גלגל

גלגל

G-O-L-D​(שולט) • 26 ביולי 2004

"לאן אתה הולך?"
"לא יודע".
"מתי אתה חוזר?"
-משיכת כתף-
"אתה יודע מה אתה רוצה?"
-הנהון ספקני-
"טוב לך במה שאתה עושה?"
-שתיקה-
"תתגלגל, תתגלגל, אולי בסוף יקרה משהו הא?"
-נשיכת שפתיים-
"לא נמאס לך?"
"כנראה שלא".


*


בסוף תמיד...
ככה מתחיל כל משפט שרוצה להעיד על ידע וצדק.
אולי זה בגלל שמי ששהה מספיק זמן על פני האדמה הבין את זה.
גם לו לקח זמן להבין את זה...


*

"זה גלגל אם עוד לא הבנת", אומר לי קרלוס ואני מביט בו בשאלה.
"מה גלגל קרלוס?"
"אתה".
"אני?"
"כן, אתה".
"למה אתה מתכוון?"
"לעובדה שמה שאתה לא עושה, כבר עשו לפנייך. אבל יותר גרוע מזה, זה שמה שאתה לא עושה, אתה עצמך כבר יודע מה תהיה התוצאה. אבל... אבל אתה ממשיך ועושה זאת, כמו באיזו תקווה חצופה ונאיבית שאולי פעם התוצאה תהיה שונה".


*

"אז נו, לאן אתה הולך?"
"לא יודע".
"ומתי אתה חוזר אתה יודע?"
"גם לא".
"אתה יודע מה אתה רוצה?"
-הנהון ספקני-
"טוב לך במה שאתה עושה?"
-שתיקה-
"תתגלגל, תתגלגל, אולי בסוף יקרה משהו הא?"
-נשיכת שפתיים-
"לא נמאס לך?"
"כנראה שלא", אני משיב להשתקפות במראה, יוצא את החדר ומכבה את האור.

סל מיחזור

חצי אדון • 26 ביולי 2004

לפני הרבה הרבה שנים, חיו להם בקרחת יער קטנה, על שפת אגם שקט, ששה שפנים חמודים.
יום אחד, בעודם משחקים להנאתם, נפל פרי ענק מראש עץ אל תוך האגם בהשמיעו קול אדיר "פלופ!".
נבהלו השפנים עד עמקי נשמתם מן הקול המסתורי, וברחו מן המקום כל עוד נפשם בם, וככל שנשאו אותם מהר רגליהם הקטנות.
שועל שעבר לידם שאל: "היי היי, לאן אתם טסים ככה? מה קרה לכם?"
ענו לו השפנים במקהלה: "פלופ בא, וזה מפחיד!!" שמע ככה השועל והחליט גם הוא להצטרף למנוסתם ולהציל את עצמו.
עוד הם רצים ופגש אותם קוף חמוד. "מה החיפזון הזה? לאן אתם רצים?" שאל אותם, וכשסיפרו לו שפלופ מגיע, הצטרף אליהם ורץ יחד אתם.
ככה עשתה לה השמועה כנפיים מפה לאוזן, עד שהצטרפו אליהם לבריחה ההמונית גם איילה, חזיר, בופאלו, צבי, פיל, דוב שחור, דוב חום, נמר, טיגריס, וגם אריה צעיר אחד.. כולם רצו הכי מהר שיכלו כדי לברוח מפלופ.
ככל שרצו מהר יותר, וככל שהצטרפו אליהם חיות נוספות - ככה גברה חרדתם.
בקצה היער גר אריה זקן אחד, עם רעמת שיער אדירה.
כשראה אותם חולפים על פני מאורתו בריצה מטורפת כזאת, ניסה לעצור אותם. אף אחד לא שעה לו מלבד האריה הצעיר שמתוך הדרת כבוד עצר לדבר אתו.
"לאן אתם רצים ככה?" שאל האריה הזקן. "פלופ מגיע!!" ענה לו האריה הצעיר ברעד ובחלחלה רק לעצם הזכרת השם.
"מי הוא פלופ לעזאזל?" שאל האריה הזקן.
"אני לא בדיוק יודע" ענה לו האריה הצעיר.
"אז מי כן יודע? ולמה אתם עושים מהומה כזאת בלי לברר קודם את העובדות? מי סיפר לך את זה? " גער בו האריה המבוגר.
"הנמר סיפר לי!" ענה לו. מיד פתח האריה הזקן בחקירה.
שאל את הנמר וזה ענה לו כי הוא שמע זאת מהפיל.
שאל את הפיל והוא אמר ששמע מהאיילה, וכך הלאה, עבר האריה הזקן מאחד לאחד וניסה למצוא את מקור הבהלה.
עד שהגיע בסופו של דבר אל ששת השפנים.
"אתם מוכנים להסביר לי בבקשה מה בדיוק ראיתם ושמעתם שככה הקפצתם את כל היער?" רעם עליהם האריה בקולו. סיפרו לו השפנים את אשר שמעו, והוסיפו: "אם אתה לא מאמין, בוא אתנו חזרה לאגם, ונראה לך בדיוק איפה זה היה!"
גיבורים גדולים היו השפנים, עם גיבוי מלא של האריה הזקן, ועם כל חיות היער בעקבותיהם – פתאום היה להם אומץ לחזור לזירת האירוע... כאשר הגיעו לאגם, הצביעו על המים ואמרו: "הנה, שם הוא בדיוק הפלופ הזה! משם הגיע הקול הנורא והמפחיד!"
בדיוק באותו רגע, נפל פרי בשל נוסף מראש העץ וצנח אל המים בפלופ אדיר.
השפנים המבוהלים נרתעו לאחור בפחד, אבל האריה הזקן וכל החיות האחרות הסבירו להם שהרעש הוא רק רעש של פרי בשל שכבד מדי על הענף שלא יכול להחזיק אותו..
"בפעם הבאה אל תהיו כאלה היסטריים!" קרא האריה הזקן אל השפנים.
"ואתם," פנה אל שאר חיות היער, "אל תתנו להוביל אתכם באף מבלי שתבברו את הדברים לאשורם!"



