| מאזו(מתחלף) |
לפני 20 שנים •
20 ביולי 2004
המרתף האפל בעיר הדרומית - את כתובת המרתף האפל קיבלתי מחבר
בצבא שגר שנים רבות באילת, והוא קצת בקטע, לאחר שהתקשרתי לבשר לו, שאני יורד לשלושה ימים לאילת.
"סנוב, באילת כבר היית ?", הוא הסתלבט עלי. "ושמע, באמת שאין לנו מה להתבייש" אמר. "מבטיח לך, שדווקא כאן באילת תמצא את כל מבוקשך, והרבה יותר. רק תגיע למרתף הזה הלילה, אני כבר אסדר לך סשן עם מאסטר דרומי אמיתי, לא כמו ה"מלכות" האוחצ'ות המתחזות, שיש לכם שם בצפון", אמר לי בלעג, תוך שהוא מוסר לי את כתובת המרתף, וזה גם לא יעלה לך שקל, כי בשביל מה יש חברים, אח שלי. מסרתי את הכתובת לנהג המונית הסקסי והשעיר (רק באילת מרשה לעצמו נהג מונית לעבוד עם מכנסיים קצרים, החושפות רגליים שעירות ושריריות וחבילה שאין מה להתבייש בה, כלל ועיקר). בחוץ היה כצפוי חום אימים, למרות שעת הלילה המאוחרת. ברקע , נשמע ברדיו המקומי, השיר "הסלע האדום" של אריק לביא ז"ל, המספר על "מקום ממנו איש חי עוד לא חזר". יופי באמת. בדיוק כשאני נוסע רועד מפחד למרתף אפל, שנאמר לי עליו, שיש בו הכל חוץ מאהבה ורכות. והכל בעיר זרה, חמה ורחוקה, ובלי שאף אחד יודע איפה אני ולמה. וכל שאני רוצה זה להישלט, לחצות גבולות חדשים, לשמוע את שריקתו השוט באויר, ולהרגיש את המגע היוקד שלו על גופי הערום. לבדוק עד כמה אוכל להמשיך, או אם אוכל להפסיק בכלל. היה זה בניין תעשייתי בן שתי קומות. דקה ארוכה עמדתי בכניסה לדלת ברזל גדולה. היה חם נורא, אבל בפנים הרגשתי קור חודר כזה, מפחיד ומקפיא. לחצתי על לחצן הבודד שבאינטרקום שעל משקוף דלת הפלדה. הצהרתי את שמי ואת קוד הכניסה, שקיבלתי קודם לכן ב- SMS. הדלת נפתחה. בחור גבוה, שחום ושזוף, כבן 22 לערך, עמד לפני בחצי גוף שרירי ועירום. הוא הבריק במלוא הדרו ובאור יקרות, כאילו יצא הרגע מן המים, משוח בשמן שיזוף ריחני. כך לבוש במכנסי עור שחורים, ונועל מגפי עור גבוהות עד הברך, פסע שני צעדים אחורנית, ואיפשר לי להיכנס פנימה. דלת הברזל נטרקה מאחורי. גל של קור ממוזג עטף אותי בכניסה. היה הבדל עצום בין החום שבחוץ לקור שבפנים. קפאתי מאימה והתרגשות. הוא שם לי על הצוואר קולר עור שחור רחב, שרצועת מתכת מחוברת אליו. אוחז ברצועה, הוא הוביל אותי פנימה, וירדתי אחריו בדממה בגרם מדרגות לוליאני מטה מטה למרתף האפל. הוא אמר לי לרדת על ארבע, ומבלי שקיבלתי כל הסבר, התיישב על גבי. הוא המתין מספר שניות, וכשלא הבנתי למה כוונתו, הבהיר לי אותה באמצעות דירבון עקבי מגפיו. הבנתי שהפכתי להיות פוני הרכיבה שלו. וכך הסתובבנו, סוס ורוכבו, על רצפת המרתף הקרה במשך מספר דקות, עד שעצרנו ליד אחד הקירות, עליו תלויים היו מערכות של שוטים מכל הסוגים והגדלים, חגורות עור ושרשראות מתכת באורכים שונים. ליד היה דרגש ארוך ונמוך, עליו מחוברים היו לאורך