מקומו של הכאב הפיזי ביחסים אדון שפחה

Gentlewhip​(שולט) • 29 באפר׳ 2013

אני רגוע לחלוטין גם באופן אישי וגם ברמת הקשר שלי ויש לי הערכה מאוד גדולה ל shuger שהיא אישה חכמה ומזהה טיפשים או עצות רעות ובכל זאת .למה ישר לקפוץ לעצה כזו?
ומאיפה את יודעת שלא נתתי עצה אחרת? הכתיבה כאן היא כדי לשמוע מנסיונם של אחרים את הדעות שלי היא מכירה היטב

Gentlewhip​(שולט) • 29 באפר׳ 2013

אם אתה כבר פה אז שאלה קטנה לי.

אתה חושב שצריכה להיות "התאמה" במה שאנחנו אוהבים בבדסם שלנו בין שני בני זוג?

כמו אצל ונילים הם רושמים "תחביים" טבע חיות קניות..ומחפשים התאמה.
_________________
לשאלתך AV אני חושב שצריכה להיות התאמה בין שולט ונשלטת ברמה האישית וגם בתחומי הענין
בגוונים השונים שקיימים בתוך הנושא הרחב שנקרא B/D/S/M
אבל בשונה מוינילים יש מקומות בהם יש כפית רצון השולט על הנשלטת .למשל בענין הכאב אני לא בא ממקום סדיסטי ולכן יכול לוותר על סשנים שכוללים הכאבה זמן רב או הכאבה קיצונית או מידה גדולה של כאב .אבל כעונש אני בהחלט ינקוט באמצעים מכאיבים עד רמה שאפשרית לנשלטת ואני לקח אחריות מלאה על זה
מקווה שעניתי

lirlir​(נשלטת) • 29 באפר׳ 2013

אני לא מספיק זמן פה כדי לכתוב 'דברי חכמים' בנושא הנ"ל

אבל אני נורא אוהבת את השרשור שלך
בהצלחה

יש כל כך הרבה פעילויות

בלוסום​(לא בעסק) • 29 באפר׳ 2013

בבדסמ
לא חובה שנשלטת תהיה כלבה או מזוכיסטית או שפחה וכו'
שבו מול צ'קליסט, ותבררי לך את הפעילויות שאת רוצה לעשות,
את אלה שאהובות עליך ואת אלה ששנואות עליך (בטוח כבר עשיתם את זה..)
אני בטוחה שהאדון שלך מספיק קשוב אליך כדי לנווט את הענינים להנאת שני הצדדים.

אבל כמו שאמרו פה לפני, את בעצמך אומרת שאת לפעמים רוצה את ההצלפות
אני בתחילת דרכי בבדסמ לא היתי מזוכיסטית כלל, ממש לא נתתי שיכאיבו לי
היום אני מזוכיסטית מאד. ענין של התרגלות, והתמודדות עם הפחד (ולמען האמת גם עם הסטיגמות הוניליות).
לפעמים אנחנו מתקבעות בראש שלנו שאנחנו לא נהיה מסוגלות לעמוד במשימה מסוימת,
אבל בפועל כשאנחנו מבצעות - הפחד מתפוגג.
וגם כמו שכבר צינו פה - יש הרבה סוגי כאב (למשל יש כאב STING ויש כאב THUD),
אני בטוחה שתמצאו ביחד את הכאב שאת כן אוהבת לספוג

Gentlewhip​(שולט) • 29 באפר׳ 2013

כמה חבל שבדסמ זה לא בדיוק דמוקרטיה .שפחה נשלטת סאבית לא בוחרת באיזה "תחום פעילות "היא רוצה לעסוק.להתחשב ,כן ,להיות רגיש כן .אבל היי אין כאן שום הצבעה דמוקרטית מה היא רוצה ומה לא
וחוץ מזה כמו שאמרו כבר כאן ,מתרגלים בסוף לכאב

פרחונית​(לא בעסק) • 29 באפר׳ 2013

דמוקרטיה או לא
בשורה התחתונה זו בחירה
בחירה של כל אחד מבני הזוג
וכמו שכבר אמרו (במפורש או שלא), זו גם בחירה האם להיות במערכת יחסים הזו

כוונתי היתה

בלוסום​(לא בעסק) • 29 באפר׳ 2013

לדברים שמובנים בה. לדברים שקימים בה לפני שהיא בוחרת בשולט שלה.
כמו שמישהו אוהב או לא אוהב אוכל או ריח מסויים - אי אפשר לשנות את זה, ולזה התכוונתי.
זה כמו שתגיד שאין לה זכות לגבולות.

