ואם היה אומר לך

נסחפנו קצת

DEEPSWITCH​(מתחלף) • 17 באוק׳ 2013

זה כבר לא ענייני סקס ושליטה , זו כבר שתלטנות , אלו דרישות לשנות את חייך מקצה לקצה . מי שתעשה את זה למען גבר , או להפך גבר למען אישה , מדובר בצעדים שיכולים לשנות את החיים מקצה לקצה , זוהי כבר לא מערכת יחסים רגילה בגבולות האפשר , הטוטליות הזו מפחידה בכל מובן , תבונה אין בה.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 18 באוק׳ 2013

דיפ, זה דווקא מאד בגבולות האפשר - הנה, עובדה, קורה - אפשרי.
וחוץ מזה, "לשנות את החיים מקצה לקצה" זה לא דבר רע כשלעצמו.

לפעמים ההחלטות שלנו פחות חשובות ממה שהיינו רוצים לחשוב. לפעמים דברים נורא עקרוניים שמשפיעים על כל החיים, הם פחות חשובים מאושר של מישהו אחר.

הדורבנים​(נשלט) • 18 באוק׳ 2013

אני לא יודע בקשר למילה "משחק". לא שכנעתם. זה נשמע כאילו שאתם רוצים להקטין אל החלק הבדסמ"י בהחלטות, וכל זאת בדלת האחורית. כלומר - להביא הסברים מהתחת למה זה הדבר הנכון אבסולוטית לכולם.

זה מזכיר לי שבאמריקה לא נהוג בגני הילדים הפוליטיקלי קורקטים, לתת לילדים "לשחק". זה נשמע איך שהוא לא מחנך שהם סתם playing. אז במקום זה אומרים עליהם שהם exploring. שזה נשמע יותר בעל משמעות.
אז אולי נחליף את המילה משחק לאספלוריישן? או אולי חוויה. אנחנו "חווים בדס"ם" 24/6, במקום "משחקים בבדס"ם". ושבת מנוחה.

Brave Dwarf • 18 באוק׳ 2013

אף אחד לא מקטין דבר, פוג. בגסות ניתן לחלק את הקהילה לשלוש קבוצות: RP הקבוצה היותר מיינסטרימית, LS קבוצה יותר מדוללת שמנהלת אורח חיים שמושתת על היררכיה גם מחוץ לתחומי המיטה ו GOR. בין שלושת הקבוצות תמיד היה ותמיד יהיה ויכוח. ה RP טוענים שחיי ה LS הם פורנוגרפיה 24/7 או שוביניזם או חוסר שפיות, ה GOR טוענים ששתי הקבוצות האחרות לא מבינות דבר ב BDsM אמיתי, ה LS טוענים שה RP סתם משחקים (להבדיל ממשחקים לא סתם) ומה זה המילה הזאת "סיישן" בכלל, והם כולם טוענים שגוריאנים חיים עפ"י ספרים עילגים. שלושת הקבוצות משתדלות להתרחק זו מזו כדי לא ליצור חיכוכים, מן הסתם בצדק. בארץ אני לא יודע אם קיימות ממש קהילות נפרדות, כמיטב ידיעתי כולנו נמצאים בכלוב. בזמן שגוריאנים משום מה לא משמיעים את קולם (אולי אין כאלה?) ה LS מפחדים להשמיע את קולם וה RP הם הקבוצה המובילה כפי שזה תמיד קורה למיינסטרים.

התייחסתי למיילדום בלבד, תאלץ לסלוח לי על כך. אני פשוט לא יודע דבר הקהילה הפמדומית. אני כן יודע שגם בגור קיים פמדום והוא נקרא "הנשים החופשיות" או משהו כזה (לא לתפוס אותי במילה בבקשה).

LOL נשתמר לי טקס מתורגם בדיסק קשיח חיצוני, אם בא לך לקרוא אותו. מדובר כאן על חוקים של קהילת גור:

א. ה"אני מאמין" של משי ופלדה
ה"אני מאמין" של משי ופלדה מכיל את שלושת האמונות הבסיסיות של גוריאנים ועקרונות מנחים שהבליטו ארגון זה משאר ארגונים.


