| Snitch |
לפני 11 שנים •
21 באוג׳ 2013
ממלכת הנשים שלרגלי ההימלאיה
"ברוכים הבאים לאגם לוגו - ברוכים הבאים לממלכת הנשים", מבשר השלט המוצב בכביש הגישה לאגם החבוי לרגלי ההימלאיה, המושך אליו בשנים האחרונות תיירים רבים המבקשים לפגוש את בני שבט המוסו הסינים, מיעוט אתני המונה כ-40 אלף איש, ואחת החברות האחרונות בעולם שבהן השייכות המשפחתית נקבעת על פי הייחוס האמהי/
האגם, המכותר על ידי צוקים אדירים וחופו מנוקד בבתי עץ בסגנון מסורתי, שוכן בין מחוזות סצ'ואן ויונאן, כך שריחוקו מהציוויליזציה מסייע לבני המוסו לשמור על מסורתם. במשך עשרות שנים ניתן היה להגיע לאזור בדרך אחת בלבד. רק לפני עשור החלו להשתמש בחשמל במקום. ב-2012 ביקרו באזור 1.5 מיליון תיירים, כמעט פי שלושה יותר מב-2011. בשנה שעברה נפתחה דרך חדשה לאזור והושלמה הקמת נמל תעופה חדש, ומצפים כי השנה יבקרו בו כשני מיליון תיירים שיבקשו להתוודע לממלכת הנשים. "רק בנות נחשבות יורשות בעיני בני מוסו", סיפרה סייר (51), הבכורה בשישה אחים ואחיות שהפכה ראש משפחתה לאחר מות אמה. לדבריה, אחיותיה תורמות לפרנסת המשפחה בעבודתן כפועלות נודדות בערי סין, בעוד שאר בני המשפחה - אחים, אחייניות ונכדים - גרים באזור האגם. 
מלבד היותן הדומיננטיות בבית, לנשות המוסו יש מידה חריגה של חופש מיני. גברים ונשים אינם יוצרים קשר מונוגמי לכל חייהם. במקום זאת מקיימים "נישואי הליכה", שבהם הגבר מבקר בחדר השינה של האשה בלילה וחוזר לבית אמו בבוקר. קשרים אלה יכולים להיות מזדמנים או להימשך כל החיים, אך הילדים שנולדים מהם הופכים לחלק ממשפחת האשה. "נשים הרבה יותר אמינות מגברים", אומרת לה, "אנחנו יולדות את הילדים, מגדלות אותם ומשרתות את המשפחה. אין צורך לבקש עזרה מהגברים". לחמשת אחיה ואחיותיה של לה יש שלושה אבות. ניכר כי מנהג נישואי ההליכה גורם לחוסר הבנה בסיסי של המוסו בקרב השליטים הסינים, הסבורים כי המיעוטים האתניים במדינה הם אקזוטיים או ברבריים החיים בפיגור תרבותי. במדריכים לתיירים בכפר לואושואי, אתר התיירות העיקרי ליד האגם, אפשר לקרוא גרסאות גסות למנהג הנישואין. בין היתר נטען בו כי בכפר יש שכונת "אורות אדומים", שבה רוב הפרוצות לבושות בגדים מסורתיים של בני המוסו ומממשות את הפנטזיות של התיירים. מסעות פרסום מודרניים יותר לאזור מציגים אוטופיה נשית. "מנקודת מבט פמיניסטית, אין יתרון לבתולין, כלומר אשה שמקיימת יחסי מין אינה מנודה מהחברה ואינה מבוישת", הסבירה איילין וולש, אנתרופולוגית מאוניברסיטת סידני שנוהגת לבקר באזור מאז תחילת שנות ה-90. "יש פה מערכת שלא נוטשים בה את הנשים והילדים, אין בה גירושים, אלמנות או ממזרים, שנאלצים לסבול כל חייהם". עם זאת, וולש אומרת שאין לתייג את המוסו כמטריארכלים, משום שהגברים עדיין נהנים מעוצמה פוליטית. מדריכת התיירים יונגז'ן לזואו (22) מציגה את המוזיאון המקומי לכמאה איש מדי יום. בכניסה