סאדו מאזו- הפרעה נפשית?

סאדו מאזו- הפרעה נפשית?

foot-massage​(נשלט) • 10 בספט׳ 2013

אתמול נכנסתי לויכוח עם מישהי בעבודה לאחר ששמעתי אותה אומרת שמי שאוהב סאדו-מאזו ונהנה מזה סובל מסטייה שמוגדרת כהפרעה נפשית וחייב ללכת לטיפול פסיכולוגי בשביל לרפא את עצמו. שאלתי אותה האם גם הומוסקסואליות זו הפרעה נפשית והיא אמרה שזו העדפה מינית ולא הפרעה נפשית. עוד היא אמרה, שסאדו מאזו זו סטייה שגורמת לאותו אדם להיות אומלל וזה גורם לפגיעה בכל תחומי החיים של אותו אדם. אחרי כמה דקות של דיבור איתה, הבנתי שאין עם מי לדבר והויכוח מיותר.

מכעיס אותי שיש אנשים שחושבים ככה, נעולים בתוך המחשבות שלהם והדעות שלהם ולא מוכנים להקשיב, לשמוע ולהכיר דברים קצת שונים. אני חושב שלתייג ככה קבוצה בלי להכיר לעומק זו בורות.

אני סובל מהפרעה נפשית?

כן

de gifford​(נשלט) • 10 בספט׳ 2013

כן

Re: סאדו מאזו- הפרעה נפשית?

the rain song • 10 בספט׳ 2013

למיטב ידיעתי המועטה סאדו מאזו כבר לא נחשב כהפרעה נפשית
לא מזמן פרסמו כאן לינקים למחקרים שמוכיחים (נגיד) דווקא את בריאותם הנפשית הטובה ואושרם הרב של העוסקים בסאדו מאזו.

לא הבנתי, למה זה מכעיס אותך? מותר לה לחשוב מה שהיא רוצה. כל עוד היא לא מארגנת הפגנות ועצומות להוצאת העוסקים בבדסמ מחוץ לחוק וכד', מה אכפת לך שיש אנשים שחושבים ככה?
לא חסר שמרנות בעולם
(ודי כבר לדחוף את ההומסקסואלים לכל מקום.)

בלוסום​(לא בעסק) • 10 בספט׳ 2013

ומי בדיוק מגדיר מהי הפרעה נפשית ומי מופרע נפשית (שונאת את המונח הזה)?
מי מגדיר מי שפוי ומי לא? הכל הבל הבלים ההגדרות נזילות.
הרי בעיניה לי, לך ולאחרים פה יש בעיה, ובעיני היא זו עם הבעיה.
אני עם ריין - מה אכפת לך מה היא חושבת ומרגישה?
תתמקד בלהנות ממה שאתה אוהב, ותתעלם.

פסיכו לוג​(שולט) • 10 בספט׳ 2013

האם הסאדו מזוכיזם גורם לך מצוקה חמורה? פוגע בתפקודי החיים שלך (עבודה, חיי חברה וכו')? אם לא אז קשה לקרוא לזה "הפרעה".

Re: סאדו מאזו- הפרעה נפשית?

דוכיפת​(נשלט) • 10 בספט׳ 2013

הומוסקסואליות גורמת לאומללות כל עוד היא בארון.כאשר הדבר הפך להיות בשנים האחרונות נורמטיבי ובני זוג מאותו מין אינם צריכים להסתיר את נטיותיהם,אדרבא,הם נישאים חיים בזוגיות,מאמצים ילד,אין יותר אומללות.
גם בענינינו,כאשר לא נצטרך לשמור את סטיתנו בסוד,נתפקד איתה כמו שהיא,לא תהיה אומללות.אם אנו עושים זאת בחדרי חדרים,מסתירים את הנטיה מהסובבים אותנו,מתגנבים בשושו לאירועי בדס"ם,עלולה להיות אומללות
הפרעה נפשית?ממש אין לי מושג למה התכוון המשורר.בודאי שזו סטיה מהנורמה אבל בינינו,האנשים המענינים ביותר שיצא לי להיות בחברתם הם כאלה שהעזו וסטו מהנורמה..כל נורמה.

