הפרדוקס המזוכיסטי

הפרדוקס המזוכיסטי

Bagel • 12 בדצמ׳ 2013

זה יכול ללכת לשני כיוונים. הכיוון האחד הוא שמזוכיזם הוא נטיית לב מרתקת עם הסברים עמוקים וסיבות רציניות ושניתן לחקור אותו בהקשר האנושי ולנסות להבין איך אפשר לקיים אינטימיות בתנאים כל כך סבוכים. הכיוון הזה של חקר הפרדוקס המזוכיסטי יוצא מנקודת הנחה שהמזוכיסט עצמו הוא טיפוס מורכב עמוק ובלתי מובן, קצת כמו תאוריית המיתרים או סונטה של בטהובן.

הכיוון השני הוא שמדובר בנטיית לב אינפנטילית. שיש ממד ילדותי מאוד במזוכיזם ושאנשים שהפכו את המזוכיזם לתחביב רציני ואובססיה בלתי נשלטת הם אנשים עם צד קצת תינוקי באישיות שלהם. הכיוון הזה של חקר הפרדוקס המזוכיסטי יוצא מנקודת הנחה שהמזוכיסט הוא אולי טיפוס עמוק ומורכב אבל שיש לו צד מאוד גדול ודומיננטי שהוא, איך לומר, בנאלי.

למה בכלל אני טורח לומר שמזוכיזם הוא פרדוקסלי? כי כשהעבד מבקש מהאדון להכאיב לו האדון אומר לו בטון סדיסטי: לא!
לכאורה התקיימה כאן מערכת יחסים סאדו-מזוכיסטית שכן יש אדון ויש עבד ויש לעבד רצון להענש והאדון מתעלם מהרצון של העבד ועל ידי כך מעניש אותו. אבל העבד רוצה להיענש באופן שיביא אותו אל סיפוקו וכך נוצרת לה שכבת ביניים שמתקיימת בין המילים. זהו עולם אירוני ובעייתי שכן האדם רוצה את מה שהוא לא רוצה וכשלא נותנים לו את זה אז הוא מתעצבן. מתחלף.

למיטב הבנתי ההבנה של הפרדוקס המזוכיסטי מורכבת משני הכיוונים. מצד אחד מדובר בעסק די מתוחכם ומצד שני מדובר בסך הכל ביצרן זיקפה, הכל מתחיל ונגמר בחשק המיני והאובססיה המזוכיסטית היא אולי עוד גרסא של התמכרות למין. בעלי היצר המזוכיסטי מסוגלים להונאה עצמית אדירה, הם מצד אחד פועלים בתוך המקובלות החברתיות ומצד שני שוברים אותן, משהו משפיל הוא נורא משפיל כי ככה זה בחברה ובתרבות (להשתין על מישהו, לדרוך וכו") אבל בשבילם הוא מקור לעונג (השתן הוא נקטר אלוהים וכן הלאה). היכולת הזאת להפוך חרא לזהב, בסיטואציה החברתית, הוא הקסם האמיתי של המזוכיסט. אבל זהו גם כלי הנשק שיש בידיו של המכור לסמים, גם הוא יכול להפוך שעמום לארמונות נוצצים.

אז אני נוטה יותר לחשוב לכיוון שהמזוכיזם הוא בעצם נטייה בנאלית אבל כמובן שאני כולי מוכה תדהמה כשאני קורא את סיפוריו הקצרים של חנוך לווין, שמבחינתי כתב על מזוכיזם הרבה יותר מדויק, פיוטי וטוב מאשר מאזוך עצמו. ולכן אני נוטה לחשוב שיש משהו פיוטי בנפש המזוכיסטית. תינוקי ופיוטי כאחד.