למקום יש שני ציורים צעקניים: יאק, שלדבריה מסמל את כוחם הפיזי של הגברים, ונמר המסמל את נשים. היא משתכרת כ-2,000 יואן בחודש ומספרת שהיא נהנית לפגוש אנשים חדשים מדי יום. נראה שהתיירות חיונית לפיתוח אגם לוגו ומסייעת לחלץ משפחות רבות מהעוני. הו שונפה, נהג מונית בן 42, סיפר כי בצעירותו סבלו משפחות רבות מרעב וממחסור. היום 80% מהמשפחות מעורבות בתעשיית התיירות. אשתו, שאליה נקשר במסגרת "נישואי הליכה", מנהלת בית הארחה. שינויים מהפכניים כאלה במבנה החברתי מעוררים דאגות בקרב מנהיגי המוסו. "ראשי הכפר מבינים שדברים רבים משתנים, אבל אין להם ברירה", אומרת וולש, ומוסיפה כי המודרניזציה יכולה לבוא בצורות מזיקות יותר, כגון תעשיית דיג שתזהם את הסביבה, או הגירה המונית של צעירים, כפי שנראה באזורים נידחים אחרים בעולם. במדריכים לתיירים בכפר לואושואי, אתר התיירות העיקרי ליד האגם, אפשר לקרוא גרסאות גסות למנהג הנישואין. בין היתר נטען בו כי בכפר יש שכונת "אורות אדומים", שבה רוב הפרוצות לבושות בגדים מסורתיים של בני המוסו ומממשות את הפנטזיות של התיירים. מסעות פרסום מודרניים יותר לאזור מציגים אוטופיה נשית. "מנקודת מבט פמיניסטית, אין יתרון לבתולין, כלומר אשה שמקיימת יחסי מין אינה מנודה מהחברה ואינה מבוישת", הסבירה איילין וולש, אנתרופולוגית מאוניברסיטת סידני שנוהגת לבקר באזור מאז תחילת שנות ה-90. "יש פה מערכת שלא נוטשים בה את הנשים והילדים, אין בה גירושים, אלמנות או ממזרים, שנאלצים לסבול כל חייהם". עם זאת, וולש אומרת שאין לתייג את המוסו כמטריארכלים, משום שהגברים עדיין נהנים מעוצמה פוליטית. מדריכת התיירים יונגז'ן לזואו (22) מציגה את המוזיאון המקומי לכמאה איש מדי יום. בכניסה למקום יש שני ציורים צעקניים: יאק, שלדבריה מסמל את כוחם הפיזי של הגברים, ונמר המסמל את נשים. היא משתכרת כ-2,000 יואן בחודש ומספרת שהיא נהנית לפגוש אנשים חדשים מדי יום. נראה שהתיירות חיונית לפיתוח אגם לוגו ומסייעת לחלץ משפחות רבות מהעוני. הו שונפה, נהג מונית בן 42, סיפר כי בצעירותו סבלו משפחות רבות מרעב וממחסור. היום 80% מהמשפחות מעורבות בתעשיית התיירות. אשתו, שאליה נקשר במסגרת "נישואי הליכה", מנהלת בית הארחה. שינויים מהפכניים כאלה במבנה החברתי מעוררים דאגות בקרב מנהיגי המוסו. "ראשי הכפר מבינים שדברים רבים משתנים, אבל אין להם ברירה", אומרת וולש, ומוסיפה כי המודרניזציה יכולה לבוא בצורות מזיקות יותר, כגון תעשיית דיג שתזהם את הסביבה, או הגירה המונית של צעירים, כפי שנראה באזורים נידחים אחרים בעולם. מקור: http://www.haaretz.co.il/news/world/asia/.premium-1.2102338 |
|
|
נזמית לופתת
|
לפני 11 שנים •
21 באוג׳ 2013
מסקרן סניצ', תודה.
|
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 11 שנים •
21 באוג׳ 2013
כמה פסקאות כתובות פעמיים.
בכל מקרה מעניין מאוד. בא לי לנסוע (: |
|
|