Re: סאדו מאזו- הפרעה נפשית?

דוכיפת​(נשלט) • 10 בספט׳ 2013

הומוסקסואליות גורמת לאומללות כל עוד היא בארון.כאשר הדבר הפך להיות בשנים האחרונות נורמטיבי ובני זוג מאותו מין אינם צריכים להסתיר את נטיותיהם,אדרבא,הם נישאים חיים בזוגיות,מאמצים ילד,אין יותר אומללות.
גם בענינינו,כאשר לא נצטרך לשמור את סטיתנו בסוד,נתפקד איתה כמו שהיא,לא תהיה אומללות.אם אנו עושים זאת בחדרי חדרים,מסתירים את הנטיה מהסובבים אותנו,מתגנבים בשושו לאירועי בדס"ם,עלולה להיות אומללות
הפרעה נפשית?ממש אין לי מושג למה התכוון המשורר.בודאי שזו סטיה מהנורמה אבל בינינו,האנשים המענינים ביותר שיצא לי להיות בחברתם הם כאלה שהעזו וסטו מהנורמה..כל נורמה.

יש לי הרבה מה להגיד על זה, תתכוננו.

Under The Skin • 10 בספט׳ 2013

אם נסתכל על זה מבחוץ, עזוב עכשיו שאני ואתה אוהבים את זה, זה כן נראה חריג. זה נראה כמו פריק-שואו של בגדי עור שחורים, שוטים, מצבטים ומסיכות אב"ך (הרי זו האסוציאציה הראשונית שעולה לאנשים בראש כשהם שומעים על סאדו-מאזו משום שזה מה שהם יכלו להיחשף אליו. אף-אחד מהם לא באמת נכנס לחדר המיטות של אנשים שאוהבים לשחק ביניהם בלי כל התפאורה הזו).

אני תמיד אומרת שאי אפשר באמת להגדיר סטייה, כי הגדרה של סטייה נוצרת עפ"י קבוצת ההתייחסות שלה. ל"עולם האמיתי" בדס"מ נראה כסטייה, אבל כשאני רואה זוג שעושה את הסקס הכי פשוט והכי משעמם, אני חושבת שזו סטייה הרבה יותר גדולה.

אבל בינינו, אף אחד לא באמת משאיר את הסקס שלו "נורמטיבי". אז אולי אין קשירה לאיזה צלב והכאה בקיין, אבל בטח יש פליק פה-פליק שם וקצת אזיקי פרווה. זה כבר הפך להיות הכי ונילי שיש. מה שאני מנסה לומר, זה שהגבולות בין "נורמטיבי" ל"סוטה" די מטושטשים כי אנשים מוסיפים אלמנטים לחיי המין שלהם מכל מיני "סטיות" אחרות כביכול.

אפשר גם להבין את הצד שלה, כמי שמייצגת קבוצה שלמה של אנשים שחושבים ככה. כשאני שומעת על איזו סטייה "חריגה", אני לא נשארת לגמרי אדישה. אני מרימה גבה, אבל אני לא שופטת. זה היתרון בלהגיע ממקום כזה שבו מסתכלים עליך כעל "סוטה" - אתה מפתח חוש רגיש ומבין עם המון חמלה והתחשבות לסטיות של אחרים, ואתה אפילו מוצא את זה די מעניין. ואיך אפשר באמת להסביר לאנשים מה זה בדס"מ כשהם חושבים שצ'אפחה עסיסית על התחת בזמן סקס זה "שוביניסטי" או "אני אישה מוכה עכשיו, בעלי מרביץ לי" או "היא מנסה להתנקם בי על זה שאתמול לא שטפתי כלים". מי שירצה, יפתח לזה מעצמו ויגלה לבד. מי שרוצה להישאר בדעה שלו, זה גם בסדר. אי אפשר לשפוט אנשים כי הם לא מוכנים לקבל את זה עדיין.