lori{ע_מ} • 29 באפר׳ 2013

מסכימה עם הדברים הנ"ל.
להגיע לקשר עם רשימת העדפות וצ'קליסט שעליה מסמנים וי - מאבד את הטעם בעיניי.
מערכות יחסים הן דבר דינמי שמשתנה כל הזמן, לא רק בפרק זמן של ימים/שבועות/חודשים אלא גם בתוך האקטים עצמם. דברים שקשים יותר בהתחלה קלים יותר לספיגה בהמשך.
תקשורת רציפה והמנעות ממשחקים תאפשר לשני אנשים בוגרים בנפשם להתנהל במערכת יחסים גם כשלצד הנשלט קשה מאוד להכיל חלק מהדברים. ברגע שיש גב ויש ידיעה ברורה שיש מישהו מולך רואה איך את מרגישה - זה נותן מרחב ביטחון גם אם הוא בוחר בכל זאת להמשיך ולהקצין את התחושות. בעיניי, זה חלק משליטה. לאבד לגמרי את השליטה על מה שקורה.



אני חושבת שתגובתה של "לא סתם אישה" נכתבה בתום לב ולא מתוך ניסיון לתת עצת שווא וכשאני קראתי את התגובה הזו לא ראיתי כאן המלצה לחיפוש אדון חדש.
קצת צרמה לי הבחירה לעוות מעט את הניק שלה ואני מניחה שגם זה היה בתום לב.

כתבו כאן כמה מילים על התאמה - התאמה לא תמיד חייבת להיות, היא יכולה להתפתח במהלך הזמן והיא יכולה להיות כמו שקרה אצלי - הוא התאים אותי עבורו.
Shugar, בנימה אישית יותר, אספר לך שבעברי הרחוק יותר לא הייתי מחובבת הכאב הקיצוני וזה דבר שהשתנה לגמרי עם השנים. כן נמשכתי לרעיון של כאב אבל הסיבולת שלי היתה נמוכה יחסית. ניתן לפתח סיבולת לכאב וגם להפיק הנאה ממנו.
אישית, גם אז, כשכאב היה דבר שנרתעתי ממנו, חשבתי שהוא לא יכול להיות חלק נפרד ממערכת יחסים המבוססת על שליטה והיום אני עדיין מחזיקה בדעה זו.
לא רק בהקשר של כאב, דברים שעבר לא חלמתי אפילו לעשות ולא רציתי גם לעשות, אני מוצאת שכיום עם הפרטנר שלי, אדוני ובעלי - אני רוצה לעשות. בעיקר בשבילו אך גם בשבילי.
מאחר וכאב הוא מקור פחד עבורך, אני לא אתפלא אם אדונך יבחר להשתמש בו בצורה מדודה על מנת להביא אותך למקום שהוא רוצה שתהיי בו.

אלברטה • 29 באפר׳ 2013

מותר לכתוב על הדברים הללו ש: זה לא עושה לי כלום? . . . .!!!!

סמית​(שולט) • 30 באפר׳ 2013

לדידי אין כללים אוניברסליים קבועים ומחייבים במערכת יחסים מסוג זה.
מדובר בצרכים של שני אינדיבידואליים, אשר האחד יכול להמשך ל-X והשני ל-Y ובמרכז יש מכנה משותף של דברים אליהם שניהם נמשכים.
כאשר נמצאים בקשר, מטבע הדברים, אנשים עשויים לעשות דברים עבור הפרטנר שלהם, זו טיבה וטבעה של שותפות ו/או אהבה, אבל איני חושב שמדובר בדברים שמסבים לעושה סבל.
ואם בכלל כך, בפרט כאשר מדובר ביחסים מעין אלו, כאשר בהם אולי יש צד שעושה יותר ומוכן להקריב יותר, אבל איני חושב שמדובר בעשיית דברים שמסבים לך תחושת אי נוחות גדולה עד כדי פתיחת הסימפוזיון הזה.
מדובר בקשר שדורש רמת אינטימיות גבוהה מאוד, כאשר בדרך כלל צד אחד חשוף לחלוטין והצד השני (יהיו שיצעקו הראשון...) מחזיק בידיו את מלוא הכוח.
הדבר מטיל אחריות כבדה על זה שמחזיק את הכוח שלא לפגוע חלילה בצד החלש.
אני לא חושב שאנשים מתכנסים על מנת להסב אחד לשני כאב וצער ואל לנו לסבול ולחוות חוויות שאיננו רוצים לחוות.
ובקיצור, זה אינדיבידואלי, אם כאב פיזי הוא חוויה שאינך רוצה לחוות, אל לך לחוות אותה והיה עלייך ליידע אותו באשר לכך מזמן ולמצער עשי זאת כעת.
בהצלחה.