מיתוסית(שולטת) |
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
מיתוסית(שולטת) • 11 בספט׳ 2013
ליתיום כתב/ה: כחולית כתב/ה: ליתיום, הפריע לי שאת הצגת את עצמך כ"מומחית למחלות נפש וכו". זה עלול להטעות אנשים שאת אשת מקצוע ולמיטב הבנתי וידיעתי, את אינך.
בארי. נשמע שאתה חש במצוקה כלשהי. לא מובן מדבריך במה מתבטאת המצוקה ומה חומרתה. אנשים הסובלים ממאניה דיפרסיה לא חייבים להיות בעלי חיים מושלמים לכאורה כמו שציינת. לעיתים אף ההיפך- לפעמים המחלה כה חמורה, עד שהם מתקשים לתפקד בצורה תקינה. המחלה מתבטאת במצברוח רגיל, כשמידי פעם יש מעין גלים של מצבי רוח שנעים בקיצוניות בלי אירוע חיצוני הגיוני כגון אבל, טראומה, פיטורים וכדומה. יש גלי דכאון שמתבטאים בתסמיני דיכאון קליני כמו מחשבות שליליות ואף מחשבות אובדניות, קשיי שינה או שינה מרובה, תיאבון ירוד או מוגבר, חוסר הנאה מדברים שבד"כ נהנים מהם וכו'. הגל עשוי להימשך כמה ימים ועד כמה שבועות בד"כ, כשלאחריו יש חזרה איטית למצב הנורמלי. בהמשך עשויים להיות גלי דכאון נוספים או גלי מאניה. בניגוד למה שחושבים, לא מדובר בגל של שמחה וכיף, אלא פרץ אנרגיה מטורף, האדם לא רוצה או מסוגל כמעט לנוח ועובד בטורבו. תסמינים נפוצים הם התנהגויות מסוכנות ולא אחראיות כמו הימורים וקניות חסרות שליטה, התנהגות מינית לא אחראית ו/או עם פרטנרים רבים (לא מדובר בהנאה רגילה...), סמים, אלכוהול, נהיגה פרועה, בקושי ישנים ומסוגלים לעבוד הרבה שעות רצופות.... גלי מאניה בד"כ לא נפוצים והם קצרים יחסית. בד"כ כמה שעות עד כמה ימים עד שבוע. נדיר שיותר מזה כי הם פשוט מתמוטטים מעודף האנרגיה ובד"כ כן יבוא גל דכאוני אחריו. חשוב לומר שאלו מקצת מהתסמינים ולא כולם מתבטאים באותו אופן. המחלה ניתנת לטיפול ע'י תרופות פסיכיאטריות שתקבל מפסיכיאטר. אם אתה חושד, אני ממליצה לבקש הפניה מרופא משפחה לפסיכיאטר לאיבחון וטיפול. בכל מקרה אם אתה חש מצוקה זמן רב, כדאי להיבדק. התרופות לא מרפאות את המחלה, אבל מסייעות בהתמודדות ובקיצור משך הגלים והארכת הזמן ביניהם. אני אשת מקצוע עם ניסיון בתחום בריאות הנפש (לא פסיכיאטרית ולא פסיכולוגית). אם תרצה מידע נוסף, אתה מוזמן לפנות בפרטי אם יש לך זהב או כאן. בהצלחה כחולית, יקירתי, המשפט נאמר עם חיוך. אני מניחה גם שמהצצה בפרופיל שלי אפשר לראות שאני בסה"כ בת 20, ולמיטב ידיעתי והבנתי אין מטפלות בכלל (ומומחיות במחלות נפש בפרט ) בגיל הזה. אבל אני מקבלת את ההערה. בחיוך, כמובן. הנה > אני יודעת, מתוקה. יש לך רצון טוב ואת נשמעת כמו בחורה אינטליגנטית, אבל לא כל אחד בודק פרופילים או יודע במה זה כרוך על מנת להיות איש טיפול. וכמו שכתבתי לאיש אחר, בלי כוונה רעה, עלולים לגרום להטעיה ואף לנזק. בענייני בריאות נפש וגוף, כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע. גם מי שמתמודד בעצמו עם מחלת נפש, מומחה רק למחלה שלו ומחלות נפש מתבטאות שונה בין אדם לאדם, הטיפולים שונים וכך גם הגישות הטיפוליות ואפילו זכויות סוציאליות. |
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
מיתוסית(שולטת) • 11 בספט׳ 2013
ליתיום כתב/ה: כחולית כתב/ה: ליתיום, הפריע לי שאת הצגת את עצמך כ"מומחית למחלות נפש וכו". זה עלול להטעות אנשים שאת אשת מקצוע ולמיטב הבנתי וידיעתי, את אינך.