לגבי הומוסקסואליות - פעם זה נחשב למחלת נפש של ממש, והיום אתה יכול לראות פאקינג מצעדי גאווה בירושלים (!). ואני מניחה שאנשים שמים לב לאיזו מגמת שינוי בשנים האחרונות כלפי בדס"מ, זה הרבה יותר מקובל מפעם. מכאן אפשר להסיק שעוד כמה שנים, תוכתר סטייה "חריגה ביותר" אחרת שתתפוס את המקום במרחב הציבורי, ובדס"מ ייחשב לסקס ונילי. ככה זה, הכתרה ונפילה של סטיות.

אני רוצה בעיקר להתייחס, ובזה אסיים, לפגיעה הרחבה של בדס"מ בחייו של האדם. דווקא עם המשפט הזה אני כן נוטה להסכים, ולא משום שמדובר כביכול ב"מחלה" או "הפרעה" או משהו פסיכולוגי/נפשי כזה, מאחר שכמו שנאמר, כבר פורסמו מחקרים שמעידים על אנשים שאוהבים בדס"מ כעל בריאים יותר מבחינה נפשית. הפגיעה היא למעשה בצמצום טווח האפשרויות ובהגבלה ממשית של הסיכוי למצוא פרטנר שתוכל לקיים איתו יחסים תקינים (קרי: זוגיות) ויחסים מיניים מסונכרנים. אני חושבת שמרבית האנשים שבאמת אוהבים בדס"מ, והם לא סתם קינקיים שיכולים לחזור לוניל בכל עת, הם אנשים מסכנים ומתוסכלים, ואני ביניהם. יש משהו בקול הזה, בתוך הראש, שכל הזמן אומר לך לחפש מישהו שהוא גם כזה, כדי שהקשר יצליח. הסיכוי לפגוש מישהו שגם אוהב בדס"מ וגם יש כימיה ברמה האישיותית זה קשה עד בלתי אפשרי, מה שמשאיר המון אנשים כאלה לבד. והבדידות מביאה בעיקר לתסכול ולמחשבות של "למה אני כזה? ואולי הכל בראש שלי ואני כן יכול לחזור לוניל? איך אני אקיים מערכת יחסים? איך אני אתחתן? האם אני אשאר לבד כל החיים?" וכו'. מי שלא באמת יכול להתפשר על עניין הבדס"מ, מוקף באופן מתמיד בשאלות שטומנות בחובן הרבה פחד כלפי העתיד, כי ברור שמשהו לא כשורה אם דפוס המשיכה שלי הוא רק ל-X או Y ואין לי יכולת להתחבר ל- A או B. יש פה מעין התמכרות לכל דבר. וכשאני פוגשת בחור חמוד בפאב, אני ישר חושבת "טוב, 90% שהוא לא בקטע בכלל, ואם הוא יהיה, אז הוא כנראה יעשה את זה בשבילי והוא לא יתחבר לזה ואז אין טעם." במחשבה הזו, אני למעשה פוסלת את יתר התכונות הטובות שלו (מצחיק, נאה, אינטליגנטי וכו') כי ברגע שהסקס לא יעבוד כמו שצריך, מערכת היחסים הזו תתפורר לאיטה ותיחרב. ולא משנה כמה אני אוהבת סקס באופן אישי, אלא כי מערכת יחסים בלי בסיס מיני טוב לא מחזיקה מעמד לאורך זמן. סקס זה דבק חזק ביותר שמחבר בין בני-זוג. ואני סיימתי קשר מהמם בגלל העניין הזה.

עד כאן הייתה ההתייחסות לפגיעה ברמה האישית-זוגית-מינית. אותה בחורה שהזכרת אמרה שיש פגיעה בכל תחומי החיים. עכשיו, אפשר להבין את זה כי יש השלכה של המצב הרגשי על עבודה/לימודים/משפחה/חברים וכו'. ברגע שיש צורך רגשי מאוד אלמנטרי שלא מסופק, יש פגיעה שמשליכה גם על הריכוז בלימודים (ואני מדברת מניסיון), על התפקוד בעבודה, על היחסים עם המשפחה/החברים, כי נוצר איזשהו קיבעון על תחושת החסך. ולא מזמן סיפר לי בחור אחד שסטודנטים שנמצאים במערכות יחסים יציבות וטובות מצליחים יותר בלימודים. וזה הגיוני לגמרי כי יש תחושה של ביטחון, של שקט, של אנרגיה שמופנית למקום הנכון. ואנשים שלא חווים את "מערכת היחסים השלמה" כמו שצריך, מפנים תשומת לב דווקא לחסך שנגזל מהם.