זה הרבה יותר פשוט ממה שאתה חושב

נשלט וג'נטלמן​(אחר) • 13 בדצמ׳ 2013

כתבת יפה.
אבל אין פה פרדוקס. מאזוכיזם אינו כל כאב ואינו כאב רגשי כלל
אנחנו לפעמים עושים פה הכללה פררוקסלית.
בין מאזוכיזם ופנטזיית השפלה. גם אם הם מתקיימים באותו הפרט.
מאזוכיזם פרופר אינו בנאלי ודי נדיר.
שבת שלום

בכוח המוח​(שולטת) • 13 בדצמ׳ 2013

ואולי מזוכיזם הוא לא מבנה נפשי שניתן לנתח אותו, אלא כלי נפשי להתמודדות עם מצבים מסויימים, עד כדי הפקת עונג כלשהו מהם.
אולי מאזוכיזם יכול להבנות ולהתעצב בתוך המון מבנים נפשיים, ממבנה אינפנטילי ורדוד ועד מבנה בוגר ועמוק? ( והמנעד כאן הוא רק לשם הדוגמה, ומשום התהיה שהעלית בפוסט הזה. הוא אולי יכול להבנות על מנעד אינסופי של מבנים נפשיים)
אני יודעת שזה כמעט שמאיין את הכייף הגדול שבלאבחן אנשים, אבל אף אחד לא אמר שלאבחן קבוצות אנשים על פי תכונה אחת זה פשוט.
אני כן מסכימה שבמבנה של נשלט ( ולא בהכרח של מזוכיסט), ישנו חלק המאפשר רגרסיה למצב התפתחותי ילדי, והוא זה המאפשר לחוות חלק מעוצמת השליטה. בניגוד לדרך בה הצגת את הדברים, אני לא חושבת שמדובר באישיות אינפנטילית אלא במצב תודעתי נוסף.
שבת שלום גם מכאן.

הדורבנים​(נשלט) • 13 בדצמ׳ 2013

שבת שלום ומבורכת.

כשנשמעת טענה כנגד מישהו או קבוצת אנשים (במקרה הנדון לעיל הקבוצה שלי, אבל אין זה הכרחי) שהם אינטפנטיליים, או מתנהגים בילדותיות, תוך ניתוח לעומק את המניעים, אני תמיד נעשה חשדן, ועמכן/ם הסליחה. הרי בעצם, כל העולם מתנהג בילדותיות. לאחרון הונילים יש התנהגויות ילדותיות. אם כן. מדוע להגיד את המשפט הזה דווקא על קבוצה כזאת או אחרת? מדוע דברים אלו קורים? אנסה לתת פה את מנת התה שלי.

הסיבות בגללם מא''חים (רק לשם קיצור, ראשי-תיבות של ''מנתחי אישיות חודרניים'') מבצעים ניתוחים כאלו על גבי הפורום הם מגוונות, ובעיקר קשור למבנה האישיות שלהם, ולדחפיהם המיניים:

למשל, חלקם לא מודעים לדחפים התת-מודעים המניעים את הפוסט שהם פותחים. בעיניהם, החקירה היא אינטלקטואלית גרידא. מחקר אנטרופולוגי ותו לו, שהם רוצים לחלוק בטוב-ליבם עם מושאי המחקר שלהם. נראה שלתת-קבוצה זו משתייכים אנשים שהתיוג הוא בשבילם פורקן לצורך לבטא דברים לא מקובלים, או שאינם פוליטיקלי קורקט. מעין משחק לא-מודע בגבולות האסור והמותר. אין זה יצר סדיסטי כלל , לדעתי, אולם חבוי בו יסוד אלים וילדותי בעיקרו.

חלק אחר בקבוצה זו משתמש במניפולציות שונות כדי להביא לקורא או לקוראת הרצויים למוד נפשי מסויים למקרא דבריהם, ובכך להתנשא מעליהם בעיני עצמם (למשל, מוד נפשי של שולט נשלט/ של מטפל / מטופל וכדומה). הללו רואים בפורום כמעין דאנג'ן וירטואלי המכיל מסיבת סאדו-מאזו רב משתתפים. כאן הדחף המיני הוא כמובן מודע ולא מוסתר כלל. החתך בין קבוצה זו לקבוצה הראשונה לעיל היא בדרך כלל קבוצה ריקה.

