שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

איך מתגברים על אדון?

חסרת רסן​(נשלטת)
לפני 11 שנים • 7 בספט׳ 2013

Re: איך מתגברים על אדון?

חסרת רסן​(נשלטת) • 7 בספט׳ 2013
שלגי כתב/ה:

כל אחד נמצא כאן מסיבותיו הוא והן רבות ומגוונות,
אולם ברשותך, אנסה לתת לך זווית טיפה רחבה יותר:
עבורך זה עמוק יותר מוניל כי את אינך ונילית, לכן את כאן.
קשר מהסוג הזה נכון לך ולכן הוא כה עמוק ומשמעותי עבורך.
אני מכירה מערכות יחסים וניליות שהן עמוקות ומשמעותיות מאוד - הן נכונות לאותם אנשים שמצויים בהם.
כנ"ל לגבי פרידות וניליות שהיו איומות ונוראיות למי שאהב שם אהבה עמוקה והיה מחויב בכל נימי נפשו.
אני - ממש ממש ממש לא ונילית - אבל לחלוטין לא חושבת שהעומק הוא נחלת הבידיאסאמיים בלבד - זה עמוק משום שזה נכון לנו. ותו לא.

ובכל מקרה, מקווה שתשכילי לעשות את ההחלטות הנכונות עבורך

בהצלחה


הי שלגי, צודקת. ויסלחו לי כל הונילים אם זלזלתי בעומק יחסיהם.
עבורי אלה הם יחסים מאוד עמוקים שמגיעים לטריטוריות חדשות בנפשי, כאלה שלא הייתי בהם עד היום (לא לבד ובטח שלא עם בן זוג) ולכן חווה קושי להתנתק - גם בבחירה להתנתק וגם ביישום - שכמובן שזורים זה בזה.
חסרת רסן​(נשלטת)
לפני 11 שנים • 11 בספט׳ 2013

לסיכום

חסרת רסן​(נשלטת) • 11 בספט׳ 2013
על אדון אמיתי לא מתגברים......
ממש כמו התמכרות.... צריך לעבור גמילה.....
צריך ניתוק.... אחרת זה ממשיך עוד ועוד....
הכוח... שיש לאדון על נשמת שפחתו... הוא אבסולוטי..... והדרך החוצה משם היא קשה..... על גבול הבלתי אפשרית.....
אבל חייבים.... לצאת.... וחייבים... להתחזק.... אחרת מה שהיה ישוב שוב ושוב... ואין מי שיכול להציל אותי משם.... אלא רק אני בלבד....

תודה על כל מי שהשתתף בדיון.
MasterKey​(שולט)
לפני 11 שנים • 12 בספט׳ 2013

Re: לסיכום

MasterKey​(שולט) • 12 בספט׳ 2013
ניובי סקרנית כתב/ה:
על אדון אמיתי לא מתגברים......
ממש כמו התמכרות.... צריך לעבור גמילה.....
צריך ניתוק.... אחרת זה ממשיך עוד ועוד....
הכוח... שיש לאדון על נשמת שפחתו... הוא אבסולוטי..... והדרך החוצה משם היא קשה..... על גבול הבלתי אפשרית.....
אבל חייבים.... לצאת.... וחייבים... להתחזק.... אחרת מה שהיה ישוב שוב ושוב... ואין מי שיכול להציל אותי משם.... אלא רק אני בלבד....

תודה על כל מי שהשתתף בדיון.


שפחה אמיתית לא מסכמת סיכומים.

נכון אמרת - על אדון אמיתי לא מתגברים,
על אדון אמיתי - מתבגרים.