ועוד משהו אחי...

השם יעזור
זקנה חביבה אחת התעוררה בוקר אחד משנתה, הציצה מן החלון וגילתה שהנהר עלה על גדותיו והציף את כל בתי הכפר.
מפלס המים הלך ועלה עוד ועוד.
שני אנשים בסירת משוטים עברו ליד חלונה וקראו אליה: "בואי אתנו, סבתא, ניקח אותך לחוף מבטחים"
ענתה להם הזקנה: "לא, לא, אני שמה את מבטחי בשם.
השם יעזור".
משכו האנשים בכתפיהם ושטו הלאה משם.
לקראת הערב, המים כבר כיסו את כל מרפסת ביתה, והיא נאלצה לטפס על הגג כדי לא לטבוע.
איש בסירת מנוע שעבר בסביבה, ראה אותה על הגג ונופף אליה שהוא בא לחלץ אותה.
"לא, לא, אל תטרח.
לי יש אמונה בשם. השם יעזור לי" האיש המשיך בדרכו וחשב לעצמו שאי אפשר לעזור לאנשים שלא רוצים לקבל עזרה.
תוך זמן קצר היה על הזקנה לטפס אל ראש הארובה שלה שכן המים הגיעו כבר אל הגג.
כשעברה שם ספינה של משמר הנהרות, היא נופפה אליהם בידיה והרגיעה אותם: "לא לדאוג לי, אני אהיה בסדר.
השם יעזור לי".
מפקד המשמר אמר לסגנו "מה לעשות, יש גם משוגעים כאלה בעולם" והמשיך לפטרל במורד הנהר.
זמן קצר לאחר מכן, הזקנה טבעה במים שעלו והציפו גם את הארובה הגבוהה. כשהגיעה האשה לשמיים, היא דרשה בתוקף לדבר עם אלוהים.
כשהוכנסה אליו, דרשה לדעת: "מה קרה? אני שמתי את מבטחי בך, וחשבתי שתעזור לי!! "
ואלוהים הרעים עליה בקולו:
"למען השם, זקנה אטומה שכמותך, מי לדעתך שלח אליך שלוש פעמים סירות להציל אותך???

בשקט​(נשלטת) • 26 ביולי 2004

G-O-L-D
מצליח תמיד להגיד משהו אחר, חשוב.
תחי ההשתקפות...
שמחה למצוא פה את המילים שלך, כשהן צצות.
תודה