(זהו. די. זה נורא מעייף, לכתוב ככה)

פור גוד • 13 בדצמ׳ 2013

יפה כתבת, בייגל. המזוכיזם ( וגם הסאדיזם ) הוא אכן אינפנטילי. מא' ועד ת'. ולנסות לטעון שהוא לא אינפנטילי - זאת רק אינפנטיליות בחזקת 2. ואשר על כן, אתה צריך ללמוד להיות כמוני ( או הרבה יותר טוב, כמו חנוך לוין שאתה אוהב ) אינפנטיל גאה.
סבלנות, בייגל. זה לא קורה ביום אחד. גם להומואים לקח זמן להיות גאים בעצמם... (-:

Bagel • 13 בדצמ׳ 2013

מזוכיזם הוא כן מבנה נפשי שאפשר לנתח אותו, ויש גם לא מעט ספרות בנושא (ישנם כמה מרכזי מחקר פסיכולוגיים שפרסמו כמה מחקרים חשובים), אבל גם בלי ספרות וגם בלי מאזוך אפשר לדעת שזוהי תופעה אנושית שחוזרת על עצמה כמעט בכל חברה. יש פה התנהגות אנושית מאוד מסויימת שכמובן מניבה פירות למי שמתנהג על פיה.
יותר מעניין אותי לנתח את המזוכיזם עצמו עם כל הניגודים הפנימיים שלו מאשר את האנשים או קבוצות האנשים שמתעסקות בו. יש כאן מבחינתי משהו די ייחודי בנוף האנושי מכיוון שהדרישה (המאוד אנושית) לסיפוק מתרחשת באופן כל כך עקום עד שהעוקם עצמו הוא הסיפוק. האדם מבקש את צערו, את חוסר הנוחות שלו, את תחושת הפספוס, ואם קוראים את חנוך לווין אז המזוכיסט בעצם מבקש את מותו. (הוא מפיק הנאה מהמחשבה שיום יבוא והוא יהיה קבור תחת ביתה של האדונית ובתה הצעירה).

מצב תודעתי נוסף? נשמע מעניין. מהו אותו מצב, מהי התודעה, האם אפשר להפעיל ולכבות את המצב המזוכיסטי או שהוא מולד?

Bagel • 13 בדצמ׳ 2013

מושא המחקר שלי הוא מזוכיסטים לא נוכלים. מצטער.

Bagel • 13 בדצמ׳ 2013

אני לא בטוח שמא' ועד ת', יש אלמנטים אינפנטיליים. אגב, אין צורך לעלוב בהומואים, אין שום דבר אינפנטילי בחד מיניות, נהפוך הוא, הם שואפים לאינטימיות ולאהבה ולכן הם חלק נורמלי מהטבע. להומואים לקח זמן להיות גאים בגלל החברה השמרנית שעדיין נאבקת להיפטר מעול הדת. אני לא יודע אם אני צריך ללמוד להיות כמוך או כמו כל אחד אחר. חנוך לווין סבל עד יומו האחרון ולא הצליח להחזיק מערכת יחסים ארוכה.
אני בסך מציע להתבונן לתוך המזוכיזם בעיניים ואתה מציע לי לשים משקפי שמש ולשחק אותה לו ריד. איש איש ותפקידו הוא, אני מבסוט על אנשים שגאים במי שהם ויש לי אמפתיה למי שמתביישים במי שהם. אני עצמי לא ממש מעוניין לשחק את הקלף המזוכיסטי או הסדיסטי ומעדיף אהבה נקיה משנאות כאבים ודמעות. איבדתי את החיבה הטבעית שלי לדרמה...