אבל יש גם חדשות טובות -
האדונים האמיתיים נכחדו זה מכבר מהעולם הזה!
הם והדינוזאורים האמיתיים לא קיימים יותר.
מישלי
לפני 11 שנים • 12 בספט׳ 2013

Re: לסיכום

מישלי • 12 בספט׳ 2013
ניובי סקרנית כתב/ה:
מישלי כתב/ה:

אחרי שהתגברתי על התחושות שחלק מהתגובות כאן עוררו בי, אני אתן את דעתי.
והיא מניסיון.
אבל ממש מהבשר והנשמה שלי.
מה שאת מתארת היא תופעה שמוכרת לי ולדעתי, לא ממש מובנת לרוב האנשים (כולל חלק מאלו שהגיבו כאן).

בקשר כזה יש אלמנטים של התמכרות וסימביוזה שנוצרת בין אנשים, שהיא מעבר לקשר זוגי רומנטי, תלות ותהליכים נפשיים מאד עמוקים.
אין עצה או מתכון נכון... כי אותך, אותו, אתכם ואת מה שיש בינכם, רק שניכם מכירים....
דברי איתו ותראי מה הוא יכול לעשות כדי לעזור לך (ולעצמו) בה, ומה מעבר ליכולתיו.
חשוב שתעשו מעבר הדרגתי מהיררכיה לגובה עיניים, לאט לאט תוותרו על הטקסים והביטויים של השליטה שלו בך.

ויש לי עוד, אבל נראה לי שזה מספיק לבנתיים.
שיהיה בהצלחה וכל החיזוקים האפשריים,
מיש.


אוי.... את מעולה.... זה בדיוק מה שלא הצלחתי לסדר לעצמי בראש.... וזה כל כך נכון!! גם אם מגיעה ההחלטה על הפרידה.... הוא עדיין יכול ורוצה לעזור..... הוא עדיין איש מוערך...... וחכם....
ניסיתי לקפוץ החוצה באלימות.... וגיליתי שזה לא נכון.... לא עובד... ורק מכאיב ומשאיר קצוות פרומים.....
כפי שבחרתי אותו נכון ללכת יחד.... צריכה לסמוך על עצמי שגם במצב הזה.... גם בשלב הזה....
זו התגובה שבגללה כתבתי את ההודעה... ואני כל כך מודה לך ששיתפת משלך.....
שנה טובה מישלי icon_smile.gif



ניובי סקרנית כתב/ה:
על אדון אמיתי לא מתגברים......
ממש כמו התמכרות.... צריך לעבור גמילה.....
צריך ניתוק.... אחרת זה ממשיך עוד ועוד....
הכוח... שיש לאדון על נשמת שפחתו... הוא אבסולוטי..... והדרך החוצה משם היא קשה..... על גבול הבלתי אפשרית.....
אבל חייבים.... לצאת.... וחייבים... להתחזק.... אחרת מה שהיה ישוב שוב ושוב... ואין מי שיכול להציל אותי משם.... אלא רק אני בלבד....

תודה על כל מי שהשתתף בדיון.



כמה ימים אחרי שהגבתי, רציתי להוסיף עוד משהו, הייתה לי תגובה מוכנה בראש שרק צריך היה להקליד ולשלוח,
אבל זה לא יצא (אפשר להאשים חלקית את HOT).
רציתי להדגיש את עניין הגמילה.
כשמדובר בהתמכרות מחומר פיזי כמו סמים, אלכוהול, קניות או הימורים, יותר קל לשלוט בגמילה.
כשמדובר בגמילה מסימביוזה אנושית, זה הרבה יותר קשה.
ומה שעוד חשוב לי להדגיש, שלא מדובר רק בגמילה מהפרטנר, מהתלות בו, מהשליטה שלו ומעוד דברים...
אלה בגמילה ממשהו שנוצר בתוך תוכנו, מאיזה רגש של שייכות מוחלטת והתמסרות בלתי מותנית.
אחרי שבקשר כזה, מסרת את המושכות לאדם אחר ונתת לעצמך מכל מיני בחינות, להפוך למריונטה, חוט השידרה במובנים מסויימים מאד נחלש, מתנוון.
נכון שחלקים אחרים בנו מתעצמים ומתחזקים ואנחנו חזקות בהתמסרות, באהבה, בנתינה, בציות, בדיוק (ורואים את זה עלינו לפעמים),
אבל חלקים אחרים נחלשים, בעיקר אלו שעוסקים באחריות אישית.
ולכן, ניתוק בעיני, הוא בדר"כ טעות.
מניסיוני על עצמי וגם על מה שראיתי אצל אחרות, הוא גם לא ממש מצליח.
ובנוסף, תחושת הכשלון בלחזור להיות בקשר אחרי ש"החלטתי להתנתק", לפעמים מעצימה את החולשה והייאוש.
ניתוק יוצר חיתוך של חוטי המריונטה ואז נשארים כמו סמרטוט על הריצפה.
בשביל להתגבר (ולהתבגר כפי שאמר מאסטרקי מעליי), צריך כוחות, ואת אלו אין לדעתי במצב כזה.

