צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תהיות קיומיות בעולם הבדס"מ

הדורבנים​(נשלט)
לפני 11 שנים • 6 בנוב׳ 2013
הדורבנים​(נשלט) • 6 בנוב׳ 2013
היי,
אני לא מסכים עם רפאל, שהבחירה "לא להתלכלך" פרושה "להפקיר". אני חושב שהבחירה "לא להתלכלך" פרושה "להחרים". ובצדק. פירושה "אני לא מוכן לכתוב בפרומים כאלו, שככה מתייחסים בהם לבני אדם ולדעותיהם".
וזה נכון, וזה צודק, והנה, אחרי הרבה זמן, זה גם מעלה תהיות למה הפורומים שוממים, ואולי זה יגרום לשינוי...
אמן, אינשאללה.
walking dead
לפני 11 שנים • 6 בנוב׳ 2013

Re: מנהלי פורומים

walking dead • 6 בנוב׳ 2013
אניגמטית כתב/ה:
היו יכולים גם להעלות נושאים לדיון וגם למחוק תגובות פוגעניות.


מנהלי פורומים הם הדרך הבטוחה ביותר להרוג פורום. עייני ערך "פיפ".
שלגי
לפני 11 שנים • 6 בנוב׳ 2013
שלגי • 6 בנוב׳ 2013
אישית, די איבדתי עניין. כל השאלות הקיומיות הנוגעות לבידי והסביבה - פחות מעניינות אותי
וגם כשלעיתים עולה משהו שכן מעניין אותי - אני לא ממש רואה טעם בלהגיב.

וללא ספק העובדה שכל שרשור כמעט הופך לשדה קרב - הוא חלק מהסיבות להמנעות.
Brave Dwarf
לפני 11 שנים • 6 בנוב׳ 2013
Brave Dwarf • 6 בנוב׳ 2013
fog כתב/ה:
אני חושב שהבחירה "לא להתלכלך" פרושה "להחרים". ובצדק. פירושה "אני לא מוכן לכתוב בפרומים כאלו, שככה מתייחסים בהם לבני אדם ולדעותיהם".

מצביעים ברגליים וגו'. ומי שחושב שניתן להסתיר ע"י רטוריקה מכובדת ארגומנטים לא מכבדים מסוג "אמשלך זונה", שיתדיין עם עצמו ועם שכמותו. כי הוא מגיע לו.
פור גוד
לפני 11 שנים • 6 בנוב׳ 2013
פור גוד • 6 בנוב׳ 2013
SubFlower כתב/ה:
עברתי לכלוב בעקבות חברי האתר "סוכנות ארוטיקה", שם התחלתי את השתתפותי בשנת 2002 , כשעוד כינינו אותו "הפורום הלבן". היו לנו שרשורים טובים יותר ושרשורים טובים פחות. היו גם מפגשים במועדון הדנג'ן הישן, על כוס מיץ תפוזים בבית קפה ועל עוגה עם יין בימי הולדת. היינו מעטים ולכן אולי מגובשים יותר והעובדה שנהגנו להיפגש, מנעה מאתנו להשתלח בחברינו בפורומים. נהיר לי שאנשים שונים חווים תקופות שונות באופן שונה ולכן לא כולם יסכימו אתי וזה בסדר גמור.

האופוריה שלי נגמרה בבוקר אחד בהיר כששלושה צוותים דפקו בדלת – מכבי אש, שוטרים ומד"א – בגין קריאה על התעללות בילדים ובאישה. אני הייתי האישה, הילדים, למזלנו, היו בגן. צוות מכבי האש היה אמור לפרוץ לבית כדי להציל את כולנו מידיו של אדוני. אדוני נאזק ואני נלקחתי לאחד החדרים, שם נחקרתי במשך שעות ע"י השוטר השני. בקצרה: אחד מחברי הקהילה הגיש תלונה במשטרה על התעללות על סמך דברים שכתבתי בפורום ובבלוג. כתבת נחמדה תפסה את הסקופ ופרסמה כתבה בנדון, השכן מלמעלה חיבר אחד ועוד אחד. במשך חצי שנה הותקפנו ע"י השכן שהיה אדם דתי וכנראה מעורער בנפשו. ביתנו הוצף, הילדים שמעו שאימא שלהם זונה, הרכב של אדוני ניזוק. מכרנו את הדירה, קנינו אחרת וגררנו אליה את המשכנתא.