הצדדים, טבעות ורצועות קשירה. מפינה אחרת, ירדו גבוה מהתיקרה, שתי רצועות קשירה. הוא דרש ממני לעמוד על ארבע כל אותו הזמן, כשמבטי מופנה כלפי הרצפה, ולהתפשט. הרגיזה אותי העובדה, שהוא לא טורח כלל להעיף מבט עלי כשהתפשטתי. כשלפתע הוא בחר שוט ענק, והוריד מכת שוט אדירה על גבי. השריקה והעיוות של גופי המופתע, עשו לו כנראה את זה, והוא חזר והצליף, אלא שהפעם על ישבני. או אז הבנתי, שאת הלילה הזה לא אשכח לעולם. הוא המשיך להצליף ולהצליף, ללא הפסקה, בכאב שהלך והתעצם, ובקצב מדהים. אחר כך ניסה על הפטמות שלי מצבטים שונים, קושר אליהם משקולות בכבדים שונים. הוא חיבר בשרשרת של אטבי מתכת מכאיבים פיטמה מול פיטמה, שאז גם התחיל לקשור אותי בחבל מהודק כל כך חזק ובמיומנות ודייקנות מפליאה, חודר לבשרי, מונע ממני כל אפשרות של תנועה ובקושי נשימה סדירה. וכך קשור, הוא משך אותי עם הקולר לעבר רגליו, וציווה שאתחיל במלאכת הליקוק והעיסוי עם הלשון. הוא הניח את שתי כפות רגליו על ראשי, מאפשר לי לי לטפל באצבעות רגליו. כל אצבע זכתה לטיפול יסודי ורטוב. שאז דרש ממני לעלות מעלה, לחדור עם הלשון עמוק לתוכו, ולהעניק לו ליקוק יסודי בפי הטבעת. בהמשך, על פי הוראתיו, ובלווי הצלפות שוט מצלצלות, החל להחדיר את אצבעותיו פנימה לישבני. אצבעותיו נעו מבפנים לאורך, ורטט של תענוג העיף אותי לשחקים. גופי רעד מתשוקה, כשירכיו השריריות סגרו על ראשי כמו צבט. הוא משך את ראשי בשערות אל פיטמותיו היפות הגדולות, ואני התנפלתי עליהן בתאווה בלתי מרוסנת. שפתי סחטו את פיטמותיו, כשהן עוברות לסרוגין מאחת לשניה. בכל אותו הזמן, הוא לא הפסיק ולו לשניה אחת את החדרת האצבעות לתוך ישבני. גל של חום הציף אותי, וחשתי את פסגות העינוג שוטפות את כל גופי. לחיצה חזקה עם ירכיו על ראשי, הבהירה לי, שעלי להתחיל לטפל בזין שלו. דחפתי את איברו היפיפה עמוק עמוק לתוך פי, מללקק את אשכיו ואת רצועת העור שבניהם לבין פי הטבעת שלו. לאחר דקות ארוכות של התמדה וחריצות, הוא קשר אותי לשתי הרצועות שירדו מקיר התקרה. שמתי לב שהוא הידק את ידי, הרבה יותר חזק מהנדרש. הוא בחר בשוט ארוך עם רצועות עור רחבות ומוקשות. מיד אחרי המכה הראשונה, הכואבת בטירוף, צרחתי שיפסיק, אבל הוא רק המשיך והצליף בכל כוחותיו על ישבני, והחל בסדרת הצלפות, קצבית שאם מישהו היה שומע אותן, הוא לא יכול היה להישאר אדיש לצלילן, הן בשריקת האוויר והן בנחיתה על גבי, ועל ישבני, ולצרחות שבקעו ממני, והיה מתקשר, מן הסתם, באקט אזרחי, ל"משמר המפרץ" המקומי. אחרי כל הצלפה כזו, גופי התעוות וסב על גבי הרצועות, כמנסה לשחרר את הכאב מהגוף. רק אז הבחנתי בכלי הזקור הענקי שלו שהתנוסס כתורן איתן וגאה על גבי היאכטה המלכותית של הגב' אריסון (שאף היא, כידוע, עוגנת מעדנות באילת). הוא הצמיד אלי את איברו הזקור, שאז גם חשתי עד כמה קשוח