1. פילוסופיה גוריאנית:
היסוד הראשון של פילוסופיה גוריאנית הינו יושר טבעי, המוכתב והממומש על פי חוקי הטבע ולא על ידי חברה או תרבות מסוימות. הגשמת אידאל זה דורשת הערכה ובטחון עצמי שלא מושגים על ידי מהלכים אלו או אחרים באופן מלאכותי (כגון יהירות, גאווה שחצנות ורברבנות). גוריאני מוצא את המפתח ליושר טבעי כאשר הוא עצמו יודע ומכיר את מיקומו האמיתי בתוך השלם.

הבסיס השני של הפילוסופיה הוא המבט הכן פנימה. המבט פנימה כולל התבוננות במחשבות של עצמך, בתשוקות ובהתנהגות בכלל. שוב, הגוריאני עושה זאת באופן כן ואמיתי. למרות שגוריאני שואף לאידאלים מוסריים, אין הוא חייב להיות "טלית שכולה תכלת". ללא קשר לשאיפותיו, הוא לעולם אינו משלה את עצמו אלא שופט את עצמו בכנות הוגנת ומתוך מודעות עצמית. "השקרים המסוכנים ביותר" אומר פתגם גוריאני, "הם אלו שאנו מספרים לעצמנו."

המרכיב האחרון של הפילוסופיה הגוריאנית הוא החוזק התוכי שנובע מכל סגולה או מצרוף של סגולות משולבות המגיעות מבפנים ובאופן טבעי ומבטיחות לבעליהן סיכוי גדול יותר להצליח במשימה ספציפית. הכחשת חוזק זה, ואין זה משנה מיהו בעליו, תהא שוות-ערך להתחזות אשר אינה חלק מהתנהגות גוריאנית. גוריאני המכיר בכוחותיו ובחולשותיו ומזהה אותם אצל האחר, זוכה ליתרון. שימוש יעיל בידע זה הוא המעלה החשובה ביותר בעזרתה יוכל להבטיח את שליטתו ולהגדיל את סיכויו לשרוד.
יושר פנימי, בחינה עצמית כנה וחוזק תוכי, בונים את יסודותיה של הפילוסופיה הגוריאנית.

2. פילוסופיה של משי ופלדה:
אף על פי שכל גוריאני מכיל תכונות של יושר פנימי, כנות אינטרוספקטיבית וחוזק תוכי, לא כולם בעלי יושר עקרוני של אופי. אזרחי משי ופלדה הינם אוסף של בודדים הדוחה את הרעיון ש"המכנה המשותף הנמוך" הינו רמה מקובלת של התנהלות, אלא תחת זאת שמים לעצמם מטרות גבוהות יותר. אזרחיה של משי ופלדה נדרשים ליטול על עצמם התחייבויות, לדעת להפריד טוב מרע ולגלות אומץ מוסרי.

משי ופלדה היא ארגון סוציאלי. כל חבר בה תלוי באחרים כפי שהאחרים תלויים בו. תלות הדדית זו יוצרת חוב סוציאלי, שחייב להיפרע. בנוסף להתחייבות הסוציאלית כלפי כל האזרחים האחרים, וההתחייבות של נאמנות לאבן הבית (למרכז שיפוטי), התחייבויות יכולות להתפשט גם כלפי מעלה בשרשרת ההיררכית כמו גם כלפי מטה ולכלול את הכפופים. התחייבות מחלחלת בחברה של משי ופלדה לכל אורכו של המבנה הסוציאלי שלה.

אך לא כל ההתחייבויות הן מוסריות ולכן על חוש הצדק האישי לעצבן בהתאם. אזרחי משי ופלדה מצופים להשתמש בחושיהם כדי לתת להתחייבויותיהם כיוון מוסרי נכון אף על פי שהמוסריות האישית עשויה להשתנות מאזרח לאזרח.

ההתחייבות לעשות את הדבר הנכון נובעת מהכרה מוסרית עמוקה. לעשות את מה שנכון מתוך פחד מנידוי, מעונש או מאסר - שונה מהצורך המוסרי האישי היוצר את ההתחייבות. לעיתים זה עשוי להפוך את הבחירה הנכונה לעניין מסובך, בחירות מסוימות עלולות לגרור סכסוכים ולהוליד פשרות, עמן האדם יצטרך לחיות. ולכן למלא ולבצע התחייבויות בלבד, דורש אומץ.

אומץ בהקשר הזה לא מתיחס לאומץ לב פיזי, אלא לאומץ מוסרי לעשות את הבחירה הנכונה ללא קשר למחיר האישי. לעיתים, בחירה בשביל הישר והקשה, כואבת. לבחור בשביל כה מנוגד לרצון עשוי להיות מפחיד, אבל אמיץ אין משמעו נטול פחדים. זה ששולט בפחד שלו ונשאר במסלול על אף הסכנה, מציג אומץ לב אמיתי.