עם עבר כמו שלי צפוי שאהיה חששנית ופחדנית, לכן כנראה לא כולם יסכימו אתי גם עכשיו. אבל כשאני רואה את ההשתלחויות בשרשורים כמו בההוא שהזכיר אליפל, אני פוחדת. המשתתפים בשרשור המדובר הפחידו אותי ולכן לא הגבתי ולא גיביתי את לורי. (לורי, אני מצטערת יקירתי, מגיעים לך חברים אמיצים ממני.) כמעט בכל שרשור שדן בנושא מעניין מופיעה קבוצה של פסיכולוגים בגרוש שסותמת כל פה שמעז להביע דעה שונה. אנשים שלא שוקלים מילים ודוגמאות ושנדמה שכל מטרה שלהם היא להשמיד את השונה מהם. אני לא יודעת למה לצפות מהם, אני לא יודעת עד לאן הם מסוגלים ללכת. בהתבסס על ניסיון העבר, הם מסוגלים להרוס חיים. חוסר כבוד שהם מפגינים כלפי חייהם של אחרים והאכזריות בה הם מרשים לעצמם לדקור במקומות רגישים, מקפיאים ומשתקים. הם לא בוחלים בנימה מאיימת ופוגענית, בהתקרבנות ובהתמסכנות ובשכנוע עצמי שהאחרים אינם אמתיים והכל אצלם מצוץ מהאצבע ולכן מותר לפגוע בהם. למרות שהם חושבים שכינויים מסתירים אותם מהעולם, אני פוחדת מבני האדם שהם ולכן בחרתי שלא לחלוק כאן את מה שחלקתי באדונים ומשרתים ללא היסוס.

חוזרת אל בין הצללים. לפי מה שקראתי באחד הבלוגים כאן, אני ודובוני האכפת לי לא קיימים.