בארי. נשמע שאתה חש במצוקה כלשהי. לא מובן מדבריך במה מתבטאת המצוקה ומה חומרתה. אנשים הסובלים ממאניה דיפרסיה לא חייבים להיות בעלי חיים מושלמים לכאורה כמו שציינת. לעיתים אף ההיפך- לפעמים המחלה כה חמורה, עד שהם מתקשים לתפקד בצורה תקינה. המחלה מתבטאת במצברוח רגיל, כשמידי פעם יש מעין גלים של מצבי רוח שנעים בקיצוניות בלי אירוע חיצוני הגיוני כגון אבל, טראומה, פיטורים וכדומה. יש גלי דכאון שמתבטאים בתסמיני דיכאון קליני כמו מחשבות שליליות ואף מחשבות אובדניות, קשיי שינה או שינה מרובה, תיאבון ירוד או מוגבר, חוסר הנאה מדברים שבד"כ נהנים מהם וכו'. הגל עשוי להימשך כמה ימים ועד כמה שבועות בד"כ, כשלאחריו יש חזרה איטית למצב הנורמלי. בהמשך עשויים להיות גלי דכאון נוספים או גלי מאניה. בניגוד למה שחושבים, לא מדובר בגל של שמחה וכיף, אלא פרץ אנרגיה מטורף, האדם לא רוצה או מסוגל כמעט לנוח ועובד בטורבו. תסמינים נפוצים הם התנהגויות מסוכנות ולא אחראיות כמו הימורים וקניות חסרות שליטה, התנהגות מינית לא אחראית ו/או עם פרטנרים רבים (לא מדובר בהנאה רגילה...), סמים, אלכוהול, נהיגה פרועה, בקושי ישנים ומסוגלים לעבוד הרבה שעות רצופות.... גלי מאניה בד"כ לא נפוצים והם קצרים יחסית. בד"כ כמה שעות עד כמה ימים עד שבוע. נדיר שיותר מזה כי הם פשוט מתמוטטים מעודף האנרגיה ובד"כ כן יבוא גל דכאוני אחריו. חשוב לומר שאלו מקצת מהתסמינים ולא כולם מתבטאים באותו אופן. המחלה ניתנת לטיפול ע'י תרופות פסיכיאטריות שתקבל מפסיכיאטר. אם אתה חושד, אני ממליצה לבקש הפניה מרופא משפחה לפסיכיאטר לאיבחון וטיפול. בכל מקרה אם אתה חש מצוקה זמן רב, כדאי להיבדק. התרופות לא מרפאות את המחלה, אבל מסייעות בהתמודדות ובקיצור משך הגלים והארכת הזמן ביניהם. אני אשת מקצוע עם ניסיון בתחום בריאות הנפש (לא פסיכיאטרית ולא פסיכולוגית). אם תרצה מידע נוסף, אתה מוזמן לפנות בפרטי אם יש לך זהב או כאן. בהצלחה כחולית, יקירתי, המשפט נאמר עם חיוך. אני מניחה גם שמהצצה בפרופיל שלי אפשר לראות שאני בסה"כ בת 20, ולמיטב ידיעתי והבנתי אין מטפלות בכלל (ומומחיות במחלות נפש בפרט ) בגיל הזה. אבל אני מקבלת את ההערה. בחיוך, כמובן. הנה > אני יודעת, מתוקה. יש לך רצון טוב ואת נשמעת כמו בחורה אינטליגנטית, אבל לא כל אחד בודק פרופילים או יודע במה זה כרוך על מנת להיות איש טיפול. וכמו שכתבתי לאיש אחר, בלי כוונה רעה, עלולים לגרום להטעיה ואף לנזק. בענייני בריאות נפש וגוף, כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע. גם מי שמתמודד בעצמו עם מחלת נפש, מומחה רק למחלה שלו ומחלות נפש מתבטאות שונה בין אדם לאדם, הטיפולים שונים וכך גם הגישות הטיפוליות ואפילו זכויות סוציאליות. |
|
Singularity |
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
Singularity • 11 בספט׳ 2013
כחולית כתב/ה: ליתיום כתב/ה: כחולית כתב/ה: ליתיום, הפריע לי שאת הצגת את עצמך כ"מומחית למחלות נפש וכו". זה עלול להטעות אנשים שאת אשת מקצוע ולמיטב הבנתי וידיעתי, את אינך.
