בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

איך מתגברים על אדון?

חסרת רסן​(נשלטת)
לפני 11 שנים • 3 בספט׳ 2013

איך מתגברים על אדון?

חסרת רסן​(נשלטת) • 3 בספט׳ 2013
שפחות יקרות... צריכה את עזרתכן...
חייבת ללכת ממנו.... באמת שחייבת... יש יותר דמעות מאושר.... אבל איך עושים את זה בכלל?? איך נפרדים מאדון של שנה? הרי כל הגוף שלי מחובר אליו.... וכל הנשמה שלי קופצת מכל מילה שלו.... והגעגוע.... זה לא געגוע ונילי וכועס..... זה געגוע... לאדון.... ואין דבר שמשתווה לזה.... והוא... משאיר את הדלת פתוחה... מה שרק מקשה עוד יותר....
מה עושים?? (ובבקשה אל תגידו לי ללכת לסשן טוב... לא יכולה לחשוב על גבר אחר שנוגע בי כרגע)
תודה ושנה טובה.
Madame T​(שולטת)
לפני 11 שנים • 3 בספט׳ 2013

Re: איך מתגברים על אדון?

Madame T​(שולטת) • 3 בספט׳ 2013
ניובי סקרנית כתב/ה:
שפחות יקרות... צריכה את עזרתכן...
חייבת ללכת ממנו.... באמת שחייבת... יש יותר דמעות מאושר.... אבל איך עושים את זה בכלל?? איך נפרדים מאדון של שנה? הרי כל הגוף שלי מחובר אליו.... וכל הנשמה שלי קופצת מכל מילה שלו.... והגעגוע.... זה לא געגוע ונילי וכועס..... זה געגוע... לאדון.... ואין דבר שמשתווה לזה.... והוא... משאיר את הדלת פתוחה... מה שרק מקשה עוד יותר....
מה עושים?? (ובבקשה אל תגידו לי ללכת לסשן טוב... לא יכולה לחשוב על גבר אחר שנוגע בי כרגע)
תודה ושנה טובה.


אני אמנם לא שפחה או נשלטת, אבל כל פרידה מקשר מכל סוג שהוא היא קשה.
לרוב מה שעוזר הוא הזמן שחולף, עיבוד התחושות של הפרידה, ואם הקשר היה עמוק, זה די דומה לסוג של אבל.

רק כשתרגישי מוכנה תוכלי ללכת הלאה לקשר חדש וטוב....
    התגובה האהובה בשרשור
Uranus
לפני 11 שנים • 3 בספט׳ 2013
Uranus • 3 בספט׳ 2013
אני אמנם לא שפחה ואם תבחרי להמנע מלענות זה לגמרי לגיטימי כי הרי מדובר בך ובחיים שלך.

למה את "חייבת ללכת ממנו"?
מה המחיר שאת משלמת בלהישאר שם?
חסרת רסן​(נשלטת)
לפני 11 שנים • 3 בספט׳ 2013
חסרת רסן​(נשלטת) • 3 בספט׳ 2013
Uranus כתב/ה:
אני אמנם לא שפחה ואם תבחרי להמנע מלענות זה לגמרי לגיטימי כי הרי מדובר בך ובחיים שלך.

למה את "חייבת ללכת ממנו"?
מה המחיר שאת משלמת בלהישאר שם?



הזמנים של האושר.... מדהימים ככל שיהיו... קצרים מידי.... וביניהם יש יותר מידי דמעות....
זו ה סיבה ללכת ממישהו, לא?
חסרת רסן​(נשלטת)
לפני 11 שנים • 3 בספט׳ 2013

Re: איך מתגברים על אדון?

חסרת רסן​(נשלטת) • 3 בספט׳ 2013
[quote="Madame T"]
ניובי סקרנית כתב/ה:


אני אמנם לא שפחה או נשלטת, אבל כל פרידה מקשר מכל סוג שהוא היא קשה.
לרוב מה שעוזר הוא הזמן שחולף, עיבוד התחושות של הפרידה, ואם הקשר היה עמוק, זה די דומה לסוג של אבל.

רק כשתרגישי מוכנה תוכלי ללכת הלאה לקשר חדש וטוב....



ברור לי שכמו כל פרידה יש אבל... אבל כאן... כשמדובר באדון ושפחה... זה משהו אחר... עמוק יותר... רחב יותר....
חשבתי לנסות לשמוע ממאגר הניסיונות שכאן אם הם חוו את זה אחרת מפרידה ונילית.
cיגי
לפני 11 שנים • 3 בספט׳ 2013

רק את

cיגי • 3 בספט׳ 2013
תדעי את התשובה
רק ההתמדה שלך בהחלטה
אין תפריט ואין כלים שיכולים לעזור מלבד את עצמך
וכוח הרצון שלך להגיע להחלטה הנכונה.
Ashbury
לפני 11 שנים • 3 בספט׳ 2013
Ashbury • 3 בספט׳ 2013
ברגע שייפול לך האסימון שיותר רע לך מטוב לך - את תלכי לבד.
באחריות.

עד אז... תהני מהזמן שנשאר.
Madame T​(שולטת)
לפני 11 שנים • 3 בספט׳ 2013

Re: איך מתגברים על אדון?

Madame T​(שולטת) • 3 בספט׳ 2013
[quote="ניובי סקרנית"]
Madame T כתב/ה:
ניובי סקרנית כתב/ה:


אני אמנם לא שפחה או נשלטת, אבל כל פרידה מקשר מכל סוג שהוא היא קשה.
לרוב מה שעוזר הוא הזמן שחולף, עיבוד התחושות של הפרידה, ואם הקשר היה עמוק, זה די דומה לסוג של אבל.

רק כשתרגישי מוכנה תוכלי ללכת הלאה לקשר חדש וטוב....



ברור לי שכמו כל פרידה יש אבל... אבל כאן... כשמדובר באדון ושפחה... זה משהו אחר... עמוק יותר... רחב יותר....
חשבתי לנסות לשמוע ממאגר הניסיונות שכאן אם הם חוו את זה אחרת מפרידה ונילית.

קודם כל את צריכה להיות שלמה עם עצמך שאת באמת רוצה לעזוב. אני לא חושבת שיש פה איזו 'נוסחת פלאים' איך לעשות את זה. אולי נשלטות שחוו יודעות טוב ממני.

בסופו של דבר רק את יודעת אם הקשר עושה לך טוב או לא ואם רצוי - בשבילך - להשאר בו או לא.
זה לא קל, זה בטוח. כעומק הקשר כך הקושי לצאת ממנו ולהפרד.
בעיקר ענין של כוח רצון והבנה שזה מה שאת באמת רוצה וצריכה לעשות - במידה וכך את אכן רואה את הדברים.
נוריתE
לפני 11 שנים • 3 בספט׳ 2013
נוריתE • 3 בספט׳ 2013
אני נסעתי שנה שעברה לשבוע בפלמה דה מיורקה ומשם הודעתי לו שזה נגמר

לא נשארים איפה שלא טוב ,עד כמה שכואב אולי לעזוב,עוזבים
T O M​(שולט)
לפני 11 שנים • 3 בספט׳ 2013
T O M​(שולט) • 3 בספט׳ 2013
עושים את הצעד ועוזבים.
את מחפשת להימנע מהכאב הכרוך בפרידה אך במקרה שלך אני חושב שזה בלתי נמנע.
תיאלצי להתמודד עם "ימי האבל" שאחרי, עד אשר לאט לאט תחזרי למסלול שלך
ולמה שעושה לך טוב גם אם הוא לא נמצא שם.