אני לא יודע מה היה בשנת תרפפו, ואני בוודאי לא מזלזל במה שקרה לך ( זה נשמע לי באמת מאד לא נעים ), ומאחל לך שלא תדעי עוד צער.
אבל בשרשור המדובר, הרושם שלי היה אחר לגמרי משלך:
הרושם שלי היה, ולא בפעם הראשונה, שיש פה קבוצה קטנטנה מאד של אנשים, המרבים לכתוב בפורומים, שממש, כך נראה לי, עסוקים בלהיעלב. וכשאני אומר "עסוקים בלהיעלב" - אני מתכוון ממש עסוקים במשרה מלאה. ..ממש נעלבים-סדרתיים.
הם יחפשו תמיד בין השורות איזו כוונה להעליב, ואז במשך תגובות אינסופיות, בעזרת ציטוטים מתגובות , ובעזרת ציטוטים מתתי-תגובות, ינסו לשכנע את כולם שהעלבון שלהם היה מוצדק.
ואני פשוט לא מצליח להבין למה אנשים שכל כך בטוחים בצדקת דרכם, שמציגים פאסאדה כל כך שלמה ומאושרת, עסוקים כל הזמן בלחפש אישורים מאחרים לאורח החיים שלהם ? למה הם זקוקים כל הזמן למחיאות-כפיים סוערות ? זה פשוט לא מסתדר לי, כמו שאומרים..
גם אני למשל בשרשור הנידון לא הסכמתי משלב מסוים עם רפאל.
גם מרי, וגם לורי ( שפעם ראשונה האמת יצא לי לקרוא אותה, ועשתה עלי רושם של בחורה מאד אינטילגנטית ), שכנעו אותי שהעמדה שלהם ביחס לילדים היא בסדר גמור מכל בחינה. לגיטימית לגמרי.
מצד שני, גם העמדה של רפאל היא לגיטימית בעיני .ובטח-ובטח זו של פייה, שבסכ"ה שיתפה בכנות בקונפליקטים שלה, המוכרים היטב, כך אני מאמין, לרובנו. רפאל גם ביקש אלף פעם באותו שרשור לא למשוך את זה למקום אישי. אבל לשווא... הרי חייבים בכל שרשור להיעלב ממשהו. וזה קורה רק כאשר מושכים את זה תמיד למישור ה"אישי". כאילו הנושא של השרשורים הוא באמת תמיד אותם אנשים מסוימים, ואורח החיים שלהם. נו באמת.. את מי זה מעניין ?
אני לא קראתי בשום דבר שרפאל כתב באותו שרשור, או שכל אחד אחר כתב לצורך העניין, נימה של איום, או של הפחדה, או של איום-במסווה או השד-יודע-מה... גם כאשר הוא השתמש באנלוגיות די קיצוניות, כמו זו של הפלאג בתחת ( שאותי בסכ"ה די ציחקקה, והיא היתה מצחקקת אותי גם אם הייתי מחזיק בעמדה של מרי או לורי. כולה אנלוגיה, ראבאק!.. ), אני מצטער, אבל לא קראתי בדברים שרפאל כתב שום דבר מכל מה שמתבכיינים פה עליו. ושום סיבה שהיא, וואט סו אבר,להתחיל לספר לנו פה על משטרת- ישראל האימפוטנטית והדפ"רית, העסוקה ממילא עד מעל הראש בפעילות המטומטמת הרגילה שלה, עד כדי כך שבמציאות בקושי מסוגלת אפילו להגיב בזמןו לקריאה על אונס בלייב ( והדבר האחרון בעולם שאיכפת לה ממנו הוא בדסמ )...
ולקחת את זה עד לשם, כלומר לנסות לטעון שמישהו איים פה על מישהו, או שמישהו ניסה להפחיד פה מישהו - זה בעיני חוסר יושר ברמה הכי גבוהה.
לגבי ההשקפה העקרונית של רפאל, אני מוכרח לומר שגם אני באופן אישי בחרתי לשחק, ותמיד אבחר לשחק, את הבדסמ שלי לפי אותו עיקרון שרפאל ניסה לגונן עליו : ילדים הם מחוץ לתחום.
אבל זה אני, וזו הגישה האישית שלי. והיא לא מחייבת אף אחד.
אני יודע ש"זליגות" ( אם להשתמש במושג שעלה בשרשור ההוא ) הן בלתי נמנעות. ואני גם יודע שאנחנו אף פעם לא יכולים לחיות רק לפי עקרונות. החיים מורכבים מדי בשביל זה. אבל עדיין, מותר לנו לנסח לעצמנו מדי-פעם איזה עקרון שאנחנו רוצים לנסות לחיות לפיו - ולו כדי שנוכל לדעת לפחות לאן לכוון ... באופן כללי, מקובלת עלי ביחס לבדסמ, אותה הגישה שיש לכנסייה הבפטיסטית ביחס לדת : עד גיל 18 הבפטיסטים לא מאפשרים ( ממש לא מאפשרים ) לילדים שלהם להיכנס לכנסייה. אם הילדים מבקשים, הם עונים : " זה למבוגרים מה שאנחנו עושים פה. זה עוד לא בשבילכם. אם תגדלו, ותרצו להבין למה אמא ואבא נמצאים פה, למה הם מרגישים צורך להיות פה, ומה בכלל הם עושים פה - הדלת פתוחה. בינתיים, תהיו ילדים ותהנו מהילדות שלכם."
.אבל שוב, זה רק אני, וזו רק הגישה האישית שלי.והיא לא מחייבת אף אחד
Mary Jane
לפני 11 שנים • 6 בנוב׳ 2013
Mary Jane • 6 בנוב׳ 2013
פור גוד כתב/ה:
[..............

גם כאשר הוא השתמש באנלוגיות די קיצוניות, כמו זו של הפלאג בתחת ( שאותי בסכ"ה די ציחקקה, והיא היתה מצחקקת אותי גם אם הייתי מחזיק בעמדה של מרי או לורי. כולה אנלוגיה, ראבאק!.. ),............................


בדיוק תהיתי האם אני היחידה שצחקה מהמשפט המכונן "ילדים הם לא פלאג שאפשר לדחוף לתחת".