בארי. נשמע שאתה חש במצוקה כלשהי. לא מובן מדבריך במה מתבטאת המצוקה ומה חומרתה. אנשים הסובלים ממאניה דיפרסיה לא חייבים להיות בעלי חיים מושלמים לכאורה כמו שציינת. לעיתים אף ההיפך- לפעמים המחלה כה חמורה, עד שהם מתקשים לתפקד בצורה תקינה. המחלה מתבטאת במצברוח רגיל, כשמידי פעם יש מעין גלים של מצבי רוח שנעים בקיצוניות בלי אירוע חיצוני הגיוני כגון אבל, טראומה, פיטורים וכדומה. יש גלי דכאון שמתבטאים בתסמיני דיכאון קליני כמו מחשבות שליליות ואף מחשבות אובדניות, קשיי שינה או שינה מרובה, תיאבון ירוד או מוגבר, חוסר הנאה מדברים שבד"כ נהנים מהם וכו'. הגל עשוי להימשך כמה ימים ועד כמה שבועות בד"כ, כשלאחריו יש חזרה איטית למצב הנורמלי. בהמשך עשויים להיות גלי דכאון נוספים או גלי מאניה. בניגוד למה שחושבים, לא מדובר בגל של שמחה וכיף, אלא פרץ אנרגיה מטורף, האדם לא רוצה או מסוגל כמעט לנוח ועובד בטורבו. תסמינים נפוצים הם התנהגויות מסוכנות ולא אחראיות כמו הימורים וקניות חסרות שליטה, התנהגות מינית לא אחראית ו/או עם פרטנרים רבים (לא מדובר בהנאה רגילה...), סמים, אלכוהול, נהיגה פרועה, בקושי ישנים ומסוגלים לעבוד הרבה שעות רצופות.... גלי מאניה בד"כ לא נפוצים והם קצרים יחסית. בד"כ כמה שעות עד כמה ימים עד שבוע. נדיר שיותר מזה כי הם פשוט מתמוטטים מעודף האנרגיה ובד"כ כן יבוא גל דכאוני אחריו. חשוב לומר שאלו מקצת מהתסמינים ולא כולם מתבטאים באותו אופן. המחלה ניתנת לטיפול ע'י תרופות פסיכיאטריות שתקבל מפסיכיאטר. אם אתה חושד, אני ממליצה לבקש הפניה מרופא משפחה לפסיכיאטר לאיבחון וטיפול. בכל מקרה אם אתה חש מצוקה זמן רב, כדאי להיבדק. התרופות לא מרפאות את המחלה, אבל מסייעות בהתמודדות ובקיצור משך הגלים והארכת הזמן ביניהם. אני אשת מקצוע עם ניסיון בתחום בריאות הנפש (לא פסיכיאטרית ולא פסיכולוגית). אם תרצה מידע נוסף, אתה מוזמן לפנות בפרטי אם יש לך זהב או כאן. בהצלחה כחולית, יקירתי, המשפט נאמר עם חיוך. אני מניחה גם שמהצצה בפרופיל שלי אפשר לראות שאני בסה"כ בת 20, ולמיטב ידיעתי והבנתי אין מטפלות בכלל (ומומחיות במחלות נפש בפרט ) בגיל הזה. אבל אני מקבלת את ההערה. בחיוך, כמובן. הנה > אני יודעת, מתוקה. יש לך רצון טוב ואת נשמעת כמו בחורה אינטליגנטית, אבל לא כל אחד בודק פרופילים או יודע במה זה כרוך על מנת להיות איש טיפול. וכמו שכתבתי לאיש אחר, בלי כוונה רעה, עלולים לגרום להטעיה ואף לנזק. בענייני בריאות נפש וגוף, כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע. גם מי שמתמודד בעצמו עם מחלת נפש, מומחה רק למחלה שלו ומחלות נפש מתבטאות שונה בין אדם לאדם, הטיפולים שונים וכך גם הגישות הטיפוליות ואפילו זכויות סוציאליות. תראי, אני