לכן, אם אני צריכה לסכם, בדס"מ לאנשים שלא מצאו את "הנישה" שלהם, את הפרטנר שיעשה להם טוב ושימלא להם צורך חסר, הם אנשים שכן נפגעים מזה, כי אין להם אופציה אחרת, הם תלויים לחלוטין בבדס"מ, בנטייה המינית הזו שמשנה להם את כל כללי המשחק בדייטינג. וכן, הייתי משלמת כל מחיר שבעולם בשביל לחזור להיות מה שהייתי לפני, כשאהבתי וניל, לבבות, פרחים ופרפרים, לפני שנהייתי צינית בטירוף ובמיוחד כלפי העולם הזה ודרך ההתנהלות שלו (שגם פיתחו לי הרבה בעיות בגישה), ואם הייתי כמו שהייתי בעבר, היום יכולתי להיות בזוגיות מהממת, להיות הרבה יותר לבבית מצינית, להפסיק לחשוב על סקס כל-כך הרבה ולהתעסק בו בצורה אובססיבית וגם לתפקד טוב יותר בעבודה/בלימודים (בתקופת התיכון הייתי חושבת על סקס ובדס"מ באמצע מבחנים, ובתקופת הצבא הייתי פשוט שוקעת במחשבות האלה כמעט כל היום כשכבר מהבוקר אני מתחילה להסתמס עם שולטים כדי להצליח "להחליק" את היום הזה איכשהו).


ואחרי כל זה, אם יש מישהו שמרגיש כמוני (אני מקווה, כי אני יוצאת פה באמת משוגעת ), אפשר להקים קבוצת תמיכה של נפגעי בדס"מ.

(ברצינות, נו! אל תצחקו)

האמפרי • 10 בספט׳ 2013

"אבל בינינו,האנשים המענינים ביותר שיצא לי להיות בחברתם הם כאלה שהעזו וסטו
מהנורמה..כל נורמה."
סחתיין, דוכי.

(אגב, גם נורמה ג'ין היא חלק מהנורמה?)

להוסיף לדברים של דוכיפת ולחדד דבר מה.
הומוסקסואליות נחשבת אולי לסטיה במובן המיני וכמובן לא במובן החברתי. קל וחומר
גם בדס"ם אבל הבדל ביניהם:
הומסקסואליות יצאה מהארון ומאפשרת (לצערנו עדיין לא באופן המלא) לקיים מערכות
יחסים מקבילות ל"נורמה". יחסים של אהבה, נתינה, שיויון והדדיות. היא אינה מונעת
מאותם ערכים בסיסיים ונורמטיביים להתקיים בתוכה.
בדס"ם, גם אם יצא מהארון ויחגוג את קיומו באותו אופן פתוח, לא יקיים את אותם ערכים
נורמטיבים של מערכת יחסים. תהיה שם אולי התמסרות. תהיה שם נתינה אבל זה ישב
על צרכים מנטליים חזקים ו"אפלים" (מי יותר מי פחות) שנצרבו כבר בשנות ההתבגרות
ושלא יעלמו לעולם.
בבדס"ם קיימת סכנה התמכרותית והתמכרות כמו כל התמכרות עלולה להזיק. היא מוכרחה
להיות באיזון ועם אצבע על הדופק של השולט והנשלט כלפי עצמם וכלפי שותפם.
האם בגלל הסכנה הזאת להפסיק לבדסם את עצמנו? מה פתאם. רק לאזן. בדיוק כמו
עם אלכוהול.

דפנטלי.

קטסטרופה{Adonai} • 10 בספט׳ 2013

הפרעה נפשית נטו.
מצד שני גם להצביע לביברמן ולפיד מצריכה הפרעה נפשית קשה אז תתעודדו.