פור גוד • 13 בדצמ׳ 2013

או קיי, בייגל הבנתי אותך. ואני מכבד את הבחירה שלך. ואני אענה לך תשובה רצינית יותר, כי אני חולק עלייך.
אבל ראשית, אף אחד לא עלב בהומואים. לא טענתי שחד מיניות היא אינפנטילית. אלא רק, שגם להומואים לקח זמן להיות גאים בעצמם. שגם הם היו חייבם, ועדיין חייבים, להתמודד עם המון בושה.
אני לא חושב שאינפנטיליות היא משהו שלילי. היא מה שהיא. והיא בסדר גמור מכל בחינה. וכשמשחקים אותה נכון היא נפלאה ומענגת .
גם אני אוהב כמוך את חנוך לוין, חושב שהוא יוצר מהדרגה הגבוה ביותר , מכיר די טוב את סיפור חייו, ובניגוד אלייך נראה לי שהוא חי חיים מלאים ומספקים. הלוואי על כולנו.
בניגוד אלייך אני גם חושב שבושה, כמו גם אשמה, הם רגשות עוכרי חיים. ואני לגמרי נגדם.
זה לא אומר שאין לי סימפטיה עם אנשים שמתמודדים אתם. נהפוך הוא. גם אני התמודדתי אתם, ואני עדיין מתמודד אתם.
ודבר אחרון. אני מכיר אנשים רבים שבחרו כמוך להתנכר למיניות שלהם, והעדיפו קשרים מנוטרלים מהרכיבים הללו. וכפי שאמרתי, אני מכבד את זה.
אבל מכיוון שלא קיים בספרות המקצועית אפילו מקרה אחד ידוע של טיפול שהפך הומו לסטרייט, או של מזוכיסט שהפך לונילי – אפילו לא אחד ! – כדאי שנבין טוב-טוב מה זה אומר.
אנחנו יכולים ללמוד מכך שהמיניות היא כמו שכבת-שחם של הנשמה. אתה יכול להחניק אותה אם אתה מרגיש שהיא הרסנית ומסוכנת לך, או אם אתה מתבייש בה, אתה יכול לדכא אותה, להדחיק או להכחיש אותה - ואני מאחל לך בהצלחה מכל הלב ( כי לי הנסיון הזה לא ממש הלך ) – אבל אתה אף פעם לא תצליח לעקור אותה מהנשמה שלך. היא מה שהיא. וכדאי על כן לעניות דעתי להתיידד איתה קצת יותר.

Bagel • 13 בדצמ׳ 2013

חנוך לווין לדעתי סבל מחיים אישיים לא ממש יציבים. היו לו כמה וכמה נשים ובמישור האישי לא הצליח כמו במישור המקצועי. מומלץ לצפות בסרט "אפילו הבוץ היה מתוק" בשביל להבין את המשורר הדגול הזה.

אין לדעתי מקום להשוואה בין הומוסקסואליות (שהיא לרוב מולדת ובמקביל מתרחשת גם בטבע, אצל חיות) לבין מזוכיזם (שהוא כנראה נרכש ולא ממש מתקיים מחוץ לתרבות האנושית).
יש מקרים של מזוכיסטים שהצליחו להתגבר על הנטיות ההרסניות שלהם ויש גם מוסדות שמתמחים בעזרה לאנשים עם נטיות מיניות לא מסורתיות (בין היתר פדופילים, אנסים וכו" אבל גם מזוכיסטים). במקומות האלו עוזרים גם להומואים וטרנסים שיש להם בעיות רגשיות. הרבה פעמים בעיות רגשיות קשורות למיניות, זה לא אומר שאנשים צריכים להתבייש במיניות שלהם או לחנוק אותה למען משהו יותר נורמטיבי.

יכול להיות מזוכיסט שאין לו בעיות רגשיות. אבל יכול להיות גם מזוכיסט שיש לו בעיות רגשיות שקשורות למזוכיזם שלו באופן די ישיר. הנטיה האוטומטית לקבל ולהיות גאה (לחגוג במסיבות פטיש, לכתוב בפורומים בדסמים, להתוודות בפני חברים ומשפחה) אולי עוזרת עם תחושות האשמה אבל היא גם עלולה להוות מסך עשן שמוביל להתעלמות מוחלטת מהבעיות הרגשיות ומסיבוכי הילדות שנשארו אצל האדם הבוגר.

הדרך לפתרון בעיות רגשיות היא דרך עקלקלה, ארוכה ובודדה מאוד, אין ספק שלחטוף איזו סטירה ממישהי נועלת עקבים ולהשפריץ באון גדול זה הרבה יותר כיף.

תסכים איתי שאם מתעלמים מדרך הפעולה הרצויה (שלי - טיפול, שלך - גאווה וקבלה) עדיין נשארים עם תופעה מוזרה מאוד, אבסורד. ברגע שנסיכה מנשקת אותך היא הופכת לקרפדה, אבל גם אישה בהמית שתתן לך רוע פיזי ממוקד תהפוך לנסיכה, לפחות לזמן מה.