִידָן הַקּרַח, קְבוּצַת חַיוֹת קְטַנוֹת שֶהוּתְכוּ בִּזְכוּכִית אֲשֶר צְבָעִים ֶנִמְרְחוּ בָּהּ בִּשְכָבוֹת כּמוֹ בִּמְכוֹנָה שֶנִתְקָלְקְלָה כְּמוֹ נְטִיפִים בִּמְעֲרוֹתַיִיך הָעֲלוּמוֹת, מִתְפַּזְרִים בִּמְנוּסַת בֶּהָלָה כְּשֶנִשְפָּךְ עַלֵיהֵם אוֹר שֶל הֲבָנָה מְאוּחֶרֶת, קְבוּצַת חַיוֹת קְטַנוֹת שֶהִתְאַבְּנוּ בְּשַחֲרָן לְטֶרֶף עִם טְפָרֵיהֵן הַשּלוּחִים וְשִינֵיהֵן הַחֲשׂוּפוֹת בְּלַעַג שֶעָמָד מִלֶכֶת עַד להוֹדָעָה חֲדָשָה. יוֹם יָבוֹא וְתִיגָאָלִי מֵהחוֹפֶש לַשִעֲבּוּד וּבְחַדְרֵך הָרֵיק תִּשּוֹב רַק רוּח דִמְמַת פְּרָצִים שֶתְלַטֵף אֶת רְסִיסֵי הַזְּכוּכִית הַשְּבוּרָה, הַמְּיוּתֶמֶת עַל הָרִצְפָּה הַנְּטוּשָׁה יוֹם יָבוֹא וְתִהִיי שוּב שֶלי וּבַת צְחוֹקֵך שוּב תְּלַטֵף אֶת לִיבִּי וְעֵינֵינוּ יִכְאָבוּ אֶת רֱסִיסֵי הַמֶּלַח מְהַיָּם שֶמֱשְׂתַרֵע לְפָנֵינוּ כְּמוֹ שָטִיחַ שֶל זָהַב יוֹם יָבוֹא וִילָדִים יְשָׂחָקוּ לְפָנֵינוּ בְּמִצְהָלוֹת חֶדְוָה שֶיַרְטִיטוּ אֶת לִיבֵּנוּ כְּשֶנְהַדֵק יַד אֶל יַד וְנִרְאֶה אֵיך הֵם עוֹשִׂים כִּבְשֶלָהֶם בְּתוֹך בֵּיבַר הַזְּכוּכִית... |
|
|
| נערת כריעה(מתחלפת){מצליף בלשו} |
לפני 20 שנים •
16 ביולי 2004
חזק ביותר,פשוט עצוב ומדהים... זה חילחל בי עמוק, בעצב, בשמחה, מאוד אהבתי את הבית השני 
|
|
|
| בהט(נשלטת) |
לפני 20 שנים •
16 ביולי 2004
לא רע בכלל, אפילו טוב (אני במצב רוח אנגלי שכזה, סליחה)
זורם, נוגע, מצליח לרגש( איזכורים סמויים לא מועטים- וויליאמס, פלאת, וולף, פיספסתי בטח כמה, ואולי לא התכוונת וזה פשוט חקוק בך. וחייכתי, יעקב פראנק עם גאולה דרך הביבים? כמה שזה נכון לפעמים, כמה שהשעבוד יכול לשחרר)
שבת שלום, בהט. |
|
|