היה, עד כמה מגורה. ראיתי את סימני ההצלפות שעל החזה שלי. מתוך פחד ותוך רצון לרצות אותו, עטתי על התורן הזקור, והתחלתי לבלוע את כולו, אל תוכי, אל הלוע שניפתח למענו. אחזתי בו בידי האחת, כשהשניה מלטפת את ביציו הגדולות. תנועות עונג נראו על פניו השזופות היפות. מידי פעם הצליף בי קלות על גבי או חזי החשוף והחלק, וברגע מסויים אף העביר את רצועת העור על מפשעתי המגולחת למשעי. הוא החל לנוע במהירות, ואז, כדי לעצור ולמנוע ממני תענוג מיותר בטרם עת, פקד עלי, לאחוז עם שפתי את קצהו של הפין שלו, מבלי להכניסו מעבר לזה, תוך שהוא פוקד עלי, בעזרת לשוני מבפנים, ללקק לו את קצהו הנפוח של הזין. הוא אסר עלי לזוז, למרות שהייתי קשור לרצועות, ולא להניע את גופי קדימה או אחורה. וכך, החל להחדיר לתוכי את אצבעותיו שוב, מטה ומעלה בתוך גופי. פני התעוותו בכאב, שלפתע הוא משך את ידו החוצה, והמשיך להצליף בי. בסוף הוא שיחרר אותי מהרצועות, ופקד עלי לרדת שוב על ברכי. הודתי לו, והתנפלתי על איברו בתשוקה עזה, ובתאווה בלתי מרוסנת, מלקק ומוצץ את מיציו, מנסה לבלוע את הכל, לא להחסיר מאומה. הוא עמד מהצד, זיינו זקור, כשאז התקרב אל ישבני, התכופף והחל ללקק לי את פי הטבעת, ומייד הזדקף אל בירכיו, וחדר לתוכי בפעם אחת חזקה. ראשי התרומם מכאב החדירה אדיר, והוא הורדי לי אותו מיד עם סטירת לחי הגונה, שהבהירה לי, מה זה לנטוש מטרה בטרם עת. הוא חדר לתוכי שוב בחוזקה. לא יכולתי לעצור את גל העונג שהתפשט שוב לאורך גופי. וכך זזנו בקצב, צמודים זה לזה, כשני כלבים מיוחמים, עד שהרגשתי את הפרץ האדיר בתוכי, שסיחרר אותי והרעיד את נשמתי ברצף מענג ומשכר, שלא ידעתי עד אז כמותו. -- נו באמת. נראה לכם ? אז זהו, שלא. ממש לא. האמת היא: שלא היה שום מרתף, לא רצועות עור, לא שוטים ולא קולרים. קיבלתי חופשה חינם באילת, ובלילה הראשון, צדתי בטיילת הצחיחה אינדיאני מקומי מחומצן קלות, חמוד ופטפטן בלתי נלאה. וכך, ובמשך שני לילות, תינינו בחדרי שבמלון אהבה ואנילית לחלוטין, עם המון רומנטיקה, נשיקות חמות ורטובות, חיבוקים, ליקוקים, מציצות וזיוני שכל בלתי נגמרים באבטיות קצף חמימות. אז קיצרתי את החופשה ביום, ומהרתי לחזור לסדום. אמבטיות עם קצף יש לי גם בבית. 
|
|
|
blue_slave(נשלט){מאסטר יקיר}
|
לפני 20 שנים •
20 ביולי 2004
אילת?
קראתי, נהניתי, מאוד אוטנטי כי מקרה דומה קרה לי באילת (על אמת) עם בחור שעובד במלון שבו שהיתי, שדאג לגרום לי לרצות לשוב לשם.
כתיבה יפה. מחכה לעוד............... |
|
|
בכוח המוח-אשה
|
לפני 20 שנים •
26 באוג׳ 2004
ענק..
כתיבה משובחת, חוש הומור אנין.
כאן מסתתר כל החומר הטוב? אני יכולה להבין את פולניה... |
|
|
דריאון(מתחלף)
|
לפני 20 שנים •
7 בספט׳ 2004
עיר חמה אילת ללא ספק , לוהטת , הסיפור הזה בטח נכתב בשמש על חוף הים , לא בצל
|
|
|