מסכימה איתך לחלוטין, אבל מצד שני גם אותו בחור שאל את השאלה בפורום לא מתאים ושלא מתעסק בזה. לכל הפחות, הוא היה צריך להעלות אותה דווקא בפורומים שמתעסקים בדברים האלה. באותה מידה, יכלו אחרים פה לענות לו כל מיני תשובות הרבה יותר גרועות, ובסופו של דבר זו אחריותו האישית של בארי. אז אני מניחה שאפשר לסכם את זה בהפנייה (בהסמכתה של כחולית, כמובן, אקדמאית בתחום הטיפולי, אם לצטט מהפרופיל שלה) לגורמי בריאות הנפש המתאימים. התיק נסגר לאלתר! |
|
בארי |
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
בארי • 11 בספט׳ 2013
ליתיום-קראתי קצת הרבה כך שאני יודע מה משמעות של הכינוי שלך.אמרת שיש לך מחוויות אישיות שגרמו לך לחשוב שאולי כן יש לך קשר למחלה
אני אשמח לשוחח איתך בפרטי תודה כחולית- אני אהיה הכי כנה ואין לי בעיה לשתף ולספר. אני בחור יפה תואר,תקשורתי וחברותי,איש שיחה מענין,יודע להקשיב לאחרים.תמיד מוקף אנשים סביבי,המצב רוח רגיל, תמיד עם חיוך על הפנים. זה התחיל אצלי מגיל מאוד צעיר לא עברתי שום טראומות עד כמה שזכור לי. היו לי דכאונות מגיל צעיר מאוד, בעבר הייתי מסוגל לא לצאת מהבית ימים,שבועות,וקרה שגם חודשים. הייתי יוצא,מבלה,הכל רגיל. היו תקופות שהיה קושי תמידי להחזיק מעמד בעבודה,לימודים.וזה נמשך שנים. הדכאון הזה בא והולך. אני חייב לציין שאין לי מחשבות שליליות ולא חלילה מחשבות אובדניות. קשיי שינה היו לי]בעבר] והייתי נשאר ער שעות מאוחרות של הלילה.וביום הולך לישון. היום כשיש לי מה לעשות אני מתעורר ללא בעיה בבוקר.אם זה פגישות לצורך עבודה,סידורים,או פרוקייט שלקחתי על עצמי. בעבר הייתה תקופה שלא היה לי תאבון.בכוח הייתי אוכל. כיום התיאבון שלי נרמאלי.לא מרעיב את עצמי ולא זללן. פרץ אנרגיה מטורף? אין מצב שאני אעבוד או לא אהיה מסוגל לנוח.אני כאילו תמיד חייב לנוח.עובדים עבורי . הימורים- אני לא מהמר,בעבר הייתי אוהב להמר זה היה משחרר לי אנדרנלין לגוף . ..בשביל לשחרר מתחים,הכייף והפורקן... לפעמים פה ושם בקטנה . קניות-אני נהנה לקנות לעצמי מה שאני אוהב זה עושה לי טוב,וגם לאחרים כי אני אוהב להעניק,אך כל זה לא מתוך כפיתיות, אלא מתוך נתינה והערכה . סמים-לא נוגע בזה ,ולא מעשן. נהיגה -ברוגע ושלווה. לא מסוגל לעבוד הרבה שעות ברציפות,מעדיף לטייל ולכייף במקום לעבוד קשה. התנהגות מינית לא אחראית ו/או עם פרטנרים רבים ? .. אני גבר של אישה אחת.רגש ותשוקה אמיתית זה אני. אני לא מאמין ולא בעד הרפואה הקונבציונלית. איש אחר-אני אשמח לשמוע את דעתך , אם לא כאן ,אז אשלח לך דרך התקשרות מייל או טלפון בפרטי. תודה שנה טובה |
|
אביטל46(שולטת) |
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
דעה אישית בלבד!
