אניגמטית(שולטת) |
לפני 11 שנים •
19 באוק׳ 2013
אילופה של כוכבת הילדים פרק ז'
לפני 11 שנים •
19 באוק׳ 2013
אניגמטית(שולטת) • 19 באוק׳ 2013
הפרקים הקודמים:
א-ה': http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=27738 פרק ו' מופיע בתגובות ללינק הזה: http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=33842 סטפן חזר ובידו ויברטור ורוד, עבה ובעל תוכניות הפעלה מגוונות. חניתה חייכה, מרוצה. "תראי איזה הפתעה הכנתי לך, חור, לא סתם ויברטור, ורוד. מתאים לצבע של הערוץ שלך, שלא תגידי שאני לא מתחשבת". היא צחקה את הצחוק המרושע שלה, שנירית למדה כבר להכיר וזו לא יכלה להסתיר את סקרנותה. מה המפלצת עומדת לעולל לה עם הויברטור הזה? טוב נו, לא צריך להיות גאונה כדי להבין. אבל חניתה היתה יצירתית, לא סתם הגיעה למעמדה הכלכלי וגם את המשחקים שלה היא אהבה לשחק קצת אחרת. "אנחנו עומדות להשתעשע קצת, חור שלי, משחק קטן וחמוד שהמצאתי. אני עומדת לשאול אותך שאלה. אם תעני לשביעות רצוני, תקבלי את הויברטור החמוד הזה בתוכך, שיעשה לך נעים-נעים. אם תעני בחוסר כנות או תשובה לא מספקת, תקבלי הצלפה מהקיין. ברור חור קטן שלי?" נירית השתנקה ונזכרה שמומלץ לה לענות בצורה שתרצה את חניתה וענתה "כן, גבירתי". "יפה חור", ענתה חניתה בחיוך שהצביע על כך שהיא מתחילה להיות מרוצה. היא אפילו ליטפה לרגע את ראשה של נירית כשאמרה לסטפן "גש תביא לי את הקיין הדק". סטפן מיהר לבצע והתיישב לרגלי גבירתו, מחכה להוראות נוספות. "ועכשיו חור, שאלה ראשונה: מה את שלי?" נירית ידעה שזה לא זמן להתחכם וענתה: "החור שלך, גבירתי". חניתה חייכה שוב. נירית מתחילה ללמוד וכמה שהיא נהנית לאלף אותה. זה עומד להיות מרתק. היא ידעה שצפויות לה עוד מלחמות רבות ומאבקים שונים מול נירית, אבל בסוף זו תהיה השפחה הכי צייתנית שהיתה לה אי פעם. היא פשוט יודעת את זה בלבה והיא לא ממהרת לשום מקום. היא הניחה רגע למחשבות וחזרה למשחק: "תשובה יפה, חור, מגיע לה פרס. פשקי את רגלייך". נירית פישקה את רגליה בהיסוס. היא פחדה מהאישה הזאת, אבל עכשיו, יותר מכל, היא פחדה להנות. היא פחדה להישבר ובאמת לאהוב את המשחק המטורף של המפלצת שסוחטת אותה. היא לא תהנה. יתהפך העולם והיא תסבול מזה. חניתה ניגשה אליה. ליטפה את שערה קלות, העבירה אצבע על לחייה. "תהיי חור טוב, מותק, חור רעב, אין טעם להלחם בזה, הגוף שלך כבר יודע של מי הוא, למי הוא שייך, גם אם המוח שלך נלחם בזה. רוצה שאראה לך? אל תטרחי לענות. אני אראה לך מיד". חניתה הכירה נשים. למעשה, היא ידעה אותן. ידעה איך לגעת, ידעה איך לענג, יותר מכל ידעה איך להכאיב בצורה שתענג ואת כל הקסם האישי והמיומנות הזאת היא הביאה עכשיו לנירית. "פה גדול חור, לקקי לגבירתך את האצבעות עד שיהיו רטובות מספיק לשחק בחור שלי", ציוותה ובלי להמתין החדירה שלוש אצבעות לפיה של נירית. נירית נחנקה קצת, אבל התחילה ללקק ולהרטיב את האצבעות. "בדיוק כך, חור שלי", אמרה חניתה והורידה את ידה אל בין רגליה של נירית. האצבעות הרטובות שלה גיששו עד