זה עדיין לא הכל, אבל אני אחתום כאן שוב לבנתיים.

שוב בהצלחה.
מכל הלב !
TradeMark​(שולט)
לפני 11 שנים • 24 בספט׳ 2013

התגבריות ולהיות גבר.

TradeMark​(שולט) • 24 בספט׳ 2013
מודה ועוזב ירוחם, לא קראתי את כל השרשור. רק חלק מהתגובות. אבל מקריאת ההודעה הראשונה, מתקבלת תמונה שאת רוצה לעזוב, או לשחרר או מה שאת קוראת לו: להתגבר. אז תהיי גבר, תעמדי מאחורי ההחלטות שלך ולכי על זה. תסבלי קצת בדרך, לא נורא, זה חלק מהעניין. שווה לדעת קירבה אינטימית רגשית אמיתית, גם אם זה במקרים רבים, אך לא בכולם, מוביל לכאב לב כזה או אחר. אחוז מוחלט בהחלט של המוזיקה לדורותיה נכתבה על הדלק הזה של כאב לב וגעגועים.

*זו הסיבה שאני לא מפתחת תלות כזו בגברים/אדונים* ליתיום כתבה וטעתה. את מספיק אמיצה להתקרב ולהיפתח למישהו, זה שווה את הפחדנות מהכאב. ובאווירת אופרה ווינפרי זו אני מקדיש לך שיר ניובי, שאם תהיי טובה ותקשיבי טוב טוב תשמעי אותי מנגן על המשולש ברקע במיוחד בשבילך:
http://www.youtube.com/watch?v=k_GxXRbSFDg
TradeMark​(שולט)
לפני 11 שנים • 24 בספט׳ 2013

התגבריות ולהיות גבר.

TradeMark​(שולט) • 24 בספט׳ 2013
מודה ועוזב ירוחם, לא קראתי את כל השרשור. רק חלק מהתגובות. אבל מקריאת ההודעה הראשונה, מתקבלת תמונה שאת רוצה לעזוב, או לשחרר או מה שאת קוראת לו: להתגבר. אז תהיי גבר, תעמדי מאחורי ההחלטות שלך ולכי על זה. תסבלי קצת בדרך, לא נורא, זה חלק מהעניין. שווה לדעת קירבה אינטימית רגשית אמיתית, גם אם זה במקרים רבים, אך לא בכולם, מוביל לכאב לב כזה או אחר. אחוז מוחלט בהחלט של המוזיקה לדורותיה נכתבה על הדלק הזה של כאב לב וגעגועים.

*זו הסיבה שאני לא מפתחת תלות כזו בגברים/אדונים* ליתיום כתבה וטעתה. את מספיק אמיצה להתקרב ולהיפתח למישהו, זה שווה את הפחדנות מהכאב. ובאווירת אופרה ווינפרי זו אני מקדיש לך שיר ניובי, שאם תהיי טובה ותקשיבי טוב טוב תשמעי אותי מנגן על המשולש ברקע במיוחד בשבילך:
http://www.youtube.com/watch?v=k_GxXRbSFDg