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
אביטל46(שולטת) • 11 בספט׳ 2013
לא מבינה ולא מתוך ידע אישי בטח לא מתיימרת להיות בעלת מקצוע
זו דעה אישית נטו בתקופה של היום שמתי לב שאנשים והרבה נוטים למצבי רוח /דיכאונות החיים נעים בקצב מסחרר ולא כולם עומדים בקצב מה שבטוח שהניסיון לעמוד בו גורם לדעיכה , הצעירים במיוחד (אני כבר לא כלולה בקטגוריה הזו) הפכו להיות "דור ההיפראקטיביים" תמיד ממהרים , שאפתנים ובמירוץ אחרי השד יודע ... זה בהחלט יכול להיות גורם לסטרס ולתחושת הדאון לכולנו יש ימים כאלה . רצוי באמת לטפל וללכת לאבחן את זה ולא להיות שאננים לא מזמן קראתי ש למעלה מ 70 אחוז סובלים מחרדות /דיכאונות נתון מבהיל אבל שוב זו דעתי האישית בלבד....אם תחושת הדאון היא בטווח הנורמל ולא פוגעת בחייך או בסובבים אותך תלמד להפיק ממנה את הטוב ( בכל דבר ניתן למצוא את הפלוס) ואת טווח הנורמלי קובעים 2 דברים ...אתה והאיבחון אם תזדקק לכזה . |
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
מיתוסית(שולטת) • 11 בספט׳ 2013
בארי. לפי מה שאתה מתאר, אין לך מאניה דיפרסיה. באשר לדיפרסיה, לא ניתן לדעת על סמך המידע שמסרת האם תקופות הדכאון היו נורמליות ומותאמות למצב או לא ומה היו התסמינים המדוייקים וחומרתם. לכל אדם יש תקופות רעות יותר ופחות וזה נחשב נורמלי.
פסיכיאטר יערוך לך איבחון שכולל בדיקת ההיסטוריה שלך כנער וילד (הרבה מחלות והפרעות נפשיות מתחילות בגיל מוקדם) ואת הווה וניסיון לבדוק לעומק את הגלים הללו. כמו כן, על הגלים להימשך מעל פרק זמן מסויים. אני לא יודעת האם בנערותך פגשת איש מקצוע, אבל אם אתה חש שיש לך בעיה ושאתה במצוקה, כדאי לטפל בנושא. רק הוא יוכל לאבחן אותך ולטפל בך במידת הצורך. ייתכן שתספיק פסיכותרפיה וייתכן שיהיה טיפול משולב עם תרופות. אני מבינה שכרגע אינך מרגיש מדוכא, אז סביר להניח שלא תקבל תרופות כרגע אם אתה מאוזן ואם אכן תאובחן כסובל מהפרעה במצב רוח. כאמור, איני פסיכיאטרית ולכן איני מוסמכת לתת לך תשובה מדוייקת בנושא. אביטל, לא יודעת מהיכן הנתונים האלה... הם מופרכים... מדובר על פחות מ10%. נכון אמרת שכולנו סובלים מעצב וחרדות ודכאונות, במיוחד בתקופות קשות בחיים. אבל הרוב המכריע מחלים לבד תוך מספר שבועות עד חודשים בודדים. ברגע שזה כבר מעל לחצי שנה (לצורך העניין, לא אגע בדקויות) שזה נחשב כבר פרק זמן לא נורמלי, גם לאחר מצבי משבר וטראומה, אם התסמינים עדיין עוצמתיים ופוגעים ביכולת התיפקוד של האנשים, אז ניתן לאבחן בדיכאון קליני. הטענה היום שהאצבע קלה על ההדק והפרוזק נגד הדכאון הוא טחת התרופות הנמכרות ביותר בעולם המערבי... תרופות בהחלט עוזרות כשיש צורך, אבל ברוב הפעמים זה עובר מעצמו. כמובן שגם אם מדוכאים ואפילו שזה עוד לא ברמת דכאון קליני, זה לא אומר שצריך לסבול ולפעמים תרופות באופן זמני וממוקד מסייעות בתחושה טובה וחזרה מהירה לשיגרה. |