3. סיכום:
אזרחיה של משי ופלדה דוגלים בשלושת האלמנטים של הפילוסופיה הגוריאנית: יושר פנימי, כנות אינטרוספקטיבית וחוזק תוכי, היוצרים יסודות מוצקים. מתוך יסודות אלו עולים עמודי התמך של התחייבויות, יושר, ואומץ, המהווים את מרכזה של חברה השואפת לרמה גבוהה ביותר. ומכיוון שהאזרחים רואים עצמם כאחראים לסטנדרטים אלו, הם לעולם לא יסתפקו בשביל פשוט, במסלול ישר או בבחירה קלה אחרת אם אלו אינם תואמים את אמונותיהם.

This work is copyrighted. 2006. Silk and Steel. It is protected by the laws of the United States and International conventions, treaties and agreements.
יכול להיות שמצאתי את ספר ה BDsM השחור והגדול?

רפאל • 18 באוק׳ 2013

התגובה הזו נפתחת בהתייחסות לדברים של פוג, אבל זו גם תגובה ללורי, אליפל ומארי.



נדמה לי שלא הבנת את האופן שאני משתמש במילה "משחק". כשאמרתי (בשרשור הזה) שבדס"מ הוא משחק, לא התכוונתי לדרג את הבדס"מ שבין אנשים כמשהו לא רציני. התכוונתי להדגיש את העובדה שבדס"מ תקף אך ורק בתוך מערכת יחסים, ולא מחוצה לה. זו לא דעתי האישית, אלא שזו עובדה (לפחות בכל חברה ליברלית שמתנגדת לעבדות). במילים אחרות, אם הגבירה שלך אומרת לך להכניס למישהו מכות, וגם אתה עושה את זה, אינך יכול להצדיק את מעשיך בכך שיש לך גבירה ושאתה חייב לציית לה. כמעט כל אדם בחברה יבטל הצטדקות כזו ויראה בך אחראי למעשה של תקיפה ואלימות. ולדעתי בצדק. כי אתה "עבד" אך ורק במסגרת מערכת היחסים שבינך ובין הגבירה שלך. אתה לא עבד שלה כשמדובר באנשים אחרים שבחברה. אל מול אנשים אחרים אין שום תוקף לעבדות שלך, ולהגדרות הזוגיות של עבד וגבירה.

מה שחשוב להבין באמצעות הדוגמה הזו הוא, שאף אחד אינו עבד ואף אחת אינה שפחה, כשמדובר באדם שלישי. להוציא את המקרה שבו האדם השלישי הוא פרטנר שבקטע, או חבר קרוב בקהילה שמשתף פעולה עם ה"משחק". בחברה שלנו, ומחוץ למערכות היחסים, כל אחד ואחת מאיתנו חופשי ואחראי למעשיו. מי שחושב אחרת אינו תופס בדס"מ בצורה אחרת או רצינית, אלא שהוא מתנגד בצורה רדיקלית לחברה ליברלית, לזכויות אחדם, ולאחריות אישית. אני לא מבין איך הנקודה הזו אינה ברורה לכולם במסגרת הדיון הזה.

מאחר שילד אינו צעצוע של ההורים אלא אדם כשלעצמו, אז כשמדברים על טובתו צריכים לאמץ את נקודת המבט שלו ולא את נקודת המבט של ההורים. מבחינת הילד אבא הוא לא עבד ואמא אינה שפחה. להגדרות האלו אין תוקף מבחינתו, לא כי הוא ילד קטן שלא מבין, אלא כי הוא "אדם שלישי", שנמצא מחוץ ל"משחק" הבדס"מי. (בדיוק כפי שמבחינת האדם שהכנסת לו מכות, אין תוקף לכך שאתה "עבד" שמציית לגבירה שלו). אם הורה נדרש להצדיק את האופן שבו הוא מגדל את הילד שלו, הוא לא יכול לטעון "עשיתי כך וכך כי אני עבד ונדרשתי לציית". אף אחד לא יקבל את הסנגוריה הזו. לא הילד, לא שרותי הרווחה ולא בית משפט. יכול להיות שאנשים חושבים על סוגיות "פעוטות" בדברם על שליטה של בן הזוג בגידול הילדים. אבל עדיין - משהו בגישה הזו פגום מיסודו לדעתי. ואין לזה שום קשר עם סוג הבדס"מ שאותו בני הזוג חיים. (להוציא את המקרה שבו הם מעניקים תוקף חברתי לבדס"מ שלהם, וסבורים שכולם צריכים להכיר בחובה של העבד לציית לגבירה שלו).