שמצאו את הדגדגן של נירית וניצבו מעליו. לאט החלה לשחק בו, בודקת את תגובותיה של נירית לזויות השונות וללחצים השונים שהפעילה עליו, עד שמצאה את הזוית המדוייקת והלחץ המדויק שגרם לנירית לגנוח, גם כשלא רצתה. עכשיו היא המשיכה במרץ, דופקת את הדגדגן בקצב אחיד ומביטה לתוך עיניה של נירית, קוראת כל תזוזה בעיניה. נירית עצמה את עיניה. חניתה שלפה את אצבעותיה מהכוס של נירית והעיפה לה סטירה מצלצלת "החור שלי לא מסתתר מגבירתו ולא נסגר בפניה. אף פעם. את גלויה וחשופה בפניי. אין לך סודות ממני. אין יותר שום דבר פרטי שלך. הכל שלי. תפקחי עיניים, חור ותמשיכי להביט בי כל הזמן. ברור?" "ברור, גבירתי", ענתה נירית ופקחה עיניה בבושה. זין. היא לא רצתה להנות מזה והזונה צודקת, לגוף שלה יש רצונות משלו והמפלצת יודעת להפעיל אותו. "מס הכנסה, מס הכנסה", חשבה לעצמה כשחניתה החדירה לתוכה את הויברטור הורוד והפעילה אותו. חניתה נקשה באצבעותיה לכלב שלה וסטפן מיהר להחזיק את הויברטור פועל בתוך נירית. היא חזרה לדגדגן ונירית החלה לרעוד מעונג, תכף היא תגמור, אבל לא, חניתה שלפה מתוכה את הויברטור ואת האצבעות וחייכה "החור שלי נהנה ורוצה לגמור? עוד לא מתוקה. עוד לא שיחקנו מספיק. עכשיו לשאלה הבאה: מה החור שלי מוכן לעשות למעני?" נירית היתה נבוכה מהכניעה של הגוף שלה. אבל היא חזקה. היא לא תשבר. הגוף שלה אולי זנותי ורעב, אבל הנשמה שלה חזקה. "כלום, מפלצת. אני לא אעשה בשבילך כלום בלי האיומים האלה שלך, יה חתיכת סחטנית חולנית!". חניתה צחקה בקול רם: "החור שלי כל כך נהדר. גם מאתגר אותי וגם נותן לי המון הדמנויות לשחק איתו. פשוט נפלא. סטפן, תביא את הקיין". "זונההה", צעקה נירית. "בת זונה, חור שלי, בת זונה", תיקנה אותה גבירתה והחלה להצליף בה הצלפות חזקות עם הקיין. הצלפות שקרעו את בשרה והותירו עליו סימנים עזים ובלתי נשכחים של פסים עמוקים ומדממים. נירית צרחה מכאב והתחננה שחניתה תפסיק. שהיא לא מסוגלת יותר. "אוי את כזה חור מתוק", ענתה חניתה באכזריות, "מה אמרת? כנראה לא שמעתי טוב. מה תעשי למעני, חור?". "הכל גבירתי, הכל, רק תפסיקי את ההצלפה הזוועתית הזאת. אני אעשה מה שתרצי". "תשובה יפה, חור, תשובה של חור מצטיין. תכף אבדוק אם את באמת מתכוונת לכך". היא סימנה בהנעת ראש לסטפן להחדיר שוב את הויברטור לתוך הכוס הרעב של נירית וחזרה עם אצבעותיה לדגדגן. "את מבינה חור? אני מאלפת אותך כמו שמאלפים כלב, בהתניה. הגוף שלך והנשמה שלך לומדים שלהיות טובים שווה פרס ועונג ולהיות רעים שווה כאב וסבל. את תלמדי לאהוב את הכל בשבילי ואת תלמדי להיות צייתנית. כלבה טובה וחור טוב ושימושי. כמה זמן שזה יקח לי, כמה כאב שזה יקח לך. את תהיי מצטיינת שלי והנה תראי כמה את רטובה מזה. החור שלי לומד כבר שכאב זה טוב. אין הנאה בלי כאב. אין גמירה בלי כאב, אין גמירה בלי לענג אותי. זה ברור חור?" "ברור, גבירתי, החור מבין", ענתה נירית ולא הבינה מה הרעד המטורף הזה שמשתלט על גופה ותכף יטביע אותה רגשית ופיזית. חור... היא חור. חור של גבירתה. זונה בת זונה. |
|