בכל אופן, נראה לי די ברור שאותו משפט לא נאמר ברצינות או מתוך כוונה לפגוע, אלא כהקדמה לטענה...וטענות זה חשוב, חשוב בהחלט. יותר מהיעלבויות (לדעתי. בלי לפגוע. ובלי להיעלב. ואם נעלבת, אני נעלבתי קודם). מעבר לכך, וככל הידוע לי, מדובר במשפט נכון (אם כי, בהתחשב בתובנות שלמדתי מ"פייה" היפה באותו שרשור, יתכן ודעותיי ישתנו מן הקצה אל הקצה כשיהיו לי ילדים ; ).

אבל למען ההגינות צריך לציין, בשורה התחתונה, שנכתבו באותו שרשור, בין היתר, גם מילים די קשות ופוגעניות.

לסיכום, לא קל, לא קל בפורומים של סאדו-מאזוכיסטים. חלק מטיחים בוץ במקום טענות, חלק נהנים מזה, הציבור תומך, השאר סובלים, או נהנים רק כששולט מנוסה עושה זאת, אחרים חשוב להם יותר מכל ביקורת וראציונליות, את המאזוכיסטים, מנגד, זה מוציא משווי משקל, והכי גרוע - נגמרים הנושאים לדון בהם !
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 11 שנים • 6 בנוב׳ 2013

לדעתי יש פה סתירה מסוימת

בלוסום​(לא בעסק) • 6 בנוב׳ 2013
כי אלה שכתבו שיש דיונים "לא רציניים" -
מי שמכם לשופטים?
במקום בו אמורים להיות יותר מבינים
במקום זאת אנשים יותר רעים וחצופים
אין ספק שהאנונימיות שמקנה האינטרנט גורמת לאנשים להיות מסוגלים
לעשות זה לזה דברים שבפנים אל פנים לא הינו מעיזים לעשות.
נ"ב - רמת הדיון כנראה נובעת מרמת פותחו.
SubFlower​(נשלטת){Mr. SL}
לפני 11 שנים • 6 בנוב׳ 2013
SubFlower​(נשלטת){Mr. SL} • 6 בנוב׳ 2013
.
מי דיבר על העלבות? פרט למשתתפת אחת שציינה שהיא נעלבה מאוד באותו שרשור ואף פתחה פוסט בנדון בבלוג שלה, אף אחד לא טען שהוא נעלב. אנשים אמרו שזאת התנהגות מגעילה ומוציאה את החשק להשתתף בפורומים ואני הוספתי שהיא מפחידה. bent שאל מדוע אנחנו לא פותחים שרשורים והשבתי מתוך החוויה שלי. אינך צריך להסכים עם התחושות ששרשורים, כגון זה שהוזכר, ואנשים כמו אלה שהשתתפו בו, מעוררים בי ואני מבקשת לא להתווכח עם מה שאני מרגישה כי הנתון הזה אינו נתון לוויכוח.

לא כל אדם שמנסה להעליב מצליח. לדעתי המשתתפים באותו שרשור מחוסנים מספיק כדי לא להיעלב מעברייני מקלדת, גם מכאלה שכותבים תגובות אינסופיות על כך שכל מה שהם כותבים נכתב כדי לקבל אישורים לאורח חייהם.

וכדי להסיר את הספק -- למרות שלא זלזלת במה שקרה לי וכל מילה בתגובה שלך הוכיחה את זה, לא נעלבתי.
.
Brave Dwarf
לפני 11 שנים • 7 בנוב׳ 2013
Brave Dwarf • 7 בנוב׳ 2013
אני דווקא שמח מאוד שהגענו לנושא ההיעלבויות. גם זאת נקודה שלא היה מזיק לעלות בתוך כל המלל הזה. זכור לי שרשור בו נעלבה מישהי ממישהי אחרת ומהלייקים המעליבים שהיא קיבלה. בשרשור ההוא היה מישהו שנעלב בשם כולם ואפילו בשם עולה חדש שנעלב ממנהל בנק. בעמוד מעליב מספר 25 המעליב הראשי העליב את הנעלב המוכרז שיצא מהארון ודרש מכל המעליבים להתנצל בפני הנעלבת שפתחה את השרשור.

אז נאה דורש נאה נעלב?


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך חמישי נוב' 07, 2013 3:09 am, סך-הכל נערך פעם אחת