כבר כתבתי כאן אנלוגיה שזכתה להתעלמות, ולא ברור לי למה: נניח שאדון ושפחה עובדים ביחד בגן ילדים. לא יעלה על הדעת שהחלטות ביחס לידים שבגן יתקבלו בסופו של דבר ע"י האדון, ושהשפחה לא תתעקש על דעתה המקצועית. ואין סיבה שזה יהיה אחרת כשמדובר בהורות משותפת.

והערה אחרונה: לאורך השרשור הזה היתה נזילה מדיון על בדס"מ לדיון מעורפל על "דומיננטיות טבעית שמתקיימת בכל קשר". השניים שונים מאוד זה מזה. והשאלה המקורית (שלאורה אני כותב כאן) התייחסה לבדס"מ. כלומר, לא להשפעות טבעיות ולא בהכרח מודעות שיש לפעמים לאדם אחד על חברו. אלא לסיטואציה בדס"מ, שבה מתקיימת מחלוקת מודעת בנושא של גידול ילדים, שהשפחה חושבת אחרת מאדונה, אבל מבטלת את דעתה לאור דעתו ומצייתת לו.

the rain song • 18 באוק׳ 2013

אפשר רגע ברשותכם לעזוב את הבדסמ? תודה.

האם אף אחד כאן לא הכיר מימיו אנשים מבוגרים? דור או שניים מעלינו? בני 60,70+
המון משפחות התנהלו ככה בדיוק בעבר הלא נורא רחוק. משפחה בה לגבר יש את המילה האחרונה והאשה לא בהכרח סמרטוט אלא אם אוהבת וחמה, מכובדת ואהובה ע"י ילדיה ובעלה.
האם כל הדור הקודם פסול בעיניכם בגלל שלגבר במשפחה היתה המילה האחרונה?

ומה כל כך נתפסתם לעניין בתי הספר? לא שמעתם אף פעם על ילדים שעברו בתי ספר? לפעמים כמה מסגרות חינוך עד שמצאו מה שהכי נוח וטוב ומתאים להם?
מישהו כאן הורה לילדים בגיל ההתבגרות?
האם כל הדמוקטיה בבית מונעת טעויות עם הילדים? יש הורה שלא טועה?
אפשר לחשוב שבית ספר זו החלטה של חיים ומוות...

לי אין ילדים וגם לא יהיו אבל אני יכולה להגיד בבטחון שלא הייתי עושה שום דבר באופן אוטומטי בגלל שלא משנה מי היה אומר לי ועדיין, יש אנשים שככה מתאים להם לחיות ומי בדיוק החליט שהחיים שלי טובים יותר?
העלתם על המוקד את כישורי ההורות של לורי ובעלה ללא שום זכות.
מותר לכל אחד לחנך את ילדיו כראות עיניו ואין צורך לזלזל באף אחד שחושב אחרת.
ילדים לא מגיעים עם הוראות הפעלה ואין הורה בעולם שיודע בדיוק מה לעשות בכל רגע נתון
וחכו לגיל ההתבגרות...

פייה{O} • 18 באוק׳ 2013

רייני -
ברצינות??
מה שאת מתארת מהדורות הקודמים זו משפחה פטריארכלית,
גוד אולד שוביניזם טהור בו האישה נחותה ונתונה למרות הגבר מהסיבה הפשוטה שהיא, ובכן, אישה.
באותה מידה אפשר לשאול למה שלא ננצל איזה כושי לעבוד בשבילנו בלי תשלום (זה עבד מעולה לאמריקאים לפני לא יותר מידי זמן), או למה שלא נוריד כאפות לילדים כשהם מעצבנים אותנו - גם זה היה נהוג ומקובל לחלוטין לפני כשני דורות.

אגב לא דובר על משפחה ׳דמוקרטית׳ שמשמעה בד״כ לתת גם לילדים להשמיע את קולם בהחלטות הנוגעות למשפחה ואליהם (גישה שאני אישית דווקא אוהבת),
אלא על שוויון באחריות ובקבלת ההחלטות המשמעותיות לגבי הילדים בין ההורים,
מה שלמעשה עד כה היה נראה לי כה טריוויאלי שאני מופתעת מהיקף הדיון שהתפתח בנושא.