|
המלט |
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
המלט • 11 בספט׳ 2013
כחולית, מה המקצוע שלך בדיוק? את מפזרת כאן קביעות נחרצות על ימין ועל שמאל ומתנפלת על כל אחד אחר שמעז להביע את דעתו. באיזה תוקף בדיוק את "מבקשת שרק בעלי מקצוע יענו"? מאיפה הקורא התמים, (זה שעלול לחשוב שליתיום עשתה סטאז' עם פרויד ואדלר) יכול לדעת שמה שאת אומרת זה אמין? זה נראה לך רציני להגיד למישהו בפורום "אין לך מאניה דפרסיה" או "יש לך מאניה דפרסיה"?
|
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
מיתוסית(שולטת) • 11 בספט׳ 2013
מעדיפה לא לחשוף את המקצוע שלי, אבל בתחום טיפולי עם ניסיון של שנתיים בבריאות נפש עם מגוון מסגרות לנפגעי נפש.
כל מה שכתבתי כאן ניתן לבדיקה פשוטה. לא קבעתי דבר בנחרצות מבחינה טיפולית או איבחונית וכל הדרך הפניתי לפסיכיאטר. איני מוסמכת לאבחן, אבל אני יכולה לומר שהתמונה שהוא מציג לא כוללת מאניה דיפרסיה כי אין לו שום תסמין של מאניה. כך שזה יכול להיות דיכאון קליני או כלום או משהו אחר. זה כבר דורש בדיקה מעמיקה, כאמור. כל אחד חופשי להביע את דעתו, אבל שיקח בחשבון שאם אין לו ידע והכשרה בנושא, הוא עלול לגרום להטיות וטעויות. וכשאנשים מבקשים למסור מידע בפרטי שלא ניתן לבדוק מבחינה חיצונית אז זה גורם לי להתריע בנושא. |
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
מיתוסית(שולטת) • 11 בספט׳ 2013
אגב, זה כמו לשאול פה שיש לי נקודות בעור שנראות כמו פריחה. מה זה? אפשר לומר שזו לא דלקת ריאות והתשובה הטובה ביותר היא לשלוח לרופא עור.
אנשים שיצא להם קצת לקרוא באינטרנט על מחלות עור, עלולים לתת עיצה על תרופת סבתא, לדוגמה, או משחה שעזרה לשכנה עם משהו דומה, ובפועל יש מחלת עור אחרת והטיפולים שהציעו עלולים לגרום להחמרה... |
|
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון} |
לפני 11 שנים •
12 בספט׳ 2013
לפני 11 שנים •
12 בספט׳ 2013
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון} • 12 בספט׳ 2013
אני ממליצה לך לקפוץ לרופא משפחה ולבקש הפניה לבדיקות דם שבודקת את רמות הויטמינים, מינרלים וברזל, וכן את המדד לבלוטת התריס. אנמיה, תת פעילות של בלוטת התריס ושלל בעיות גופניות נוספות יכולים ליצור סימפטומים שמזכירים את הסמפטומים של דכאון. נסה קודם לברר האם יתכן שמקור הבעיה שלך פיזי, ואם כלום לא יתגלה תוכל לתת את המידע הזה לפסיכיאטר אליו תפנה.
|
|