ודבר אחרון - לא דיברנו בכלל על כישורי ההורות של לורי ובעלה, ראשית כי הם לא הורים, שנית כי הם לא מרכז הדיון כאן - לורי סה״כ העלתה את הסוגיה, ושלישית כי הנקודה היא לא *כישורי הורות* אלא מידת לקיחת אחריות ומעורבות של ההורים ואם יש מקום לבדסמ של בני הזוג בהורות.

the rain song • 18 באוק׳ 2013

אבל פיה, גם אני לא כזאת וגם אני לא מבינה למה מישהו רוצה לחיות כך אבל עובדה שיש כאלה שככה בדיוק רוצים ואוהבים לחיות.
העבדות כבר לא חוקית אז היא לא דוגמה טובה, גם להכות ילדים.
יש נשים שבוחרות(!) לחיות כך.
ההורים שלהן לא מכרו אותן כשהן היו בנות שלוש. הן גדלו ובגרו ובחרו לחיות ככה
גם להן יש זכות קיום. (לפחות תיאורטית בפורום בכלוב, מינימום)
אפשר להגיד "לי זה לא מתאים" (לי זה בהחלט לא מתאים)
זה לא לעניין לשלול את קיומן

*ועוד איך כישורי ההורות העתידיים שלהם עמדו כאן למוקד.
וסתם שאלה,
את באמת חושבת שכל הנשים במדינה ובעולם בחרו בחיים שלך יש? כולן מחנכות את הילדים שלהן בדיוק כמוך?
כל אחד עם העניינים שלו.

רפאל • 18 באוק׳ 2013

רייני,

אני מצטרף לכל מה שפייה כתבה. ואני גם מוסיף:


נכון (או לפחות יש להורה מרווח פעולה רחב בחינוך הילד כראות עיניו). אבל בשרשור הזה מדובר בדיוק על ההפך! על כך שהורה לא יחנך את הילד כראות עיניו, מפני שהוא עבד או שפחה ואמרו לו לחנך את הילד אחרת. לציית לבן הזוג בסוגיות של חינוך זו לא גישה חינוכית.



דמוקרטיה לא מונעת טעויות. אבל בניגוד למשטר שמושתת על ציות מוחלט לסמכות והעדר ביקורת, היא מאפשרת תיקון של טעויות. כל הורה טועה. אבל כל הורה טוב מנסה להימנע מטעויות, ומתקן כאלו כשהן מתגלות. אי-אפשר להגיד את זה על הורה שלא עושה כטוב בעיניו, אלא מציית ועושה לילד את מה שאמרו לו.




אני ממש מתוסכל, זה כאילו שלא קוראים כלל את מה שאני כותב.
לא נאמר כאן שלאישה אסור לבחור באורח חיים בדס"מי-טוטאלי-אקסטרימי-של-שפחה-נרצעת.
נאמר שהיא לא יכולה להיות שפחה כשהיא מגדלת את הילד שלה. בדיוק כפי שהיא לא יכולה להיות שפחה כשהיא נמצאת באינטראקציה כלשהי עם כל אדם בחברה. היא יכולה להיות שפחה רק אל מול בן-הזוג שלה. הרמטכ"ל לא יכול לפתוח במלחמה מול אירן כי הוא ואישתו מנהלים מערכת יחסים בדס"מית 24/7 של עבד וגבירה, והיא, בניגוד לדעתו, חשבה שמלחמה עם אירן היא הדבר הנכון. והרמטכ"ל גם לא יכול לשלוח את הילד שלו לבית ספר דמוקרטי, ולא אנתרופוסופי, רק בגלל שאישתו אמרה. כלומר, הוא יכול לעשות את כל הדברים האלו, אבל הוא מפר בכך את האחריות שיש לו כלפי המדינה וכלפי ילדיו.

the rain song • 18 באוק׳ 2013

רפאל, אתה באמת מאמין שאשה שהיא אמא תעשה דברים במודע כדי להרע לילדים שלה?
נראה לך שהא תאפשר התעללות?
אשה שבחרה לחיות בכניעה מול בעלה מאבדת את הרגש האימהי, לפי דעתך?

לורי והגמד התייחסו לעניין הזה מיליון פעם.
כולם מתוסכלים כי אף אחד לא באמת קורא את התגובות המנוגדות לו.